השלג - כמו חמות

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
באה כמלכה והולכת מושחרת ומבויישת, ולמי שיש שכל יכול גם לדרוך עליה מבלי לגלוש :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
על הדרך אפשר לשלוח את החמות לשוויץ. יש שם נוף עוצר נשימה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וזה נחמד רק ברגע שזה בא ואחר כך זה ממש ממש מעצבן
וכולם מקנאים בכם אבל אם הם היו יודעים את האמת אז הם רק היו שמחים.
וזה הרבה יותר יפה בתמונות מאשר במציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מלמעלה הכל מגונדר אבל מתחת מתחבא כל השחור... :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה יש לכם עם החמות האומללה?
אצלי היא מתוקה כמו דבש.
הכל תלוי בגישה שלך,
אם ההרגשה תהיה "היא כמו אמא שלי"- תקבלו בחזרה
ואם תכניסו לכם לראש :"זאת חמותי ושם היא תשאר! שלא תתקרב אלי מילימטר!!"- אז המרחק בינכם ילך ויחריף...

סורי אם הפרעתי למישו לשפוך את ליבו כאן.. :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
חמות זו לא אמא , ובמקרה הגרוע גם לא שלג, היא פשוט ברד...

נו, הכל בהומור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
גם לי צרמה ההשוואה...
(ואם כבר הפורום בעינייני מחיקות - את זה היה יותר ראוי למחוק מאשר אשכול על "ריח בהריון"...)


אל תשכחנה, יום אחד כולנו בעז"ה נהיה חמיות!!!
אז נכון שכולנו מקוות "לא להיות כמו החמות שעשתה כך וכך והתערבה בעניינים לא לה", אבל יכול להיות שכשנגיע לשם זה לא יראה לנו התערבות והמילים יצאו מפינו בתמימות ובלי כוונות זדון...

ושקוף יקרה: ב"ה שזכית בחמות מתוקה מדבש. יש כאלו המתייחסות לחמות כאמא והיא לוקחת את זה מידי ברצינות ומרשה לעצמה להעיר להן על דברים שרק אמא יכולה להעיר ולומר דברים שרק אם יגיעו מאמא (אולי) יתקבלו על לב...

אז לדעתי הכלל: הכלה צריכה להתנהג ולכבד את חמותה כאמא, אך החמות אמורה להתנהג לכלה כאורחת - לכבד, לארח, לחייך, להתעניין - אך לא להעיר ולהתערב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ועוד משהו חמוד-

יש שני דברים שכשהם באים זה נחמד, אבל כשזה כבר מדי הרבה זמן, זה מעלה ת'עצבים...
1. שלג
2. נכדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י ov;1148769:
ועוד משהו חמוד-

יש שני דברים שכשהם באים זה נחמד, אבל כשזה כבר מדי הרבה זמן, זה מעלה ת'עצבים...
1. שלג
2. נכדים
לחצ/י כדי להרחיב...

ע"ז נאמר, מחכים שהם יבואו, ומחכים שהם ילכו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם חמותי אחלה, הבדיחות הן בדיחות גרידא ולא צריך לקחת ללב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י RacheliArt;1149010:
גם חמותי אחלה, הבדיחות הן בדיחות גרידא ולא צריך לקחת ללב...
לחצ/י כדי להרחיב...

מכירים. באמת אחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
דפיקות בדלת, הנה החמות הגיעה לביקור פתע !!!
לכמה זמן באת ? כמה שתרצו !
מה את לא רוצה להכנס הביתה ???:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י שקוף;1148664:
מה יש לכם עם החמות האומללה?
אצלי היא מתוקה כמו דבש. (
לחצ/י כדי להרחיב...

רק צריך להיזהר שהדבורים לא יעקצו אותך...
;):):eek::p
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י כוכב מאיר;1149400:
דפיקות בדלת, הנה החמות הגיעה לביקור פתע !!!
לכמה זמן באת ? כמה שתרצו !
מה את לא רוצה להכנס הביתה ???:)
לחצ/י כדי להרחיב...

זה הולך ככה:
דפיקות בדלת, הנה החמות הגיעה לביקור פתע!!!
לכמה זמן באת? כמה שתרצו!
מה, לא תשארי לכוס קפה?;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י bracha;1149002:
ע"ז נאמר, מחכים שהם יבואו, ומחכים שהם ילכו...
לחצ/י כדי להרחיב...

ועוד נוסח:
אי אפשר איתם
ואי אפשר בלעדיהם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 45
    • ד
    מידע שימושי אתם נותנים לילדים לשתות דייאט??
  • דרמצֶגֶת //
    • חכו לסקנדל שבסוף.

    אז ככה, גם אנחנו לא נותנים לילדים לשתות משקאות דיאט, כי כידוע - יש תחליפי סוכר מסוימים שגרועים בהרבה מסוכר (חלקם עשויים מחומרים כימיים כמו רכיב שיש בחומרי הדברה) נכון שיש כאלה שאין להם ברירה, כמו אנשים עם סוכרת או עודף משקל. אבל ברור שלילדים תחליפי סוכר לא מומלצים בכלל.

    תכל'ס. בקניות לפני החג אני משום מה מבחינה שעל האריזה של קולה פפסי כתוב "מתכון חדש". אנו קונים תמיד קולה מקס למבוגרים שאין להם אופציה אחרת, ולילדים וכל השאר קונים פפסי רגיל.

    כידוע - לפי החוק של משרד הבריאות חובה לכתוב על כל מוצר כמה כפיות סוכר הוא מכיל. אני מביטה ברשימת הרכיבים החדשה של ולא מאמינה! החכמולוגים של פפסי רצו להוריד את מינון כפיות הסוכר (כנראה שיש אנשים שמשווים בין כפיות הסוכר המצויינים במוצרים שונים) מה עשו? הוסיפו לפפסי הרגיל תחליפי סוכר מלאכותיים. כעת יצאנו קרחים מכאן ומכאן. במוצר אחד גם סוכר רגיל וגם תחליפי סוכר, ממש "שנכפל בו כי טוב"... לא מובן למי מיועד המוצר הזה? לאנשים שלא שותים סוכר? לילדים שלא צורכים תחליפי סוכר?

    בקיצור, סקנדל. כמובן שכל עוד רשימת הרכיבים הנ"ל נשארת בעינה, המוצר לא עולה על שולחננו. אין לי מושג מה קורה בחברות אחרות. לא הספקתי לבדוק.

    בקיצור - לתשומת לבכם.

    (ובלי פולמוס בעניין מה יותר גרוע ברשימת הרכיבים, ומה בעניין שאר החומצות והתוספים שיש במשקאות. זה לא העניין. העניין הוא תחליפי הסוכר שהרבה מקפידים לא לתת לילדים - נכנסים עכשיו מהדלת האחורית מבלי שיידעו על כך! האם אין בכך הטעייה מסויימת? כנראה שהחברה כיסתה עצמה עם הכיתוב "מתכון חדש"...)
    • תודה
    Reactions: טורונטיאני, HennyS, עוגת בוקר ומשתמש 1 נוסף4 //
    0 תגובות
    • נעול
    84
    • ל
    מידע שימושי למה כדאי לכם להוציא לאור ספר
  • להאמין ביכולות שלי //
    • למה כדאי לכם להוציא לאור ספר בכוחות עצמכם
    (או להגשים את עצמכם באופן כלשהו, בלי לחכות לפידבק או לתוצאה).

    לאחר מסע ארוך של רצון להגשים את עצמי במהלכו חלק מספריי הגיעו לחנויות וחלק לא הגיעו לציבור הקוראים.

    אני רוצה לשתף אתכם בסיכום המסע ועידוד לעשות את זה, למרות שאין תמיד תוצאות חיוביות.

    למה כדאי לכם להגשים את עצמכם?

    1. מהגשמה לא תמיד מקבלים כסף, גם זמרים לא תמיד מרוויחים ואפילו סופרים גדולים כמעט ולא מרוויחים.

    הגשמה היא שכר לנשמה. כסף זה מאת ה'.

    יכול אדם לעבוד כל חייו ולחסוך ואיזו השקעה כושלת לוקחת לו הכל, ויכול אדם להיות בלי ממון ולזכות לברכת ה'.

    2. אם מהגשמה לא מקבלים כסף, אפשר להשתדל להגשים את עצמי בלי הרבה הוצאות, אלא באופן מותאם לתקציב מוגדר. יש בעלי מקצוע לא יקרים, מתאים למי שמקים עסק בלי רווח מובטח.

    3. לא להתחשבן במחשבות סביב הוצאות או הכנסות אלא להבין שכל דבר עולה כסף, השאלה במה באמת חשוב להשקיע במידה ויש אפשרות כלכלית ומה ניתן להשיג בלי תשלום או בהוצאות מועטות.

    4. להשתדל לאהוב ולהעריך מאוד את מה שאתם עושים.

    5. להחזיר את עצמכם למרכז כל הזמן, לא לגלוש לשוליים.

    שוליים זה קיצוניות, מרכז זה יציבות.

    6. הגשמה עצמית אין פירושה הצלחה, אלא נכונות להשתדל לעשות דבר מה שמתאים לכישורים שקיבלתי, זו אפילו רק נכונות לחפש מה מתאים לי לעשות למען עצמי ולמען הכלל.

    7. לפעמים אנשים לא משתדלים להגשים את עצמם כי גדלנו לתוך תפיסת עולם של "הכל או לא כלום", פרפקציוניזם - שזה אומר מחשבה שצריך להיות הצלחה מסחררת, הכרה ופידבק מהעולם ועוד... ואם אין אז שוקעים בחוסר עשייה בכלל. בעוד שבעצם יש הרבה גוונים בסקאלה של הצלחה, וכל דבר קטן יכול להיחשב הצלחה.

    כי היהדות מציגה כל התקדמות קטנה כמשהו בעל ערך או אפילו רק רצון טוב בתור ערך. - כמו המילים בשיר של ביני לנדאו: "הלא כל דמעה וכל דיבור נחשב, כל זכויותיך שמורות אל בין גנזי המלך." כל מאמץ קטן נחשב, זו תפיסה יהודית אמיתית שיכולה לעודד את כל מי שרוצה להגשים את עצמו הכי טוב שרק אפשר.

    לסיכום:

    צריך להודות על הכל, ותמיד להשתדל בנתונים שיש בידינו, ולא לחשוב שיש כשלון כי כל עוד האדם מסכים לעצמו לעשות משהו חיובי - זו הצלחה וזה נצחון.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: י. שלמה כהן ו-טובבבבבבב2 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    להאמין ביכולות שלי
    תודה רבה ויישר כח! אפשר לומר גם לדוגמה כשאדם נכנס למסלול של ריצה, הוא יכול להביט על הסביבה...
  • 29 30 31
    • נעול
    54K
    • מ
    התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש
  • מאמין בטוב //
    • שלום לכולם!
    ברצוני להעלות נושא כאוב ונפיץ, זר לא יבין, רחוק רק יקטין, אך קרוב- יכאב אוהו עד כמה,
    מי שלא חווה נרקיסיזם במעגל סביבתו הקרובה, בקשתי שלא יענה, ולא כי דעתו אינה חשובה, אלא אינה רלוונטית, מדובר בכאב עצום, אירוע מתוסבך, שאין פיתרון נורמטיבי לכאורה, מחד הצפת נושאים מעין אילו מיותרת למי שלא חווה אך למי שכן היא הכרחית, ותועלתית, להאמין שהאשם הוא לא אני, להכיר בזה, ולהדהד את זה, כהפרעה לכל דבר ועניין, מדובר באנשים חולים, מתוחכמים, ערמומיים ורעים, ממש מפחיד אותי שני נושאים בוערים האחד, בעידן הפוסט מודרני כשכולם מנסים להיצטייר טובים ישנה המון הכלה אך צריךנ לומר בקול ברור הכלה לרוע פירושה רוע , ברוע צריך להילחם, הטוב נלחם ברע, לעיתים סביבת הנרקיסיסט מהדהדת לטובותו שהוא מסכן ולא צריך ללכת כל כך דרסטי, כל זאת מבלי לראות את הסובלים, אע"פ שאילו שעושים זאת ברור שזה נובע מטוב אך הם משמשים את הרע, דוד המלך שיא הטוב, וכל עינינו בתהילים הוא העצמת הטוב על ידי מיגור הרע, ברע חייבים להילחם,
    הנקודה השנייה שחייבים לשים עליה דגש, על אף שלמדע אין תשובות ברורות איזו סביבת חיים וצורת גידול יכולה לייצר נרקסיסיטים ברור שבעידן הרשתות שכל אחד יכול לספר סיפור פיקטיבי ולהעלות תמונות של בני משפחתו כמה הוא טוב ואיש של משפחה ובבית פנימה להתעלל ממש באשתו וילדיו, ברור שהסתירה הזו מסוכנת ממש, שכן כולנו רוצים להיות טובים וכולנו רוצים שיראו שאנחנו טובים, אך אם אנחנו יכולים לשאוב תחושה מדומה שאנחנו טובים על ידי סיפור שלא קיים, וביית להמשיך לא לעבוד על עצמינו שנהיה טובים באמת ברור שזה מסוכן .ממש ליצירת דור נרקיסיסטי, כמובן שיש רצף נרקיססיטי ואיני בא לטעון שכולם יהיהו ברמה גבוהה אך חייבים לשים לב לעניין.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ילדה טובה!!!!, 291, פילפלית ועוד 57 משתמשים60 //
    614 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    1
    (:1234
    טוב, הסתבכתי עכשיו. רק התכוונתי לומר, שהמקרה שפירטתם הוא לא חריג לנרקיסיזם. אולי חבל שכתבתי את...
  • 168
    • א
    שיתוף - לביקורת שיר השלג של סלורקנייביץ'
  • אבינועם גולדברג //
    • אלכסנדר, שומר בסופרמרקט, בן 53, חזר הבייתה מהעבודה בשעה עשר ורבע בלילה.
    הוא היה בדיוק באמצע. בין ההתלהבות של העליה ארצה והתרבות החדשה והקורצת, ובין השלווה העייפה של הפנסיה וההרגשה של "אחרי הכל אין כמו אמא רוסיה", עליה דיווחו חבריו הקנים.

    למען האמת, לא היה לו שום חשק ללכת הבייתה הוא שנא את הרחוב הארוך שהכיר בו כל חלון ראווה, הוא שנא את המדרגות המלוכלכות אל הקומה השלישית. שנא להכנס לבית שהיה בעיניו כה זר עד כי לא ניתן לגעת בקירות בלי לבקש רשות ממישהו, ואי אפשר לעשות שום דבר נחמד בלי להזדקק לחסדי איזה משרד ישראלי ביוקרטי אי שם במרכז תל אביב.
    והוא התגעגע.
    לגעגועיו לא היה מושא ממשי, אבל הם מילאו את הצעידות הארוכות שלו על פני הרחובות, הוא צעד בבדידותו עטוף זיכרונות שונים ומשונים, מלא בהרהורים מסוג אחר, ובניחושים באשר לעתיד לבוא.
    בהתחלה הוא היה מהרהר לו בשקט, אבל עם הזמן התרגל להגות בקול רם את מחשבותיו, כי כל דבר, אפילו קולו שלו, היה עדיף על פני הזרות האילמת של הרחוב הישראלי.

    אם אדם בודד מדבר בקול רם, אין זה סימן לשיגעון. אלכסנדר הרי בסך הכל ביטא בקול רם מראות וזיכרונות שעלו וצפו בו מן העבר, מה אפשר לדרוש מאדם שגזרו ממנו חצי חיים.

    היום הוא עצר ליד עץ. והתבונן ארוכות בעגלת משא מברזל הקשורה אליו בשלשלת חלודה.
    "ראיתי את זה כבר" אמר אלכסנדר, ולא זכר היכן.
    הוא כן נזכר בשיר ילדים, ששרו כשהיה יורד שלג, שם בסלורקנייביץ'.
    "מי יודע איך זה באמת," שאל לבסוף את עצמו.
    "אם עגלת ברזל ישנה היא בעצם שיר-שלג, יכול להיות ששום דבר הוא לא מה שהוא נראה בהתחלה"
    "החלון ההוא, עם התריס העקום, מה הוא באמת? והשלט המתנדנד? והילדות שקופצות בחבל? וכל העולם, מה הוא בעצם?"
    הוא המשיך לצעוד, כשהבין הוא לא יכול לענות על השאלות האלה.
    אחר כך נכנס למכולת קנה חבילת שזיפים מיובשים. והתיישב איתם על ארגז ירוק הפוך ליד הפתח.

    השעה הייתה אחת עשרה ושלוש דקות כשאדם אחד, עם קסקט, ניגש אל העץ, פתח את המנעול, הכניס את שלשלת הברזל אל תוך העגלה, והחל להסיע אותה.
    הוא הבחין באלכסנדר המתבונן בו, והניף ידו בברכה. אלכסנדר נופף בחזרה.

    בשעה עשרה לשתים עשרה, אכל אלכסנדר את השזיף האחרון, אל העץ, והשעין עליו את מצחו שעה ארוכה.
    אחר כך הלך הבייתה.

    בבוקר, בשעה שבע ועשרים בדיוק, עמד אלכסנדר בפתח הסופרמרקט, ידיו תחובות בכיסי מעילו, ושר את שיר השלג של סלורקנייביץ'.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: מחוברת לעצמי, ח.ד. וחלק, rrrrrrrrrrrrrr ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    ניק 150135
    כתיבה ממש יפה לטעמי חסר קישורים טיפה לדוגמא הקטע שאם אדם מדבר לעצמו וכו' הוא לא משוגע עובר...
  • 21
    • M
    מידע שימושי אמונות מגבילות-פרק א
  • menajem //
    • מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

    רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

    "זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

    והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

    וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

    אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

    תחשוב על זה:

    כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

    וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

    והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
    המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
    שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

    האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

    אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

    אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

    וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

    הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

    ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

    אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

    השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.
    • תודה
    Reactions: CynicalExplorer1 //
    0 תגובות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה