עיקר הטענה של הגר"י סילמן שהכסף לא משמש מיד לצרכי צדקה
ובמקרה שאדם לקח הלוואה [שאם לא יהיה מעשר הוא יצטרך לשלם מכיסו]
הכסף הולך מיד לצדקה
לכאורה אין כאן מחלוקת
תקרא שוב, גם אם מותר לתת לבן שלך, אסור לחסוך את זה, גם אם לא בשוק ההוק, אסור לחסוך, צריך לתת את הכסף.
הלוואה לגמ"ח בינתיים פותרת את הבעיה כי היא נותנת בינתיים את הכסף, כמובן שכשאתה פודה אתה צריך לתת למעשרות, למשל לחתונות ילדים.
ההבדל הוא שהרווחים של הבנק אלו רווחים פרטיים שהולכים לבעלי השליטה/ המניות וכו',
בגמחים הרווחים נשארים בגמח לביסוס ההון העצמי שלו, ובסוף הגדלת היקף ההלוואות.
בבנק חלק מהרווחים נשארים לביסוס הבנק שיוכל להלוות עוד כספים
וחלק מועבר בצורה של משכורות לעובדי הבנק.
בדיוק כמו בגמ"ח שמשאיר חלק מהרווחים להגדלת ההון העצמי
וחלק מהרווחים מחולקים בצורה של משכורות לעובדי הגמ"ח
ב-2026 החוכמה היא לקדם יעילות. הכוח של N8N מאפשר לבצע בכמה שעות עבודה מה שפעם דרש צוות פיתוח שלם. בואו ללמוד איך לייצר פתרונות שחוסכים זמן יקר וכסף רב, ולהפוך לנכס אסטרטגי עבור כל עסק או ארגון.
בבנק חלק מהרווחים נשארים לביסוס הבנק שיוכל להלוות עוד כספים
וחלק מועבר בצורה של משכורות לעובדי הבנק.
בדיוק כמו בגמ"ח שמשאיר חלק מהרווחים להגדלת ההון העצמי
וחלק מהרווחים מחולקים בצורה של משכורות לעובדי הגמ"ח
זה נשמע שונה
להבנתי הרעיון פה שהאברכים נונתים הלוואה לכל אחד מהכולל שנולד לו ילד
והאב של הרך הנולד ישקיע את הכסף
והם שואלים אם אפשר שהאברכים יתנו את ההלוואה מכספי מעשרות.
בבנק חלק מהרווחים נשארים לביסוס הבנק שיוכל להלוות עוד כספים
וחלק מועבר בצורה של משכורות לעובדי הבנק.
בדיוק כמו בגמ"ח שמשאיר חלק מהרווחים להגדלת ההון העצמי
וחלק מהרווחים מחולקים בצורה של משכורות לעובדי הגמ"ח
כן.
לא סתם נפתח לו מתחרה בדמות "אושר בכבוד"
חלק לא קטן מרווחי החברה הולך למשכורת. לצורך השוואה, השכר של מנכ"ל קופת העיר שיש לו, לדעתי, יותר על הראש, הוא חצי מזה.
שאלתי אותו מאיזה גיל והתשובה הייתה שבמגזר הליטאי על בת צריך לחסוך כבר מהלידה...
הסביר שבעבר שהיה אפשר לקנות דירה עם כמה עשרות אלפים [ובעזרת גמ"חים ועזרה ממשפחה] הורו הרבנים רק מגיל יותר מאוחר
אגב, לפי מה שהוא סיפר היום בקופות הצדקה הגדולות מקובל שאוספים מגבית ליתומים אחרי פטירת הורה ל"ע משקיעים כסף עד החתונה גם ליתומים שרק נולדו, ולא מפקידים את הכסף בגמ"ח למרות שנאסף מכספי מעשר,
כך שמי שמפקפק בפסק זה לא יכול לתרום למגביות ליתומים של קופות צדקה גדולות.
אם הוא הוציא מכתב הוא היה צריך לפרט את השנים ומכלל שלא פירט הרי שהתיר ושתיקה כהודאה.
אני כמעט לא מכיר רב שאוסר לחלוטין מלבד הגרנ"ק זצ"ל
ולכך כל הטענה שמביאים מהרב סילמן שהביא מהגרנ"ק זה יפה מאוד אבל צריך לדעת שהוא כמעט יחידאה בזה
הגרח"ק התיר מהלידה
הגריש"א התיר בשנים הסמוכות לחתונה (לטענת תלמידיו אולי היום הסמוך לחתונה הוא מוקדם בהרבה מזמן הפסק)
הגרי"י בלויא התיר
הרב וואזנר התיר
הרב זילברשטיין התיר.
אההה ויש כאן כמה מחכמי הפורום שאוסרים לחלוטין.
אם הוא הוציא מכתב הוא היה צריך לפרט את השנים ומכלל שלא פירט הרי שהתיר ושתיקה כהודאה.
אני כמעט לא מכיר רב שאוסר לחלוטין מלבד הגרנ"ק זצ"ל
ולכך כל הטענה שמביאים מהרב סילמן שהביא מהגרנ"ק זה יפה מאוד אבל צריך לדעת שהוא כמעט יחידאה בזה
הגרח"ק התיר מהלידה
הגריש"א התיר בשנים הסמוכות לחתונה (לטענת תלמידיו אולי היום הסמוך לחתונה הוא מוקדם בהרבה מזמן הפסק)
הגרי"י בלויא התיר
הרב וואזנר התיר
הרב זילברשטיין התיר.
אההה ויש כאן כמה מחכמי הפורום שאוסרים לחלוטין.
שלום רב
ראשית תודה על האשכול הנפלא
שנית אודה לדעת האם מסלול בשם כלל משולב סחיר (חברת כלל ) מס' אוצר 14246
לאור מה שנכתב לעיל לאורך כל בשרשור הוא בסדר למרות שאין הכשר
או לחילופין האם יש דרך לדעת מי הם החברות המושקעות במסלול זה כדי לדעת אם יש איסור השקעה בחברות אלו
1) מנחם שמע וקרא על השקעה פלונית שצריך לברוח ממנה והמשווק שלה גנב
אבל בסוף הסיכוי הנמוך כן הפתיע, וההשקעה הניבה תשואה יפה…
שלמה שמע מכל החברים בכולל שהשקעה אלמונית היא פייק, ומי שמשקיע בה תמים
בסוף גיסו שהשקיע בה הוכיח לו שהוא מרוויח ממנה, לא הרבה אבל משהו…
גם מנחם וגם שלמה בפעם הבאה שיקבלו הצעה להשקעה שתוכתר כ״בסדנו הבאה״
יגידו לעצמם, אולי המומחים לא תמיד צודקים?
2) אברהם מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מהרבה אחרים
שהוא התחתן הוא חיפש איך להשקיע במשהו פחות שגרתי ויותר נוצץ
מהר מאוד הוא הבין מחברים ומשיטוט בפרוג
שכל דבר שהוא לא השקעה פאסיבית במדדים לטווח ארוך זה לא השקעה בטוחה ולגיטימית…
בפעם הבאה שחבר שחושב באותו ראש כמוהו
יספר לו על איזה מטבע עלום שם ועל האפשרות למנף בו פי כמה
הוא לא יבין את ההבדל לשווער שלו שהשקיע בקרקע איפשהו, ופרוג כתבו על זה מסוכן
ויגיד ״גם לי מותר״…
כן, יש בדוגמאות קצת הקצנה, זה לצורכי המשל בלבד
תשתדלו לזרום עם הרעיון ולא להיתקע על הדוגמאות
השאלה היא על המקרו ולא על המיקרו…
אז מה כן?
א. כל עוד שהמשווק שיקר בפרט אחד או הציג מצג שווא
חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור שמדובר בנוכלות או לכל הפחות באדם לא ישר
ב. אבל אם אין שום פרט לא נכון והכל ידוע וברור מראש וניתן לבדיקה עצמאית
חשוב לספר ולהביא לידיעת הציבור שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה
או אפילו רק בסיכון לתשואה נמוכה
ובעיקר להשקיע בהנגשת ידע על מה כן מחד.
שכמו שהגדיר @השקעות R הון מעולה כאן…
ובחינוך פיננסי לצניעות פיננסית מאידך.
שעשרת הכללים של הפורום להגנת הצרכן החרדי
מעבירים את המסר מעולה
משום מה הכללים המקוריים נוסחו על נדל״ן
התאמתי אותם לכל השקעה שהיא @איצ'ה קו המידע מקווה שזה בסדר…
1) התייעצו!
לעולם אל תשקיעו באופן פזיז, תמיד קחו את הזמן לבדיקה עצמאית.
2) בחרו ייעוץ אובייקטיבי:
התייעצו אך ורק עם מומחים (יועצי השקעות, רו״ח או עו״ד) שמייצגים את האינטרסים שלכם ולא הומלצו ע״י המשווק.
4) בדקו עלות כוללת:
בדקו את כל העלויות הנלוות להשקעה, כולל דמי ניהול, עמלות סמויות, מיסים וריביות, כדי להבין את התשואה הריאלית האמיתית.
5) התאמה אישית:
אין עסקה המתאימה לכולם. בחנו כדאיות כלכלית של העסקה באופן עצמאי וודאו שהיא עומדת ביעדים הפיננסיים שלכם.
6) השוו את מחיר העסקה:
בצעו סקר שוק עצמאי והשוו את עלות ההשקעה לאלטרנטיבות דומות.
7) בחינת מצב השוק המקומי:
היזהרו מהשקעה בסקטורים הסובלים מעודף היצע, שכן הם עלולים להוביל לירידת ערך מהירה וקושי במימוש.
8) יכולת עמידה בעסקה:
וודאו שיש לכם יכולת לעמוד בתנאי העסקה ולהשלמתה, ושיש לכם "רשת ביטחון" כלכלית למקרה שהתשואה תהיה שלילית או נעולה במועד המתוכנן.
9) אמינות המשווק:
אל תסתמכו על המלצות המשווק. בדקו את הרקע שלו בעזרת אנשי מקצוע וחברים מנוסים וודאו שאין לו היסטוריה של קשיים כלכליים או משפטיים.
10) בדיקת מסמכים וחוזים:
בצעו בדיקה מעמיקה של כל מסמך לפני החתימה עם עו"ד או מומחה בתחום, והימנעו מחתימה על מסמכים עם תנאים לא ברורים או שמגבילים את זכויותיכם.
הנושאים החמים
)
