דרוש מידע השוק האפור החרדי

מצב
הנושא נעול.
מה זה להחזיר??
אם הזוג מרוויח יותר ממשפחה בת 12 נפשות
לא רואה שום הגיון לקחת משהוא
במקרה שהזוג עני וחי בצמצום,
וההורים עניים וחיים בצימצום.
כאן מותר לחתן/לזוג לקחת את הכסף שהתחייבו לו.

אין הבדל מהותי בין כסף שהזוג הלווה להורים לבין התחייבות בחתונה.
חוב הוא חוב.

אבל
אם ההורים דחוקים והזוג מסודר כלכלית.
כאן לא ראוי והוגן, שהזוג לא ישלם על הדירה במקום ההורים.
 
מסכימה מאד,
אבל אנא אל תכלילי אברכים,
מכירה ממש ממש הרבה אברכים מהישיבות שציינת, ובישיבות מקבילות אליהן,
להרבה מהן אין רכב,
וגם לחלק שכן יש נשים שמקבלות את הרכב על חשבון העבודה...
זה ממש לא הוגן...

וגם למשפחה שלהם יהיה בעזה 12 ילדים,
ונכון שמחובתם לא לקחת מההורים, אבל קצת מצחיק להאשים את הצעירים בשיטה,
-כשההורים המחתנים נהנו ממנה עד תום...

וכמו שאת לא חיית באותה רמת חיים של ההורים שלך,
אל תצפי מילדיך שיחיו ברמת חיים שאת חיית בה כזוג צעיר,
וכן זה לא הוגן, ולא נכון ולא מוסרי,(וגם אם תתני לי הרבה כסף, אני לא יצדיק את השיטה)
אבל זה כך מקדמא דנן.....
צודקת , לא מאשימה
זה השיטה והתרגלנו שזה נורמלי שההורים צריכים לשמוע ולפרגן לזו"צ על הנופש המושלםםם בפראג, ואיזה מדהימה העגלה המפוארת של הנסיכה, ובד בבד הם מחשבנים אם לקנות לחג לעצמם עוף או בשר.
לא מכלילה
מי שיכול שיתן
וטוב גם להתאמץ בשביל זה
אבל זוג שהאישה נניח בהייטק ומקבלת באמת המון, מקומם בעיני מאד מאד שהם חיים בשלום עם זה שההורים נקרעים בשביל לשלם את ההתחיבות.
ובמקום עכשיו לקנות דירה נוספת לילדים, או לחיות ברמת חיים מפנקת , תורידו מההורים את העול שלקחו עבורכם
ואני מרוויחה יפה ב"ה וככה בדיוק נוהגת, אפילו שהתחייבו....
 
איך נכנסת לבדיקת בגרויות?
יש לי דודה שבודקת בגרויות,
היא חיתנה באותה תקופה,
והעבירה לי את המשימה,
(היא עברה מלמעלה אחרי...)

חוץ מזה פשוט הלכתי לאולפנה
קרובה לביתי, ותליתי שם פתק,
שאני בודקת מבחנים עד רמה של 5 יחידות,
באותו יום היו לי כבר כמה הצעות מכובדות...
 
ברשתות חברתיות תמיד נכתבים דברים יותר בשצף קצף ובהכללות ובהתקפות מאשר בחיים האמיתיים.
מצוקת הדירות היא קשה ביותר. יחד עם זה, הניכור כביכול שמצטייר בכל עת שדנים בנושאים הללו - בין הורים לילדים הנשואים - הוא לא ככה במציאות.
ילדים נשואים מבתים נורמטיבים עם קשרים בריאים במשפחה, וזה ב''ה הרוב, רואים במצוקת ההורים, ומתחשבים בהרבה דברים וגם בעזרה כספית. כל מקרה לגופו.
הורים לעומת זאת, הרבה פעמים מתאמצים כי רוצים את הבת שתגור לידם. כן, דווקא הורי הבנות.
הורים לבנים שיש להם אפשרויות יותר מהרגיל - נותנים יותר מהורי הבת. ויש עוד הרבה דרכים והדברויות בין הנוגעים בדבר.

אנשים במציאות לא עשויים מאבנים בדרך כלל. להורים אכפת מאוד מהילדים, ולילדים אכפת מאוד מההורים. וגם, תתפלאו, אכפת להם מהשווער.
ברור שיש מצוקה. (ולוואי והמדינה תשחרר כבר מספיק קרקעות ובמחיר נמוך בהרבה). ברור גם שיש מקובלויות שאפשר להתווכח עליהן.
אך לצייר את כולם כרובוטים מנוכרים שהולכים לפי כללים בלי שום שימת לב למה שקורה, בלי שום התחשבות, בלי לראות כלום - זה רק הרשת החברתית יכולה לצייר דבר כזה. במציאות, ואני חיה בעולם הליטאי - זה ממש לא ככה.

אם הייתי מכירה את העולם - בכל מיני נושאים - רק מפרוג - זה היה עולם נורא... מזל שחיים גם במציאות. ולפי מה שאמרו לי יודעי דבר, הרשתות החברתיות האחרות - הן הרבה יותר גרועות, גם בנקודה הזו.
(ופרוג איננה רשת חברתית, אלא מקצועית, כוונתי רק לדיונים שמתפתחים מידי פעם).
 
נערך לאחרונה ב:
זה נכון ובדוק.
השאלה מה הפועל יוצא מכל זה.
האם מותר לסמוך על הנס ולחיות בלי מחשבון?
ללוות בלי לחשוב על המחר?
מותר לאדם ללמוד תורה ולסמוך על ה' שייתן לו פרנסתו.
אבל סתם 'לשבת' בכולל בלי ללמוד ברצינות, זה לא.

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יב-יג


ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו [אותו] והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות [הרבים] אשר בקשו בני האדם. הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים וכו'.
 
צודקת , לא מאשימה
זה השיטה והתרגלנו שזה נורמלי שההורים צריכים לשמוע ולפרגן לזו"צ על הנופש המושלםםם בפראג, ואיזה מדהימה העגלה המפוארת של הנסיכה, ובד בבד הם מחשבנים אם לקנות לחג לעצמם עוף או בשר.
לא מכלילה
מי שיכול שיתן
וטוב גם להתאמץ בשביל זה
אבל זוג שהאישה נניח בהייטק ומקבלת באמת המון, מקומם בעיני מאד מאד שהם חיים בשלום עם זה שההורים נקרעים בשביל לשלם את ההתחיבות.
ובמקום עכשיו לקנות דירה נוספת לילדים, או לחיות ברמת חיים מפנקת , תורידו מההורים את העול שלקחו עבורכם
ואני מרוויחה יפה ב"ה וככה בדיוק נוהגת, אפילו שהתחייבו....
מסכימה עם כל מילה,
וגם נוהגת כך בעצמי ...
 

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו [אותו] והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות [הרבים] אשר בקשו בני האדם. הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים וכו'.
אבל צריך בשביל זה,
לעמוד בהגדרה של:לעמוד "לפני ה' לשרתו ולעובדו"
וזה הרבה הרבה יותר מלשבת בכולל וולמוד....
זה ממש להיות פרוש מחיי עולם....
 
ברשתות חברתיות תמיד נכתבים דברים יותר בשצף קצף ובהכללות ובהתקפות מאשר בחיים האמיתיים.
מצוקת הדירות היא קשה ביותר. יחד עם זה, הניכור כביכול שמצטייר בכל עת שדנים בנושאים הללו - בין הורים לילדים הנשואים - הוא לא ככה במציאות.
ילדים נשואים מבתים נורמטיבים עם קשרים בריאים במשפחה, וזה ב''ה הרוב, רואים במצוקת ההורים, ומתחשבים בהרבה דברים וגם בעזרה כספית. כל מקרה לגופו.
הורים לעומת זאת, הרבה פעמים מתאמצים כי רוצים את הבת שתגור לידם. כן, דווקא הורי הבנות.
הורים לבנים שיש להם אפשרויות יותר מהרגיל - נותנים יותר מהורי הבת. ויש עוד הרבה דרכים והדברויות בין הנוגעים בדבר.
אנשים במציאות לא עשויים מאבנים בדרך כלל. להורים אכפת מאוד מהילדים, ולילדים אכפת מאוד מההורים. וגם, תתפלאו, אכפת להם מהשווער.
ברור שיש מצוקה. (ולוואי והמדינה תשחרר כבר מספיק קרקעות ובמחיר נמוך בהרבה). ברור גם שיש מקובלויות שאפשר להתווכח עליהן.
אך לצייר את כולם כרובוטים מנוכרים שהולכים לפי כללים בלי שום שימת לב למה שקורה, בלי שום התחשבות, בלי לראות כלום - זה רק הרשת החברתית יכולה לצייר דבר כזה. במציאות, ואני חיה בעולם הליטאי - זה ממש לא ככה.
אם הייתי מכירה את העולם - בכל מיני נושאים - רק מפרוג - זה היה עולם נורא... מזל שחיים גם במציאות. ולפי מה שאמרו לי יודעי דבר, הרשתות החברתיות האחרות - הן הרבה יותר גרועות, גם בנקודה הזו.
(ופרוג לא נקראת רשת חברתית, אלא מקצועית, כוונתי רק לדיונים שמתפתחים מידי פעם).
נכון
אבל כתבתי את ההודעה אחרי ששמעתי מכלי ראשון כמה סיפורים כאלה לאחרונה
וכדי לשנות הרגלים חייבים להרהר ולערער על מוסכמות
 
דוגמא ששמעתי מאדם יקר אב למשפחה ברוכה שחיתן הרבה ילדים ושח לי בכאב , שהוא מתאמץ הרבה מעבר ליכולת לעמוד בהתחייבויות העצומות
ואחת הבנות שלו שקיבלה ממנו 400 אלף וההורים של הבחור הביאו אפילו יותר כדי שישב וילמד ברוגע בלי הפרעות, וחצי שנה אחרי החתונה הזוג היקר הלך ולקח משכנתא ענקית כדי לבנות כמה יחידות.
יכול להיות שעצם המעשה חכם וזה השקעה מעולה.
אבל קשה לו לחשוב שהוא נאבק עכשיו כדי שיהיה להם קל לחתן את הילדים שלהם
אומר בוודאות שאם היה יודע שזה המצב לא היה מתחייב ( הרי עצם ההתעסקות והבניה מוציאה הרבה מהלימוד, אז כל האפקט של לתת כדי שישב ללמוד בנחת, נעלם)
וזה דוגמא אחת...
 
דוגמא ששמעתי מאדם יקר אב למשפחה ברוכה שחיתן הרבה ילדים ושח לי בכאב , שהוא מתאמץ הרבה מעבר ליכולת לעמוד בהתחייבויות העצומות
ואחת הבנות שלו שקיבלה ממנו 400 אלף וההורים של הבחור הביאו אפילו יותר כדי שישב וילמד ברוגע בלי הפרעות, וחצי שנה אחרי החתונה הזוג היקר הלך ולקח משכנתא ענקית כדי לבנות כמה יחידות.
יכול להיות שעצם המעשה חכם וזה השקעה מעולה.
אבל קשה לו לחשוב שהוא נאבק עכשיו כדי שיהיה להם קל לחתן את הילדים שלהם
אומר בוודאות שאם היה יודע שזה המצב לא היה מתחייב ( הרי עצם ההתעסקות והבניה מוציאה הרבה מהלימוד, אז כל האפקט של לתת כדי שישב ללמוד בנחת, נעלם)
וזה דוגמא אחת...
גם במקרה והחתן יצא לעבוד.
לפעמים ראוי שהוא יחזיר להורים [אם ביכולתו].
 
צודקת , לא מאשימה
זה השיטה והתרגלנו שזה נורמלי שההורים צריכים לשמוע ולפרגן לזו"צ על הנופש המושלםםם בפראג, ואיזה מדהימה העגלה המפוארת של הנסיכה, ובד בבד הם מחשבנים אם לקנות לחג לעצמם עוף או בשר.
לא מכלילה
מי שיכול שיתן
וטוב גם להתאמץ בשביל זה
אבל זוג שהאישה נניח בהייטק ומקבלת באמת המון, מקומם בעיני מאד מאד שהם חיים בשלום עם זה שההורים נקרעים בשביל לשלם את ההתחיבות.
ובמקום עכשיו לקנות דירה נוספת לילדים, או לחיות ברמת חיים מפנקת , תורידו מההורים את העול שלקחו עבורכם
ואני מרוויחה יפה ב"ה וככה בדיוק נוהגת, אפילו שהתחייבו....
כל מילה, אני לעצמי כמעט ולא מפרגן כלום וחוסך כסף כדי להחזיר ולתת כסף לאבי שנאנק בחובות וב"ה ממשיך לחתן ילדים ובפורים כשאני שתוי אני מסתובב בי"ד ובט"ו כדי לאסוף כסף עבורו ולדעתי זה ממש מתבקש וראוי לנהוג כך.
אני ממש לא מבין איך אפשר לחיות באושר ועושר כשיודעים שאבא מכתת רגליו בין גמחי"ם ועובד מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי להמשיך לפרנס את ילדיו בבית.
 
נכון
אבל כתבתי את ההודעה אחרי ששמעתי מכלי ראשון כמה סיפורים כאלה לאחרונה
וכדי לשנות הרגלים חייבים להרהר ולערער על מוסכמות
לא התכוונתי דווקא אלייך. זו תופעה כללית.
וכמה סיפורים - לא אומרים על הכלל. (ומסעדה כל שבוע - זה נשמע הגזמה פרועה גם לסגנון הפתוח יותר...).

סיפורים הרבה פעמים אפילו לא אומרים על עצמם... מעניין אם ההורים של הזוגות הללו שבסיפורים - מרגישים ממורמרים/פגועים/מנוצלים, או שבתוך המשפחה זה בסדר, ורק אנשים מבחוץ שלא יודעים את הפרטים ואת הלך הרוח - מספרים לך בשצף קצף על התופעה שנראית להם איומה.

כדי לשנות הרגלים, צריך לדעתי, קודם כל לתת אמון בטוב שקיים בכולם. בודאי בבחורים היקרים שלנו, שיושבים ולומדים במסירות עצומה, ומשתדלים הרבה מאוד במצוות ובמידות טובות.
בכמה אשכולות כאן הציגו את בחורי הישיבה כאכזריים, כטפשים, ועוד. לא רק שזה כל-כך רחוק מהמציאות, ממש הפך המציאות של רוב הבחורים, אלא שבצורה כזו גם אין השפעה על בני אדם, אלא להפך...
 
לא התכוונתי דווקא אלייך. זו תופעה כללית.
וכמה סיפורים - לא אומרים על הכלל. (ומסעדה כל שבוע - זה נשמע הגזמה פרועה גם לסגנון הפתוח יותר...).

סיפורים הרבה פעמים אפילו לא אומרים על עצמם... מעניין אם ההורים של הזוגות הללו שבסיפורים - מרגישים ממורמרים/פגועים/מנוצלים, או שבתוך המשפחה זה בסדר, ורק אנשים מבחוץ שלא יודעים את הפרטים ואת הלך הרוח - מספרים לך בשצף קצף על התופעה שנראית להם איומה.

כדי לשנות הרגלים, צריך לדעתי, קודם כל לתת אמון בטוב שקיים בכולם. בודאי בבחורים היקרים שלנו, שיושבים ולומדים במסירות עצומה, ומשתדלים במצוות ובמידות טובות.
בכמה אשכולות כאן הציגו את בחורי הישיבה כאכזריים, כטפשים, ועוד. לא רק שזה כל-כך רחוק מהמציאות, ממש הפך המציאות של רוב הבחורים, אלא שבצורה כזו גם אין השפעה על בני אדם, אלא להפך...
חלילה וחס לא רעים ואכזרים
לצערנו, בהרבה מקרים קצת מנותקים מהבנה כלכלית וקצת הרבה חיים בתחושה ( שבישיבה דאגו לטפח להם אותה) שמגיע להם...
ראית בחור שקיבל מהשווער 400 אלף והוא מרגיש אסיר תודה? אין הרבה
יש יותר כאלה שחיים בתחילת החיים בתחושה שמגיע להם הכל
וזה אני רוצה לשנות את המוסכמה הזו של החייבים
שמי שיוכל יתן
מי שהזוג מרוויח ומסתדר לבד מעולה
ושהחתן לא ירגיש שהשווער חייב לו או דופק אותו
 
בלתק
אין הבדל מהותי בין כסף שהזוג הלווה להורים לבין התחייבות בחתונה.
חוב הוא חוב.
1 מובן שאם מישהו התחייב לתת לי מתנה והוא לא יכול, אני יתחשב יותר
2 אני חושב שכולם מסכים שאם המדינה היתה נותנת לכל זוג דירה לא היה הגיון לקחת עוד דירה מההורים סתם כך בגלל כוחות שוק,
3 ההגיון הוא שעדיף לזוג לשלם דירה אחת בחיים מאשר כמה דירות. רק הענין שרוצים לעזור בשנים הראשונות . ולכן כדאי לסדר שההורים יתנו הלוואות גדולות עומדות לעשור וכו' או עד שיתבססו אבל שבסופו של דבר כל זוג ישא בעול דירה אחת
 
חלילה וחס לא רעים ואכזרים
לצערנו, בהרבה מקרים קצת מנותקים מהבנה כלכלית וקצת הרבה חיים בתחושה ( שבישיבה דאגו לטפח להם אותה) שמגיע להם...
ראית בחור שקיבל מהשווער 400 אלף והוא מרגיש אסיר תודה? אין הרבה
יש יותר כאלה שחיים בתחילת החיים בתחושה שמגיע להם הכל
וזה אני רוצה לשנות את המוסכמה הזו של החייבים
שמי שיוכל יתן
מי שהזוג מרוויח ומסתדר לבד מעולה
ושהחתן לא ירגיש שהשווער חייב לו או דופק אותו
בוודאי ראיתי אברכים אסירי תודה.
ולדעתי זה מתחיל מבית, מהחינוך מילדות. כשיש אהבה בבית וכבוד, ויש הכרת תודה על דברים בתוך המשפחה, כשילד חווה שאומרים גם לו תודה על מה שהוא נתן ועשה וויתר, ולא שזה מובן מאליו. וגם הוא מודה ככה לאחרים, להורים, לאחים, לסבא, סבתא, לחברים. ובכיף, לא בהכרח, זה לא נעלם כשהוא מגיע לנישואים!

כשחתן מרגיש שהשווער דופק אותו, זה בדרך כלל כשהבטיח ולא מקיים. לדעתי זה דבר שמאוד מעכיר את האווירה, ולא צריך להבטיח אם לא חושבים לקיים! (לא מדברת על משהו לא צפוי שקרה).
 
בלתק

1 מובן שאם מישהו התחייב לתת לי מתנה והוא לא יכול, אני יתחשב יותר
2 אני חושב שכולם מסכים שאם המדינה היתה נותנת לכל זוג דירה לא היה הגיון לקחת עוד דירה מההורים סתם כך בגלל כוחות שוק,
3 ההגיון הוא שעדיף לזוג לשלם דירה אחת בחיים מאשר כמה דירות. רק הענין שרוצים לעזור בשנים הראשונות . ולכן כדאי לסדר שההורים יתנו הלוואות גדולות עומדות לעשור וכו' או עד שיתבססו אבל שבסופו של דבר כל זוג ישא בעול דירה אחת
1. נכון. אבל עדיין נקודת המוצא ההלכתית היא, שיש כאן חוב.
ולכן אם הזוג מסודר כלכלית, ראוי שיתן להורים.
אבל אם הזוג עני, 'חייך קודמים'. לכן הזוג [שחייבים לו] קודם.
2. נכון. וגם לא היו לוקחים מההורים. לוקחים כי זה הכרחי.
3. אם יש לזוג יכולת להחזיר להורים בהמשך החיים.
ראוי מאוד שיעשו כך.
אבל עדיין האמת היא שיש כאן חוב של ההורים.
אם אחרי 10 שנים הזוג עדיין עני, מהיכן הוא יתן להורים ?
לא סביר שהזוג צריך ללוות כסף כדי לתת להורים.
 
היו מספר נסיונות לארגון קורס להתנהלות כלכלית בישיבות, אבל ההצעות נדחו כי זה "לא מתאים"
דווקא אצלנו ובעוד הרבה ישיבות הגיע אירגון מסילה ונתן שיעורים ממש יפים
צריך למסור לאברכים כי כשזה לא רלוונטי לא כ"כ מבינים ומיישמים
 
אבל צריך בשביל זה,
לעמוד בהגדרה של:לעמוד "לפני ה' לשרתו ולעובדו"
וזה הרבה הרבה יותר מלשבת בכולל וולמוד....
זה ממש להיות פרוש מחיי עולם....
על זה קיבלנו ברבותינו גדולי הדור זצ"ל וכיום.
שכיום אברך שלומד ברצינות בכלל הרמב"ם הזה.
ויש לו את הברכה ומותר לו שלא לעבוד.

ולא רק דרגה גבוהה של יחידי סגולה.
[ואני הקטן לא זכיתי ללמוד בכולל].
 
1. נכון. אבל עדיין נקודת המוצא ההלכתית היא, שיש כאן חוב.
ולכן אם הזוג מסודר כלכלית, ראוי שיתן להורים.
אבל אם הזוג עני, 'חייך קודמים'. לכן הזוג [שחייבים לו] קודם.
2. נכון. וגם לא היו לוקחים מההורים. לוקחים כי זה הכרחי.
3. אם יש לזוג יכולת להחזיר להורים בהמשך החיים.
ראוי מאוד שיעשו כך.
אבל עדיין האמת היא שיש כאן חוב של ההורים.
אם אחרי 10 שנים הזוג עדיין עני, מהיכן הוא יתן להורים ?
לא סביר שהזוג צריך ללוות כסף כדי לתת להורים.
כאחת שחיה בציבור הליטאי
עדיין קשה לי לקרוא את התגובה שלך גם אם היא נכונה הלכתית
וקשה עוד יותר שילדים מרגישים ככה כלפי ההורים
 
כאחת שחיה בציבור הליטאי
עדיין קשה לי לקרוא את התגובה שלך גם אם היא נכונה הלכתית
וקשה עוד יותר שילדים מרגישים ככה כלפי ההורים
ההורה צריך להגיד לעצמו אני חייב.
הילד צריך לומר לעצמו לא חייבים לי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה