הריני מעלה ברטט וזיע...

[dem]

עזבו זה לא מקום לחינוך
תנו ביקורת מקצועית ואל תכנסו אישית

 

[הני מושקוביץ]

צריך מידה מסוימת של ביטחון עצמי כדי לקבל ביקרת בצורה נכונה או מידה של אופי אדיש. לא כולם מסוגלים לכך.

צודקת, אני מרגישה פצפונת מול כל הצלמים הגדולים פה,
אחרי שהיה נראה לי שהתמונה הזו מתקרבת לזה, ראיתי שעוד לא.
זה הכל.

 

[שלמה]

אחד מאדמו"רי חב"ד לימד את המשפט הבא.
"אהוב את הביקורת, כי היא תעמידך על הגובה האמיתי.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

מצד שני אני מבין את שושיה
הלוואי והייתי יכול לקבל ביקורת בקור רוח כמו שאני מצפה ממנה..

 

[dem]

ואני שמעתי המשך לזה...
אהוב לתת ביקורת כי היא תעמידך על הגובה...

 

[הני מושקוביץ]

יעלה חברים בואו נעצור כאן,
אני מעריכה את כל מי שביקר אותי מתוך מטרה טהורה לעזור לי להתקדם.
ומעריכה את כל אלו שנזעקו למראה כבודי הנרמס, תודה לכולם קיבלתי את הבקורות, וחכו להמשך, אני בטוחה שעוד אפתיע, גם את עצמי.

זהו קקטוס-ועכשיו אני כבר בשלב של הקור רוח.
תודה.

אני שונאת שמתחילים להתלהם בשבילי...

 

[השקעה]

אני ממליצה שאם קשה לקבל ביקורת תלמדי לא דרך הפורום, פורום זה יותר מקום לשיתוף, השראה, דיונים מקצועיים וכו', אם תמונה מקבלת ביקורת תשאלי את עצמך למה, באמת ברוב המקרים זה לא קנטרנות בכלל כשזה מגיע מאדם מקצועי מאוד, הוא לא יעיר לך הערות לא קשורות לחיים על הקוקו של הילד אלא הערות מנקודת מבט מנוסה ומקצועית נטו.
אני למשל למזלי יש לי אבא שהוא חובב צילום מושבע ואין אצלו פשרות, על תמונה שכולם יחמיאו כאן הוא מסוגל להגיד "נה...זה סתם". התמונות שלי עוברות דרכו והוא אומר לי מה לשפר ואני יודעת שמחר אני אעבוד על מה שהוא אמר לי ויצא לי הרבה יותר טוב. לפה לא יוצא לי להעלות הרבה אבל אם כבר אז החלטתי שאני מעלה רק תמונות שעברו אצלו "וואו", ולמה? כי גם לי קשה לקבל ביקורת בפורום כזה נרחב, מה לעשות.
עוד דוגמא: צילמתי ילד סיישן שעומד בכל קטגוריות ה"וואו" כאן והראתי בגאווה לחברותי ולמורה שלי בפרוג. החברות התלהבו, באמת סיישן חביב שעומד בקטגוריה של אמא ממוצעת שרוצה להנציח כמה חיוכים חמודים, ואילו המורה שלי, שכמובן גם אני שילמתי לו כסף כדי ללמוד אצלו, אמר לי ככה : "אויש תפסיקו עם הרקע השרוף הזה והסגנון הנדוש הזה ותתחילו לצלם מהלב!" ולאחר מכן החל להחמיא בהתלהבות על תמונות אחרות שלי שצילמתי לא לצורך מסחרי אבל הן היו מביעות, מעניינות, מסמלות משהו...
אז מה עשיתי, נפגעתי? ממש לא. אחר כך היתה לי עבודה רצינית של צילום חתונה והצבתי לעצמי מטרה לעמוד בסטנדרטים אחרים, אמיתיים ולא נדושים, והתמונות הביעו את זה!!
לא עוד כלה ועוד דודות, אלא סיפור של שמחה מתועד שגם בעוד 20 שנה התמונות יראו אותו.
בזכות אותה ביקורת התחלתי גם בסטודיו ליצור דברים אחרים, דברים משלי שאני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות!
אז אם את באמת אוהבת צילום תחשבי על זה...

 

[הני מושקוביץ]

אני ממליצה שאם קשה לקבל ביקורת תלמדי לא דרך הפורום, פורום זה יותר מקום לשיתוף, השראה, דיונים מקצועיים וכו', אם תמונה מקבלת ביקורת תשאלי את עצמך למה, באמת ברוב המקרים זה לא קנטרנות בכלל כשזה מגיע מאדם מקצועי מאוד, הוא לא יעיר לך הערות לא קשורות לחיים על הקוקו של הילד אלא הערות מנקודת מבט מנוסה ומקצועית נטו.
אני למשל למזלי יש לי אבא שהוא חובב צילום מושבע ואין אצלו פשרות, על תמונה שכולם יחמיאו כאן הוא מסוגל להגיד "נה...זה סתם". התמונות שלי עוברות דרכו והוא אומר לי מה לשפר ואני יודעת שמחר אני אעבוד על מה שהוא אמר לי ויצא לי הרבה יותר טוב. לפה לא יוצא לי להעלות הרבה אבל אם כבר אז החלטתי שאני מעלה רק תמונות שעברו אצלו "וואו", ולמה? כי גם לי קשה לקבל ביקורת בפורום כזה נרחב, מה לעשות.
עוד דוגמא: צילמתי ילד סיישן שעומד בכל קטגוריות ה"וואו" כאן והראתי בגאווה לחברותי ולמורה שלי בפרוג. החברות התלהבו, באמת סיישן חביב שעומד בקטגוריה של אמא ממוצעת שרוצה להנציח כמה חיוכים חמודים, ואילו המורה שלי, שכמובן גם אני שילמתי לו כסף כדי ללמוד אצלו, אמר לי ככה : "אויש תפסיקו עם הרקע השרוף הזה והסגנון הנדוש הזה ותתחילו לצלם מהלב!" ולאחר מכן החל להחמיא בהתלהבות על תמונות אחרות שלי שצילמתי לא לצורך מסחרי אבל הן היו מביעות, מעניינות, מסמלות משהו...
אז מה עשיתי, נפגעתי? ממש לא. אחר כך היתה לי עבודה רצינית של צילום חתונה והצבתי לעצמי מטרה לעמוד בסטנדרטים אחרים, אמיתיים ולא נדושים, והתמונות הביעו את זה!!
לא עוד כלה ועוד דודות, אלא סיפור של שמחה מתועד שגם בעוד 20 שנה התמונות יראו אותו.
בזכות אותה ביקורת התחלתי גם בסטודיו ליצור דברים אחרים, דברים משלי שאני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות!
אז אם את באמת אוהבת צילום תחשבי על זה...

קיבלתי את דברייך.
אני חושבת שאני מקבלת מאוד יפה בקורות.
וכן, אני מאוהבת בצילום.

שימי לב שבד"כ קשה לי עם סגנון מסוים של בקורת. את לא יודעת כמה התקדמתי מההתחלה התקדמות ענקית (וכולם יוכלו להעיד ע"כ.) כשמעירים לי בצורה חותכת קשה לי יותר עם זה. נקודה.
אני חושבת שזו חולשה אנושית, לא חושבת שאני היחידה פה בפורום שאני בנ"א ויש לו חולשות, אני לא מתביישת בזה.

 

[מאיר-שורש]

אחד מאדמו"רי חב"ד לימד את המשפט הבא.
"אהוב את הביקורת, כי היא תעמידך על הגובה האמיתי.

כאשר ביקורת מגיעה לאחר 10 מחמאות זו ביקורת בונה ולא ביקורת ללא תכלית.
כאשר ביקורת פוגעת היא אינה בונה ולא "תעמידך על הגובה האמיתי" אלא תהרוס. ובטוחני שזו אינה המטרה והמגמה של הפורום הזה.

 

[שלמה]

כאשר ביקורת מגיעה לאחר 10 מחמאות זו ביקורת בונה ולא ביקורת ללא תכלית.
כאשר ביקורת פוגעת היא אינה בונה ולא "תעמידך על הגובה האמיתי" אלא תהרוס. ובטוחני שזו אינה המטרה והמגמה של הפורום הזה.

ברור.
"ביקורת" הם באותיות "קוברת"