שיתוף - לביקורת הרחפנים - קווים לדמותם!

[AUVI]

רגע, איזה אשכול זה??
בולבלתי על ראשי!

 

[אין פאנץ']

האנשים האלה שכשאתה מספר בדיחה וכולם מתגלגלים מצחוק, הם מסתכלים על כולם בסבר פנים חמור - למחצה.

הציטוט הוא מאשכול האדישים.


האנשים האלה שכשאתה מספר בדיחה וכולם מתגלגלים מצחוק, הם תמיד יצטרפו לצחוק שניה אחת אחרי כולם...

 

[לוטם]

הציטוט הוא מאשכול האדישים.


האנשים האלה שכשאתה מספר בדיחה וכולם מתגלגלים מצחוק, הם תמיד יצטרפו לצחוק שניה אחת אחרי כולם...

סיכמנו כבר שזה דומה, לא?!

 

[אין פאנץ']

אלו שחוזרים הבסיתה מהתפילה, ורואים את דמותם משתקפת במראה עם כיפת לילה ("היה נראה לי שכמה אנשים הסתכלו עלי בצורה מוזרה, אבל לא הייתי בטוח").

אלו שמברכים בורא נפשות, ואז מגלים שהכוס עדיין מלאה.

 

[brachy 100]

אלו שחוזרים הבסיתה מהתפילה, ורואים את דמותם משתקפת במראה עם כיפת לילה ("היה נראה לי שכמה אנשים הסתכלו עלי בצורה מוזרה, אבל לא הייתי בטוח").

אלו שמברכים בורא נפשות, ואז מגלים שהכוס עדיין מלאה.

@חיים רר יצאת מהקהילה???

 

[תמרוז]

אם הוא יצא, הוא לא יוכל לענות לך כאן.

 

[אש קודש!]

@חיים רר יצאת מהקהילה???

אין מצב!!!
@חיים רר, אנחנו לא נשרוד בלעדיך בסיפור המשותף!!!

 

[חנה ש.]

רק אני מתקשה להבין איך אשכול כזה קשור לפורום פה?

אנחנו מאפיינים דמויות,
לאחר מכן נשתמש בדמויות אלו ונוסיף אותם לעלילה.
זו דרך הפוכה, במקום לבנות את העלילה הראשית ולפתח לפיה
דמיות שייבחרו דברים על פי העלילה, אנחנו בוחרים לתת אפיון חזק שיוביל את הדמויות לעבר העלילה.
הפלוס בכך הוא שכשהדמויות חזקות הספר מנצח, הדמיות יהיו כל כך חזקות עד שהן
תיצורנה עלילה, קונפליקט, והמשך מרתק.

 

[לוטם]

אנחנו מאפיינים דמויות,
לאחר מכן נשתמש בדמויות אלו ונוסיף אותם לעלילה.
זו דרך הפוכה, במקום לבנות את העלילה הראשית ולפתח לפיה
דמיות שייבחרו דברים על פי העלילה, אנחנו בוחרים לתת אפיון חזק שיוביל את הדמויות לעבר העלילה.
הפלוס בכך הוא שכשהדמויות חזקות הספר מנצח, הדמיות יהיו כל כך חזקות עד שהן
תיצורנה עלילה, קונפליקט, והמשך מרתק.

ניסחת את זה בדיוק @חנש !

 

[לוטם]

דוגמא נוספת -

 

[AUVI]

חסום בנטפרי, כמובן...

 

[לוטם]

חסום בנטפרי, כמובן...

גם ZIP???

 

[AUVI]

מוזר, נכון?

 

[שימנלה]

אולי זה קשור לבלאגן של נטפרי-פרוג

 

[לוטם]

מוזר, נכון?
צפה בקובץ המצורף 1437305

אולי זה קשור לבלאגן של נטפרי-פרוג

מסתבר שזה קשור...
חבל

 

[AUVI]

אולי זה קשור לבלאגן של נטפרי-פרוג

סבירות גבוהה בהחלט.

 

[נ. גל]

במשפחת נסיקה, אין הרבה דברים מיוחדים.
בסך הכל, אבא מטוס ואמא חללית עובדים בעבודות נורמטיביות. חמקן ורחפן לומדים בישיבות הטובות ביותר, ורחפת לומדת בכיתה ה'.
החיים מתנהלים על מי מנוחות, מריבות נוהגות להיקטע באמצע ("מי התחיל?" "לא זוכר..."), הקטנים נוטים להרדם על הספה סתם כי הם שוכחים ללכת למיטה ("אבל אמא, מה אכפת לך? היו לי אותם חלומות.") וערימת הבגדים על השולחן נוהגת לפנות את עצמה רק בהדלקת נרות. לפעמים גם זה לא קורה, ואבא מפנה כשהוא מזמזם שלום עליכם.
עד ליום שבו הגיע לכיתתה של רחפת הטרנד הנורא מכל - בגדים.
בגדים היינו לצאת מהבית, לזכור לקחת כרטיס אשראי, להיכנס לחנות הנכונה, לקנות את מה שבאופנה (ולא מכנסי גברים) ואז גם לזכור להשתמש בבגדים הללו.
צרה צרורה.
אמא שקלה לאסור על השתתפות בטרנד, ולצערה גילתה שארון הבגדים של רחפת מלא סריגים מהחורף שעבר. ונו, כבר חודש אלול. אי אפשר לטעון שזה אופנתי בשום צורה.
ההסכמה הגיעה דווקא מצידו של אבא, שגילה בדיוק לפני שבועיים שיש הלכה בקשר לקניית בגדים לבנות. לכבוד החגים.
כך, לאחר עוד כמה תלאות שלא ראויות לפירוט בפורום קדוש זה ("אמא!!! הוא לא מסכים להגיד לי איפה הוא ראה את הנעליים שלי אתמול!"), יצאו אבא, רחפת וכרטיס האשראי לקניות.
תחילה התברר שהם שכחו לקחת את כרטיס הרב קו, ובן דודו של אבא (מיסטר יוסטון) הסכים לשלם עבורם.
אחר כך התברר שיש שביתה כללית (קשה לדעת על מה, כשלא עוקבים אחרי החדשות) ולכן רק חנות אחת הייתה פתוחה.
אבא נכנס לפעילות. סוף סוף דבר שאין חולק על היותו טוב בו - מידות. עובר על הבגדים ומודד לפי העין, משליך על כיסא שירות את כל הבגדים שאמורים להיות טובים על ביתו.
והיא, נאלצה להדמים מנוע ולבדוק את הבגדים בזה אחר זה.
אחרי שהוכח ששלושה בגדים טובים עליה, היא ביקשה ללכת לקופה. אבל באופן מפתיע, עד שלא ביקשו מאבא את הכרטיס - הוא לא הפסיק להעמיס בגדים.

איך הייתה הקנייה, אתם שואלים?
תשאלו את אחמד. שמצא באוטובוס שקית מלאה בגדים איכותיים, וואלה הדיה מן אללה. חמדולילה.

 

[אש קודש!]

חסום בנטפרי, כמובן...

לא חסום לי.

 

[AUVI]

לא חסום לי.

תודה על התזכור.
כעת גם לי לא חסום.

 

[חנה ש.]

איך הייתה הקנייה, אתם שואלים?

וואו, המשפחה הזו מוכרת לי מאנשהו...
אבל למה לכתוב שמות במפורש? מישהו יכול להיפגע, לא?
דרך אגב כשחזרו הם ראו שהם השאירו את המזגן דלוק,
אבל מישהו סגר את התריס של המזגן כך שהוא נטף על כל הסלון,
על הסוודרים שעוד לא הוחלט מה דינם.