- הוסף לסימניות
- #1
כשהרב'ה נפתולי נכנס לגן הוא צועק "שא'לום ב'תי!" ואז כל הילדים יודעים שהוא הגיע.
אני יושב בכיסא שלי ומסתכל חזק חזק לעיניים של הרב'ה נפתולי עד שהוא מסתכל עלי חזרה ורואה שאני מקשיב טוב.
אחר כך הוא הולך לארון שלו , ככה עם הבטן הגדולה שלו , ככה.. ככה הולך .. ואז הוא חוזר עם שקית גדולה.
הוא מושך את המכנסיים שלו למעלה, ככה.. עד שרואים את הגרביים הלבנות ואז הוא מתיישב ועושה "אהההה" כזה גדול כמו סבא.
השקית הגדולה של הרב'ה נפתולי עושה המון רעש כשהוא מוציא ממנה את הספר מסויירס.
ספתא שלי קנתה לי גם ספר מסויירס כמו של הרב'ה נפתולי אבל הדפים של המסויירס שלי לבנים והדפים של הרב'ה נפתולי צהובים ויש להם ריח מוזר שאני לא אוהב.
אחרי שהוא פותח את המסויירס הוא מסתכל על כל הילדים חזק-חזק ואומר "קינדדלך, אנחנו מא-תחי-לים".
ואז כולם מתחילים לצעוק.
ישי שיושב לידי צועק מאד בקול שכמעט-כמעט עושה לי חור באוזן.
אנחנו צועקים ככה : "אלללףף, בייס, וויס, גימל, דלת"...
כל הילדים הכי אוהבים שגומרים מהר את האותיות כי אז הר'בה נפתולי עושה עוד'פם "אהההה" כמו סבא, קם מהכסא שלו ומתחיל לחלק את הטופים.
תמיד כשהרב'ה מגיע אלי אני רואה שיש לו בכיס הרבה טופים שווים שהוא לא מחלק לנו אף פ'ם . אחרי שהוא גומר הוא פותח לו טופי אחד צהוב מהכיס, אומר "קינדדלך, ברוכע!" וכולם צועקים ביחד "שהכויל" ואוכלים.
איזה כיף לרב'ה נפתולי.
גמני רוצה כאלה שיניים מיוחדות שאפשר להוציא ולהחזיר,
ככה הטופי לא נדבק ואפשר להמשיך לצעוק את האותיות עם כולם.
----------
קטע אותנטי.
אני יושב בכיסא שלי ומסתכל חזק חזק לעיניים של הרב'ה נפתולי עד שהוא מסתכל עלי חזרה ורואה שאני מקשיב טוב.
אחר כך הוא הולך לארון שלו , ככה עם הבטן הגדולה שלו , ככה.. ככה הולך .. ואז הוא חוזר עם שקית גדולה.
הוא מושך את המכנסיים שלו למעלה, ככה.. עד שרואים את הגרביים הלבנות ואז הוא מתיישב ועושה "אהההה" כזה גדול כמו סבא.
השקית הגדולה של הרב'ה נפתולי עושה המון רעש כשהוא מוציא ממנה את הספר מסויירס.
ספתא שלי קנתה לי גם ספר מסויירס כמו של הרב'ה נפתולי אבל הדפים של המסויירס שלי לבנים והדפים של הרב'ה נפתולי צהובים ויש להם ריח מוזר שאני לא אוהב.
אחרי שהוא פותח את המסויירס הוא מסתכל על כל הילדים חזק-חזק ואומר "קינדדלך, אנחנו מא-תחי-לים".
ואז כולם מתחילים לצעוק.
ישי שיושב לידי צועק מאד בקול שכמעט-כמעט עושה לי חור באוזן.
אנחנו צועקים ככה : "אלללףף, בייס, וויס, גימל, דלת"...
כל הילדים הכי אוהבים שגומרים מהר את האותיות כי אז הר'בה נפתולי עושה עוד'פם "אהההה" כמו סבא, קם מהכסא שלו ומתחיל לחלק את הטופים.
תמיד כשהרב'ה מגיע אלי אני רואה שיש לו בכיס הרבה טופים שווים שהוא לא מחלק לנו אף פ'ם . אחרי שהוא גומר הוא פותח לו טופי אחד צהוב מהכיס, אומר "קינדדלך, ברוכע!" וכולם צועקים ביחד "שהכויל" ואוכלים.
איזה כיף לרב'ה נפתולי.
גמני רוצה כאלה שיניים מיוחדות שאפשר להוציא ולהחזיר,
ככה הטופי לא נדבק ואפשר להמשיך לצעוק את האותיות עם כולם.
----------
קטע אותנטי.
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים