הרגשה מרגיזה מתחת לעין

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשתי שתחי' מרגישה כבר מספר ימים, מין קפיצות של גיד מתחת לעין, היא כבר ממש מתוסכלת.
אשמח לדעת, אם יש למישהו פיתרון או עצה,
תזכו למצוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה קורה להרבה אנשים מידי פעם. זה כמו רפלקסים כאלו.

זה עובר לבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה קורה בגלל חוסר שינה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה מעיפות ומלחץ--
מה שדי הגיוני בערב פסח:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
התופעה היא מוכרת בדרך כלל זה עובר לבד ללא שום טיפול
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גם לי לפעמים :) מרוב עייפות וחוסר שינה כנראה.

צרת רבים חצי נחמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לאמא שלי זה היה במשך כמה ימים רצופים, היא היתה בטוחה שכולם רואים את הקפיצות האלה...

בהתייעצות עם אנשי מקצוע היא הבינה שאין פתרון הוקוס פוקוס ל"עצבים" האלו.
מה שכן, היא אמרה שתניח את ידה ותעסה את האיזור בתנועות עדינות, אותה זה הרגיע ב50%

_________________
עוד לא גדלתי...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
קודם כל אפשר להרגע - בגלל שזה דבר רגיל שקורה להרבה אנשים
אין לזה תרופה אבל זה גם לא בעיה!
אלא פשוט צריך לחכות שהקפיץ הזה יעבור...

וכן... אם מסתכלים טוב בתוך העין רואים שזה קופץ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
טיפות רסקיו להרגעה עוזרות מאוד
עד פסח בס"ד זה יעבור ונצא כולנו מעבדות לחירת
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אצלנו אומרים שאם העין של מישהו קופצת סימן שמדברים עליו... :)
בכל מקרה, כמו שאמרו החברים כאן, אין מקום לדאגה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכון שכולם כבר כתבו, אבל הנה עוד אחד שכותב מנסיונו: זה מגיע ממתח ומלחץ, זה עובר לבד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ברוך הבא למועדון הזקנים והזקנות. אם מתחילים לחפש איפה כואב ואיפה לא, אז הגיע הגיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י yochi000;242205:
ברוך הבא למועדון הזקנים והזקנות. אם מתחילים לחפש איפה כואב ואיפה לא, אז הגיע הגיל...
אנחנו בשנות העשרים לחיינו. זה קצת מעליב!;)
אנו מחכים להתנצלות!!!:):D:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני אתנצל במקומה!

שמעתי שכתוב לא יודעת איפה בדיוק - שלא עובר יום או שלושה ימים שלא כואב לאדם משהו - זה הנסיון שלנו בחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
למיטב זכרוני, לאימי שתחי' יעץ איזה רופא להרבות באכילת מלח במצבים כאלו.
(בלי אחריות כמובן...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה