דרוש מידע "התגובה החרדית" - או - מדוע אנו שותקים כל כך?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
ההסברה הכי טובה היא להתחכך עם העם ביומיום, ללמוד את השפה שלו (הרבה פעמים "ההסברה" החרדית נשמעת מוחצת לאוזן החרדית, ובלתי מובנת / לא משכנעת לאוזן הכללית), להנכיח שוויוניות, ואז ירצו בטובתך ויבינו אותך.

כשציבור הוא קבוצה נבדלת, שנתפסת כרואה את עצמה עליונה על קבוצות אחרות, שום הסברה שבעולם לא תעבוד.

זכור לי שפגשתי מישהי שטענה בלהט נגד חרדים. בתוך השיחה יצא שאמרתי לה שבשמים אין הבדל בין חרדי לחילוני אם יבוא חרדי לא יאמרו:- "אוקי, חרדי? כנס לגן עדן", והפוך אצל חילוני, אלא כל אדם ואדם עומד למשפט בפני עצמו, לפי הנתונים שלו. זה הרגיע אותה במידה שלא תאמן. אחר כך הדיבורים היו נשמעים אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
האם תקציב החינוך החרדי מתקרב לתקציב החילוני?
האם סמינרים מקבלים מה שמקבלות אוניברסיטאות מקבילות (שמלמדות בדיוק את אותו חומר)?

זה לא בהכרח קשור לדת אלא שיש מערכת חינוך ציבורית ויש מערכת חינוך פרטית
וברוב מדינות העולם מערכת החינוך הפרטית אינה ממומנת או אינה ממומנת באופן מלא (למשל בארה"ב מערכת חינוך פרטית אינה ממומנת בכלל למעט תקציבים קטנים ביותר)
גם בישראל למשל התיכון היוקרתי ליאו בק בחיפה (למרות שלמדים שם 110% לימודי ליבה) שייך לתנועה הרפורמית לא מקבל 100 מימון - רחוק מכך ונגבה בו שכר תשלום גבוה

מציע לעשות שיעורי בית בנידון

להלן קטע מהמכלול (ערך חינוך פרטי):
בהולנד, שוודיה ובלגיה ממומנים בתי ספר פרטיים באופן מלא על ידי המדינה. גם בצרפת, נורווגיה, לוקסמבורג ודנמרק מקבלים בתי ספר פרטיים בין 75%-100% מהעלויות מהמדינה. בארצות הברית, ויוון, לעומת זאת, בתי ספר פרטיים אינם זוכים לסיוע כספי ישיר מהשלטונות. בארצות הברית, כסף מתקבל לעיתים כחלק מסיוע לתלמידים עניים, ובמספר מדינות הסעות לבית הספר ממומנות על ידי המדינה. סיוע עקיף ניתן בפטור מארנונה על בתי ספר ובמספר מדינות בזיכוי מס על שכר לימוד ‏‏[12]. בדרגות ביניים נמצאות בין השאר ניו זילנד וקולומביה הבריטית.

בחלק מהמדינות, כמו צרפת, ספרד, ישראל וקולומביה הבריטית מידת התקצוב שמקבלים בתי ספר מהמדינה תלויה במידת המוכנות של בתי הספר להתחייב למלא דרישות של המדינה ‏‏[13].

מה שכן יש לטעון כי במסמך הסטטוס הקוו המפלגות הגיעו להסכמה כי חינוך חרדי יהיה עצמאי אך מאידך התחייבו ללמד לימודי ליבה ומכאן הפשרה הנגלית לעיננו
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #43
יבוא חרדי לא יאמרו:- "אוקי, חרדי? כנס לגן עדן", והפוך אצל חילוני, אלא כל אדם ואדם עומד למשפט בפני עצמו
אמת לאמיתה!
רק לכי ותספרי את זה למגזר שחושב ומרגיש אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
על דא קא בכינא. על מה נקרא חינוך ציבורי במדינה היהודית, מה הוא כולל ומה איננו כולל ואיך הוא נראה, ומה נקרא חינוך פרטי.

הכלל הוא פשוט מאד חינוך שמנוהל ע"י עמותות שחברי הוועד לא נבחרו ע"י הציבור אינו יכול להיקרא חינוך ממלכתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
הכלל הוא פשוט מאד חינוך שמנוהל ע"י עמותות שחברי הוועד לא נבחרו ע"י הציבור אינו יכול להיקרא חינוך ממלכתי

הפתרון האמיתי הוא להקים חינוך ממלכתי חרדי שזכויותיו לעצמאות יעוגנו בחוק יסוד וינוהל ע"י מועצה ציבורית שתיבחר ע"י גוף של נבחרי ציבור של הרשויות המקומיות החרדיות שבהם ימצאו מוסדות אלו וכו' , זה רק כיוון ובטוח שתהיה לו התנגדות מכמה כיוונים אבל הוא סביר והגיוני
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
המדינה הוקמה על ידי חילונים ולכן הנורמות והכללים מי כן ומי לא- הם שיקולים חילוניים.
הבעיה הגדולה והכואבת מתחילה כשמשווים בין קבוצות מיעוטים.
עולים, אתיופים, רוסים, ערבים- מקבלים זכויות והתאמות וזה מובן מאליו.
אנחנו נלחמים על זכויות והתאמות - וזה תמיד מצטייר כסחטנות.

השאלה הגדולה ושורש כל הבעיות היא לא "למה יש או אין תקציב בשביל סמינרים/ישיבות/וכו'"
אלא למה על כל דבר צריך להילחם?
למה אנחנו ילדי הכאפות של המדינה?
למה דוחפים אותנו למשבצת הבריון השכונתי
זה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
והגראי"ל עצמו היה שולח ומדרבן המוני אברכים לעסוק בכך רבות.
?????? הוא שלח אברכים ללמוד עם רחוקים דף גמרא. וזהו. המאור שבה מחזירן למוטב. הוא מעולם לא שלח אברכים להתפלמס בענייני אמונה ואקטואליה.
חיים ולדר כותב באחד ממאמריו שהגיע אל הגראי"ל עם תוכנית סדורה ומתוקצבת להקמת מרכז הסברה חרדי. הוא אומר שהרב בירכו אבל אמר לו שחבל על זמנו. זה פשוט לא יעזור. ומובא כך גם מאנשים אחרים שדיברו אתו בנושא. זה נקודתית בקשר להגראי"ל.
אבל אין מקרה בהיסטוריה שהסברה יהודית או חרדית עשתה מהפך בדעת הקהל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
המדינה הוקמה על ידי חילונים ולכן הנורמות והכללים מי כן ומי לא- הם שיקולים חילוניים.
הבעיה הגדולה והכואבת מתחילה כשמשווים בין קבוצות מיעוטים.
עולים, אתיופים, רוסים, ערבים- מקבלים זכויות והתאמות וזה מובן מאליו.
אנחנו נלחמים על זכויות והתאמות - וזה תמיד מצטייר כסחטנות.

השאלה הגדולה ושורש כל הבעיות היא לא "למה יש או אין תקציב בשביל סמינרים/ישיבות/וכו'"
אלא למה על כל דבר צריך להילחם?
למה אנחנו ילדי הכאפות של המדינה?
למה דוחפים אותנו למשבצת הבריון השכונתי
זה!

צריך להילחם על כל דבר כי רוצים לתפוס את החבל משתי קצותיו רוצים חינוך פרטי ורוצים מימון מלא לעמותות
כפי שתיארתי זה נושא מורכב
הגיע הזמן להסדיר את העניין ההצעה שכתבת למעלה היא לדעתי דרך המלך
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אמת לאמיתה!
רק לכי ותספרי את זה למגזר שחושב ומרגיש אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד ...
הגם שכל אדם עומד למשפט בפני עצמו, והגם שברמה האישית גרוע להרגיש אני ואפסי עוד, אין לכך סתירה לאמונה הבסיסית, שהיסוד של חיי יהודי הם שמירת התורה והמצוות, ומי שמחוייב לזה, גם אם נכשל מידי פעם, עומד (ככלל) במקום אחר ממי שלא בעניין של תורה ומצוות, גם אם עושה מעשים טובים.

בתור ציבור שהבסיס שלו מחויבות לתורה ולמצוות, אנחנו כן אמורים לחוש שיש בזה מעלה גדולה מאוד על פני ציבורים אחרים. ולא ברמת האגו של כל אחד, כי לא זה הדבר, אלא ברמה של ההכרה בגדלות התורה והמצוות שזכינו בהם, ומכוח זה - אנחנו במקום אחר לגמרי.

ההכרה בגדלות כל מצווה שאני עושה, היא לא בגלל 'אני', אלא בגלל הערך העצום של המצווה עצמה, שכמה שנעריך ונפליג בגדלותה, עדיין לא נגיע בעולם הזה להכרה מספיק עמוקה, מה זה נקרא לקיים מצווה!
ואני לא נכנסת כאן לאיך לדבר לחילוני.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #51
אלא למה על כל דבר צריך להילחם?
זה הדבר הכי ברור בעולם
יש מישהו שזה משרת את האינטרסים שלו נקודה.
היה עכשיו מספיק שנים טובות למגזר בקואליצייה ובממשלה
ואף אחד לא חשב ולא רצה לעשות שינוי או להכניס את כולנו למסגרת התקציב

את הסיבות לזה לא מתאים לכתוב כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
הגם שכל אדם עומד למשפט בפני עצמו, והגם שברמה האישית גרוע להרגיש אני ואפסי עוד, אין לכך סתירה לאמונה הבסיסית, שהיסוד של חיי יהודי הם שמירת התורה והמצוות, ומי שמחוייב לזה, גם אם נכשל מידי פעם, עומד (ככלל) במקום אחר ממי שלא בעניין של תורה ומצוות, גם אם עושה מעשים טובים.

בתור ציבור שהבסיס שלו מחויבות לתורה ולמצוות, אנחנו כן אמורים לחוש שיש בזה מעלה גדולה מאוד על פני ציבורים אחרים. ולא ברמת האגו של כל אחד, כי יכולנו בתנאים אחרים להיות חלילה כמותם, וכן להפך, ומאיתנו נדרש יותר. כך שאין מה להתגאות, אלא ברמה של ההכרה בגדלות התורה והמצוות שזכינו בהם, ומכוח זה - אנחנו במקום אחר לגמרי.

ההכרה בגדלות כל מצווה שאני עושה, היא לא בגלל 'אני', אלא בגלל הערך העצום של המצווה עצמה, שכמה שנעריך ונפליג בגדלותה, עדיין לא נגיע בעולם הזה להכרה מספיק עמוקה, מה זה נקרא לקיים מצווה!
ואני לא נכנסת כאן לאיך לדבר לחילוני.
אותי לימדו שיש קונה עולמו בשעה אחת בלי קשר לגודל או לאורך החרדיות שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
הכלל הוא פשוט מאד חינוך שמנוהל ע"י עמותות שחברי הוועד לא נבחרו ע"י הציבור אינו יכול להיקרא חינוך ממלכתי
לא מדברת על כללים, אלא על מהות. עצם העובדה שחברי הוועד הנבחרים על ידי הציבור במדינה של יהודים הם כאלה שקוראים 'חינוך' למה שהוא הפך החינוך היהודי - כאן הבעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
יש מישהו שזה משרת את האינטרסים שלו נקודה.

יכול להיות שזה חלק מהסיבה.
אבל הסלידה שיש ברחובות כלפי חרדים לא יכולה לנבוע ממסגרת תקציב כזו או אחרת.
לדעתי, לא יעזור לנו להסביר שום דבר.
צריך להמשיך ולהתבדל- כי העולם החילוני מסואב כ"כ.
צריך לתפוס עמדות כוח - כדי לחשוב על העתיד ( כמו שהערבים עושים, רופאים, משרות ציבוריות וכו')
וצריך לחזק את החרדיות מבפנים - לייצר חוסן אישי וכלכלי, לרכך את הציניות, ולהגביר את הגאווה של לומדי התורה האמיתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אותי לימדו שיש קונה עולמו בשעה אחת בלי קשר לגודל או לאורך החרדיות שלו
עזוב חרדיות. יש תורה ומצוות משמיים, ויש מי שמרגיש מחויב להן, ויש מי שלא. ובתוך זה יש גם מושג של תשובה.
מה זה סותר את מה שכתבתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
עזוב חרדיות. יש תורה ומצוות משמיים, ויש מי שמרגיש מחויב להן, ויש מי שלא. ובתוך זה יש גם מושג של תשובה.
מה זה סותר את מה שכתבתי?
אני מכיר הרבה שאינם דתיים בכלל ואני הייתי מושיב אותם מתחת לכיסא הכבוד!
ולהפך..
אבל לא חשוב - חודש טוב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה