דרוש מידע הנקה- איך להחזיק מעמד גם בעבודה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
אשרייך!

אני גם בעד להניק לפי דרישה, כן לשים לב שלא חלפו יותר מ3-4 שעות (אפשר לדלג ארוחה פעם אחת ביממה ורצוי בלילה)
פעלתי לפי הכללים הללו. התפללתי על זה הרבה וב"ה ההנקה נקייה

ולגבי זה:

כל כך נכון.
הנקה זה קשר רגשי, בהנקה הילד מקבל את כל המנה שדרושה לו לחיזוק המערכת החיסונית, הקוגנטיבית, הרגשית
כמה שיפרסמו על מטרנה מחקרים, חלב אם הוא המזון היחיד שכל הזמן נחקר ונחקר ומגלים עליו כ"כ הרבה בונוסים לאם ולילד וכואב ממש שנשים לא מספיק מודעות לטוב הזה.
נכון. זה דורש השתדלות ומאמץ ולא מתאים לכל אחת, אבל מי שכן, שתקפוץ על זה שתניק כמה שיותר עד כמה שיכולה ואפילו עד גיל שנתיים.
ואל תרימו לידי גבה ותסתכלו עלי כמשוגעת כשתשמעו שהילד שלי כמעט בן שנתיים ועודנו יונק. ותתחילו להגיד "מה בוער לך? הוא יודע לאכול הכל..." או "זה כ"כ דוחה ילד בן שנה וחצי שמבקש לינוק".. למה דוחה? אפילו התורה כתבה שמינקת זה עד גיל 24 חודש.

אם אני זוכרת נכון, אחד מנשיאי ארה"ב נראה לי הארי טרומן אמר פעם(באנגלית זה מצטלצל יותר טוב..)
בר מזל הוא התינוק שינק עד גיל שנתיים...
ולא רק הוא צריך להגיד את זה.
כל מילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אני לא חושבת שזה נכון
מגיל 0 נתתי מוצץ, בלי לחשוב אם זה יפגע או לא.
רק אומרת שזה נחשב הנקה על מלא באמת, בעולם המערבי לא יבינו מה תקוע לתינוקות שלנו בפה, האמא בשנתיים הראשונות משמשת כמוצץ לתינוק.
ברור שתינוק מבדיל בין מוצץ להנקה רק שיש כאלה בני יומם שקשה להם עם הנקה אז מעדיפים מוצץ וזה גורם לבלבול פטמות.
נראה לי שלא הובנתי נכון
אין כמו הנקה! כמה שיותר!!
אבל מפה ועד לשמש כמוצץ- זה משהו אחר. לא לכל אחת זה מתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
בבקשה איך מגבירים חלב?
חזרתי לעבודה לפני חודש בערך ויוצא לי 60 בערך מה עושים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בבקשה איך מגבירים חלב?
חזרתי לעבודה לפני חודש בערך ויוצא לי 60 בערך מה עושים??
הכי חשוב להרגע.
באמת זה הכי משפיע על שחרור החלב.
יש עצות כלליות- שבמילה אחת להיות ברחאה לישון טוב, לאכול טוב, להיות בכושר
לאכול שומנים טובים, אגוזים, שקדים, לא לחסוך בקלוריות (איכותיות! לא שוקולד וקצפת)
לישון כמה שיותר בלילה, בעיקר מוקדם- זה ממש מאתגר אבל מאד משמעותי
יש תוספים ייעודיים..

בשעת השאיבה
לשאוב במקום קבוע, שקט ונעים (פרטי). שנעים בו גם פיזית, לא קר מידי..
אפשר להסתכל על תמונה של התינוק
להריח חיתול שלו
לשתות הרבה לפני ההנקה וגם במהלכה- אפשר חם
לשמוע מוסיקה מרגיעה, לחשוב על משהו חיובי
לא להסתכל על השון ולא על כמה יוצא!! זה מכניס לסטרס

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
סורי שאני מבאסת
אצלי זה פשוט לא הולך.
מתחילה עבודה והחלב פשוט יורד בהתמדה לאט לאט עד שנעלם.
אני משתדלת לשאוב כל יום פעם אחת לפחות, ולמרות זאת מרגישה שהתפוקה יורדת.
השאיבה קשה מאדדדד. לא מצליחה לשאוב יותר מ-120-90 כל פעם וגם זה אחרי הרבה מאד זמן. (אני עובדת עד 3:00)
אמנם ניסיתי משאבה ידנית ושתי סוגים של חשמליות (לא יקרות) ובכולם לא ראיתי שינוי, אבל אולי עוד לא הגעתי למשאבה הנכונה (מקווה להאמין) יש לי 4 ילדים ואף פעם לא החלטתי שאני מפסיקה להניק אותם, זה פשוט הלך ודעך מי יותר ומי פחות מהר, עד שנעלם. (לפעמים עוד לפני כן התינוק כבר לא הסכים להתאמץ למצוץ במקום לקבל בקבוק מטרנה חם מהיר וזריז...
תינוק יונק אוכל באזור 100 מל בארוחה, הגוף שלך הוא הנורמלי שנותן תפוקה של ארוחה כל פעם. זה באמת קשה לשמוע את כל הנשים שיש להם בכל שאיבה יותר מארוחה אך זה הפחות טבעי בעקרון
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
קופצת על האשכול
אני רוצה לבקש מכל האימהות היקרות והמסורות בקשה מעומק ליבי:
תשאבו כמה שבא לכן בעבודה אבל פליזזז אני מתחננת במקפיא המשותף שימי בבקשה את החלב אם בשקית שחורה!!!
לפתוח מקפיא ולראות חלב בשקית שקופה בכל מיני גוונים וכל מיני מצבי צבירה זה דוחה , סוריייי
ובקשה נוספת (לא תמיד ריאלית) לא לשאוב במרחב בציבורי , זה פחות נעים...
אני בטוחה שיש עוד המון שמזדהות איתי !
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
קופצת על האשכול
אני רוצה לבקש מכל האימהות היקרות והמסורות בקשה מעומק ליבי:
תשאבו כמה שבא לכן בעבודה אבל פליזזז אני מתחננת במקפיא המשותף שימי בבקשה את החלב אם בשקית שחורה!!!
לפתוח מקפיא ולראות חלב בשקית שקופה בכל מיני גוונים וכל מיני מצבי צבירה זה דוחה , סוריייי
ובקשה נוספת (לא תמיד ריאלית) לא לשאוב במרחב בציבורי , זה פחות נעים...
אני בטוחה שיש עוד המון שמזדהות איתי !
מזדהה אתך קצת...
אני תמיד שמה בשקית שחורה, סתם כי לא בא לי שיעשו לי עין הרע על הכמויות ששאבתי...

אבל צרם לי שאמרת שחלב שאוב הוא דוחה
זה נוזל הזהב! המשאב הכי יקר בטבע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אבל צרם לי שאמרת שחלב שאוב הוא דוחה
זה נוזל הזהב! המשאב הכי יקר בטבע!
בתור מניקה-
צודקת. זה נוזל זהב ויקר והכל...
אבל רק בשבילך!
בשביל אחרים זה נוזלי גוף של אישה אחרת וזה באמת דוחה לראות את זה
ושוב -גם אני מניקה ושואבת אבל מעולם לא שמתי את זה חשוף במקרר ציבורי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
מה ההפסקה הכי ארוכה שמותר לעשות בין שאיבה / הנקה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
מה ההפסקה הכי ארוכה שמותר לעשות בין שאיבה / הנקה??
בתור כלל אצבע - שאיבה מול כל ארוחה של התינוק.
אם זה עובד טוב ויש מספיק חלב, אפשר להתחיל לשחק עם מרווחים גדולים יותר.
לכל אחת יש אורך הפסקה אחר שהיא יכולה לעשות, יש בזה טווח רחב מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בתור כלל אצבע - שאיבה מול כל ארוחה של התינוק.
אם זה עובד טוב ויש מספיק חלב, אפשר להתחיל לשחק עם מרווחים גדולים יותר.
לכל אחת יש אורך הפסקה אחר שהיא יכולה לעשות, יש בזה טווח רחב מאד.
אני מתכוונת על לשמור על ההנקה נקייה
אבל לכאורה באמת תלוי אישה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לפי אמהות זו שליחות
מרווחים של עד 3-4 שעות בין ארוחה לארוחה
ומותר לדלג ארוחה אחת ביממה
מומלץ שזו תהיה בלילה
כלומר אם כל היום (כולל בלילה) הוא אוכל כל 2-3 שעות
ובעבודה אני לא אשאב 7-8 שעות (שזב דילוג על ארוחה אחת)
זה נקרא בסדר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
כלומר אם כל היום (כולל בלילה) הוא אוכל כל 2-3 שעות
ובעבודה אני לא אשאב 7-8 שעות (שזב דילוג על ארוחה אחת)
זה נקרא בסדר?


אצלי זה מחזיק ככה קרוב לשנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כלומר אם כל היום (כולל בלילה) הוא אוכל כל 2-3 שעות
ובעבודה אני לא אשאב 7-8 שעות (שזב דילוג על ארוחה אחת)
זה נקרא בסדר?
אם הוא אוכל בזמן הזה ואת מתכוונת לתת לו חלב אם, זה עשוי להיות קשה, במיוחד לאורך זמן. לא כל הנשים מצליחות לשאוב כפול.
גם את לא צריכה את החלב, יכול להיות שעצם המרווח בעייתי. בעיקר אם הוא בגיל שיונקים מלא ולא אוכלים מוצקים. זה לא גיל שבו הגוף "מתוכנת" לעמוד במרווחים כאלו ביום. זה בהחלט יכול להצליח, בעיקר אם יש הרבה הנקות לילה, אבל זה ממש לא מובטח.
בכל מקרה מאד מומלץ לפתוח את הפער הזה בהדרגה, כדי לא להסתבך עם גודש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
כלומר אם כל היום (כולל בלילה) הוא אוכל כל 2-3 שעות
ובעבודה אני לא אשאב 7-8 שעות (שזב דילוג על ארוחה אחת)
זה נקרא בסדר?
לפי מה שהיא אומרת, כן.
את מקפידה בלילה לתת כל 3 שעות?
אם ככה זה אמור להיות בסדר בעז"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
זה משנה כמה מניקים?
או עצם הפעולה עוזרת?
שאיבה של 2 דק' תעזור?
ברורר
יש מינימום של דקות עד שהפרולקטין משתחרר
אבל תנסי בדקות האלה להתרכז בבייבי, לדמיין אותו, ואם יש לך תמונה שלו מולך, זה הכי טוב

ואל תצחקו עלי, קראתי על אחת שאפילו אומרת להצמיד נשיקה רותחת לבקבוק השאוב
לא לחינם שאבנו אותו, זה האוכל של הילד שלנו למחר...

מה שנכון נכון...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה