התייעצות השארת שנה בגן חובה והתחרטת? אשמח לשמוע

[דבורה חזקיה]

אם היא לא בשלה ריגשית יש סיכוי שאשלח לכיתה קטנה

כן.
ואח"כ מגיעים לפסיכיאטר...

את לא מגזימה?
אין ענין סתם להלחיץ הורים!
בכללי חושבת שכל מקרה לגופו ומה שעוזר לאחת לא עוזר לשניה
כדאי ללכת לבעל מקצוע שישמע את הנתונים
לפעמים שיחה אחת עם האמא יכולה מאוד לכוון מה נכון לעשות.
אין בזה שחור לבן ולכן כ"כ מתלבטים

 

[אמא של :-)]

אם היא לא בשלה ריגשית יש סיכוי שאשלח לכיתה קטנה

כן.
ואח"כ מגיעים לפסיכיאטר...

מזל שאמא שלי לא חשבה כמוך,
עליתי לבית הספר כילדה יחסית קטנה, וגם ככה היה משעמם לימודית (למה אין מחוננים אצל חרדים? למה?!),
אם היו משאירים אותי שנה, נראה לי הייתי צריכה פסיכיאטר.

ובנימה רצינית יותר: ה ג ז מ ת .

 

[ali-li]

לי היתה בדיוק ילדה כזו
מוכשרת קוראת כותבת , תרגילי חשבון הכל.
אולם ברגשי חסר בשלות

השארתי אותה שנה בגן חובה והקפיצה שהיא עשתה בשלות הרגשית היא לא תאמן
ממליצה בחום

הפחד שלי בלהשאיר שנה נוספת בגן חובה הוא ,שכשהגננת תלמד משהו שהיא כבר יודעת , היא תשתעמם , תפריע, תציק - תקבל עונש , ויהיה עליה סטיגמה של המתנכלת והמפריעה .

 

[aabb]

הפחד שלי בלהשאיר שנה נוספת בגן חובה הוא ,שכשהגננת תלמד משהו שהיא כבר יודעת , היא תשתעמם , תפריע, תציק - תקבל עונש , ויהיה עליה סטיגמה של המתנכלת והמפריעה .

אני העליתי לגן חובה אחר - גננת בסגנון שונה לחלוטין
החומר שונה דרך לימוד האותיות שונה הרמה יותר גבוהה
הילדה ממש מרגישה שעלתה שנה אין קשר למה שהיה שנה שעברה (ויש לה זיכרון טוב)
בערך כמו שלומדים פרשת שבוע כלשנה והילדים עדיין מרותקים

 

[שאלת תם]

השארנו יותר מאחד ולא מצטערים אפילו לרגע
והילדים למדו שוב חומר שהם מכירים
לא קרה כלום


שמענו סיפורים על הורים שהעלו והתחרטו
והחרטה אוכלת לא רק לאותה שנה
אלא אפילו שהילד בן 20+

 

[Ayala10]

כן.
ואח"כ מגיעים לפסיכיאטר...

למה פסיכיאטר?
אני לא נשארתי, ואני מדברת על לפני הרבה שנים כשזה לא היה מקובל ונפוץ כ"כ.
וברוך ה' לא קרה כלום... (חוץ מקשיים של הסתגלות, למידה, חברה וכו').

 

[Ayala10]

הפחד שלי בלהשאיר שנה נוספת בגן חובה הוא ,שכשהגננת תלמד משהו שהיא כבר יודעת , היא תשתעמם , תפריע, תציק - תקבל עונש , ויהיה עליה סטיגמה של המתנכלת והמפריעה .

אני לא חושבת שכל הילדים ישתעממו מזה...
אני בתור גננת רואה ילדים בדיוק כאלה. אז מה שעושים זה פשוט מעצימים את זה. לדוגמא: "מאיר אני רואה שאתה יודע יפה, עכשיו נתן לילדים אחרים" וכדומה...
כמובן, שיש מצב שבו תהיה סטיגמה וכולי. אבל ברגע שהגננת מבינה מאיפה זה מגיעה היא גם תדע איך להתנהג ומה לעשות...

 

[בת של הקב"ה!!!]

למה פסיכיאטר?
אני לא נשארתי, ואני מדברת על לפני הרבה שנים כשזה לא היה מקובל ונפוץ כ"כ.
וברוך ה' לא קרה כלום... (חוץ מקשיים של הסתגלות, למידה, חברה וכו').

זה ממש ממש מקרה קיצון...
וברור שיש ילדים שעלו קטנים לכיתה א' והכל היה טוב...
וכבר כתבתי שהנכון הוא לפנות לאבחון בשביל לדעת האם להשאיר או לא...
ילד שצריך להשאר ולא נשאר זה עוול
וילד שצריך לעלות ונשאר זה גם עוול...

 

[אמא של :-)]

זה ממש ממש מקרה קיצון...

עוד לא נתקלתי במשהיא שהייתה צריכה להישאר שנה ולא הושארה והצטרכה אח"כ פסיכיאטר...
כן נתקלתי בילדות שהיו צריכות כיתה מקדמת / טיפול רגשי פרטני / מורה פרטית, ובמקום זה השאירו אותן שנה, ויצאו----

*לא מתכוונת בעד/נגד השארה, זה תלוי ילד. מתנגדת לדמגוגיה מטופשת של "לא השארת כשהיה צריך" = פסיכיאטר... אפילו לא פסיכולוג, פסיכיאטר, טוב שלא כתבת אשפוז+כדורים

 

[פירקוד!!]

כמעט כל מי שאני מכירה שהשאירה שנה, אומרת אחרי תחילת השנה שהיא מתחרטת שהשאירה. כי פתאום ביחס לילדות בשנתון מתחת הבת שלה נראת לה גדולה מידי.. הכל יחסי..
שנתון זה מלשון "שנה" יש שנולדו בתחילתה ויש בסופה וההשארות המרובות משבשות את המערכת כי במקום פער של עד שנה בין הילדות נוצר פער של שנה וחצי...
אני יכולה להגיד שהיו לי בכיתה כמה בנות קטנות מאד בשנתון שהיו הכי מוצלחות מכל הבחינות בכיתה (חברתית ולימודית) וילדות שנשארו שנה ונשארו חלשות.. השארת שנה צריכה להיות מיועדת למקרי קצה ממש!!

 

[BIZZARC- עשירה]

אני מכירה הרבה ילדים שנשארו בגן שנה וזה היה נראה שזה באמת הכל עניין של בשלות רגשית ובכיתה ג' צצו שוב הפערים.

 

[אופססס ;)]

זה כ"כ תלוי ילד. ורק אבחון מקצועי יוכל לתת חוו"ד.
אני נשארתי שנה ואיך לומר.. זה לא הפך אותי לחרוצת הכיתה עם נתוני קשב שאז לא ידעו לאבחן....
אחותי שאחרי גם הושארה שנה והיא אמנם גם עם הפרעת קשב אבל המקום האחרון שזה מתבטא זה בלימודים. אוהבת לימודים וטיפוס דגרן.
כשאחותי השלישית עלתה לא' המנהלת ניסתה לשכנע את אמא שלי להשאיר אותה כי היא קטנה. אמא שלי אמרה לה את זוכרת את שתי הגדולות שלי? הן שתיהן נשארו ולא ראיתי שזה מה שהיה משמעותי לתפקוד אח"כ.
ב"ה שהיא בסוף לא נשארה כי מבחינת הגוף היא הייתה ממש גדולה ועם זה שהיתה הכי קטנה בכיתה הייתה נראת אחות גדולה של הרבה מהחברות שלה

 

[ניקיית 4167]

מה הגננת אומרת?
בטח יש לה ניסיון עם כאלו התלבטויות?
והיא מכירה את הילדה עוד יותר טוב ממך בקטע של התמודדויות בחברה וכו'...
ורואה אותה לעומת כל הילדות בגן במוצע של כל התחומים.

 

[~~~]

לא קראתי פה הכל...
רק יכולה להגיד מניסיון אישי -
אני הייתי שנתיים בגן חובה כי הייתי קצת קטנה בגיל ואמא שלי חשבה ש-למה שאני אהיה הקטנה ולא הגדולה בכיתה
למעשה,
חוץ מזה שבאותו זמן הייתי צריכה להיפרד מהחברות שעלו לכיתה א' (זה קצת קשה הקטע הזה)
אח"כ במהלך השנים לא הרגשתי את זה, וזה לא התבטא בשום דבר!
הייתי בגן מקביל, ולכן לא זוכרת שהרגשתי שיעמום כמו שכתבו כאן...
וגם אם כן, מה שבטוח לא השפיע עלי 30 שנה קדימה

 

[ST!]

היא ממש מוכשרת, קוראת וכותבת |(דפוס וכתב) חשבון (שבירת עשרת) שמחה וחברותית
אבל רגשית לא ממש בשלה, שוכחת חפצים, לא מצליחה להתארגן, בעיקר בחורף עם המעיל, מטריה...
אוהבת לשחק עם ילדות שקטנות ממנה, חברות מנצלות אותה והיא לא מספיק עומדת על שלה

בעיניי חד משמעית להשאיר
מכירה גם ילידות כסלו, חכמות [אולי זה חודש של חוכמה]
שנשארו ולא התחרטו
אולי קצת משעמם, נכון [ולא בטוח שההבדל של השנה עושה את זה, זה אנשים שקולטים חומר מהר וזהו]
אבל רגשית, נפשית, חברתית וכו'.... יותר חשוב

 

[ST!]

קשה מאוד לדעת כזה דבר כי שום ילדה לא ניסתה את שתי האופציות.
ואף אחד לא יכול לדעת מה היה קורה לו היה נשאר\עולה לכיתה א'

באופן אישי העלתי ילידת דצמבר (היום היא בת 16) וגם בשנה הבאה אני מעלה ילידת סוף דצמבר
לא התחרטתי ואני מאמינה שגם לא אתחרט הפעם.

ככל שהזמן עובר פער הגיל מצתמצם, ויש הרבה סיבות להעלות...

אם הילדה זורמת טוב חברתית ולימודית (וכמובן רגשית) ולא רואים הבדלי גיל משמעותיים למרות שיש בגן ילדות שהן ילידות אלול שזו השנה השניה שלהן בגן , (כלומר יכול להיות פער של שנה וחצי כמעט) אז למה לא להעלות אותן?

אילו הרבה סיבות להעלות יש?
כלומר מלבד הקושי להישאר שנה אחת עם חברות חדשות וכו, איזו עוד סיבה?

 

[rivkar]

אילו הרבה סיבות להעלות יש?
כלומר מלבד הקושי להישאר שנה אחת עם חברות חדשות וכו, איזו עוד סיבה?

יש לי חברה קטנה בשנתון שלא נשארה
לא גומרת להודות על זה להורים שלה..
נהנתה להיות בשנתון הבוגר יותר
גמרה סמינר מוקדם התחילה לעבוד מהר
היא כלהזמן אומרת מה הייתי צריכה עכשיו עוד שנה בסמינר.. בשביל מה הייתי צריכה ללמוד כל השנים עם בנות קטנות ממני..
גם שיקול.. (למי שמסוגלת כמובן..)

 

[BIZZARC- עשירה]

אם היו עושים שנתונים של חצי שנה, גם כל הקטנות של אותו 'שנתון' היו נשארות?

 

[ST!]

יש לי חברה קטנה בשנתון שלא נשארה
לא גומרת להודות על זה להורים שלה..
נהנתה להיות בשנתון הבוגר יותר
גמרה סמינר מוקדם התחילה לעבוד מהר
היא כלהזמן אומרת מה הייתי צריכה עכשיו עוד שנה בסמינר.. בשביל מה הייתי צריכה ללמוד כל השנים עם בנות קטנות ממני..
גם שיקול.. (למי שמסוגלת כמובן..)

כן
אבל כשחברות חגגו בת מצווה... היא עמדה מהצד והתסכלה
וכשבנות החלו להתארס אז היא עוד לא בכיוון
ואצל בנים זה עוד יותר- כשעושים חלאקה בכיתה הוא בן שנתיים
בחומש סעודה"- הוא בן ארבע , גמרא וכו וכו

 

[טחינה גולמית]

אילו הרבה סיבות להעלות יש?
כלומר מלבד הקושי להישאר שנה אחת עם חברות חדשות וכו, איזו עוד סיבה?

הסיבות שאכתוב אינן סיבות להעלות ילדה שלא מתאימה.
אבל אם הסיבה היחידה היא למה שהילדה לא תהיה עוד שנה בגן, ומה בוער להעלות אז--

1. ההתבגרות (ולא הכוונה למצבי רוח בגיל ההתבגרות, כן?) שלה תוקדם בשנה דבר שהוא לא נעים גם ככה להרבה מהילדיות במיוחד למלאות שבהן.
2. לסיים סמינר שנה גדולה יותר. (אם היא תעלה קטנה היא תסיים ו' סמינר בגיל 19 וחצי) דבר שבעיני הוא משמעותי במיוחד אם יש בנות רצופות, ורוצים ללמוד לימודים משמעותיים בלי לחץ של שידוכים.
3. חברתית כיף מאוד להיות מהקטנות בכיתה. (לא בביהס יסודי, אלא יותר בסמינר.)

מאמינה שהרבה יחלקו עלי, אבל בתור אחת שנשארה שנה (והייתי צריכה להישאר מכל הבחינות) ובתור אמא שהעלתה ילדה ילידת דצמבר (ממש קטנה) שהיום היא בכיתה יא' והיא לא גומרת להודות לי על זה ולא התחרטתי על זה לרגע
ואגב, גם שנה הבאה יש לי ילדה ילידת 27 בדצמבר ובינתיים היא עולה... (אלא אם כן היא תהיה הקטנה היחידה בכיתה)