- הוסף לסימניות
- #161
נכתב ע"י bracha;2054741:את יודעת, לי יש כלל שהולך איתי כל הזמן.
הבית משרת אותי ומשפחתי, ולא אני משרתת אותו.
כל זמן שאישה מסדרת, מנקה, מארגנת בשביל יושבי הבית, זה מבורך.
אשה שסמרטוט תלוי לה באופן קבוע על הכתף, והמגב קשור לחגורה, והילדים מפחדים לגעת בקירות, היא כבר משרתת את הבית.
וכל אחת יודעת איפה הנקודה שבה זה מתהפך מ'בית שמשרת אותי' ל-'אני משרתת את הבית'.
(אני לא מדברת אישית אליך כי אני לא מכירה אותך. זה סתם הסתדר לי עם מה שכתבת).
מי החליט שאם אני מנקה חלונות אני כל היום חגורה בסמרטוט ומגב?
אני פוגשת את הסמרטוט רק אחרי שהילדים ישנים עמוק.
הם רואים אותי מנקה רק ביום שישי נקיון אחרון במטבח.
בשעות אחה"צ אני לא עושה כלום בבית, אולי לפעמים מקפלת כביסה...
כמה זמן נראה לכן לוקח נקיון אם הוא יומיומי?
הילדים נוגעים בקירות וגם במראות ובחלונות, ובערב או בסוף שבוע אני מעבירה ניגוב על הלכלוך של אותו יום מקסימום של אותו שבוע. זה הכל.
(ואגב, למה האמהות שהשקיעו חודשיים בתחפושת ושבועיים במשלוח מנות הן בסדר . אבל כשמגיעים לנקיון זו פשוט אומללות לילדים??? אז יש כאלה שנהנות ליצור ויש כאלה שנהנות לנקות...)
הנושאים החמים