דרוש מידע הנקה- איך להחזיק מעמד גם בעבודה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #2
להקפיד לשאוב בכל יום- גם בימים שעמוס/ לא מתחשק..
בתור אחת שהנקה לא באה לה בקלות ולא מרגישה צורך לשאוב גם יום שלם זה היה קשה, אבל הקפדתי על פעם אחת שאיבה ביום והצלחתי להתמיד עד עשרה חודשים- מאמינה שכאלה שמצליחות להשחיל 2 שאיבות ביום עבודה מצליחות יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מנסיוני, משחררת את הלחץ שהתינוק יאכל רק חלב שאוב.
שואבת בעבודה פעם אחת, כמה שיש... בארוחות הנוספות שהמטפלת תביא תחליפים.
ובבית הנקה רגילה על מלא.
(בעבודה לא מוותרת לעצמי על פעם ביום גם שיותר עמוס עד שהתינוק בן 8 חודשים בערך שאז ממשיכה רק הנקה כמה שיותר:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש המון טיפים ועצות

אבל לפני הכל לדעת שיתכן ובהתחלה אם זה פעם ראשונה שאת שואבת מהלידה, זה לוקח לגוף קצת זמן (לא תמיד לפעמים)

להקפיד על ארוחת בוקר טוב שכוללת חלבון, ירקות ודברים בריאים, לשתות הרבה, שינה טובה בלילה גם מאד משפיעה, לנשנש שקדים.



שאר העצות אחרות תכתובנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
חשוב לדעת שאצל כל אחת זה שונה וכל אחת מגיבה אחרת, ולכן ללמוד מניסיון של אחרות זה לא תמיד נכון.
יש המלצות כלליות איך כדאי להתנהל באופן שישמור על ההנקה, וכל אחת יכולה לנסות לראות עד כמה היא יכולה לסטות מהן בלי שזה יפריע. זה נע בין אלו שמתקשות לשמור על הנקה בחזרה לעבודה גם כשהן מקפידות על הכל, לאלו שלא משנה מה הן יעשו הכל יהיה בסדר, ואף פעם לא יחסר להן חלב או יהיה להן גודש.
הנה רשימה של כמה כללים כאלו:

* לשאיבה קבועה בהנקה רצוי מאד להשתמש במשאבה דו צדדית טובה. שאיבה דו צדדית לא רק חוסכת חצי מהזמן, היא גם יעילה יותר ושומרת יותר על תפוקת החלב. משאבה היא גם עניין של התאמה אישית, יש משאבות שטובות לרוב הנשים אבל תמיד יכול להיות שבאופן אישי יתאים דווקא משהו אחר. יתכן גם שיש צורך בהתאמה של חלקים פחות סטנדרטיים. אם השאיבה לא יעילה, ובוודאי שאם היא כואבת, צריך לחשוב בכיוון הזה.
* כמו שכבר אמרו לוקח לגוף קצת זמן להתרגל לשאיבה. לכן כדאי להתחיל לשאוב כשבוע לפני החזרה לעבודה, בזמנים שבהם מתעתדים לשאוב בעבודה. לא צריך להוציא הרבה חלב בשאיבות האלו (ולא סביר לצפות להצליח), רק להרגיל את הגוף לשאיבה בשעה הזו.
* שאיבה בזמנים קבועים. בניגוד להנקה, בשאיבה יש משמעות להקפדה על זמנים קבועים כי הגוף מתרגל לייצר חלב בשעה הזו.
* עד גיל חצי שנה לפחות, מומלץ לשאוב פעם אחת כנגד כל ארוחה שהתינוק מקבל בבקבוק באותן שעות. דילוג על ארוחות מאותת לגוף על ירידה בביקוש לחלב ועשוי לגרום לירידה בכמות החלב גם בהנקה, גם אם שואבים את כל הכמות בפחות פעמים. ככל שהתינוק גדול יותר הסיכון לזה פוחת ואז אפשר להסתפק בפחות שאיבות. [כאמור לעיל, לא על כולן זה ישפיע ויש כאלו שיכולות מראש לא לשאוב בכלל ולהמשיך להניק בבית. אבל קשה לדעת עד שלא מנסים]
* שאיבה פחות יעילה מהנקה והרבה פעמים יש ירידה הדרגתית בכמויות החלב. כדי לא למצוא את עצמך במצב שאת לא מצליחה לשאוב כמות מספיקה, כדאי תמיד לשאוב קצת יותר ממה שצריך. ככה אם מתחילה ירידה אפשר לתפוס אותה בזמן ולטפל בה בנחת לפני שהיא משמעותית.
* להגברת כמויות חלב, אפשר להוסיף כמה דקות של שאיבה על ריק בסוף השאיבה. במקרה של ירידה משמעותית שצריך לתקן, יוזמים "קפיצת גדילה", ובמקביל לוקחים תוספים להגברת חלב (חילבה במינון של 3 כמוסות * 3 פעמים ביום).
* יש נשים שיותר יעיל עבורן לשאוב הרבה שאיבות קצרות מאשר מעט שאיבות ארוכות.
* להקפיד על תחזוקה שוטפת של המשאבה - ניקוי משאריות שומן והחלפה של חלקים מתבלים. שומן שהצטבר או גומי שנשחק פוגעים בוואקום של המשאבה ומורידים את היעילות שלה בהדרגה.
* בשאיבה לפעמים שחרור החלב מתעכב. דברים שיכולים לזרז אותו - מחשבות על התינוק ודימיון מודרך על ירידת החלב (אפשר להיעזר בתמונה וכד'), וכן חום - לדאוג שהחדר לא יהיה קר, להניח כרית חימום על החזה או לשתות שתיה חמה תוך כדי השאיבה. (היתרון היחיד של שאיבה על פני הנקה - אפשר לשתות משהו חם תוך כדי...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
חשוב לדעת שאצל כל אחת זה שונה וכל אחת מגיבה אחרת, ולכן ללמוד מניסיון של אחרות זה לא תמיד נכון.
יש המלצות כלליות איך כדאי להתנהל באופן שישמור על ההנקה, וכל אחת יכולה לנסות לראות עד כמה היא יכולה לסטות מהן בלי שזה יפריע. זה נע בין אלו שמתקשות לשמור על הנקה בחזרה לעבודה גם כשהן מקפידות על הכל, לאלו שלא משנה מה הן יעשו הכל יהיה בסדר, ואף פעם לא יחסר להן חלב או יהיה להן גודש.
הנה רשימה של כמה כללים כאלו:

* לשאיבה קבועה בהנקה רצוי מאד להשתמש במשאבה דו צדדית טובה. שאיבה דו צדדית לא רק חוסכת חצי מהזמן, היא גם יעילה יותר ושומרת יותר על תפוקת החלב. משאבה היא גם עניין של התאמה אישית, יש משאבות שטובות לרוב הנשים אבל תמיד יכול להיות שבאופן אישי יתאים דווקא משהו אחר. יתכן גם שיש צורך בהתאמה של חלקים פחות סטנדרטיים. אם השאיבה לא יעילה, ובוודאי שאם היא כואבת, צריך לחשוב בכיוון הזה.
* כמו שכבר אמרו לוקח לגוף קצת זמן להתרגל לשאיבה. לכן כדאי להתחיל לשאוב כשבוע לפני החזרה לעבודה, בזמנים שבהם מתעתדים לשאוב בעבודה. לא צריך להוציא הרבה חלב בשאיבות האלו (ולא סביר לצפות להצליח), רק להרגיל את הגוף לשאיבה בשעה הזו.
* שאיבה בזמנים קבועים. בניגוד להנקה, בשאיבה יש משמעות להקפדה על זמנים קבועים כי הגוף מתרגל לייצר חלב בשעה הזו.
* עד גיל חצי שנה לפחות, מומלץ לשאוב פעם אחת כנגד כל ארוחה שהתינוק מקבל בבקבוק באותן שעות. דילוג על ארוחות מאותת לגוף על ירידה בביקוש לחלב ועשוי לגרום לירידה בכמות החלב גם בהנקה, גם אם שואבים את כל הכמות בפחות פעמים. ככל שהתינוק גדול יותר הסיכון לזה פוחת ואז אפשר להסתפק בפחות שאיבות. [כאמור לעיל, לא על כולן זה ישפיע ויש כאלו שיכולות מראש לא לשאוב בכלל ולהמשיך להניק בבית. אבל קשה לדעת עד שלא מנסים]
* שאיבה פחות יעילה מהנקה והרבה פעמים יש ירידה הדרגתית בכמויות החלב. כדי לא למצוא את עצמך במצב שאת לא מצליחה לשאוב כמות מספיקה, כדאי תמיד לשאוב קצת יותר ממה שצריך. ככה אם מתחילה ירידה אפשר לתפוס אותה בזמן ולטפל בה בנחת לפני שהיא משמעותית.
* להגברת כמויות חלב, אפשר להוסיף כמה דקות של שאיבה על ריק בסוף השאיבה. במקרה של ירידה משמעותית שצריך לתקן, יוזמים "קפיצת גדילה", ובמקביל לוקחים תוספים להגברת חלב (חילבה במינון של 3 כמוסות * 3 פעמים ביום).
* יש נשים שיותר יעיל עבורן לשאוב הרבה שאיבות קצרות מאשר מעט שאיבות ארוכות.
* להקפיד על תחזוקה שוטפת של המשאבה - ניקוי משאריות שומן והחלפה של חלקים מתבלים. שומן שהצטבר או גומי שנשחק פוגעים בוואקום של המשאבה ומורידים את היעילות שלה בהדרגה.
* בשאיבה לפעמים שחרור החלב מתעכב. דברים שיכולים לזרז אותו - מחשבות על התינוק ודימיון מודרך על ירידת החלב (אפשר להיעזר בתמונה וכד'), וכן חום - לדאוג שהחדר לא יהיה קר, להניח כרית חימום על החזה או לשתות שתיה חמה תוך כדי השאיבה. (היתרון היחיד של שאיבה על פני הנקה - אפשר לשתות משהו חם תוך כדי...)
החכמת אותי ממש!
תודה רבה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש מצב לשמר הנקה ללא שאיבה?
יש נשים שזה עובד להן מצוין, יש נשים שזה גומר להן את ההנקה.
קשה לדעת מראש לאיזה סוג שייכים, אלא אם כן יש ניסיון קודם.
בסביבות הגיל שבו מתחילים לאכול מוצקים בכמות שמחליפה ארוחות, יש יותר סיכוי להצליח בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
סליחה על התשובה אבל בכל אופן אולי זה יתאים גם לך
אני הנקתי את הילדים עד גיל שנתיים למרות שחזרתי לעבודה אחרי 3 חודשים -דווקא בגלל שלא שאבתי בכלל
זה מוציא את כל הכח והחשק להניק אם שואבים
כך בבוקר היא קבלה מטרנה ואני האכלתי מתי שהיה לי נח

לא מתאים לכל האידאולוגיות אבל לי זה הכי מתאים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
סליחה על התשובה אבל בכל אופן אולי זה יתאים גם לך
אני הנקתי את הילדים עד גיל שנתיים למרות שחזרתי לעבודה אחרי 3 חודשים -דווקא בגלל שלא שאבתי בכלל
זה מוציא את כל הכח והחשק להניק אם שואבים
כך בבוקר היא קבלה מטרנה ואני האכלתי מתי שהיה לי נח

לא מתאים לכל האידאולוגיות אבל לי זה הכי מתאים
גם אני מצטרפת
אצלי השאיבות מורידות את כל הבטחון עצמי- אולי כמות כזאת זה קצת מידי? אולי אין לי מספיק חלב? וכו' וכו'
אחרי לידה האחרונה העפתי מהבית את המשאבה, נתתי לילד תמ"ל בשעת הצורך ומגיל חצי שנה גרבר וכו'
והיום ברוך ה' בן שנה וחצי- ועדיין יונק בהתלהבות...(בשונה מילדים קודמים)
בהצלחה לכל האמהות
ואל תשכחו, הכי חשוב- להקשיב לאינטואיציה שלכן עוד לפני הכל....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
סליחה על התשובה אבל בכל אופן אולי זה יתאים גם לך
אני הנקתי את הילדים עד גיל שנתיים למרות שחזרתי לעבודה אחרי 3 חודשים -דווקא בגלל שלא שאבתי בכלל
זה מוציא את כל הכח והחשק להניק אם שואבים
כך בבוקר היא קבלה מטרנה ואני האכלתי מתי שהיה לי נח

לא מתאים לכל האידאולוגיות אבל לי זה הכי מתאים
זה לא רק עניין של אידיאולוגיה אלא גם של פרקטיקה.
יש נשים שאם יעשו כמוך, תוך כמה שבועות אין להן חלב בכלל.
גם מי שלא מפריע לה לתת תמ"ל באופן חלקי, לא בהכרח רוצה לקחת את הסיכון שההנקה תיגמר לגמרי.
כל אחת צריכה לאזן בין כמה חשוב לה לתת חלב אם ולהמשיך להניק, לבין כמה היא מוכנה להתאמץ בשביל זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סליחה על התשובה אבל בכל אופן אולי זה יתאים גם לך
אני הנקתי את הילדים עד גיל שנתיים למרות שחזרתי לעבודה אחרי 3 חודשים -דווקא בגלל שלא שאבתי בכלל
זה מוציא את כל הכח והחשק להניק אם שואבים
כך בבוקר היא קבלה מטרנה ואני האכלתי מתי שהיה לי נח

לא מתאים לכל האידאולוגיות אבל לי זה הכי מתאים
לי זה מחסל את ההנקה לגמרי
אז אם זו מישהי שזה פעם ראשונה בשבילה אני לא ממליצה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני הנקתי לתווכים ארוכים
בד''כ מעל שנתיים
ולרוב לא שאבתי בעבודה וזה לא פגע לי בהנקה.

לא יודעת אם מתאים לכל אחת אבל נותנת רעיון
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
זה עניין של גוף
תתחילי להכיר את עצמך :)
יש כאלו, שחובה.
יש כאלו, שמחזיק להם מצוין גם בלי.
יש כאלו שיש להן שפע, שואבות מעט
יש כאלו ששואבות בכמה דקות- מחלבות...

לאט לאט
תראי מה נכון לך
(זה גם תלוי בכ"כ הרבה נתונים בעבודה)
תנסי להיות הכי רגועה שיש
ואם את מצליחה לשים באזור שם תמונה של התינוק, אז בכלל...

שיהיה לך ס"ד
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כל מי שרשמה פה שמניקה מעל גיל שנה- עד שנתיים
כמה פעמים ביום יוצא שאתן מניקות?
משהו כמו 3 פעמים ביום עדין יכול להישמר או שבסוף החלב נגמר?
רוב הילדים הנקתי עד גיל 6 חודשים-8 חודשים
כרגע הבת שלי בת 9 חודשים ויוצא בערך 4 -3 פעמים ביום שאני מניקה אותה
הכמות של החלב כן פוחתת אבל בנתיים איכשהו מצליחה לשמר את הכמה פעמים האלו (לא קריטי לי כ"כ כבר בשלב הזה, אז אל תציעו לי להגביר את החלב וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כן בערך 3 /4 פעמים ביום

לפני העבודה
אחרי העבודה
לפני השינה ובמהלך השינה לפעמים

את לא צריכה לדאוג מבחינת הכמות זה סך הכל תוספת ויטמינים וקצת פינוק את לא צריכה לבדוק אם זאת כמות מספקת, גם כמות קטנה ביותר זה נותן המון ויטמינים
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כל מי שרשמה פה שמניקה מעל גיל שנה- עד שנתיים
כמה פעמים ביום יוצא שאתן מניקות?
משהו כמו 3 פעמים ביום עדין יכול להישמר או שבסוף החלב נגמר?
רוב הילדים הנקתי עד גיל 6 חודשים-8 חודשים
כרגע הבת שלי בת 9 חודשים ויוצא בערך 4 -3 פעמים ביום שאני מניקה אותה
הכמות של החלב כן פוחתת אבל בנתיים איכשהו מצליחה לשמר את הכמה פעמים האלו (לא קריטי לי כ"כ כבר בשלב הזה, אז אל תציעו לי להגביר את החלב וכו')
בדרך כלל אחרי גיל שנה כבר אפשר להמשיך לשמור על הנקה גם אם מניקים אפילו רק פעם אחת ביום (ירידה הדרגתית ולא בבת אחת).
לפני כן, אחד הדברים שהכי משמעותיים לשמירה על ההנקה זה הנקות לילה. מי שמניקה לפחות פעם אחת בלילה / לפנות בוקר יש לה יותר סיכוי לשמור על ההנקה גם אם ביום היא מניקה מעט.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה