הרב'ה נפתולי

  • הוסף לסימניות
  • #1
כשהרב'ה נפתולי נכנס לגן הוא צועק "שא'לום ב'תי!" ואז כל הילדים יודעים שהוא הגיע.
אני יושב בכיסא שלי ומסתכל חזק חזק לעיניים של הרב'ה נפתולי עד שהוא מסתכל עלי חזרה ורואה שאני מקשיב טוב.
אחר כך הוא הולך לארון שלו , ככה עם הבטן הגדולה שלו , ככה.. ככה הולך .. ואז הוא חוזר עם שקית גדולה.
הוא מושך את המכנסיים שלו למעלה, ככה.. עד שרואים את הגרביים הלבנות ואז הוא מתיישב ועושה "אהההה" כזה גדול כמו סבא.

השקית הגדולה של הרב'ה נפתולי עושה המון רעש כשהוא מוציא ממנה את הספר מסויירס.
ספתא שלי קנתה לי גם ספר מסויירס כמו של הרב'ה נפתולי אבל הדפים של המסויירס שלי לבנים והדפים של הרב'ה נפתולי צהובים ויש להם ריח מוזר שאני לא אוהב.
אחרי שהוא פותח את המסויירס הוא מסתכל על כל הילדים חזק-חזק ואומר "קינדדלך, אנחנו מא-תחי-לים".

ואז כולם מתחילים לצעוק.

ישי שיושב לידי צועק מאד בקול שכמעט-כמעט עושה לי חור באוזן.
אנחנו צועקים ככה : "אלללףף, בייס, וויס, גימל, דלת"...
כל הילדים הכי אוהבים שגומרים מהר את האותיות כי אז הר'בה נפתולי עושה עוד'פם "אהההה" כמו סבא, קם מהכסא שלו ומתחיל לחלק את הטופים.
תמיד כשהרב'ה מגיע אלי אני רואה שיש לו בכיס הרבה טופים שווים שהוא לא מחלק לנו אף פ'ם . אחרי שהוא גומר הוא פותח לו טופי אחד צהוב מהכיס, אומר "קינדדלך, ברוכע!" וכולם צועקים ביחד "שהכויל" ואוכלים.

איזה כיף לרב'ה נפתולי.
גמני רוצה כאלה שיניים מיוחדות שאפשר להוציא ולהחזיר,
ככה הטופי לא נדבק ואפשר להמשיך לצעוק את האותיות עם כולם.

----------
קטע אותנטי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
אין סיפור יותר טוב מהחיים בעצמם.
ועוד מנקודת מבט כל כך אותנטית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אויי זה נהדר

רק חסר את ה'האפ' שהוא עושה והוא שם יד על הפה כשכמעט יוצא לו גרעפס' והוא בולע אותו.

מי בכלל אמר לו שהשיניים שלו מתחלפות?

מאפיין אותו לגמרי..אבל ניראה לי שילד בן 3 לא ישים לב לדבר כזה..

והשיניים- הוא פשוט ראה ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #12
@ריפקא, איזה קטע עסיסי. תודה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת מקומט או חלק
קרן שמש חדרה מבעד לחלון, גורמת לר' שלומקה למצמץ, הוא פקח את עיניו ממלמל 'מודה אני' ונוטל את ידיו.

אחר ניגב אותם במגבת שהמתינה לו על השידה לידו, הוא התרומם לכדי ישיבה, נשען לאחור על ראש המיטה, מביט במיטה הריקה שלידו.

אשת נעוריו כבר איננה, הוא הביט בידיו המקומטות כלא מאמין, צובט עצמו לראות שהוא לא חולם, המציאות הכתה בפניו, הזדקנת. כן. אמר לעצמו בעודו צוחק צחוק של זקנים.

מלאך המוות כבר כאן. הוא מרגיש אותו קרוב. היום, מחר, שנה, שנתיים. זה יקרה.

לו רק היה מנצל את זמנו כשידיו עוד היו יפות, הרהר לעצמו.

אל מול עיניו צף כעת סבו ר' תנחום. הוא שלומקה היה בחור צעיר כשהגיע לישון עם סבו בבית, על מנת לעזור לו בפעולות השגרתיות שזקנים מתקשים בהם.

אחח זה היה קשה לראות כך את סבו, תמיד הרי היה כה צעיר ונמרץ. זוכר הוא איך היה נוהג להביט על ידיו הקמוטות של הסבא תנחום, מנסה להפנים שסבא תנחום, הזדקן.

סבא תנחום שפיקח היה, נוהג היה לצבוט לו בלחיו עם ידיו הקמוטות, לוקח את ידו החלקה של שלוימלה הצעיר מניח על ידו שלו ואומר "שלוימלה, גם לי היו פעם כאלו ידים וגם אני הייתי מסתכל כך על ידיו של סבא שלומקה שלי. דע לך" היה מוסיף כשאצבעו מתנופפת מולו באזהרה, "שמהר מאוד גם הידיים שלך יהיו מקומטות ככה".

אחר היה נאנח ושוקע במחשבות, "איי איי איי שלוימלה, אתה עוד צעיר. לו הייתי משכיל לנצל את הזמן כשידי עוד היו יפות כשלך."

נקישה קלה על הדלת החזירה את סבא שלומקה למציאות, נער עדין ושחרחר עמד בפתח פותח את הדלת בהססנות, סבא שלומקה חייך אליו וסימן לו להתקרב.

נכדו היקר והעדין התעניין בשלומו איך הוא מרגיש, סבא שלומקה נפנף בידיו כאומר לא חשוב. הוא שם לב למבטים החפוזים על קמטי ידיו.

"קרב אלי תנחום יקירי, הראה לי את ידיך היפות, הראה לי את הזמן שעוד מחכה לך".

סוף​

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה