התייעצות | איך הייתם רוצים לקרוא את הספר שלכם?

[לבן]

הייתם רוצים לקרוא ספר שמדבר על נוער נושר ויחסי הורים ומתבגרים מאתגרים במיוחד?
איך הייתם רוצים לקרוא אותו?
כספר קריאה עלילתי המביא את רגשות שני הצדדים או כמדריך להורים שכתוב בשפה מקצועית יותר ועלילתית פחות?
האם דוגמאות היו קונות אתכם - או להפך, מרחיקות (נוסח : זה לא הילד שלי, זה הילד של מישהו אחר).
מה היה מושך אתכם לקרוא ספר כזה? (המלצה של פסיכולוג עליו? נספחים מקצועיים? המלצות? סתם פרסומת?)
האם אתם מרגישים חסר בספר כזה - או להפך, האם נדמה לכם שהשוק רווי בספרי הדרכה כאלו?
אני עדיין מגששת באפילה, אבל מאד רוצה לקחת את הפרוייקט הזה על עצמי.
כל תגובה תקדם אותי.
תודה מראש!

 

[y&m]

יש מקום לזה ולזה.

 

[לבן]

יש מקום לזה ולזה.

ומה היית מעדיפה מבין השניים?

 

[y&m]

כרגע?
לקרוא. עזבי עכשיו הדרכות ושות'.....

 

[שפריץ]

הורים למתבגרים מאתגרים ישבו לקרוא ספרי עלילה בשביל לדלות משם עצות והדרכות נכונות לחיי המעשה?! לא בטוחה.


אני אישית - ר ג ש .
זה מה שיקנה אותי וזה מה שיקנה את הספר.
תתארי דקויות, רגשות ומאזנים משתנים ביחסים. יש לי מורה מצויינת לתחום, אומנם היא טוענת שלא כתבה כבר כמה שנים, אבל כפי שראיתי, המוח שלה לא החליד.

 

[מרשימה]

ספר קריאה הייתי קוראת אם הוא מעניין וכתוב יפה.
זהו.
המלצות של אנשי מקצוע זה טוב לספרים מקצועיים, אבל ספר קריאה בראש ובראשונה אמור לתת חווית קריאה,
ואם יש ערך מוסף חינוכי מה טוב.

כרגע הייתי שמחה בספר קריאה, כי הנושא מעניין אותי באופן כללי אבל לא מעשי לי כרגע.
כשאגיע בעזרת השם לגיל ההתבגרות של ילדי, אני מניחה שתובנות מספר קריאה כזה יעשירו אותי, אבל לא יהוו תחליף לקריאת ספרות מקצועית במקרה הצורך.

 

[מרשמלו]

ספר קריאה יגיע למקומות נוספים ולא רק להורים שמחפשים מיידע (מחפשים בספרים?..)
יקראו אותו גם נערים וגם הורים והוא יכול להשיג מטרה כפולה.
המסרים שחודרים עם החוויה של הקריאה (בתנאי, כמובן, שהיא תהיה טובה) חזקים מאוד.
צריך כמובן ברגישות רבה.
בהצלחה!

 

[פרוגיוזרית]

השאלה היא מי קהל היעד שלך.

אם קהל היעד הוא הורים שכרגע מתמודדים על בעיות כאלו -
אז מן הסתם כדאי המלצות של אנשי מקצוע, כתיבה ענינית, הדרכה מעשית, דוגמאות וודאי, נספחים מקצועיים וכולי.

אם קהל היעד הוא הקורא/ת הממוצע/ת (כמוני), עם חשיפה מקסימלית לכמה שיותר קוראים:
אז בסגנון עלילתי.
שיהיה כתוב היטב, מעניין, וזורם.
שלא יטיף ולא יאכיל את דרכי ההתמודדות בכפית.
המלצות מאנשי מקצוע לא יעזרו.

 

[*קשת]

אם תכתבי ספר שהוא רק מקצועי-תגיעי לקהל יעד ממוקד יותר.
אלו שמחפשים לקרוא על זה.
אם תכתבי ספר יותר עלילתי ורגשי-כמובן לא סותר מקצועי-תגיעי גם לקהל יעד שחיפש לקרוא על הנושא וגם למי שלא, אבל זה נוגע לו או לסביבתו-כך תעבירי את המסר שלך ליותר אנשים.

ולפי דעתי, מה שחשוב בכתיבת ספר בנושא טעון כזה-זה לדבר על נקודות רגישות באופן שפותח מקום למחשבה לכמה כיוונים, ולא מציע אבחנה ודרך טיפול מדויקים. זה נצרך גם כדי להיות נאמנה למציאות-כי כל מקרה לגופו, וגם כדי לא לגרום לפחות חכמים מבין הקוראים להעתיק את הכל במדויק לחיים שלהם.

הצלחות!

 

[ריקיה]

ספר קריאה עלילתי המביא את רגשות שני הצדדים
מענין אותי אפילו שהילדים שלי עוד לא בגיל (אבל אני מתכוננת...)
משהו בסגנון שהיה לאחרונה במדור לנער המתבגר במרוה לצמא
המלצות מאנשי מקצוע יעזרו מאד לדעתי (אפילו ל'אידישע קאפ' יש המלצות מאנשי מקצוע)

 

[מלפפון]

אם את כותבת בשביל הורים, את חייבת תואר טיפולי.

אם הספר לא מתיימר להיות טיפולי אלא להביא הזדהות,
אז תכתבי אותו כסיפורי.
וכמובן תתייעצי בבעלי מקצוע, במיוחד שאת עובדת איתם ויש לך גישה לשאול.

 

[פנינה ריימונד]

אם אלו דוגמאות אמתיות זה טוב.
'פינטוזים' זה גם נחמד אבל פחות
קחי לדוגמא (וואו...) את "הבית היהודי" של הרב שמחה כהן שיחי'

 

[לבן]

אם אלו דוגמאות אמתיות זה טוב.
'פינטוזים' זה גם נחמד אבל פחות
קחי לדוגמא (וואו...) את "הבית היהודי" של הרב שמחה כהן שיחי'

וודאי שלא מדובר על פנטוזים. את זה משאירים לכותבי (כותבות) הסדרות המוזרות בעיתונים.

 

[מלפפון]

וודאי שלא מדובר על פנטוזים. את זה משאירים לכותבי (כותבות) הסדרות המוזרות בעיתונים.

אל נא תזוח דעתך.
יודעת מה?
בא לי שתכתבי רק כדי שתביני כמה מחקר דורשת סדרה שלא חווית,
וכמה קל יותר לכתוב מתוך סיפור אישי שלך והתנסות אישית.
לא, לא כתבתי טור כזה, וכשאני כותבת טורים אני מסוגלת לחפש שעות בגוגל מידע/ להתקשר למי שצריך, רק בשביל משפט אחד זניח.

אחרי שתכתבי, נדבר.
בקיצור, יש לי אינטרס כפול לאחל לך את מלוא ההצלחה בכתיבה

 

[יום אביב]

כרגע, בעקבות עריכת ספר בתחום החינוך, והתחבטתי בדיוק בשאלה זו.
ובכן, שאלת קהל היעד אכן חשובה ומשמעותית לעניין זה. אם כי כשבדקתי את העניין לעומק, נוכחתי לראות שקיימים בספרות העיונית דגמים שונים של שזירת סיפורת ודוגמאות (קצרות יותר ופחות) בתוך הידע המקצועי.
לדעתי- מוסיף מאוד. מדגים ומרחיב את הנאמר, מה גם שקשה לקרוא ספר שכל כולו הדרכה מקצועית יבשה. הפתרון הוא שילוב נכון וחכם של הדברים.

 

[לילי 1]

@לבן , יש לך תואר רלוונטי? יש לך קהל שכבר מכיר אותך והולך איתך? אם כן- את בעמדה נדירה ואת יכולה לנצל לספר טיפולי. אם לא- לכי על בטוח, ספרות

את צריכה גם להגדיר יותר בחדות מה זה נוער נושר. בנות שמתעניינות בלק בצפרניים ובנים ששומעים חדשות? חוזרים בשאלה? נוער פגוע רגשית ונפשית? ככל שהתשובה שלך תפנה לנשירה עמוקה יותר, יהיה מקום רב יותר לספר טיפולי מקצועי.
וגם ספר מקצועי טיפולי חייב להיות קלילי ומעניין. ספרים כבדים אחת דינם להפוך למקורות בעבודות BA או מקסימום גלולת שינה

 

[פרוגיוזרית]

יש אגב סדרה מאד יפה בעיתון קטיפה - עלה קטן, שמשלבת גם וגם.
כל שבוע מובא התאור מנקודת מבטה של אמא, ובמסגרת בצד מביאים את חוות דעתו של איש מקצוע על האפיזודה המתוארת.
השילוב הזה מוצלח מאד.

 

[שמואל גרינשטיין]

יש אגב סדרה מאד יפה בעיתון קטיפה - עלה קטן, שמשלבת גם וגם.
כל שבוע מובא התאור מנקודת מבטה של אמא, ובמסגרת בצד מביאים את חוות דעתו של איש מקצוע על האפיזודה המתוארת.
השילוב הזה מוצלח מאד.

דפדפתי לסוף העמוד כדי לכתוב את התגובה הזו בדיוק. ואז ראיתי את התגובה שלך.
חסכת לי....

חני

 

[לבן]

תודה לכולכם על התשובות. מתנצלת על האיחור, האשכול ננעל לי לפתע ורק עכשיו עלה בדעתי לבקש שחרור...

 

[Ushaya]

בעניין הסיפור- חשוב גם לשים לב לאיזון בין כמות המידע הפסיכולוגי והטיפולי שמרעיפים בספר. ישנם היום בשוק הרבה ספרים 'טיפוליים' כאלה, של סיפור שמסתיר בתוכו פסיכולוגיה. הנפילות של הספרים האלה הן במקומות בהם הסיפור ננטש לטובת ההרצאה הפסיכולוגית.