המורה, מה אמרת?

  • פותח הנושא מי
  • פורסם בתאריך
משפטים מעצבנים במיוחד:
בנות עוד 2 דקות אני לוקחת את המבחנים..הזדרזנה
קבעתי מבחן ביום ראשון כדי שיהיה לכן את כל השבת כדי ללמוד..(באמת תודה בלי המבחן מה היינו עושים בשבת)
לא על חשבון שיעור חשבון
יש לך משהו בפה..??
דינה תעברי לשולחן הראשון..
זה יתבטא בתעודה..
את עם גרב קצרה..??
היום בגלל ערב חג אני מרחמת ובמקום מבחן אתן עבודה..(כדאי שתסמני את ההבדלים לפני...)
 
מענין שאף אחת לא הזכירה פה את המורה הרב ירט זצ"ל, שחוץ מההוראה המיוחדת שלו, היה אבי כל מיני הברקות שנונות:
"נא לדבר בקול-רם או ברמקול"...
(הוא שואל שאלה והתלמידה שותקת): "עד כאן הכל 10"...

כשאזכר בעוד - אכתוב .
 
נכתב ע"י קול-התור;662410:
מענין שאף אחת לא הזכירה פה את המורה הרב ירט זצ"ל
זה פשוט תלוי גיל
 
על הרב ירט מסופר שתלמיד כתב על הלוח בהפסקה:
"המורה ירט- כלב!"
והמורה נכנס ושאל:
"מי כתב על הלוח את שמי וחתם את שמו?"
 
מי זה הרב ירט? איפה הוא לימד? ולפני כמה שנים?
 
לימד בסמינר הישן
כלתו מלמדת [למדה] אותי
 
נזכרתי בעוד משהו שלו: היום אתן "ערב רב" - כוונתו היתה שאנחנו מתעתדות להיות מורות בעתיד - ערב - טרום. רב - מורה.
הוא היה מורה לתורה שנים רבות בסמינר הישן ועד היום מלמדות תלמידותיו בשיטה שסלל. הפרשיות שלימד (2.5 בשנה, לימד שני שנתונים) זכורות היטב לאורך שנים. הוא לימד איך ללמוד מקרא עם רש"י, להבין להעמיק ולחקור. יהא זכרו ברוך.
 
היתה לי מורה שקראה לתלמידות "רבניות" היא אמרה "תלמידות, לא תשמעו, רבניות בטוח שכן...
 
נכתב ע"י sara100;662674:
היתה לי מורה שקראה לתלמידות "רבניות" היא אמרה "תלמידות, לא תשמעו, רבניות בטוח שכן...
נראה לי שאני יודעת מי זו
עד היום זה כך.
 
"את! כן את! כן כן את! כן את! אני לא פוזלת!!!"

"שאלת אותי מקודם שאלה ועכשיו את לא מקשיבה כשעונים לך? "

"מילא לי, אבל לחברה שלכן אתן לא מקשיבות?"

"אני מפריעה לכן?! באמת סליחה!"

"מה זה, את הסנגור שלה?! "

"תדעי לך שמעכשיו את נמצאת אצלי על הכוונת."

"אני אפריד ביניכן!"

"זהו מבחן כבוד. בזמן הבחינה אני אצא מהכיתה, כדי להראות לכם שאני סומכת עליכן. "

"מה זה פה, טיילת? "

"די! מספיק! אמרתי מספיק! זה לא ברור? טוב, תכניסו הכל ותוציאו דפים!..."

"למה כל פעם שאני מסתובבת ללוח מתחילה פה מקהלה?"

"מה שלא נספיק בכיתה אתם תעשו לבד בבית."

"אתם שמים לב כמה זמן מתבזבז לנו פה על ענייני משמעת? "



המשך יבוא..
 
מי, עוד לא שמענו לשם מה כל המשפטים האלו - די מסקרן
 
מי, עכשיו תפתחי מחקר - מה מניע מורים לאמר משפטים שחוקים שממילא לא עוזרים...
 
"בואי, תלמדי את במקומי!"

"אולי אתה רוצה גם כוס קפה?!"

"לא מביא מחברת, לא מביא עט... ממש סטודנט חופשי!"

"יש לך פוטנציאל אבל את לא משתמשת בו."

"אני לא יושבת על השולחן... אני רק נשענת."

"אם כל אחד ישמור על הפה שלו אז יהיה פה שקט! ...באמת אני מודה לכם. "

"בואו נעשה עסקה: כשאחד מדבר – כולם שותקים."

"איזה רעש זה פשוט נורא. אני לא מצליחה לשמוע את עצמי. איך אתן מצליחות לשמוע את עצמכן? "

"אני לא ממשיכה עד שאין פה שקט."

"אני מחכה!"

"יש כאן כל הזמן בכיתה איזה רחש כזה..."

"עכשיו שכחתי איפה היינו."

"מה זה פה, סימפוזיון? "

"דממה שתהיה פה! עכשיו! זהו. ככה אני רוצה שזה יימשך עד סוף השיעור. "

"שאלה טובה. אולי תעני עליה בעצמך? "

"כל העיניים אלי! "

"את! תחזרי בבקשה על מה שאמרתי עכשיו. רגע רגע, לא שמעת, או לא הקשבת? "

"לא לצעוק אתם לא בכנסת/בשוק. "

"שכל אחת תתכופף ותרים את הלכלוך סביבה."

"אני יוצאת עכשיו, וכשאני חוזרת בעוד חמש דקות אני מצפה שהכתה הזאת תהיה נקייה!"

"אם תתנהגו יפה אני אשחרר אתכם כמה דקות לפני הזמן... "

"אולי שגם אני אלעס מסטיק?"

"רגע, לאן את הולכת גברתי הצעירה? תשבי בבקשה, וכשמי שיצא יחזור, אז תצאי את. "

"לא תאמינו אבל גם אני הייתי פעם תלמידה!"

"גם אני בן אדם!"

"את איתנו?"

"על מה אתם מדברים שם ביניכם? אני מקווה שזה קשור לשיעור! "

"תשאלי אותי ולא אותה!"

"שאלה טובה. תוסיפו באמת עוד שאלה לשיעורי הבית:"....

"מי זרקה את זה?!"

"נו, אז לכי תביאי לך כיסא!"

"אני יכולה להשאיר אתכם 5 דקות לבד בלי שתהיה פה מהומה?"

"אני זוכרת בדיוק מה אמרתי! אני לא סנילית! "

"איך אני יודעת? כי יש לי עיניים בגב! "

"פעם, לפני מליון שנה, כשגם אני הייתי תלמידה... "
 
נכתב ע"י ort;663709:
"לא מביא מחברת, לא מביא עט... ממש סטודנט חופשי!"

הזכרת לי:

פרופסור: "מה אתם חושבים? אני צריך להרשות למאחרים להיכנס?"
סטודנט: "מה אתה רוצה? ככה חינכו אותנו!, ביסודי שאיחרנו, שאלו אותנו, מה אתם
סטודנטים?!"

ויש עוד:

מרצה: "תסגור בבקשה את הדלת"
הסטודנט סוגר את הדלת.
מרצה: "לא, תסגור אותה מהצד השני..."

מורה:"מה יש בך שכל-כך מעצבן אותי??? בחיים שלי לא התעצבנתי ככה כמו שאני מתעצבנת עלייך!"
דינה: "טוב.. סליחה..=\"
המורה: "ועוד כשאני מעירה לך את נהיית תמימה פתאום"
דינה:"טוב... סליחה.."
המורה:"ועוד אין לך טיפת הגינות להתנצל"

מורה: הבאת קמח?
תלמיד: מה?! על מה אתה מדבר?
מורה: קמח לעוגה.
תלמיד: איזה עוגה?
מורה: עוגה למסיבת פרידה שלך... אתה יורד ל4 יח"ל. ביי ביי

סטודנט ניגש לפתוח את החלון.
המרצה: "לא לא!!! יהיה בסדר, אל תקפוץ!"

המורה: "ליסטן!"
תלמידה: "המורה, לא אמורים לבטא את ה-ט'"
המורה: "אי קנואו"
 
נכתב ע"י נחל;663645:
מי, עכשיו תפתחי מחקר - מה מניע מורים לאמר משפטים שחוקים שממילא לא עוזרים...
בכלל אותו מחקר תבררי למה מדי יום נשמעים בגינה אותם משפטים בוריאציות שונות,
כשהם לא מצליחים אפילו להצחיק יותר -
אם לא תגמור את הלחם לא תקבל את המעדן! (ברצינות)
אצלינו קודם אוכלים אח"כ הולכים לשחק. (מי זה אצלינו בדיוק?)
בוא לכאן הרגע! אם אתה לא מפסיק להשתולל אנחנו הולכים הביתה! (ומה תעשי איתו שם? תטפסי על הקירות? כאן לפחות יש מתקנים!)
או לחילופין: טוב, אני חוזרת הביתה. ש----לום, אתה רוצה להישאר? אתה תתנהג כמו ילד טוב? בסדר, נשארים. (זה היה ברור מהתחלה)
אם אתה לא מפסיק לזרוק חול, אין מסיבה מחר! (ודאי, חשוב להודיע לרבה)
אני אספר על זה לאבא והוא ייתן לך עונש חמור! (אה.. הלב מתרחב רק מהזכרון היומי של הפגישה המרגשת עם אבא מדי ערב!)
ועוד ועוד....
:)
 
נכתב ע"י Smeshi;663725:
הזכרת לי:

פרופסור: "מה אתם חושבים? אני צריך להרשות למאחרים להיכנס?"
סטודנט: "מה אתה רוצה? ככה חינכו אותנו!, ביסודי שאיחרנו, שאלו אותנו, מה אתם
סטודנטים?!"

ויש עוד:

מרצה: "תסגור בבקשה את הדלת"
הסטודנט סוגר את הדלת.
מרצה: "לא, תסגור אותה מהצד השני..."

מורה:"מה יש בך שכל-כך מעצבן אותי??? בחיים שלי לא התעצבנתי ככה כמו שאני מתעצבנת עלייך!"
דינה: "טוב.. סליחה..=\"
המורה: "ועוד כשאני מעירה לך את נהיית תמימה פתאום"
דינה:"טוב... סליחה.."
המורה:"ועוד אין לך טיפת הגינות להתנצל"

מורה: הבאת קמח?
תלמיד: מה?! על מה אתה מדבר?
מורה: קמח לעוגה.
תלמיד: איזה עוגה?
מורה: עוגה למסיבת פרידה שלך... אתה יורד ל4 יח"ל. ביי ביי

סטודנט ניגש לפתוח את החלון.
המרצה: "לא לא!!! יהיה בסדר, אל תקפוץ!"

המורה: "ליסטן!"
תלמידה: "המורה, לא אמורים לבטא את ה-ט'"
המורה: "אי קנואו"
חה חה חה... מוצלחים,
משפטי ה'את מעצבנת אותי' מזכירים לי את אחת המורות שענתה חריפות לבת שרגזה -
'המורה היום ממש מחפשת אותי!'
- 'נכון! אז למה את לא נזהרת?'
 
הנה רשימת משפטים של מורים שאספתי כשהייתי בתיכון, אשר מתמצתת את חווית הלמידה שלי מאותה תקופה

גם בבית את יושבת ככה?

את רוצה שאני אחייב אותך למחוק את כל השולחנות בכיתה?

אני בטוחה שעכשיו אחרי החופש חזרתם עם כוח ורצון מחודש ללימודים.

אתם שמים לב כמה זמן אני מבזבזת פה על להקריא שמות?!

איפה יוסי? מה, הוא לא הגיע היום? אז מי ענה לי במקומו?!

סליחה אני בכיתה למי שלא שם לב!

באתי היום חולה ואני לא רואה שאתם מעריכים את זה!

שאלת אותי מקודם שאלה ועכשיו אתה לא מקשיב כשעונים לך?

גם אני עייפה! אולי אני אביא כרית ונישן ביחד?!

למה אני צריכה לשבת בחדר מורים ולשמוע עליכם תלונות?

אם תמשיכו ככה אני אאלץ להראות את הצד הלא נחמד שבי!

את! כן את! כן כן את! כן את! אני לא פוזלת!!!

קומי! לכי תעמדי בפינה. אה, מה את אומרת?... אז אולי כבר תתחילי להתנהג בהתאם לגיל שלך?

מה כל כך מצחיק? תספרי גם לנו שגם אנחנו נצחק!

תביאי לי את הפתק הזה! עכשיו כשההורים שלך יבואו אלי בתלונות, אני אראה להם בדיוק מה את עושה בשיעורים שלי!

שלום למאחרים!...

לא לא לא בשעה כזאת לא נכנסים אצלי לשיעור. שלום! ...אני ממש לא מתווכחת איתך!

תדעי לך שהדמעות שלך לא עושות עלי שום רושם.

צאי, תשטפי את הפנים, וכשתירגעי – תחזרי.

לא לא לא, תסיים לאכול את זה בחוץ, ואז תיכנס!

הצלצול הוא למורים ולא לתלמידים.

זה שאתה קם, זה כאילו שאתה אומר לי "צאי מפה, אני סיימתי".

מילא לי, אבל לחבר שלכם אתם לא מקשיבים?

גם לי חם!

אתה! תמשיך להקריא בבקשה. מה? אתה לא יודע איפה אנחנו נמצאים? מה אתה אומר?

אתה עדיין מפריע? וזה עוד אחרי כל מה שסיכמנו ביננו?

אה, באמת לא אמרת כלום?! אז אולי אני פה המשוגעת ושומעת קולות?!

מה זה, אתה סנגור שלו?!

אני מפריעה לכם?! באמת סליחה!

אני אפריד ביניכם!

תדע לך שמעכשיו אתה נמצא אצלי על הכוונת.

אתה! תעבור מקום בבקשה. ותדע שהתחנה הבאה שלך היא מחוץ לדלת!

די!!! אני הולכת! שלום! חפשו לכם מורה אחרת! (טריקת דלת)

מי שבר את הדלת?

אני מורה ולא שוטר!

זהו מבחן אמון. בזמן הבחינה אני אצא מהכיתה, כדי להראות לכם שאני סומכת עליכם.

מי שמעתיק במבחן מרמה רק את עצמו!

עוף החוצה, ואתה לא חוזר עד שאתה מביא פתק מההורים שהם יודעים שגם איחרת, וגם לא הבאת מחברת. (- "גם איחרתי וגם לא הבאתי מחברת? הם ירביצו לי!!")

מה זה פה, טיילת?

למה כשאני מגיעה אתם מחכים לי במסדרון?

די! מספיק! אמרתי מספיק! זה לא ברור? טוב, תכניסו הכל ותוציאו דפים!...

המבחן קל למי שלמד.

היה לכם שיעור ספורט? תפתחו מיד את החלונות, זה פשוט נורא מה שהולך פה...

למה כל פעם שאני מסתובבת ללוח מתחילה פה מקהלה?

אני פשוט צריכה להביא טייפ ולהקליט אתכם.

עוף החוצה! עכשיו! קדימה! לא, לא, תאסוף את הדברים שלך אחר כך.

אתה שם לב שכולם פה מחכים לך?

מה שלא נספיק בכיתה אתם תעשו לבד בבית.

יש לנו עוד הרבה חומר להספיק, אז השבוע נלמד שיעור תנ"ך במקום שיעור חברה.

יש לנו עוד חומר להספיק, אז לא נורא אם נגזול מספר דקות מההפסקה.

יש כאן קבוצה קטנה של מפריעים....

זאת כיתה עיונית? אתם בטוחים?!

יחס גורר יחס!

למה כל פעם אני צריכה לצאת מהכיתה הזאת עם כאב גרון?!

אני מחפשת פה עכשיו קורבן, וכשאני אתפוס אותו אני לא מקנאה בו!

אני מורה כבר עשרים שנה, וכיתה כזאת עוד לא ראיתי!

הבן שלי בכיתה ג' ולא מתנהג ככה.

זה פשוט גנון מה שהולך פה. אין לי מילה אחרת לתאר את זה.

למה האחרונים תמיד בסוף?

לא ידעתי שאני צריכה להסביר לכם איך מתנהגים בטקס!

אני חושבת שאם אתם ממשיכים להתנהג ככה אז הטיול השנתי שלכם נהיה בסכנה.

אני לא זוכרת שקיבלת את רשות הדיבור.

לא שמעתי כי לא הצבעת.

זה נכון, רק חבל שזה בהתפרצות.

אם לא היית כל כך עסוק בלהצביע אז היית שם לב שכבר ענינו על זה.

חכה בסוף עם השאלות. אולי בינתיים אני אענה לך?

למה כל הזמן מצביעים רק אותם תלמידים?

רגע, ...יש מישהו שכן ענה על השאלה הזאת? או! צדיק אחד בסדום!

שאלה טובה. תרשום אותה במחברת ותשאל אותי בתחילת שיעור הבא.

מי אכל לי את הגיר?

מה קרה ללוח שלכם?

למישהו יש נייר לנגב את הלוח?

מישהו יכול להיות נחמד ולרוץ להביא לי גיר?

אתה! כן, כן, אתה! אתה יודע טוב מאוד מה עשית! אני לא חברה שלך! כן, ממש טלית שכולה תכלת!

בוא, תלמד אתה במקומי!

אולי אתה רוצה גם כוס קפה?!

תעבור לשבת פה, לידי, שאני אוכל לפקוח עליך עין מקרוב.

לא מביא מחברת, לא מביא עט... ממש סטודנט חופשי!

יש לך פוטנציאל אבל אתה לא משתמש בו.

אתה שם לב שהספר שלך לא עטוף?

אני את הבגרות שלי כבר עשיתי.

אני לא יושבת על השולחן... אני רק נשענת.

אם כל אחד ישמור על הפה שלו אז יהיה פה שקט! ...באמת אני מודה לכם.

בואו נעשה עסקה: כשאחד מדבר – כולם שותקים.

אם תהיו בשקט – תשמעו.

איזה רעש זה פשוט נורא. אני לא מצליחה לשמוע את עצמי. אתם מצליחים לשמוע את עצמכם?

אני לא ממשיכה עד שאין פה שקט.

אני מחכה!

יש כאן כל הזמן בכיתה איזה רחש כזה...

עכשיו שכחתי איפה היינו.

מה זה פה, סימפוזיון?

דממה שתהיה פה! עכשיו! זהו. ככה אני רוצה שזה יימשך עד סוף השיעור.

שאלה טובה. אולי תענה עליה בעצמך?

כל העיניים אלי!

אתה! תחזור בבקשה על מה שאמרתי עכשיו. רגע רגע, לא שמעת, או לא הקשבת?

אתם שמים לב כמה זמן מתבזבז לנו פה על ענייני משמעת?

לא לצעוק אתם לא בכנסת.

בית ספר הוא לא מוסד דמוקרטי!

שכל אחד יתכופף וירים את הלכלוך שמסביבו.

אני יוצאת עכשיו, וכשאני חוזרת בעוד חמש דקות אני מצפה שהכתה הזאת תהיה נקייה!

אם תתנהגו יפה אני אשחרר אתכם כמה דקות לפני הזמן...

אולי שגם אני אלעס מסטיק?

את שרה מאוד יפה, אבל בבקשה לא בשיעור.

מה זה, פתחתם לי פה מספרה?

רגע, לאן את הולכת גברתי הצעירה? תשבי בבקשה, וכשמי שיצא יחזור, אז תצאי את.

לא תאמינו אבל גם אני הייתי פעם צעירה!

גם אני בן אדם!

אתה איתנו?

על מה אתם מדברים שם ביניכם? אני מקווה שזה קשור לשיעור!

תשאל אותי ולא אותו!

שאלה טובה. תוסיפו באמת עוד שאלה לשיעורי הבית:"....

מי זרק את זה?!

של מי הכלב הזה?

נו, אז לך תביא לך כיסא!

מה זה המילים האלה?! לך ותשטוף את הפה שלך טוב טוב עם סבון!

אני יכולה להשאיר אתכם 5 דקות לבד בלי שתהיה פה מהומה?

אני זוכרת בדיוק מה אמרתי! אני לא סנילית!

תן לי את זה מיד! מוחרם!

איך אני יודעת? כי יש לי עיניים בגב!

פעם, לפני מליון שנה, כשגם אני הייתי תלמידה...
בכיתה השניה אין רעש כזה...
20 שנה אני במקצוע ולא נתקלתי בכיתה כזו.
 
נכתב ע"י ort;663709:
"אני יכולה להשאיר אתכם 5 דקות לבד בלי שתהיה פה מהומה?"
בשום אופן!! לא כדאי לנסות...
 
אופס שכחתם מהשידוכים
אצלינו בסמינר המורות תמיד איימו: בנות אתן כבר אוטוטו בשידוכים...
תשמורנה על עצמכן....
תשמורנה על השם הטוב שלכן.

היומן פתוח בנות, אני מסמנת.
עברת את הגבול האדום!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה