הריבית בישראל לאן?

מוצרי בסיס שעלות הייצור לא עלתה, המחיר לא יעלה על ידי עליית הריבית.
מה ההבדל אם אנג'ל למשל צריכה לשלם לעובדים שלה עוד אחוז אחד בחודש
לבין אם היא צריכה לשלם לבנק עוד אחוז אחד בחודש?
 
כי בדרך כלל לחברה נורמלית יש הלוואות יותר יקרות מאשר משק בית רגיל.
למיטב ידיעתי חברה שצריכה כסף מנפיקה בבורסה בוודאי חברה ציבורית כמו אנג'ל. אולי אם אנג'ל תנפיק סדרה חדשה של אג"ח היא תצטרך לשלם תשואה יותר גבוהה.
בנדל"ן זה נכון שהשוק מבוסס על הלוואות כי צריך להשקיע המון כסף כדי לקנות את הקרקע, וגם בנדל"ן יש חברות עם הון עצמי, או חברה ציבורית (גיוס הון בבורסה).
וגם בנדל"ן יש לריבית פוטנציאל להוריד את המחירים הרבה יותר ממה שהמחירים מתייקרים ליזם בגלל הריבית.
 
‏אחרי 10 העלאות רצופות: נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון הודיע על כי הריבית במשק תיוותר על כנה ברמה של 4.75%.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "אני מברך את נגיד בנק ישראל ואת חברי הוועדה המוניטרית על החלטתם להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית. ואני שב ומבהיר - לא נרפה מהעניין, נמשיך ונעקוב אחר המציאות הקשה שזוגות צעירים ומשפחות נאנקות תחת העול הכבד שהם לא אשמים בו. נוסיף לדון ולהציף את הנושא ונקבל החלטות לטובת אזרחי ישראל".
 

הוועדה המוניטרית החליטה ב-24/11/2025 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.25%​

מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.
  • האינפלציה השנתית התמתנה, ועומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%. החזאים צופים שבסוף השנה תחול עליה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד.
  • הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי. התוצר התרחב בקצב של 12.4% במונחים שנתיים, אך רמתו עדיין נמוכה ממגמתו ארוכת הטווח.
  • שוק העבודה נותר הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עודנו גבוה, וקצב עליית השכר הוסיף לעלות.
  • בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת זה החודש השביעי ברציפות, ונמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה.
  • מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ירדה בתקופה הנסקרת, והיא שוהה ברמה הגבוהה במעט מרמתה טרם המלחמה. מרווחי האג"ח הממשלתי הוסיפו לרדת.
  • מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-2.9% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%.


מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.



על רקע ההתפתחויות הגאופוליטיות, הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי. האינפלציה השנתית התמתנה, ונכנסה לתוך תחום היעד. בתקופה הנסקרת יוסף השקל ופרמיית הסיכון של ישראל הוסיפה לרדת ושוהה מעט מעל לרמתה טרם המלחמה.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר שבחודש ספטמבר הוא ירד ב-0.6%. האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5% (איור 1). בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עומד על 2.7% (איור 2). קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים (איור 3). החזאים צופים שבסוף השנה תחול עליה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד (איור 5). הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים ירדו ונמצאות בקרבת מרכז תחום היעד (איור 6). הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות גם הן בקרבת מרכז היעד (איור 7).

להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-2.9% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%.

מנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי לשנת 2025 עולה כי התוצר התרחב בחדות בקצב של 12.4% במונחים שנתיים (איור 10). התוצר העסקי צמח ברבעון השלישי ב-14.9% במונחים שנתיים. הצמיחה ברבעון השלישי של השנה משקפת גידול בכל רכיבי התוצר, זאת לאחר ההתכווצות ברבעון השני של השנה בעקבות מבצע "עם כלביא". הסטיות של רמות התוצר והתוצר העסקי ממגמותיהן ארוכות הטווח התמתנו ועומדות על 3.4%, ו-4.6% בהתאמה (איור 11). ברבעון השלישי נרשמה עלייה בשימושים, שקיבלה מענה באמצעות עלייה חדה ביבוא. הצריכה הפרטית צמחה ב-23% והצריכה הציבורית (ללא יבוא בטחוני) עלתה ב-19.1% במונחים שנתיים. בהתאם, הייבוא (ללא יהלומים, ביטחוני, אוניות ומטוסים) עלה ב-38.6% במונחים שנתיים (לוח 1).

האינדיקטורים השוטפים לרבעון הרביעי שפורסמו עד כה מצביעים על פעילות כלכלית ערה של המשק. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים לחודשים אוקטובר-נובמבר שוהים ברמה הגבוהה במעט מקו המגמה (איור 13). המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוקטובר עלה, אך עדיין שוהה ברמה הנמוכה מרמתו טרם המלחמה (איור 12). בחודש אוקטובר, חל שיפור בענפי התעשייה, המסחר והשירותים; וחלה הרעה בענפי הבינוי והמלונאות. מדד אמון הצרכנים עלה בחדות בחודש אוקטובר. גיוסי ההון במגזר ההייטק מוסיפים לשהות ברמה גבוהה ברבעון הרביעי של השנה (איור 14). בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתאוששות בסחר החוץ, ובחודש אוקטובר יצוא ויבוא הסחורות הוסיפו לעלות (איור 21).

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, התייצב ועמד על 4.9 אחוזי תוצר בחודש אוקטובר. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח (איור 15). גיבוש תקציב לשנת 2026 המיישם תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, יסייע לשימור אמון השווקים ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג"ח ועיגון ציפיות האינפלציה.

על רקע מגבלות ההיצע שוק העבודה נותר הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עודנו גבוה (איור 17ב') וקצב עליית השכר הנומינלי והריאלי במגזר העסקי הוסיף לעלות. שיעור המשרות הפנויות יציב ברמה גבוהה ועומד בחודש אוקטובר על 4.5% (איור 17א'). שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות של גילאי העבודה העיקריים (64-25) עלו בחודש אוקטובר ועמדו על 78.9% ו-81.1% בהתאמה (איור 16א'). שיעור האבטלה הרחבה של גילאי העבודה העיקריים (64-25) עמד בחודש אוקטובר על 2.9% (איור 16ב'). שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש אוקטובר עמד על 0.7%. השכר במגזר העסקי עלה ביולי-ספטמבר ב-5.2% (במונחים שנתיים) בהשוואה לרבעון השלישי של 2023 (איור 19).

בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת זה החודש השביעי ברציפות, וקצב העלייה השנתי שלהם עומד על 0.5% (איור 8). בחודשים האחרונים נמשכה הירידה בכמות העסקות בדירות, ומספרן נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל נמשכה העלייה במלאי הדירות החדשות הלא מכורות. סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) ירד ב-0.9% בחודש אוקטובר וקצב העלייה השנתי של סעיף זה התמתן ל-3.1%. בחודש אוקטובר הועמדו משכנתאות בסך של כ-8.4 מיליארדי ₪, בניכוי עונתיות (המתכללת את תקופת החגים) (איור 9).

מדדי המניות המקומיים עלו במהלך התקופה הנסקרת ובלטו לטובה ביחס לעולם (איור 28). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ירדה בתקופה הנסקרת, והיא גבוהה במעט מרמתה טרם המלחמה. מרווחי האג"ח הממשלתי הדולרי והשיקלי הוסיפו לרדת (איור 29א-ב). במהלך התקופה, חברת הדירוג S&P עדכנה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה. האשראי למגזר העסקי ממשיך להתרחב בקצב גבוה, בהובלת האשראי לעסקים הגדולים. שיעור האשראי העסקי בפיגור מעל 90 יום נותר נמוך יחסית. בסקר המגמות לחודש אוקטובר נרשמה ירידה מתונה בשיעור העסקים הקטנים המדווחים על מגבלות חמורות באשראי הבנקאי (איור 27).

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתרחב בקצב מתון. תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2025 עודכנה מעט כלפי מעלה (איור 30). מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש אוקטובר עלה לרמה המצביעה על המשך התרחבות בתוצר העולמי (איור 33). קצב ההתרחבות בסחר העולמי מוסיף להיות מתון (איור 32).

בארה"ב מדדי סנטימנט שונים מצביעים על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית, ובראשם מדד מנהלי הרכש אשר הפתיע לחיוב בהשפעת עלייה בסקטור השירותים. בגוש האירו המשיכה התאוששות מתונה כשהצמיחה ברבעון הנוכחי הייתה בקצב דומה לרבעון הקודם. בסין הצמיחה הייתה מעט מעל התחזיות אך אינדיקטורים שונים מצביעים על חולשה מסויימת בצריכה הפרטית. ברוב המדינות חלה התייצבות ברמות האינפלציה. בארה"ב שיעור האינפלציה (CPI) על פי המדד הכללי בחודש ספטמבר (נתונים לחודש אוקטובר לא פורסמו) עלה ל-3%. קצב עליית מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) התמתן ועומד גם הוא על 3%. בגוש האירו, האינפלציה ממשיכה להיות מתונה, ובמונחים שנתיים האינפלציה לחודש אוקטובר ירדה קלות ל-2.1%, ואילו אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי ברמה של 2.4%. רוב הבנקים המרכזיים הותירו את הריבית ללא שינוי במהלך התקופה. ה-FED הוריד את הריבית ב-25 נ.ב. (בהתאם לצפי), ה-ECB הותיר את הרבית פעם נוספת ללא שינוי (איור 34).

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-08.12.2025 . החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-05.01.2026.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה