הרשימה השחורה | פלגיאט והונאת דברים

[הגיבן]

הונאת דברים
פרק שני​

מי-שאין-לו-כוח-לקרוא-הרצאות היקר,
(בטח שלא הרצאת מוסר צדקנית ומתחסדת כמו הסדרה הארוכה הזאת)
אני מבינה אתכם. אני אתם ואני איתכם. אז תקראו רק עד הכותרת הבאה. זה במרחק 267 מילים בלבד.

בתקווה להבנה,
ממני​

כשאתם עומדים להפיץ יצירה שלכם, כל שעליכם לעשות הוא לשאול את עצמכם שלוש שאלות. שאלות של כן ולא פשוטות. היו כנים עם עצמכם:

1. האם לקחתי רעיון ממישהו אחר?

זו שאלה פשוטה. אל תסתבכו. תענו ישר ולעניין. אתם מנהלים כעת דיאלוג עם עצמכם ואף אחד לא מקשיב. אם התשובה היא כן:

2. האם ציינתי שהיצירה אינה כולה שלי?

יש מגוון של דרכים לעשות את זה, אבל העיקרון פשוט. מילה, משפט או תודה שמציבה את השלט: יש כאן חלקים ששייכים בצדק למישהו שהוא אינו אני. אם עניתם על השאלה הזו "לא", הרי היא כפלגיאט.

3. האם ציינתי את המקור ליצירה?

עליכם לסמן בצורה כלשהית על גבי היצירה את שם היצירה והיוצר. יש מבחר גדול של דרכים לעשות את זה. גדול בהרבה ממה שאתם חושבים. באי השודדים הצעתי מעט מהם. תבחרו את האפשרות שהכי מתאימה לכם וליצירה שלכם, או תיצרו אפשרות חדשה בעיצוב אישי. אם עניתם על השאלה "לא", הרי היא כפלגיאט.

'פלגיאט' הוא ערך מילוני פשוט בתכלית. לא יותר מורכב מהמילים 'העתק', 'תקציר', 'סצנה' או 'תפוח'. כשכותב לוקח רעיון מיצירה אחרת, ולא מציין את זה, זהו פלגיאט. בדיוק כשם שפרי עגול מתוק ואדום או ירוק או צהוב הצומח על עץ מאלוס פומילה בלה בלה בלה, הוא תפוח. המושג פלגיאט רק נראה מורכב בגלל המטען הרגשי שאנחנו קושרים אליו. ייתכן שיהיו לנו סיבות טובות מאוד לא לציין מקור, וייתכן אף שהחוק יהיה לצידנו1 , אך העובדה שהמוצר הוא פלגיאט לא תשתנה.

פלגיאט הוא יצירה שלקחה חלקים מיצירה קיימת אחרת בלי לציין מקור. נקודה.

עכשיו אתם יכולים ללכת. רק תזכרו, בפעם הבאה שאתם יוצרים משהו, תשאלו את עצמכם את השאלה הראשונה. אם התשובה שלכם חיובית, דבר ראשון תרגעו. זה בסדר. זה קורה לכולנו. דבר שני תחזרו לפה כדי לראות איך לפתור את הבעיה, לפני שאתם משתמשים ביצירה.

מה זה פלגיאט?

פלגיאט יכול להתרחש בכל מקצוע. ציור, מוזיקה, מתמטיקה, אלקטרוניקה וכולי. אבל בסדרה זו בחרתי להתמקד בפלגיאט ספרותי, לכן השתמשתי באתר שמפרט בדיוק כיצד החוק מגדיר גניבה ספרותית, Plagiarism.org. בנוסף באתר Turnitin.com מציעים ספקטרום של 10 תופעות של פלגיאט שנפוצים בעולם האקדמאי. כשאני מתבססת עליהם באופן כבד, הרכבתי רשימה שנוגעת אלינו. כדי לראות הגדרה מלאה של מופעי הפלגיאט הספרותיים תוכלו לגשת לאתרים המוזכרים.

ברשימה אני משווה יצירות מקוריות מול "יצירות פלגיאט". שימו לב, כל יצירות הפלגיאט בדויים מליבי. אני כתבתי אותם, אני המצאתי אותם, ול"סופרים" הרשומים אין שום קשר למציאות. אם זאת, עבור יצירות המקור בחרתי בטקסטים אמיתיים, אשר אכן מישהו מתישהו עשה עליהן פלגיאט2 .

1. גינוב

לכתוב את שמך על קטע טקסט שאינו שלך. זהו כמובן המופע הכי ישיר של פלגיאט. אני לא צריכה להסביר למה זה בעייתי.

2. אוּפסי

השמטת מרכאות מציטוט. כאשר מצטטים מילה במילה מקור אחר, חייבים לסמן את הציטו בעזרת "מרכאות", וכמובן ציון מקור. לדוגמא, הקטע ההיסטורי שמלווה את קוביית הקומיקס נשלף מילה במילה מהערך שטעטל בויקיפדיה.

לויקיפדיה יש אישור מסוג ייחוס שיתוף זהה לשימוש בחומר. אמרתי שלא אדבר על זכויות יוצרים, (מתחיל להיות ממש קשה להימנע מהנושא, הא?) אבל כן אגיד שלא משנה באיזה זכות אתם משתמשים בחומר, תמיד חובה לציין מקור. יש לסמן את הקטעים שהעתבקתם בעזרת "מרכאות ציטוט" וציון מקור.

אם אתם לא רוצים להרוס את החיפוי היפה והחלק של היצירה שלכם בסימני פיסוק משונים כמו מרכאות, אתם חייבים לשכתב את הטקסט, כלומר לכתוב אותו במילים שלכם. כך גם תוכלו לשלב אותו עם שאר התוכן שלכם בצורה חכמה יותר. במקרה כזה לא תזדקקו למרכאות אך זכרו שזה לא פותר אתכם מהצורך לציין מקור. ככה:

בכל עיירה היו בדרך כלל רק מאות בודדים של תושבים בלבד. בדרך כלל רובם היו יהודים, והם התעסקו במלאכות שונות. ברוב העיירות היה רחוב ראשי עם חנויות שברובם נוהלו על ידי יהודים. פעם או פעמיים בשבוע היו ימי שוק ברחוב הראשי. בימים אלה היו הכפריים מגיעים לנהל את המסחר שלהם. לרכוש ולמכור סחורות, לתקן את הדרוש תיקון, ולהחליף את הבלה והישן.

*וויקיפדיה, שטעטל.


3. שגיאה 404

נתינת מידע מטעה אודות מקור הציטוט. אם לא ניתן למצוא את המקור שציינתם בגלל שהשמטתם פרטים ממנו, או כי המצאתם אותו לחלוטין, זהו פלגיאט. התופעה הזאת חוזרת על עצמה בכתבות אקטואליה בעיתונים. אם לקחתם מקורות מה"סושל מדיה" אתם חייבים לציין את זה וגם את ה"הארי_פוטר256" שאמר את זה. אם לא מתחשק לכם לציין מקור כזה, להתעלם מהמקורות אך להשתמש בחומרים שלהם אינו הפתרון. הפיתרון הוא להיות יצירתיים ולחשוב בעצמכם על תוכן איכותי.

כמובן, אם המצאתם את החומר בעצמכם, אתם רשאים להמציא כל מקור מדומיין שעולה על דעתכם. פנטזיה היא דבר מבורך.

4. CTRL + C

להעתיק מילים או רעיונות של מישהו אחר ללא שינוי. בין אם העתקתם ממקור יחיד או ערבתם כמה מקורות לסלט צבעוני, אם לא ציינתם את המקור זהו פלגיאט.

אבל מה אם הסתמכתם על מחקר כדי לכתוב את הסיפור שלכם? זה קורה כל הזמן. האם עליכם לסמן בכל משפט שלכם ואת המקור שלו? הלא זה לא יעלה על הדעת! ובכן:

5. מצא > החלף > אנטר

אם ערכתם את מילות המפתח והביטויים של המקור אבל שמרתם על התוכן החיוני, כלומר פחות או יותר על מבנה המשפט בשלמותו, זהו גניבה של רעיון, רוח הדברים. בין אם העתקתם ממקור יחיד או מכמה מקורות. זה לא משנה אם רוב הספר שלכם. כל פסקה שהעתקתם ממקור אחר הוא פלגיאט, כל עוד לא ציינתם מקור.

מילה על מחקר

יש הבדל בין כתיבה עצמאית, גם אם חקרתם את הנושא ממקורות קיימים, לבין שיכתוב של חומר קיים כדי שיראה כאילו שלך. קצת קשה להסביר את ההבדל הזה. הממם... ננסה ככה: נראה לי שאם תדגרו על המחקר עד שהוא הופך ממש לחלק מכם, תלעסו אותו כמו שצריך עם כל השיניים, רק אז אתם מוכנים לכתוב את מה שאתם באמת חושבים.

אתם תרגישו חופשיים להרחיב על החומר, אתם תסבירו מה אתם מבינים מתוכו, או אפילו תתנגדו אליו בנקודות מסוימות. החומר עצמו לא יהיה חלק מהיצירה שלכם. אם תעשו את זה, תרגישו בעצמכם את ההבדל. זו תהיה יצירה שלכם. יצירה שמאחוריה הבנה מושכלת של החומר ולא העתבק. בתור כותב, ראוי שתכתבו מקור בתודות, כהכרת טובה. אבל אני בתור קורא, לא אראה כתיבה כזו כגניבה כי ייתכן אפילו שעליתם על הרעיון בעצמכם, גם אם מישהו אחר חשב על אותו רעיון לפניכם.

תראו, זה ההבדל:

אני שיניתי במקצת מהמילים באופן שמסווה את המקור. דבר כזה עדיין נחשב פלגיאט. שימו לב שלא ציינתי מקור. לו הייתי מציינת את שייקספיר לא היתה כאן שום בעיה. כעת ראו את זה:

מבחינתי, אם כתבתם את הרעיון כל כך טוב, לא מעניין אותי מי עשה את זה לפניכם, מעכשיו אני מצטטת מכם. זה בבירור הבייבי שלכם, ולא פלגיאט. איך אני יודעת את זה? כי הוא לא מורכב ממילים נרדפות ומבנה דומה. זו חיה אחרת לחלוטין.

אם בא לכם להיות חכמים ומלומדים, אתם תעשו את העבודה, תפתחו ספרייה או תלכו לגוגל ותשימו הערת שוליים אודות השייקספיר הזה. תוכלו לציין במקום כלשהו בחומר, תודות בסוף, ביבליאוגרפיה, את המקורות האחרים לרעיון. זה נתון לשיקולכם, ואתם לא חייבים לעשות את זה.

6. רימייק

העתקה של כמות רבה כל כך של מילים או רעיונות מהמקור עד שהם מהווים רוב היצירה, בין אם צטטת מקור או לא הוא רימייק. אצלנו כבר קיימים יצירות כאלה, והסיבה היחידה שהם בגדר פלגיאט ולא רימייק תקין היא שחסר שני פרטים חיוניים מהספר.

1. סימון היצירה כרימייק. זוהי הדרך שלכם לציין שהיצירה אינה שלכם. חלק מספר אחד מציון מקור, זוכרים?
2. שם היוצר והיצירה המקורית.

בפלגיאטים הישנים יותר שלנו, מלפני 6-10 שנים3 אנחנו מוצאים נטייה להעתקה כמעט ישירה מהמקור, כאשר הסופר רק מנסה ליצור מעין גרסה צנועה ומצונזרת שלה. אולי יש ברעיון עצמו צדדים חיוביים, אך בגלל שהסופר לא שייך את היצירה לבעליו הוא בעצם מרמה את הקהל. תוספת שולית ליד הכותרת או בכריכה האחורית היתה הופכת את הספר מפלגיאט לאדפטציה. Regal Productions מבצעות רימייקים נהדרים לסיפורים קלאסיים כמו של צ'. דיקנס ומ. טויין, כאשר הצוות דואג לכך שלקהל יהיה ברור מאוד המקור ליצירה. לא רק שזה מציל אותן מפלגיאט, זה גם מוסיף להן יוקרה ומושך יותר.

אם תשימו לב, השם של היצירה מרמז באופן כבד על המקור. הן מכירות את הקהל שלהן, ויודעות בדיוק עד כמה הקהל מכירות את המקור, לכן אין צורך ליותר מזה. בנוסף, היצירות המקוריות שייכות לנחלת הכלל כי היוצר מת לפני יותר מ70 שנה. זה אומר שאין עליהן זכויות שימוש. (גאא! זכויות יוצרים! לא נורא. לא קרה כלום. ביטול, ביטול.) זה מצמצם עוד יותר את הצורך לפרטים בציון המקור.

לדעתי מן הראוי לציין מה שיותר ברור את שם היוצר והיצירה בכל מקרה. אל תיכנסו למקום של ספק אלא עם כן יש לכם סיבה טובה מאוד לעשות את זה. אבל זה רק הטעם שלי, לוידת כמה זה משכנע. זה יוסיף לכם נקודות מול הקהל שלכם... קיבלתם? אוה וול. ניסיתי.

כעת, בואו נבחן דוגמא לרימייק לא חוקי. כאן אני משווה שני סצנות. האחת חתוכה מסקריפט ואחת מספר. (מזכירה לכם שזה "בכאילו".) הסצנות זהות זו לזו בהתרחשות. כלומר - האירוע שמתרחש זהה בשתיהן מלבד שינויים מזעריים בדמויות. לצורך ההדגמה הנה כמה מהביטים הזהים מתוך הסצנות:

1. איש חוק מבקר בבית שחשוד ביצירת קשר עם הפושע (דמות ראשית).
2. איש החוק יודע שבעל הבית משקר ומתמרן אותו לחתום על מסמך שיתוף פעולה שיכניס אותו לכלא.
3. בעל הבית מודע לכך שאיש החוק חושד באמת, אך מוכרח להמשיך בהצגה.
4. אנשי החוק עורכים חיפוש בבית אחר הפושע או ממצאים מחשידים ולא מוצאים דבר.

כפי שניתן לראות בצילום, אני מחקה רעיון של מישהו אחר ומנסה להסוות את זה. גם אם אשנה את הסדר, אשמיט קטעים ואחליף מילים, אני עדיין מוכרחה לענות "כן" על השאלה הראשונה! העתקה של רעיון בלי ציון מקור הוא פלגיאט, למרות ששיכתבתם אותו.

ברשימה שסיימתם עכשיו,

חילקתי את הפלגיאטים הנפוצים לקטגוריות אך למעשה, אין סוגים של פלגיאטים. כל אחד מהערכים שברשימה אינו מסוגל לענות באופן מספק על שלושת השאלות הבסיסיות שבתחילת הפוסט, לכן הוא פלגיאט. כל מקרה אחר שלא מסוגל לענות על השאלות יהיה גם הוא פלגיאט. אין זה משנה אם היוצר הוא סופר, עיתונאי, צייר או מעבד מוזיקלי. הרשימה הזו באה רק להרחיב את אופקיכם, ולהסביר את המושג בעזרת הדגמה אחת גדולה.

בתור כותב, תוכלו לזהות מתי אתם משתמשים באחת מהצורות שברשימה, ותוכלו להוסיף את ציון המקור המתאים. בתור קורא, עדיין מוקדם מכדי לזהות ספר שמכיל חיקויים כאלה כפלגיאט.

בפרק הבא נדבר על הסטרייקר, על מלך האריות ושאר ירקות.

על הציורים אחראית @אריאלה+ . תודה על כל מה שאת!

 

[מרים יעל]

את-----
אוקי, אני פשוט אשתוק ואתן למאמר המופלא שלך להדהד כאן לבד.
הוא שווה את זה.

 

[SC]

שאפו.

זה נושא חשוב מאין כמותו. היו שהציפו אותו והצביעו על הבעיה בעבר, אבל הסדרה הזו הולכת צעד אחד קדימה.
עד עכשיו היה קשה עבור יוצרים בציבור שלנו להגיע למקורות ברורים, ומחוסר ידיעה עלולים לטעות גם ללא כוונות זדון.

הסדרה הזו ממש במקום, וההשקעה שלך מדהימה. תודה!

 

[Ruti Kepler]

אם לא מתחשק לכם לציין מקור כזה, להתעלם מהמקורות אך להשתמש בחומרים שלהם אינו הפתרון.

סוף סוף מישהו אומר את זה.
סוף סוף.
תודה.

עדיין חסרה לי התייחסות להעתקת רעיונות.
והסבר על ההבדלים בין 'השראה' להעתקה, ובין 'השראה' לחיקוי מעצבן.

@dvory בואי, מעניין פה.

 

[SC]

עדיין חסרה לי התייחסות להעתקת רעיונות.
והסבר על ההבדלים בין 'השראה' להעתקה, ובין 'השראה' לחיקוי מעצבן.

מצטרפת. זה הנושא המבלבל ביותר.

אבל לפי ההקדמה לחלק הראשון, מסתבר שהפרקים הבאים יעסקו בזה.

 

[הגיבן]

עדיין חסרה לי התייחסות להעתקת רעיונות.
והסבר על ההבדלים בין 'השראה' להעתקה, ובין 'השראה' לחיקוי מעצבן.
@dvory בואי, מעניין פה.

מצטרפת. זה הנושא המבלבל ביותר.
אבל לפי ההקדמה לחלק הראשון, מסתבר שהפרקים הבאים יעסקו בזה.

נכון. לצערי ולשמחתכם, אפשר להעלות רק 10 תמונות בכל פוסט, לכן לא ניסיתי להעלות לכאן את הספר המלא בן 714 דפים. *צוחקת, צוחקת*

בכל מקרה, היום דיברנו יותר על איך אתם, בתור יוצרים, יכולים להימנע מפלגיאט בצורה מכובדת ויפה, שיכולה אפילו להוסיף לכם קהל ואמון.

בשבוע הבא, אם ירצה השם, נדבר על האופן בו ניתן אנחנו הקוראים יכולים לזהות ספרים (או סרטים או הופעות או סיפור בכל פורמט אחר) שהם פלגיאט. זה נושא שייגע במקצת בעניין ההוא של השראה, אבל הכתבה האמיתית והמפורטת (עם כל הטיפים! כל החדשות! כל המילים והמשפטים והשטויות!) על השראה ומחקר תצטרך לחכות לאחרי הסדרה הזאת. זה פשוט נושא רחב מידי. תנו לי להבטיח לכם שהיא קיימת, והיא נמצאת בפיתוח ברגע זה...

#מה_לקחתי_על_עצמי

 

[Ruti Kepler]

בכל מקרה, היום דיברנו יותר על איך אתם, בתור יוצרים, יכולים להימנע מפלגיאט בצורה מכובדת ויפה, שיכולה אפילו להוסיף לכם קהל ואמון.

גילוי נאות - אנחנו בתור יוצרים *סובלים* מפלגיאט שמופעל נגדנו. לא להפך.
(כולל מהצד החילוני של המפה, להפתעתי).

 

[הגיבן]

גילוי נאות - אנחנו בתור יוצרים *סובלים* מפלגיאט שמופעל נגדנו. לא להפך.
(כולל מהצד החילוני של המפה, להפתעתי).

זה נכון. נתקלתי אפילו במקרה של תביעה! שזה די נדיר... אצלינו לפחות. לדעתי כמעט תמיד ההעתק גרוע מהמקור. לא בכל פעם, אבל זה מצוי. כך שזה לא עד כדי כך מדאיג אותי. אני כמובן חושבת על פלגיאט ספרותי. במקרים אחרים זה כנראה לא כל כך נחמד לסופר...

 

[yonatanr]

מה לגבי עריכה תורנית?
מצאתי ספר שמביא הרבה מראי מקומות בדיוק על הנושא שאני כותב עליו.
פתחתי כל אחד מהספרים שהוא מביא, ערכתי, סידרתי, והכנסתי לספר שלי.
צריך להביא את הספר ההוא כמקור?
ואם אני עובד במכון, ואין סיכוי שבעולם שהמכון יציין בהקדמת הספר מקור לאיזה שהוא ספר אחר בעולם, חוץ מהספרים שהם בעצמם הוציאו?
ובכלל, זה כל כך מקובל בהוצאות ספרים 'פרומעריות', להעתיק ב'תולדות המחבר' שבהקדמת הספר קטעים שלמים מויקיפדיה וממי לא. אתם באמת חושבים שהם הולכים לציין רח"ל לויקיפדיה או לספר משכילי כמקור?!

 

[מוישה]

גילוי נאות - אנחנו בתור יוצרים *סובלים* מפלגיאט שמופעל נגדנו. לא להפך.
(כולל מהצד החילוני של המפה, להפתעתי).

כמובן, זה משחק סכום אפס. המטרה היא לדבר על מה שבידינו.
אגב, אפשר דוגמה לפלגיאט חילוני על מקור דתי?

 

[מוישה]

מה לגבי עריכה תורנית?
מצאתי ספר שמביא הרבה מראי מקומות בדיוק על הנושא שאני כותב עליו.
פתחתי כל אחד מהספרים שהוא מביא, ערכתי, סידרתי, והכנסתי לספר שלי.
צריך להביא את הספר ההוא כמקור?
ואם אני עובד במכון, ואין סיכוי שבעולם שהמכון יציין בהקדמת הספר מקור לאיזה שהוא ספר אחר בעולם, חוץ מהספרים שהם בעצמם הוציאו?
ובכלל, זה כל כך מקובל בהוצאות ספרים 'פרומעריות', להעתיק ב'תולדות המחבר' שבהקדמת הספר קטעים שלמים מויקיפדיה וממי לא. אתם באמת חושבים שהם הולכים לציין רח"ל לויקיפדיה או לספר משכילי כמקור?!

יש לי היסטוריה ארוכה עם הסיפורים האלו. אולי פעם נמצא את הזמן לספר.
בינתיים, ראה מאמר מעניין וחשוב בנוגע לפלגיאט תורני, של הביבליוגרף האגדי שמואל אשכנזי (דייטש).

 

[Ruti Kepler]

כמובן, זה משחק סכום אפס. המטרה היא לדבר על מה שבידינו.
אגב, אפשר דוגמה לפלגיאט חילוני על מקור דתי?

כתבתי בהודעה.

 

[הגיבן]

מה לגבי עריכה תורנית?
מצאתי ספר שמביא הרבה מראי מקומות בדיוק על הנושא שאני כותב עליו.
פתחתי כל אחד מהספרים שהוא מביא, ערכתי, סידרתי, והכנסתי לספר שלי.
צריך להביא את הספר ההוא כמקור?

בדברי תורה "בשם אומרו" חשוב פי כמה וכמה מהשטויות עליהם אני מדברת. כמו שאומר @מוישה , ראה מאמר הגונב מן הספר של הרב שמואל אשכנזי. מובאים שם המקורות והחיובים לציין את המקור של הדברים שלכם.

בעצם, שאלתך היא: האם חובה לצטט מקור משני?
מקור משני הוא יצירה שהפנתה אותי אל מקורות אחרים.

האיגוד שעשית למקורות האחרים התבצע בזכות האיגוד של המקור המשני. במילים אחרות הוא זה שעשה חלק מהעבודה, לכן חובה לציין אותו בספר שלך. זה דומה להעתקה של "רעיון". העבודה המחקרית שלו היא שהביאה את המקורות האלה יחדיו, ואתה לקחת את הרעיון הזה ממנו.

מקום טוב לציין מקור משני הוא בתודות.

 

[הגיבן]

ואם אני עובד במכון, ואין סיכוי שבעולם שהמכון יציין בהקדמת הספר מקור לאיזה שהוא ספר אחר בעולם, חוץ מהספרים שהם בעצמם הוציאו?

אם כן הם גזלנים. לא מקצועי ולא ישר לנהוג כך. ואם זה מכון תורני, הלא זה פשוט צביעות כי זה נוגד את המוסריות שלנו כיהודים.

ובכלל, זה כל כך מקובל בהוצאות ספרים 'פרומעריות', להעתיק ב'תולדות המחבר' שבהקדמת הספר קטעים שלמים מויקיפדיה וממי לא. אתם באמת חושבים שהם הולכים לציין רח"ל לויקיפדיה או לספר משכילי כמקור?!

כיהודים אסור לנו לגנוב. אסור לנו לשקר. וגם אם תאמר גזל עכו"ם - הלא ברור שכאן מדובר בגזל עכו"ם שגלוי לעיני העולם וחילול השם. היו שתי מקרים של תביעה על חרדים שהעתיקו מהעולם החיצוני, ואני לא חושבת שאנחנו רוצים עוד דברים כאלה ברזומה שלנו.

גם אם פלגיאט הוא מעשה נפוץ בהרבה בעולם הכללי, אנחנו אור לגויים ולא להפך. לדעתי הרבה פלגיאטים ספרותיים נעשו בשגגה ומחוסר ידיעה, אבל פלגיאט כמו שאתה מתאר, נעשה בכוונה תחילה, ובחוסר ישרות מתמיה. אין שום תרוץ לתמיכה בדבר כזה.

הציבור כבר אינו מורכב מאותה אוכלוסיה סגורה ושמורה של לפני עשור. גם אם אתם רואים את זה כדבר שלילי, זו המציאות. חלק גדול מהציבור עומד לזהות את המקור ולזלזל בכותב. אם הכותב ראה לנכון להעתיק חומר חיצוני הוא חייב לשאת בתוצאות וגם לצטט אותו.

אם אתה רואה את המקור כדבר שלילי, הפיתרון הוא להיות יצירתיים ולחשוב בעצמכם על תוכן איכותי. זוהי הדרך היחידה שלא תאלץ אתכם לשלוח את הציבור לחומר חיצוני.

 

[מאיר14]

...

 

[vhsvchch]

כשהייתי עורך באחד המכונים התורניים הנודעים, הכלל היה לא להזכיר מקורות לאחר מלחמת העולם השניה. הסיבה הייתה ע"מ למנוע פוליטיקה ואכמ"ל.

 

[הגיבן]

כשהייתי עורך באחד המכונים התורניים הנודעים, הכלל היה לא להזכיר מקורות לאחר מלחמת העולם השניה. הסיבה הייתה ע"מ למנוע פוליטיקה ואכמ"ל.

אם כן היה אסור לכם גם לקחת מהם חומר.

הכלל היה אמור להיות: אין להשתמש בחומר לאחר מלחמת העולם השניה.

 

[yonatanr]

בדברי תורה "בשם אומרו" חשוב פי כמה וכמה מהשטויות עליהם אני מדברת. כמו שאומר @מוישה , ראה מאמר הגונב מן הספר של הרב שמואל אשכנזי. מובאים שם המקורות והחיובים לציין את המקור של הדברים שלכם.

בעצם, שאלתך היא: האם חובה לצטט מקור משני?
מקור משני הוא יצירה שהפנתה אותי אל מקורות אחרים.

האיגוד שעשית למקורות האחרים התבצע בזכות האיגוד של המקור המשני. במילים אחרות הוא זה שעשה חלק מהעבודה, לכן חובה לציין אותו בספר שלך. זה דומה להעתקה של "רעיון". העבודה המחקרית שלו היא שהביאה את המקורות האלה יחדיו, ואתה לקחת את הרעיון הזה ממנו.

מקום טוב לציין מקור משני הוא בתודות.

מצורפים כאן מראי מקומות בענין ציטוט מקור משני [אם כתוב בפנים 'הודפס על ידי תוכנת אוצר החכמה' זה מספיק?]

 

[מאיר14]

בדברי תורה "בשם אומרו" חשוב פי כמה וכמה מהשטויות עליהם אני מדברת.

זה נכון לכשעצמו..

אך סילחו נא לי רבותיי ורבנותיי.. המושג לומר דבר בשם אומרו, אינו כל כך כפשוטו, אלא יש לזה כללים ותנאים. ואציין מעט דוגמאות.
א. הרמב"ם במקומות רבים לא מציין דברים בשם אומרם, והוא עצמו כתב את הסיבה לכך - שאם יזכיר את הדבר על שם פלוני או אלמוני, לא יקבלו זאת חלק מן הציבור או מהחכמים, והרי נאמר קבל את האמת ממי שאמרו, לכן השמיט את שם האומר.
ב. פעמים שהכותב מזכיר שמות של חכמי הגויים ודברי חכמתם, ויש בזה לפעמים טעם לפגם.
דוגמא מופלאה לזאת, ספר "אורחות צדיקים", שהוא העתק מדוייק של הספר "תיקון מידות הנפש" של ר' שלמה אבן גבירול על תכניו וסדרי פרקיו, אך עם הרחבת דברים מהמחבר עצמו. ושם בכל מקום שהזכיר רשב"ג דבר חכמה בשם איזה פילוסוף ידוע, כתב זאת באורחות צדיקים בסתם "אמר החכם" בלי לציין שם אותו פילוסוף. ויש לציין, שבספר אורחות צדיקים לא מוזכר כלל שם הספר של רשב"ג, ואף לא שמו של רשב"ג עצמו.
כך שהדברים שאתם כותבים לא ממש נכונים על דרך הכלל.

ובכלל..
היום כולם מעתיקים מכולם - רעיונות/סגנונות וכו', גם ציירים, גם סופרים, גם אמנים, וגם וגם וגם...
אז חבל שצייר ידבר על סופר, וסופר ידבר על עורך תורני וכו' וכו'. על זה נאמר "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים".

 

[מרחבית]

@הגיבן הרבה תודה והערכה על עבודתך המושקעת והחשובה. נותן המון!
רציתי לחדד כמה הבחנות.
כתבת כאן על גניבת רעיונות. ציינת, שגם אם משנים את הניסוח, אך הרעיון נשאר, יש לציין מקור.
לכאורה, ודאי שכך. אלא שיש כאן בעיה לגמרי לא פשוטה. כתיבה טובה מורכבת לא רק מרעיונות, אלא גם והרבה מצורת הבאתם, דהיינו הניסוח.
אני בתור כותבת לא הייתי רוצה, שמישהו *יקלקל* את הניסוח שלי, ויכתוב אותו על שמי, גם אם השאיר את הרעיון! זה לא הוגן כלפי היוצר.

נתאר לעצמנו, שאדם ייקח רעיון של קומיקס כלשהו שמישהו ייצר, ישרבט את שרבוטיו שלו כדי להביע את הרעיון, ויכתוב על הציורים שלו *האחרים/המקולקלים* את שם יוצר הקומיקס המקורי!
איך ירגיש היוצר המקורי של הקומיקס?

דוגמא מתוך מה שהבאת:
"כסיל מחשיב עצמו כחכם, אך החכם מכיר את עצמו ככסיל".
כתבת במקום זה: "אדם טיפש חושב שהוא יודע הכל, אך משכיל יודע שהוא עדיין טיפש".
עם כל הדימיון ברעיון - זה שונה מאוד מצד הביטוי. זה לא מה ששייקספיר כתב, ולא הוגן כלפיו להביא את זה בשמו!

זו דוגמא למשפט אחד בלבד. לפעמים ספרים שלמים (עיוניים בעיקר, להבדיל מסיפוריים) בנויים על רעיונות של ספר אחר. הכותב פיתח את הרעיונות והתובנות לכיוון האישי שלו, עם דוגמאות משלו. אולי הוא אפילו חושב בתום לב, שהוא ממש צועד בעקבות ההוגה. ולכן נותן לו את הקרדיט ומרגיש הוגן והגון לגמרי.

אבל ההוגה והכותב המקורי לגמרי לא מסכים עם צורת ההבאה של התכנים! יש מצב, שההוגה והכותב המקורי מרגיש שקלקלו את הרעיונות שלו; לא הבינו אותם נכון; הדגישו את הטפל ודלגו על העיקר, הגישו בצורה שלא נראית לו!
הדבר שהכי לא חסר לו במקרה כזה, שיכתבו את שמו בתור מקור!

בתור קוראת של חומרים עיוניים, לפעמים זה מקפיץ. מכירה רעיונות ותובנות חשובות ממקורות כאלה ואחרים, וקוראת פתאום איך 'הלבישו' על זה בשטחיות דברים אחרים. כשלא כותבים את 'המקור' - זה מצב עדיף בהרבה במקרה כזה. לפעמים כשכן כותבים, אוי לאותה בושה.

עוד נקודה מאוד חשובה להבחין בין חומר סיפורי לחומר לימודי. והאם זה חומר לימודי שכבר ידוע בגדול, או מחקר או רעיון חדש. על זה לא ארחיב כרגע. אולי בהזדמנות אחרת.

שוב תודה, הגיבן. הדברים שלך חשובים ביותר!