דרוש מידע "הקפצת" ילדה מחוננת בת שנתיים לגן

  • הוסף לסימניות
  • #61
זה גם לא מדויק
ילדים חכמים שמלמדים אותם לקרוא צריכים הסבר על כל אות, אח"כ על כל תנועה ואח"כ איך מחברים את הכל למילה ולמשפט.
ילדים מחוננים, מספיק שהם שואלים על האותיות ומסבירים להם את העניין של התנועות. את ההמשך הם כבר עושים לבד
(לא מניסיון בכלל, רק מהבנה פה באשכולות השונים)
אולי האמהות פה יחכימו אותנו.
לא צריך להיות מחונן כדי לדעת לקרוא באופן שמתואר כאן.
אני פשוט למדתי לקרוא בדיוק ככה. לימדו אותי קמץ פתח. את השאר "הבנתי את העיקרון" ורצתי הלאה.
ואני לא מחוננת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
יש המון ילדים שיודעים קריאה לבד..
בקורס הוראה מתקנת אמרה המנחה שלמעלה מ50% מהילדים שמגיעים לכתה א כבר יודעים לקרא (לא תקין ושוטף אך יודעים לקרא) ואלו שלא לרב יצטרכו גם אז סיוע פרטני..

זה די לא מדויק.
מחצית מילדי כיתה א' לא יודעים לקרוא.
וילדים שלא יודעים לקרוא בכיתה א' לא אמורים בהכרח לקבל סיוע פרטני. למה שכן ???
זו בדיוק השנה שבה הם אמורים ללמוד לקרוא.
אם היו אומרים את זה על כיתה ב' עוד ניחא.

אלא אם כן מדובר כאן על החיידרים או תלמודי תורה שדורשים בגיל 4 קריאה בחומש + טעמי המקרא, וזה כבר עניין בפני עצמו שהוא קשור יותר למסורת מאשר ליכולות האקדמיות של הרבה ילדים...

ואגב, זה נכון שילדים שלומדים לקרוא עם "קיצורי דרך" נוטים הרבה פעמים ליפול באספקטים אחרים כמו דיוק קריאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אני לא אמא - אני בחורה בת 20
אני קיבלתי הבחנה (אני לא זוכרת ממי אבל כנראה ממישהו מוסמך) שאני מוחוננת ולכן העלו אותי לכיתה א' מוקדם יותר
ואני רוצה לומר לך שבהחלט הייתי מהחכמות בכיתה אבל מבחינה ריגשית סבלתי - זה פשוט לא היה הקצב התפתחות שלי וזה לא הוסיף לי כי הקשיים שלי היו רגשיים במקום לימודיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
לפחות אצל חלק מהם, האמהות יושבות איתם וחופרות להם.
הראשונה המסכנה שלי, בגיל שנתיים ידעה חוץ מהכל גם את שמות האבות האמהות ושנים עשר השבטים ועוד מיליוני פריטי מידע משעממים שדחפתי לה בלי שום צורך, רק כדי להוכיח לעולם כולו כמה בתי מחוננת. ואז גם העמדתי אותה לדקלם הכל כדי שאסריט הכל כדי שיהיו הוכחות ברורות. (השם ישמור. אבל אל תשפטו, זה היה מזמן).

למזלה ולמזלי מהר מאוד הגיעו הבאים והגיע גם השכל.
וכיום פעוטותיי משחקים בכיף בדופלו ובמגנטים ובמכוניות, מציירים ומקשקשים ונהנים, מזמינים חברים או הולכים אליהם, ומחכים בשלווה לגיל 4 (הבנים) ולגיל 6 (הבנות) כדי ללמוד אותיות יחד עם כל החברים בגן. ייתכן שיש ביניהם מחוננים, אין לי מושג וזה גם לא מעניין אותי כרגע.
באופן עקרוני לחלוטין, לא מרשה לגדולים ללמד את הקטנים שום דבר שאינו תואם גיל. עזבו אותם לנפשם ותנו להם לשחק ולהתפתח רגשית.
אצלנו הגדולים מלמדים את הקטנים
כשהבת שלי בגיל שנתיים+ הראתה לי את כל האותיות
ואני ככה הייתי בהלם - לא היה לי מושג שהיא מזהה איזו אות
צייצה זו שמעליה -
"אה כן לימדתי אותה" :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
בלת"ק

אני פסיכולוגית חינוכית,
ומה שאת מתארת לא נשמע כמו מחוננות בהכרח.
מסגרות הגיל הרך לא נועדו רק בכדי להקנות מושגי צבעים, צורות ואותיות אלא יותר מכל - התנהלות, התארגנות, התנהגות נאותה בחברה, ויסות, ערכים בינאישיים ועוד.
אילו תחומים שמחוננים לא בקיאים בהם יותר מאחרים (ולרב אף זקוקים בהם לתגבור).
ילד בן שנתיים כלל לא בר אבחון, ואני ממליצה שלא לחשוב עליו דרך משקפיים אבחוניות אלא דרך משקפי צרכים.
להבין מה צריך ולספק את צרכיו,
בין אם הם צרכים קוגנטיביים , חברתיים, רגשיים או פיזיים.

נכון, שעמום הוא סבל וסבל צריך למנוע.
אך חשוב לזכור שגנים אינם בית ספר. אין למידה פרונטלית רציפה, ולכן יש הרבה יותר הזדמנויות לחקירה עצמאית, לעיסוק בתחומים מועדפים ולהתנסויות מגוונות - מאשר לישיבה משועממת על הכסא בזמן שלומדים על צבי הצב.

בהצלחה והרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
דרוש לי מידע איך עושים את זה? מישהו התנסה?
ילדה בת שנתיים מחוננת ממש ב"ה, יודעת את כל ה-א"ב, לספור, את כל הצבעים, שמות של חיות, כולל קולות, ותוצרת, וכו'.
הבעיה היחידה היא שנולדה 3 שבועות אחרי תחילת השנתון.
איך אפשר להכניס אותה (לשנה הבאה)לגן גיל 3?
הייתי עם אותה בעיה שנה שעברה (ילד יליד ה9/1),
(ועם פרוטקציה ;))
ולא הצלחתי להעלות.
מה שכן - אצלי מדובר בבן שבכל מקרה יעלה לת"ת על פי שנתון של אלול עד אלול, והיה חשוב לי שהשנה הזאת יהיה בגן.

נ. ב. אני קפצתי כיתה - מד' לו'.
לא ממליצה על הקפצת כיתה.
ממליצה להעשיר את הילד חיצונית בחומרים שאינם נלמדים בביה"ס / בגן, אם את מרגישה שהוא צמא לידע.
אם לא, שישחק ויהנה מהחיים, הכישרונות יצוצו בזמן המתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אין לי דעה לכאן ולכאן לא מתה להקפיץ אבל אני הייתי בין הקטנות ולא קרה כלום
אבא שלי הוקפץ דודים שלי ולא חסר להם כלום זה ענין אישי של התאמה ובגרות וברור שכל ענין לגופו
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מה שאני יודעת זה שאבא שלי לא הסכים בשום פנים ואופן להקפיץ אותי או את אחי כיתה, דווקא בגלל שאותו הקפיצו.
קחו את זה בחשבון.

במיוחד שהיום הנטיה היא להשאיר שנה, כך שאם תקפיצי אותה יכולות להיות איתה בכיתה ילדות שגדולות ממנה בשנתיים וחצי.
נטו מבחינה רגשית, זה קשה.

ואת עוד לא יודעת כלום על ההתפתחות המוטורית שלה בשלב הזה...

סה"כ גם אם היא גאונה יוצאת דופן, בגן ובכיתה יש דברים חשובים יותר להניח עליהם את הדעת, ועדיף שעמום- שאגב, היום יש מודעות לזה, ורוב הסיכויים שיהיו הרבה מורות שיאפשרו לה לצייר/ לצבוע/ לקרא/ לעשות שליחויות בזמן הזה- מאשר קשיים אחרים שנגרמים המון פעמים בעקבות הקפצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בלת״ק חלקי
מכירה בחורה מחוננת ממש
שידעה לקרוא ספרים לחברותיה בגן של גילאי שלוש...
האמא החכמה לא חשבה אפילו להכניס אותה לגן לפני הזמן אםילו שהיא ״פספסה״ רק בשבוע.
הילדה נשלחה בשנים הראשונות של ביה״ס ל״חוג״ של אינטילגנציה רגשית.
והיא תפקדה נהדר מבחינה חברתית.
עיקר ההתמודדות שלה לא הייתה עם השעמום, אפילו שגם זו הייתה התמודדות.
אלא עם מורות שלא ידעו ל״אכול״ את הידע שלה ואת זה שהיא יותר יודעת מהן על אף שהיא בכיתה ג׳ או ה׳ יסודי...
היו גם נהדרות שהחמיאו לה בלי סוף ונהנו מהאתגר שהציבה בפניהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
מהכרות אישית עם כמה ילדים עם מנת משכל גבוהה מאוד. בהרבה מקרים יותר קריטי לסייע להם
בחלק הרגשי מאשר להקפיץ אותם כיתה וכך לצמצם מעט וזמנית את הפער השכלי ולהעצים
את הפער השכלי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה