דיון המשפטים - שלנו!

[חנה ש.]

כשאתה נופל – זה הרגע הכי גרוע לרדת על עצמך,
אבל גם הרגע שבו הכי קל לעשות את זה.

 

[אינפרא]

הפרסומת מושכת כאשר אנחנו לא נמשכים מעצמנו.

 

[חנה ש.]

לפעמים צריך לומר את המילה המדויקת, גם אם היא קשה.
כדי לגלות מה באמת מסתתר שם.

 

[אינפרא]

תהליך השבירה מתחיל מסדקים.
חורים שנפערים ומדממים בלב פנימה.
אל דרכם נכנס גם אוויר חדש, תחושה של ריפוי שמגיעה לאט.
זה תלוי בנו.

 

[אדריכלית מתחילה]

תאכזב את כל אלו ששמחים לראות אותך נכשל.

"מישהו עומד ועוצר את נשימתו ,
מחכה שתיכשל
ודא שהוא יחנק"

 

[צפניהו]

לא משנה כמה תתאפקו,
לא משנה כמה תאמצו את הלחיים,
לא משנה כמה תקפידו על ארשת כבודה ומלנכולית -
בסוף תמצאו את עצמכם מתפוצצים מצחוק.
כן, אבא אוהב אתכם!
חיבוק.

 

[אינפרא]

המנוחה היא הכרחית כל עוד היא מתבצעת נכון.

 

[לוטם]

לפעמים אוויר הוא כלום, ולפעמים הוא הכל.

 

[חנה ש.]

לפעמים צריך רק תנועה פשוטה,
כדי שהנפש תיזכר לזוז.

 

[אינפרא]

החום והקור לא נמדדים בתחושה,
הם נמדדים בהרגשה.

 

[חיפושיתוש]

"הפשטות היא התחכום האולטימטיבי."

 

[חיפושיתוש]

"אם היו נותנים לי 7 שעות לחטוב עצים – הייתי משקיע 5 מהן בלחדד את הגרזן."
מיוחס לאברהם לינקולן

 

[אינפרא]

לפעמים נוחתים ולא יודעים שנחתו.
מכוון שהירידה הייתה חלקה ואיטית,
עד שתופסים את עצמם.

 

[חנה ש.]

"וויתור הוא בירור ניצוצות האין."
כשאדם מוותר, הוא נוגע במה שאין לו.
לא מתוך כניעה, אלא כדי להוציא משם
את הקדושה שנסתרת דווקא באי־השלמות.

 

[חנה ש.]

"מתוך האין הזה צומח יש,
שהוא יש של קדושה."
לא פיצוי, אלא
יצירה חדשה שמושתתת
על רגש טהור ואמונה עמוקה.

 

[חנה ש.]

"לפעמים, אני משלמת מחיר יקר שלא בחרתי בו, ואני לא רוצה אותו, ואין לי איך לברוח ממנו"
חשוב להבין:
"אני לא בחרתי במחיר — אבל אני בוחרת לא לתת לו למחוק אותי.
אני לא רציתי את הקושי — אבל אני לא מוותרת על עצמי בתוכו.
ואם כבר נגזר עליי לשאת אותו — לפחות אשא אותו באמת, ולא בשתיקה ריקה."

 

[חנה ש.]

כשיש תיקון שנוגע בלב –
זה סימן שלא רק המשימה גבוהה,
אלא גם הייעוד.
ככל שכואב יותר – זה לא עונש,
זה עומק.
זו נשמה שנשלחה לא רק לשאת,
אלא לברר, לזקק, ולהאיר — מתוך עצם המאבק.

 

[חנה ש.]

כי לפעמים, דווקא כשאין תשובות,
הנפש צריכה לעצום עיניים לרגע
ולנוח איפה שאפשר.

 

[חנה ש.]

עצימת עיניים,
כשנעשית מתוך בחירה ולא מתוך בריחה
היא גדלות של נפש שיודעת מתי לראות, ומתי להניח.

 

[חנה ש.]

גם אדם חזק זקוק לאוורור,
לעדינות חוזרת,
למבט מבחוץ שיאמר:
אתה לא לבד.