התחלתן פסח?

נכתב ע"י bracha;2054741:
את יודעת, לי יש כלל שהולך איתי כל הזמן.
הבית משרת אותי ומשפחתי, ולא אני משרתת אותו.

כל זמן שאישה מסדרת, מנקה, מארגנת בשביל יושבי הבית, זה מבורך.
אשה שסמרטוט תלוי לה באופן קבוע על הכתף, והמגב קשור לחגורה, והילדים מפחדים לגעת בקירות, היא כבר משרתת את הבית.

וכל אחת יודעת איפה הנקודה שבה זה מתהפך מ'בית שמשרת אותי' ל-'אני משרתת את הבית'.

(אני לא מדברת אישית אליך כי אני לא מכירה אותך. זה סתם הסתדר לי עם מה שכתבת).

מי החליט שאם אני מנקה חלונות אני כל היום חגורה בסמרטוט ומגב?:)

אני פוגשת את הסמרטוט רק אחרי שהילדים ישנים עמוק.
הם רואים אותי מנקה רק ביום שישי נקיון אחרון במטבח.
בשעות אחה"צ אני לא עושה כלום בבית, אולי לפעמים מקפלת כביסה...
כמה זמן נראה לכן לוקח נקיון אם הוא יומיומי?
הילדים נוגעים בקירות וגם במראות ובחלונות, ובערב או בסוף שבוע אני מעבירה ניגוב על הלכלוך של אותו יום מקסימום של אותו שבוע. זה הכל.

(ואגב, למה האמהות שהשקיעו חודשיים בתחפושת ושבועיים במשלוח מנות הן בסדר . אבל כשמגיעים לנקיון זו פשוט אומללות לילדים??? אז יש כאלה שנהנות ליצור ויש כאלה שנהנות לנקות...)
 
נכתב ע"י bracha;2054756:
אני מנסה להאמין, אם כי קשה לי.
ילד, רוצה אמא שתשב איתו, שתקשיב לו מלא האוזן, ולא תבדוק כל הזמן אם מטפטף לו מהכוס, או פירורים מהעוגה.

בלי לשים לב רוב היום הילדים מקבלים פקודות: אל תיגע בקיר, מטפטף לך הכוס, תשטוף ידיים, אל תדרוך פה רטוב, אל תגע בחלון, למה הילקוט שלך פה?, מי השאיר פה כיסא?, תוריד את הרגלים מהמיטה, וכו' וכד' וגו'.

אלו משפטים שכולנו אומרות, השאלה היא באיזו תדירות, כמה משפטים כאלה ביום ילד שומע, ומה רמת הכעס שלנו כשאנחנו אומרות את זה.

נקודה למחשבה.

אולי יש כאלה, לא אני. להיפך- אני לא סובלת להיות אצל חמותי שכל הזמן יש שם לחץ שאולי תישפך טיפת מיץ, ואם נשפך קצת מה"פעקאלה" מיד חייבים לטאטות.
אני בשיטה שכל היום יעבור ברוגע, להשאיר את הכח לסוף היום (כמובן פה ושם לארגן אבל ממש בלי לחץ) ואז כשישנים, מארגנים את הבית. ואח"כ 10 דקות עוברים עם וינדולין וסמרטוט ומנקים מה שהתלכלך. מוגזם?
ימי חמישי בערב ושישי בבוקר עד 12, מוקדשים לבישולים ולנקיונות רציניים יותר.
 
לדאבוני/לשמחתי אני גם מאלה שאוהבת להבריק את השמשות כל שבוע (ולפעמים גם באמצע השבוע) ולהעביר ניגוב כללי על החלונות/דלתות לכ' שבת!
זה לא אומר כל שבוע להוציא את החלונות והמסילות לאמבטיה, זה ממש רק בשביל לתחזק!
נראה כל הזמן מצוחצח בפעולה קלה ומהירה בלבד!
להוציא ימי שרב וכד' שהמסילות מתמלאות בחול, ואם אח''כ יש עוד איזשהם טיפטופים אז בכלל...
כמובן בער''פ זה משהו יסודי וחווייתי יותר נטו לשם מצווה!!!
אבל כמובן כמו שכתבו מעלי, כל אחת יש לה את התנאים/האופי שלה ותתאים לעצמה את ההסדר שהכי נח לה, להרגשה טובה לעצמה ולב''ב.
 
נכתב ע"י מקופלת;2054772:
מי החליט שאם אני מנקה חלונות אני כל היום חגורה בסמרטוט ומגב?:)

אני פוגשת את הסמרטוט רק אחרי שהילדים ישנים עמוק.
הם רואים אותי מנקה רק ביום שישי נקיון אחרון במטבח.
בשעות אחה"צ אני לא עושה כלום בבית, אולי לפעמים מקפלת כביסה...
כמה זמן נראה לכן לוקח נקיון אם הוא יומיומי?
הילדים נוגעים בקירות וגם במראות ובחלונות, ובערב או בסוף שבוע אני מעבירה ניגוב על הלכלוך של אותו יום מקסימום של אותו שבוע. זה הכל.

(ואגב, למה האמהות שהשקיעו חודשיים בתחפושת ושבועיים במשלוח מנות הן בסדר . אבל כשמגיעים לנקיון זו פשוט אומללות לילדים??? אז יש כאלה שנהנות ליצור ויש כאלה שנהנות לנקות...)

נכתב ע"י מקופלת;2054775:
אולי יש כאלה, לא אני. להיפך- אני לא סובלת להיות אצל חמותי שכל הזמן יש שם לחץ שאולי תישפך טיפת מיץ, ואם נשפך קצת מה"פעקאלה" מיד חייבים לטאטות.
אני בשיטה שכל היום יעבור ברוגע, להשאיר את הכח לסוף היום (כמובן פה ושם לארגן אבל ממש בלי לחץ) ואז כשישנים, מארגנים את הבית. ואח"כ 10 דקות עוברים עם וינדולין וסמרטוט ומנקים מה שהתלכלך. מוגזם?
ימי חמישי בערב ושישי בבוקר עד 12, מוקדשים לבישולים ולנקיונות רציניים יותר.

חס וחלילה.

לא התכוונתי אליך.
וגם כתבתי לך את זה במפורש.
אני לא מכירה אותך ולא יודעת מה הולך אצלך בבית.
וגם לא אמרתי שמי שנקי אצלה סימן שזה על חשבון הבית. ממש לא!!!!

אני דיברתי על אלה שזה כן מגיע על חשבון הבית, ותתפלאו יש ה-ר-ב-ה כאלה.
זה גבול דק מאד ובקלות אפשר לעבור אותו. ורק אני בתור אמא, ומי שגר איתי בבית יכולים לדעת אם עברתי או לא.

ואותו דבר לגבי התחפושת, אם עשית את זה כשהילדים סביבך ותוך כדי כך הערת אל תגע בזה אל תסחוב את זה. את לגמרי צודקת.
אבל אם עשית את זה כשהילדים ישנים, ואת בערב רגועה, עובדת להנאתך, אין שום פסול.
כמו שאין פסול באמא שמנקה בבוקר או בערב, והיא לא כועסת על ילד שנשפך לו מעט מיץ או שהוא הסתובב עם עוגה בבית, או שומו שמים, הוא לכלך את הכסא בשוקולד.
 
נכתב ע"י bracha;2054837:
חס וחלילה.

לא התכוונתי אליך.
וגם כתבתי לך את זה במפורש.
אני לא מכירה אותך ולא יודעת מה הולך אצלך בבית.
וגם לא אמרתי שמי שנקי אצלה סימן שזה על חשבון הבית. ממש לא!!!!

אני דיברתי על אלה שזה כן מגיע על חשבון הבית, ותתפלאו יש ה-ר-ב-ה כאלה.
זה גבול דק מאד ובקלות אפשר לעבור אותו. ורק אני בתור אמא, ומי שגר איתי בבית יכולים לדעת אם עברתי או לא.

ואותו דבר לגבי התחפושת, אם עשית את זה כשהילדים סביבך ותוך כדי כך הערת אל תגע בזה אל תסחוב את זה. את לגמרי צודקת.
אבל אם עשית את זה כשהילדים ישנים, ואת בערב רגועה, עובדת להנאתך, אין שום פסול.
כמו שאין פסול באמא שמנקה בבוקר או בערב, והיא לא כועסת על ילד שנשפך לו מעט מיץ או שהוא הסתובב עם עוגה בבית, או שומו שמים, הוא לכלך את הכסא בשוקולד.

אל דאגה, לא חשבתי שזה אישי נגדי. רק רציתי לנפץ לך את הסטיגמה.
יש הרבה נשים שמתחזקות בית נקי, וזה בא להן בכיף וברוגע.
 
לזיכוי הרבים (הרבות:)),
אני מצרפת את השו"ת ההלכתי של המגזין שיוצא השבוע,
עם הנחיות הלכתיות ברורות לגבי נקיון לפסח,
מהרה"ג יצחק שמואל רוזנבלט שליט"א.
יש התייחסות מיוחדת לזמנים בחיים שאין אפשרות לנקות ביסודיות ובחומרה יתירה.
חשוב להכיר את הגדרים ההלכתיים ולעמוד במשימה בכבוד ובלי לחץ.
הרבה ברכה (בזמן, בכח ובכסף...) והצלחה לכולכן!!!
 

קבצים מצורפים

  • תורת אמך - כשר ושמח.jpg
    1.8 MB · צפיות: 41
  • תורת אמך - כשר ושמח.pdf
    KB 519.5 · צפיות: 88
נכתב ע"י רק ברכה;2054648:
אתם מנקות חלונות כל שבוע? או מנקות חלונות בשביל הניקיון?!!!

אני מנקה תריסים וחלונות פעם בשנה - זה לא משנה אם זה מתלכלך שבוע לפני פסח או בפסח או שבועיים לפני.....................

באמת אתם מגיעות לחלונות במהלך השנה?

מנקה חלונות כל שבוע ביום שישי, סנו קליר עם סמרטוט
אחרת לא יצליחו לראות מבעד לשמשה....

לדעתי יש איזה קטע של האמהות שמרחמות יורת מדי על הילדים, סוג של תירוץ (ואל תתנפלו עלי)
מה כשאנחנו היינו קטנים לא עשו פסח? לא ישבנו בגינות כל הערב פסח ואכלנו בורקסים?
לא נזהרנו מלשחק בערב פסח במשחקים כי הם נקיים? לא שרצנו בחדר מדרגות? לא זכור לי סיוט בכלל.
לא אמרתי אני כמעט לא עושה פסח עם הילדים בכלל, ולא שולחת אותם לגינות לא לבד ולא עם אף אחד.
מנסה להסתדר איתם בבית. אולי כי הם רק 2 וקטנים יותר וגם אני נעזרת בעוזרת נקיון אז אני איכשהו מצליחה.
אבל לפי דעתי הילדים לא כ"כ מסכנים, בפרט שזה עם כל השכנים ביחד, לי זה זכור רק כחוויה....
 
נכתב ע"י gol;2055271:
מנקה חלונות כל שבוע ביום שישי, סנו קליר עם סמרטוט
אחרת לא יצליחו לראות מבעד לשמשה....

לדעתי יש איזה קטע של האמהות שמרחמות יורת מדי על הילדים, סוג של תירוץ (ואל תתנפלו עלי)
מה כשאנחנו היינו קטנים לא עשו פסח? לא ישבנו בגינות כל הערב פסח ואכלנו בורקסים?
לא נזהרנו מלשחק בערב פסח במשחקים כי הם נקיים? לא שרצנו בחדר מדרגות? לא זכור לי סיוט בכלל.
לא אמרתי אני כמעט לא עושה פסח עם הילדים בכלל, ולא שולחת אותם לגינות לא לבד ולא עם אף אחד.
מנסה להסתדר איתם בבית. אולי כי הם רק 2 וקטנים יותר וגם אני נעזרת בעוזרת נקיון אז אני איכשהו מצליחה.
אבל לפי דעתי הילדים לא כ"כ מסכנים, בפרט שזה עם כל השכנים ביחד, לי זה זכור רק כחוויה....
הילדים המסכנים זה לא אלו שאת מדברת עליהם. הם באמת כיף להם.
הילדים המסכנים זה אלו בני ה3 ומטה,
שמסתובבים מנוזלים ובוכיים כל אחרי צהריים בגינה,
כשאחיותיהן הגדולות עסוקות בחיי חברה תוססים....
זה אלו שנופלים מהמגלשה, ואף אחד לא שם לב - כי זה בדיוק תור האחות בגומי.
וגם נפל להם הסנדוויץ על החול, ואף אחד לא שם לב(מאותה סיבה או סיבה דומה)
 
נכתב ע"י gol;2055271:
לדעתי יש איזה קטע של האמהות שמרחמות יורת מדי על הילדים, סוג של תירוץ (ואל תתנפלו עלי)
מה כשאנחנו היינו קטנים לא עשו פסח?
1.לא ישבנו בגינות כל הערב פסח ואכלנו בורקסים?
2. לא נזהרנו מלשחק בערב פסח במשחקים כי הם נקיים?
3. לא שרצנו בחדר מדרגות? לא זכור לי סיוט בכלל.

1. לא ישבתי בגינות כל הערב פסח, ולא אכלתי בורקס אלא אוכל של בית, כרגיל. היה יום אחד שלא היה אוכל- כשהכשירו את המטבח, ובאותו יום קיבלנו פיצה, כדי שנרגיש "בעניינים"
2. לא! לא! לא!
אני לא באמת מאמינה שאת מכשירה את המשחקים ומשאירה את הילדים בלי כלום עד פסח.
הגיון פשוט: חלק מהמשחקים מכשירים, וחלק משאירים עד היום האחרון ממש וסוגרים אותם.
3. לא שרצתי בחיי בחדר מדרגות. ולא רוצה שהילדים שלי ייעשו זאת.
המכנה המשותף לילדים שאני מכירה ששורצים בחדר המדרגות : מלוכלכים, מופרעים, סובלים מעצמאות יתר מסוכנת, מפה גדול במיוחד ומחוצפה כרונית.
 
המכנה המשותף לילדים שאני מכירה ששורצים בחדר המדרגות : מלוכלכים, מופרעים, סובלים מעצמאות יתר מסוכנת, מפה גדול במיוחד ומחוצפה כרונית.[/QUOTE]

הוצאת דברים מהקשרם.
לא דברתי על הפקרות. בכלל בכלל לא.
רק סוג של חוויה לאכול עם השכנים וכו'.
 
אפרופו "שריצה" בחדר המדרגות, ובכוונה בהודעה נפרדת.
כל היצורים המטורפים, המסוכנים, המסוכנים לילדים -בפרט, גם הם מכירים את ערב פסח. הם יודעים בדיוק כמוך שהילד הזה שמטפס כאן על המרזב בצורה מסוכנת- בסבירות גבוהה שאמא שלו לא בשטח והאף שלה תקוע בתוך הארון העליון בנקיון אביב מבורך. עכשיו הם רק צריכים לפתות את הילד לבוא איתם...
אל תגידו "לילד שלי זה לא יקרה" כי זה קורה, זה קורה המון, והתדירות של המקרים הללו בערב פסח מזנקת לשיאים מחרידים.
ושאפו לחיים ולדר שהעלה ומעלה את הנושא בכל ערב פסח מחדש.
 
נכתב ע"י מקופלת;2054928:
אל דאגה, לא חשבתי שזה אישי נגדי. רק רציתי לנפץ לך את הסטיגמה.
יש הרבה נשים שמתחזקות בית נקי, וזה בא להן בכיף וברוגע.

מעולה, וטוב שכך.
וזה לא מנפץ לי שום סטיגמה.
אני יודעת שאפשר לנהל בית מסודר ונקי בלי לעבור את גבול הטעם הטוב.

ומצד שני אני גם מכירה כמה וכמה נשים שמשרתות את הבית. והבית לפני הכל, לפני הילדים, לפני הבעל ובטח בטח לפני עצמן. עצוב. :(
 
נכתב ע"י ש ו;2051393:
לכל העיפות אחרי יום עבודה
אני הולכת לישון עם הילדים, כך גם הם עושים לילה מוקדם יותר
וקמה ב 3.00 לאחר 6 שעות שינה
העולם שקט, אין טלפונים ויש כח
הרבה הצלחה

אבל יש פרוג !! :D:D:D:D:D:D:D:D:D:D
 
לכל האימהות שמחפשות במה להעסיק ילדים בנקיונות לפסח. קראנה את הביפור הבא-
כילדה אימי שלחה אותי לעזור לאחת מאחיותיה בערב פסח. התפקיד שלי היה אמור להסתיים ב-לקחת לגינה 2 ילדים חמודים ושובבים.
אך כשהגעתי לשם הם היו באמצע נקיון לפסח עסיסי, עם מים וסבון ו... הצטרפתי לחגיגה. וממני היא ביקשה לנקות את ה-פנלים. הייתי בטוחה שאני מנקה חמץ גמור ובלי הנקיון שלי פסח לא יבוא לבית שם.
כשגדלתי ובאתי לעזור דילגנו על נקיון הפנלים. הייתי המומה ושאלתי אותה אם את מוותרת בכזו קלות למה ביקשת ממני לנקות עד שזה יבריק?
עד היום אני בהלם מהתשובה- לא היה לי במה להעסיק אותך...


אז גם אם אתם מחפשים להעסיק ילדים אל תתנו להם לנקות משהו שלאצריך באמת לנקות לפסח.
לדוגמא- אם אתם מוכרים את המשחקים בלאו הכי. אז למה צריך לנקות ולשפשף אחד אחד במים?
ילדים הם עם חכם. אל תעבדו עליהם.
 
תקוה ילדים אוהבים לנקות למה לא לתת להם לנקות פנלים?
מה זה משנה אם יש שם חמץ או לא?
מה תתני לילדה לנקות ארונות מטבח?
 
נכתב ע"י תקוה;2055430:
אז גם אם אתם מחפשים להעסיק ילדים אל תתנו להם לנקות משהו שלאצריך באמת לנקות לפסח.
לדוגמא- אם אתם מוכרים את המשחקים בלאו הכי. אז למה צריך לנקות ולשפשף אחד אחד במים?
ילדים הם עם חכם. אל תעבדו עליהם.

קחי בחשבון שבגיל קטן ממש- הם צמאים לחווית נקיון רטובה מחד, ומאידך- בדברים החשובים בוודאי שאינך יכולה לסמוך עליהם. מה נותר? האופציה של אחותך :)
 
אם אתם דנים על העסקת ילדים בנקיונות אני ממליצה בכל פה לתת להם לעשות ותופתעו מהתוצאות!
לא מתאים לילדים קטנים ממש אבל מגיל 5-6 ומעלה הם בהחלט יכולים לעזור
מקסימום תעברו עם סמרטוט כשהם לא רואים
 
אתן מכירות את הסיפור על הרב יחזקאל אברמסקי?
כשהוא היה בסיביר נתנו לו לסובב כל בוקר את אבני הריחיים. שנים הוא סובב, בטוח שגרעיני החיטה נטחנים לקמח שממנו אופים לחם.המשביע רעבים. וזה מה שהחזיק אותו בשנים הקשות ההן.
ביום שחרורו הוא ביקש להריח את הלחם שנאפה מגרגיריו. צחקו עליו ואמרו לו שלא היו גרעיני חיטה בריחיים. לא היה כלום.
וזה מה ששבר אותו, לא הקושי, אלא הידיעה כי עבד לחינם.

תחשבו על הסיפור הזה כשאתן מעסיקות ילדים לחינם.
 
נכתב ע"י תקוה;2055465:
אתן מכירות את הסיפור על הרב יחזקאל אברמסקי?
כשהוא היה בסיביר נתנו לו לסובב כל בוקר את אבני הריחיים. שנים הוא סובב, בטוח שגרעיני החיטה נטחנים לקמח שממנו אופים לחם.המשביע רעבים. וזה מה שהחזיק אותו בשנים הקשות ההן.
ביום שחרורו הוא ביקש להריח את הלחם שנאפה מגרגיריו. צחקו עליו ואמרו לו שלא היו גרעיני חיטה בריחיים. לא היה כלום.
וזה מה ששבר אותו, לא הקושי, אלא הידיעה כי עבד לחינם.

תחשבו על הסיפור הזה כשאתן מעסיקות ילדים לחינם.

הסיפור הזה יכול לעורר את המחשבה על הרגש של השני, כאשר השני הוא גם הילד הקטן.
כשילדים באים לעזור הם מלאי רצון טוב לעזור באמת, חיוני עד קריטי לכבד את הרגש הזה ולכבד אותם כבני אדם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה