עזרה הפרעת קשב וריכוז+ ניקיון מוגזם התחתנו!! איזה ייאוש

מצב
הנושא נעול.
@תודה על חיים...
אני לא מכירה אותך ואת חייך, אני מאמינה שיש נשים שלא אוהבות לתפעל בית. אבל אני מאמינה שזה יושב על משהו. על פרפקציוניזם נניח.
וברור שאישה לא אמורה להיות סגורה בין ד' קירות.
אבל תגידי. אחרי שאת מצליחה לעשות משהו משמעותי בבית. לנקות יסודי אמבטיה נניח, לגהץ עשרים חולצות. לרוקן את ערמת הכביסה עד הקרקעית...
את מרגישה סיפוק? נהנית מההצלחה שלך? שמחה?
 
@תודה על חיים...
אני לא מכירה אותך ואת חייך, אני מאמינה שיש נשים שלא אוהבות לתפעל בית. אבל אני מאמינה שזה יושב על משהו. על פרפקציוניזם נניח.
וברור שאישה לא אמורה להיות סגורה בין ד' קירות.
אבל תגידי. אחרי שאת מצליחה לעשות משהו משמעותי בבית. לנקות יסודי אמבטיה נניח, לגהץ עשרים חולצות. לרוקן את ערמת הכביסה עד הקרקעית...
את מרגישה סיפוק? נהנית מההצלחה שלך? שמחה?
יאו העלית לי מהאוב את שיעורי הבית היהודי. אויי מגרד לייי:sick:
לגמרי היה למורה הגיוני שהבחורה המתוקה שלפניה
תצליח לפרנס אברך
תלד כל שנה. סליחה, שנה וחצי.
והכי תתחבר לעבודות הבית (ואם לא, אז תחפרי עמוק עמוק אצלך בטוח תצליחי לעורר את האהבה...)
ותבשל, תכבס, תיקח לרופא
ולא תבטל שניה של לימוד תורה...
 
יאו העלית לי מהאוב את שיעורי הבית היהודי. אויי מגרד לייי:sick:
לגמרי היה למורה הגיוני שהבחורה המתוקה שלפניה
תצליח לפרנס אברך
תלד כל שנה. סליחה, שנה וחצי.
והכי תתחבר לעבודות הבית (ואם לא, אז תחפרי עמוק עמוק אצלך בטוח תצליחי לעורר את האהבה...)
ותבשל, תכבס, תיקח לרופא
ולא תבטל שניה של לימוד תורה...
השכוייח הוא על שיעורי הבית היהודי הזכורים לרע.


אבל חייבת לסייג שלדעתי הוצאת את הדברים שלה מהקשרם
מה, אין לך סיפוק אחרי שהבית מסודר?
 
יאו העלית לי מהאוב את שיעורי הבית היהודי. אויי מגרד לייי:sick:
לגמרי היה למורה הגיוני שהבחורה המתוקה שלפניה
תצליח לפרנס אברך
תלד כל שנה. סליחה, שנה וחצי.
והכי תתחבר לעבודות הבית (ואם לא, אז תחפרי עמוק עמוק אצלך בטוח תצליחי לעורר את האהבה...)
ותבשל, תכבס, תיקח לרופא
ולא תבטל שניה של לימוד תורה...
סליחה על הזיכרון הלא נעים :)
אכן, גם דעתי האישית היא שהסמינרים לוקים בלא מעט נאיביות...
אבל את מילותי אינני לוקחת לאחור. סורי
 
השכוייח הוא על שיעורי הבית היהודי הזכורים לרע.


אבל חייבת לסייג שלדעתי הוצאת את הדברים שלה מהקשרם
מה, אין לך סיפוק אחרי שהבית מסודר?
יש מצב שהוצאתי
אבל תביני את ההגיון
יש מצב שאני מתחברת לעבודות הבית הכי הכי ונהנית מהתוצאה
אבל איך כל זה מסתדר עם כל המארג השלם של החיים המורכבים לנו כנשים חרדיות?
למה את חושבת שזה "יושב על משהו" כאילו זו בעיה סודית ותיבת פנדורה. זו המציאות המשוגעת! אין מה להסתיר. ואם יש גם הפרעת קשב, אז בכלל....
 
למה את חושבת שזה "יושב על משהו" כאילו זו בעיה סודית ותיבת פנדורה. זו המציאות המשוגעת! אין מה להסתיר. ואם יש גם הפרעת קשב, אז בכלל....
כתבתי כתגובה למישהי שאמרה שהיא לא אוהבת את עבודות הבית בכלל מגיל צעיר
זה לא בגלל עומס החיים...
 
יש כאן 13 עמודים ואני קצת מבלתקת.
מניחה שהם דנו ארוכות במה ואיך אפשר לעשות.

אני רוצה לדבר על סוגי תגובות (חיצוניים ופנימיים!!) שמגיעים.
אופציה א': אוף שוב השארתי..., אני אף פעם לא... או טענה "למה את משאירה אחרייך..." שגורמות לבן אדם להיות יותר קטן, יותר מכווץ, פחות יכול עם פחות אנרגיות ופחות מוטיבציה.

אופציה ב': כל הכבוד ראיתי שארגנת את... או כל הכבוד לעצמי זכרתי ל... שנותנות פוקוס למה שכן הצליחו, מגדילות, מציגות שיפור ובשורה תחתונה נותנות יותר אנרגיה חיובית ויותר מוטיבציה.

אם המשוב החיצוני והתפיסה הפנימית הם כמו אופציה א' עם כל הכבוד לכל העצות יהיה קשה מאד לצאת מהמקום הזה, כנראה בשלב כלשהו יהיה גם דכאון ויותר גרוע.
אם מצליחים לעבור לאופציה ב' ולייקר כל התקדמות והשתדלות לכאורה יהיו יותר הצלחות, אולי עוד תכתבו בעתיד את המדריך לאישה ADHD ובית נוצץ.
 
נערך לאחרונה ב:
לא מכירה בסביבה שלי נשים שיכולות להגיד שמחר הן מפסיקות לעבוד,
הלוואי והיה כזה סיטואציה
יש ציפייה בחיים האלו ל30000% מהנשים, אין לי מושג למה (כמו שבעלי אוהב לאמר, אתן נשים של משרות מלאות עם סטנדרטים של מורות שעבדו בקושי חצי משרה)
אצלנו אומרים שבימנו נשים צריכות לעבוד כאילו אין להם ילדים, לגדל ילדים כאילו אין להם עבודה, ותמיד להראות כאילו אין להם לא ילדים ולא עבודה
 
@עוד 836 משתמשים,
מנסיון, אני יכול לשתף בנקודה שהיתה משמעותית עבורי
יתכן שזה נוגע לכם ויתכן שלא. אני לא באמת מכיר אתכם. אבל אולי יועיל למישהו.

אני רק אקדים שאני כותב כאן דברים עמוקים.
הסבל שחווה מי שחשוב לו סדר, וחי בבלאגן, הוא סבל מאוד גדול.
ובכל סבל שקיים בעולם, לרבות מחלה ל’’ע וכד’- תחושת הבדידות היא הנוראה ביותר.
התחושה שאין מישהו שבאמת מבין מה עובר עלי.

האם האישה יכולה לעשות משהו בשביל להפיג את תחושת הבדידות? כנראה שכן.

אבל רק בתנאי שקודם כל לא תחוש בכלל רגשות אשמה! זה מה שהיא. והיא לא יכולה לשנות את התכונות אופי הבסיסיות שלה. הרגלים ניתן לשנות. אבל לא אופי בסיסי. אפשר כמובן להתקדם ולהשתפר, אבל לא להשתנות.
אם האשה השכילה להבין שהיא לא אשמה - וזה בדרך כלל לא פשוט עבור נשים. השלב הבא הוא לנסות באמת לחוות מה השני מרגיש. זה אומר לצאת לרגע מהעולם שלי ולהתעניין, ממש להסתקרן, להבין מה השני מרגיש ומה זה גורם לו. (יש סוג מסוים של הפרעת קש’’ר שחי קצת ב’בועה’ של עצמו, ועבורם המשימה הזו לא פשוטה, כלומר המשימה לתת לשני את התחושה ש’’חווים’’ אותו) בשפה תורנית זה נקרא ’’נושא בעול עם חברו’’ .
כתוצאה מכך, לבעל יותר קל לחמול, יותר קל לא להאשים, יותר קל להבין שהסיפור כאן זה קש’’ר ולא חוסר איכפתיות.

יצא קצת ארוך אבל באמת שקיצרתי.
בהצלחה.
 
לפותחת האשכול:
קראתי את כל התגובות מרותקת
(אני מופרעת קש"ר שהבית שלה פעם היה זוועה, והיום ב"ה הרבה-הרבה יותר טוב).

לשמור על בית נקי זו עבודת חיים.
אני חושבת שפירטו לך כאן כמעט הכל,
אבל טיפ קטן ופשוט אחד שאישית מאוד מאוד עזר לי:
להקפיד לסיים משימה שהתחלתי.

נשמע פשוט, אבל כקש"רית שבאה להפעיל מכונת כביסה
ופתאום נזכרת שהסיר על הגז ורגע, אולי האוכל כבר מוכן?
ותוך כדי ריצה מהירה למטבח - אני קולטת שני טושים זרוקים על הרצפה -
פצצה מתקתקת בידי השובבים שלי, שעוד רגע יהפכו את הקירות ליצירת אומנות פרועה...
אני כמובן מרימה אותם והולכת לשים במקום,
אבל פתאום הטלפון מצלצל - בעלי על הקו, שואל מה צריך לקנות בסופר.
אני הולכת למטבח ומנסה לבדוק מה חסר,
וככה זה ממשיך...
סוף דבר: המכונה לא הופעלה, האוכל נשרף על הכיריים
הטושים נותרו בהישג יד הקטנטנים שכמובן קישקשו על הקירות
ובעלי הגיע הביתה עם קניה חסרה, כי בכלל לא הייתי מרוכזת לבדוק מה צריך.

היום אני מזכירה לעצמי שוב ושוב, וזה ב"ה הפך להרגל:
את לא בודקת מה שלום האוכל, את עכשיו לא מרימה את הטושים
את לא עושה כלום!
חוץ מלסיים את המשימה שהתחלת - להפעיל מכונת כביסה,
אחר כך ממשיכה לעוד משימה ועוד משימה - וככה כובשת חלקים בבית, בעזרת ה'.

התפוקה שלי בהחלט עלתה משמעותית כשהתחלתי להקפיד על זה.
(זה לא פתרון פלאים להפוך את הבית למבריק ונוצץ, אבל זה בהחלט משפר את רמת הסדר והארגון).

וכמובן, חייבת לתת קרדיט לנותנת העצה - יעל זלץ היקרה.
(שאני בטוחה שהתוכנית שלה לארגון הבית נפלאה, אבל אצלי זה פשוט לא עבד...)


עוד משהו -
אם את פרפקציוניסטית,
תעבדי על זה כמה שתוכלי,
כי זה אחד המפריעים הענקיים שמונעים מאיתנו להתקדם.

המון המון הצלחה,
עם כזה כוח רצון - את עוד תצליחי להגיע לזה!
כל מילה !! תודה על ההשקעה בתגובה
הבנת את הכיוון....
פחות שמעתי מה היא....
אני את שלי כבר אמרתי-
אני לא באה לבקש כאן עצות לשלום בית,

ריטלין
תעשי אבחון קש"ר
וחיי ישתנו ללא היכר
מאובחנת. מטופלת. (עד כמה שאפשר)
גם הבעל הכי מסודר בעולם יכול לשכוח לשים כוס קפה בפח.
אבל לא בעלי. הוא עוד יותר מסודר
@עוד 836 משתמשים
ממש מזדהה...
מעריכה את הרצון שלך(y)
אז דבר ראשון,
אני חושבת שיש פה הרבה תגובות לא קשורות ולא מכבדות.
מקווה בשבילך שאת מקבלת זאת בערבון מוגבל.
בכל אופן, חשוב שתדעי שיש מלא נשים המתמודדות עם אותה הבעיה.
הבשורה הטובה- ניתן להשתפר
הבשורה הפחות טובה- השיפור לא יהיה 100% וגם זה יקרה בתהליך ארוך...
דבר ראשון,
תנסי להקל על עצמך מה שאפשר.
כלים-משתמשת כמעט רק עם חד פעמי. לסירים בלבד יש מדיח כלים.
כביסות- תגווני בריחות מגוונים, מרככים ואבקות כביסה מגוונות,
כדאי לקנות סל כביסה מחולק לתאים שונים.
אני אישית לא מתעסקת כל יום עם הכביסות, כי אין מצב לזכור יומיום...
יש לי מייבש ואז אני פשוט מתקתקת פעם-פעמיים בשבוע עם מלא מכונות ושמה ישירות במייבש...
קיפול- את הגרביים מכבסים עם קליפס, ככה לא צריך לזווג זיווגים...
פריטים קטנים והלבשה אישית- אני שמה בתוך סלסלת בד מחולקת (קניתי במקסטוק) פשוט מכניסים לסלסלה ודי.
יש לי סל מחולק על המייבש לבגדים נקיים, וכשאני לא מגיעה לקיפול, לפחות זה מסודר ולא צריך לנבור בערמות...
סדר בבית- היסוד הכי חשוב- שלכל דבר יהיה מקום מסודר וקבוע.
וכמובן שהמיקום יהיה הגיוני.
את הקפה, סוכר, עוגיות, שוקולד וכדומה... אני שמה בארון מעל לשיש החלבי
חד פעמי-חבילות סגורות אני שמה בארון גבוה/ארון שהגישה אליו לא מי יודע מה...
חבילות פתוחות- סכום אני שמה בתוך סלסלות צרות וארוכות. יש לי 3 סלסלות. לכפיות, כפות ומזלגות.
וזה נמצא בתוך מגירה.
כוסות אני שמה ליד הקפה והסוכר בתוך מן מעמד מתגלגל שקניתי במקסטוק.
זה בקיצור, רק כדי להבין את הרעיון של מיקום לכל פריט.
עוד יסוד חשוב- לעבור על כל הפריטים בבית אחת לחודש- ולחשוב מה ניתן לזרוק.
יש הרבה דברים בבית שלא באים לידי שימוש וסתם חבל שהם תופסים שטח אחסון יקר.
וכן להוסיף כמה שיותר מקומות אחסון, עוד ארון, עוד שידה- זה פשוט מסדר!
מבחינת לשים כל דבר במקום- צר לי לאכזב אותך, אבל זה לא נראה לי בר ביצוע לבעלות קש"ר.
לכן כדאי בסוף כל יום לנסות בכח לסדר רבע שעה-חצי שעה את כל מה שהתבלגן במשך היום.
אם כל יום תסדרי זה לא ייקח יותר מרבע שעה!
אבל חשוב לכבות טלפונים, לנסות להתרכז נטו במה שאת עושה.
כי אם לא תמצאי את השמן במקרר, ואת הנעליים בארון הסירים:love:
עוד משהו שעוזר זה לפנק את עצמי;)
תקני ארטיקים משובחים, גלידות או מה שאת אוהבת ותמלאי את המקפיא.
תחליטי בראש שהיום את מתחילה עם משהו קטן ביותר- חשוב שיהיה הגיוני.
ואחר כך תתפנקי. מגיע לך.
הבית יהיה עדיין רחוק מלהיות נוצץ ומבריק.
אבל לפחות לא דיר עיזים.
חשוב שתכניסי לעצמך בראש שלא משתנים ביום אחד.
זה תהליך ארוך מאוד. תהליך של שנים.
אבל בהחלט ניתן להגיע לשיפור מאוד משמעותי!

וזה רק בתור עזרה ראשונה.
לדעתי כדאי לשקול ולברר על ייעוץ ארגוני.
הבנתי שהם באות ופשוט מסדרות את כל הארונות מחדש,
קובעות מקום לכל דבר וכמובן נותנות טיפים משמעותיים לשימור.
מאחלת לך המון הצלחות
בטוחה שעם כזה כח רצון עוד תגיעי רחוק(y)
תודה רבה על התגובה הארוכה והמושקעת שומרת לי.
אבל מתוך הבלגאן יכול לצאת הסדר
כלומר: שתלכי אחד על אחד השבוע אני לוקחת פרויקט את הפינה הזאת חוק ולא יעבור אחרי שבוע אני מוסיפה וכו וכו
לאט ובטוח אבל בסוף זה חודר פנימה אל תוככי הנפש ורואים שינוי בשטח
ואני מאחלת לך המווווווווווווווווון הצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!
שינוי איטי. מאוד. מנסיון...
הדיון כאן מביא אותי לנושא מעניין -
מה עדיף - להשקיע המון כוחות במשהו שאני חלשה בו - ואחרי כל ההשקעה אצליח בינוני?
או להשקיע במשהו שאני חזקה בו - ואוכל להגיע איתו בע"ה להרבה, ולהרגיש שאני ממצה את עצמי?
השאלה מתחדדת כאשר ברור שכל אחת מהבחירות האלה תבוא על חשבון הבחירה השניה.

ואהפוך את זה לשאלה של בית -
מה עדיף עבור בית - שכל אחד ממרכיבי הבית ישקיע במה שהוא חלש בו ויגיע איכשהו למצב בינוני או סביר?
או דווקא יתרום בגדול במה שהוא חזק בו, ולדברים האחרים - ימצאו פיתרונות.

אין תשובה אחידה לשאלה, כי תלוי גם במה בדיוק מדובר, ומה האפשרויות וכו'.
רק בתור קו כללי, מה יותר רצוי.
וזה- נראה לי הכי חזק מכל האשכול !!

תודה רבה על התגובות המושקעות ועל האכפתיות של כולם.
 
נערך לאחרונה ב:
סטיה קטנה מהאשכול, יש מצב שיש בעלי קש"ר שהם דווקא מסודרים ונקיים עובר ?
כן
דווקא כי יש בלגן גדול בראש וחוסר סדר פנימי
יש הרבה ששומרים על סדר חיצוני קיצוני כדי להרגיע את עצמם (ויש לי ילד כזה)
 
בעלי רואה כמה אני מתאמצת. וישבנו לא פעם לשיחות. בעלי מיואשששש מהקצב שלי.
כי לו יש קושי
בדיוק הפוך:
הוא לא מסוגל לראות רבע ושליש בלגן. ולא עוזר לו שהשישים והשולחן כן נקיים כי שמה אני מתאמצת. אנחנו שנינו קיצוניים !! לכיוונים ההפוכים.
ראשית, שה' ינחה אתכם בעיצה טובה המתאימה לשניכם בנחת שלום השקט ובטח!

ו.. בתור בעל עם קש"ר ואוהב עד משוגע על נקיון וסדר מה שלא תמיד קורה בשטח ודוקא לא בגללי, אומר לך בעל יקר!
שהיאוש הזה הוא לא במקום בכלל. כי בעצם זה לא תלוי בה כלל.
המוח שלה כ"כ שונה וכמה שתדבר איתה זה כמעט לריק ולבהלה, כי גם כשהיא רוצה היא לא מצליחה (לא תמיד כמובן...) וזה עוד יותר מבאס אותה ומחליש אותה שהנה עוד פעם היא לא הצליחה לשמח אותך ולעשות את רצונך..
גם אני לא סובל בלאגן, אוהב בית מתוקתק נקי שכיף להסתובב בכל החדרים בלי להיתקל באיזה נעל או לבעוט במסרק..
אך ההכרח לא יגונה כשזה מה יש.
ואולי משמים נשלחת לתקן את עצמך בלהכיל ולקבל את השונה דוקא כי זה קשה לך והיפך ממידותיך.
אני כותב ומחזק בזה גם את עצמי! ומקווה שאשתי לא תקרא את זה..🫣
ולך הגברת תחי' אומר כמו שהציעו כאן וגם לי זה עוזר לפעמים. תקציבי לך 10/20 דק' - לפי היכולת והזמן - לסדר את הפינת אוכל בלבד/לפנות ספות/אמבטיה/כיורים וכו' כך אני גם מציע לילדים שלי "תכניס לראש שיש לך להרים מהרצפה רק נעליים" סיימת? תעבור לדבר הבא.. מעצבן. מה לעשות 😛)
כל בוקר מגיע עוזרת, מכניסה מכונות מקפלת עוברת על כל הבית ומתקתקת!
מנסיון, את תפתחי עיניים!
לא מתווכח. אשתי ואני החלטנו שממש פדיחה להכניס עוזרת לבית. אא"כ תבוא מהשטחים או הונולולו..
אני יודעת שאני אקפיץ כאן כמה עלי, אבל בכיף, תתחילו...
תפעול בית זה לא מתפקידיו של גבר נקודה.
החובה הקדושה של גבר לעזור בבית נכנסה מתוך הפמניזם, מתוך ההבנה שגברים ונשים הם זהים ביכולות ובתפקידים שלהם במערכת המשפחתית. בדיוק כמו שנשים התחילו לצאת לעבוד גברים הוכרחו להתחיל לתפעל בית וילדים. וזה כמו זה - לא מצב טבעי.
אז נכון, לא אמרתי שזה בהכרח גרוע, יש צדדים חיוביים בזה, והעובדה שנשים היום הן גם עובדות זו המציאות שלא ניתן לשנותה, וכיוון שכך גם לא ניתן להגיד לנשים שלא ידרשו מבעליהן עזרה.
אבל אל תהפכו זאת לתפקידו המובן מעליו. זה פשוט לא. הוא גבר.

כתבתי

ברור שעזרה הדדית זה טוב ומקסים
אבל כשאישה כותבת באשכול ציבורי "במה הבעלים שלכן עוזרים לכן"
וכשאישה כותבת "עבודות הבית אמורות להתחלק 50-50"
אז לא, ממש ממש לא. זה לא חובה אלא הכרח. ואם בעלך לא מסוגל לעזור לך בX - זה אפילו די הגיוני
ברור שאם זה מביא לבעיות בינהם הוא צריך לעשות מאמץ, אבל כיום זה נהיה שבעיות הן בגלל ש"כל הבעלים של החברות שלי עוזרים בבית ורק אתה לא" - אם את צריכה עזרה תגידי, אבל אם את לא - הוא לא אמור לעזור רק כי אחרים עוזרים
באופן אישי אומר שלבעלי קשה עם החלפת טיטולים, הרבה התווכחתי איתו על זה עד שהבנתי שאם אני בבית - באמת אין סיבה שהוא יחליף. אם לא - הוא מחליף, בהחלט
אמנם אני גבר, אך האמת שזה אמת.
אלא שמה נעשה ונגזר עלינו איי שם הרבה שנים אחורה שהאשה יוצאת לעבוד והבעל יושב ללמוד ממילא זכות היא לו וגם חובה קדושה לעזור במטלות הבית.
בל נשכח את שפרעה גזר על הנשים לעסוק במלאכת הגברים וההיפך, כדי לשבש לנו את מרקם החיים האנושי הטבעי ועי"ז יוכל יותר לשלוט בנו ולמוטט את בתי ישראל מנטלית נפשית ורגשית! כך מובא מפרשים.
@עוד 836 משתמשים יקרה.
הרבה עצות חכמות נכתבו באשכול.
מצרפת קובץ על יום בחיי מתמודד עם קש"ר
חיוך ודמעה יחדיו.
וואו ממש אני.
ואשתי משתגעת מזה.. אני ישלח לה.
ואגב מיתוס שראיתי כאן- החלוקה בין אנשים עם הפרעת קשב לכאלו שלא בכלל לא תלויה במידת הסדר או הניקיון שלהם.
אני מכירה המון המון אנשים מתוקתקים שהפרעת הקשב שלהם מתבטאת בדברים אחרים לחלוטין. עבודה, לימודים, התפרצויות כעס, מחשבות שליליות אוטומטיות ועוד ועוד...


