"כולי תקווה שהציבור הרחב, יבין את משמעותן של הסכנות הגדולות המובלות על ידי ראש הממשלה וממשלתו ויביע עמדה ברורה כנגדן, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות."
דבריו המלאים והנוקבים של ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, בנאומו אתמול בעצרת בתל אביב :
"לפני כשנה וחצי, מדינת ישראל התעוררה לסיוט. מתקפת פתע של אלפי מחבלי חמאס, פשטו על מוצבי צהל ויישובים בעוטף עזה.
באכזריות שאין דומה לה, כוחות הנוחבה רצחו, אנסו, התעללו וחטפו לעזה חיילים, אזרחים, נשים וטף.
בשנים שקדמו למתקפה הרצחנית בשמחת תורה, המדיניות שממשלת ישראל אימצה מול החמאס, היתה מדיניות של הכלה ורצון להשגת שקט, גם במחירים של עידודה של קטאר, למימון החמאס במאות מיליוני דולרים בכל שנה, דבר שהוביל להתעצמותו הצבאית.
מאותן סיבות ובניגוד להמלצותיהם של ראשי השב"כ, ראש הממשלה נמנע מכל מהלך התקפי יזום כנגד ראשי החמאס בעזה.
מדיניות ההכלה התפרשה אצל אויבינו כחולשה ישראלית ולהיותה של ישראל מורתעת בפועל, בניגוד להצהרותיה הפומביות.
הקרע והפילוג החברתי, שנוצרו בעקבות הרפורמה המשפטית שהממשלה יזמה, השתקפו אצל אוייבינו כחולשה ישראלית וכשעת כושר שיש לנצלה.
כתוצאה מהמתקפה, מדינת ישראל נדרשה לצאת למלחמת מגן, בכדי להשיב את החטופים ולפגוע באופן משמעותי בחמאס, עד למיטוט שילטונו.
עם ישראל התגלה, שוב, בעוצמותיו: מסירות, התנדבות, גבורה ולחימה קשה ואפקטיבית, שהוביל צה"ל בסיוע השב"כ והמוסד. כתוצאה מפעילות כוחותינו, נגרמו לאוייבינו בזירות השונות פגיעות קשות, הן בפיקוד הבכיר, הן במצבורי האמל"ח שברשותו והן ללוחמיו.
הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן, הודו בפומבי כי יש להם ולארגונים בראשם הם עומדים, אחריות פיקודית לכישלונות המקצועיים וקראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את המדיניות הישראלית וההיערכות המודיעינית והמבצעית, שקדמו ל- 7 באוקטובר 2023. מטרתה של ועדת חקירה כזו, היא להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים ולהמליץ לממשלת ישראל על צעדים שימנעו כישלונות מסוג זה בעתיד.
ראש הממשלה נתניהו הוא היחידי שלא הסכים לומר שיש לו ולמדניותו אחריות כלשהי לכישלון הצורב והוא מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית, לאחר שהוא בעצמו דרש זאת במפגיע מראש ממשלת ישראל, לאחר מלחמת לבנון השניה.
במקביל החלו התקפות חוזרות ונשנות מקרב גורמים מהקואליציה, על הרמטכל הלוי ועל ראש השבכ בר, תוך כדי האשמות הזויות בקונספירציות וקריאה להתפטרותם, בעיצומה של המלחמה.
לפני מספר חודשים, החלה חקירת דלף ממקורות רגישים באמן, ושב"כ התבקש לסייע באיתור המדליף. חקירה זו הובילה למעורבות עובד בלישכתו של ראש הממשלה נתניהו. העובד, שהעסקתו לא אושרה בגין אי התאמה ביטחונית, נחשד בהעברת מסמכים רגישים, לעיתונות בחו"ל.
ראש הממשלה בתגובה מפתיעה , הפיץ סירטון בו הוא מאשים את צה"ל והשב"כ בחבירה קונספירטיבית נגדו, והתייחס לחקירה, כאל פתיחתה של חזית מלחמה נוספת איתה הוא נדרש להתמודד.
לפני מספר שבועות, הוחלט על ידי היועצת המשפטית לממשלה, לאשר פתיחת חקירה נוספת, כנגד אותו עובד בלישכה ראש הממשלה, לאחר שעלה חשד מבוסס שהוא מועסק במקביל, בשכר, על ידי ממשלת קטאר. מהות שירותיו לקטאר, עדיין בחקירה ומתבררת בימים אלה.
אף במידה ויתברר בסיום החקירה, שפעילותו של העובד נגעה רק ל"מהלכי השפעה" על דעת הקהל ועל גורמים בישראל, מדובר במעשה פסול מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל ופגיעה קשה בדימוי של ראש הממשלה וצוותו.
ראש השבכ רונן בר הפגין ומפגין בכל תפקידיו לאורך השנים מנהיגות, מקצועיות, אומץ, ממלכתיות, יושרה, הודעה בכישלונות ונשיאה באחריות.
ההתרשמות היא שבניגוד לו, ראש הממשלה אינו מפגין מנהיגות או גיבוי לראשי מערכת הביטחון, מתכחש לאחריותו הישירה שהובילה להתעצמות החמאס, מתנכר להצהרותיו בדבר נשיאה באחריות, בולם הקמת ועדת חקירה ממלכתית ונוצר הרושם כי שיקולים קואליציונים מעורבים בהחלטות של ביטחון לאומי.
החלטותיו האחרונות מעלות חשד כבד ששיקולים אישיים והישרדותיים, הם גורמים מרכזיים שמנחים אותו ולא טובתה של מדינת ישראל.
בימים אלה, עדיין נותרו ברצועת עזה 59 חטופים חיים ומתים ברצועת עזה. עמדתי היא שיש לתת קדימות במהלכים שישראל מבצעת למען החזרתם בהקדם מהגיהינום העזתי, ולהשלים את יעדי המלחמה האחרים, בשלבים מאוחרים יותר.
מועד סיום תפקידו של רונן איננו הסוגיה הבעייתית שעל הפרק. החשש הוא ממינוי מחליף שנאמנותו האישית לראש הממשלה תהיה כה מובהקת, ששיקוליו המקצועיים יפגעו בעת קבלת החלטות, עקב דרישות לא לגיטימיות של ראש הממשלה. חשש נוסף הוא שתפקודו השוטף יפגע, עקב חשש מפיטורין עתידיים. כלומר נקבל "ראש שירות לא ממלכתי ומורתע".
הבעיה היותר משמעותית ודרמטית, הינה ההתקדמות המואצת של הממשלה לקראת משבר חוקתי, התעלמות מהחלטות היועצת המשפטית לממשלה, מהלכים לפיטוריה ואף אפשרות להתעלמות מפסיקות בג"צ.
מצב זה מסוכן למדינת ישראל. מדרדר אותה ממדינה דמוקרטית למדינה בעלת מאפיינים דיקטטוריים. דבר שיצור בהכרח מתחים קשים בחברה הישראלית, שעלולים להוביל אפילו לעימותים אלימים.
"מדינת ישראל נמצאת במלחמה קיומית", אמר ראש הממשלה לפני ימים. להבנתי "המלחמה הקיומית" כיום איננה מול החמאס והחיזבאללה, אלא אל מול אלו המעוניינים לשנות את צביונה הדמוקרטי של ישראל ולסכן את ביטחונה הלאומי, רק כדי להישאר בשילטון.
זו איננה בעיה של "שמאל וימין", דתיים וחילונים, מרכז או פריפריה.
לרוב העם ברור, כי בעת "מלחמת מצווה", צה"ל זקוק ללוחמים, ולא ניתן לפטור מגזרים שלמים מנשיאה בנטל.
כל הציבור מצפה לחלוקת משאבים הוגנת וצודקת.
כולנו שואפים לחזרה לערכים הבסיסיים שלנו כיהודים וישראלים ומתפללים לתהליך של איחוי הפצעים, שיקום ויציאה לדרך חדשה.
כולי תקווה שהציבור הרחב, יבין את משמעותן של הסכנות הגדולות המובלות על ידי ראש הממשלה וממשלתו ויביע עמדה ברורה כנגדן, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות.
זו העת בה על כל אדם לקום, להרגיש חלק מעם מיוחד ולהתחיל, ביחד, ללכת"