המון הצלחה
ממש ככה, עובדתית.
הרבה ברכה ורפוא"ש בנחת בקרוב.
יפה מאד
אבל אם האישה רוצה לשכב כל היום במיטה אז החיוב על הבעל: הכל כולל הכל!!!!!!!
חדש אסור מן התורה.
אא"כ האשה כרעה בנטל, מרגישה לא טוב, וכו' אבל סתם, דוקא, כי ככה בא לי, ה' ירחם!
הוא צריך להכניס עזרה הביתה. בדיוק כמו אישה נכה שיש לה עוזרת צמודה.
מה שבטוח ששלום בית הוא מעל הכל.
אמת!
שלום בית הוא מעל הכל. וע"כ היא גם צריכה לדאוג לזה ולא להשתזף ולקרוא עיתון במיטה כל היום.
אא"כ במקרה קיצון וכנ"ל.
זאת ההסתכלות הנכונה?
למה ההגדרה הזו מקפיצה אותי?
לא!
כי זה לא נכון וטעות חמורה!
היום אני מזכירה לעצמי שוב ושוב, וזה ב"ה הפך להרגל:
את לא בודקת מה שלום האוכל, את עכשיו לא מרימה את הטושים
את לא עושה כלום!
חוץ מלסיים את המשימה שהתחלת - להפעיל מכונת כביסה,
אחר כך ממשיכה לעוד משימה ועוד משימה - וככה כובשת חלקים בבית, בעזרת ה'.
בדיוק זה. תודה רבה!
יש לי שלושה בלעה"ר
שיהיו בריאים.
כבר בתחילת האשכול חשבתי שאם יש ילדים בגילים תואמים שגם הם יוכלו לעזור בענין, לפנות כלים, כביסות וכו' וזה מסוגל להוריד את מפלס המתח. גם אם הם קטנים ההרגל יפקס אותם לזה ויהיה רק לתועלת.

הרבה נחת והצלחה!
 
נערך לאחרונה ב:
יש מצב שהוצאתי
אבל תביני את ההגיון
יש מצב שאני מתחברת לעבודות הבית הכי הכי ונהנית מהתוצאה
אבל איך כל זה מסתדר עם כל המארג השלם של החיים המורכבים לנו כנשים חרדיות?
למה את חושבת שזה "יושב על משהו" כאילו זו בעיה סודית ותיבת פנדורה. זו המציאות המשוגעת! אין מה להסתיר. ואם יש גם הפרעת קשב, אז בכלל....
אההה ה"יושב על משהו" הקפיץ אותך.
עכשיו אני נזכרת שגם אותי, ושכחתי עד סוף ההודעה כי עם ההמשך דווקא כן הסכמתי 🤣🤣🤣
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה