התייעצות התנהלות פרובוקטיבית עם ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #62
לפני מספר שנים טובות טובות הלכתי עם מכרה וראינו ילד צורח ליד דלת נעולה מחוץ לבית אותה מכרה דפקה בדלת וביקשה שיכניסו את הילד פנימה האם לא הכניסה וכשזה הגיע לאיום( בלי לבצע כמובן) שאם לא יכניסו היא תיפנה לרווחה הילד הקטן הוכנס לביתו
יש לי שכנים בבנין שזה העונש הקבוע אצלם
לפחות פעם בשבוע שומעת את הילד בן ה3 בוכה בחדר המדרגות.
אני מכירה מקרוב, ומדובר על משפחה תקינה לגמרי. הילדים הגדולים , שעברו את אותו סגנון חינוך , לא נשרו, ולא נראים כלל בכיוון, ב"ה. אלא נראים אנשים שמחים, ויש קשר טוב עם ההורים.
לדעתי זה סגנון עונש שמקובל בציבורים מסוימים, ולא בטוח שנכון להתערב כמו שתארת בלי להכיר בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
יש לי שכנים בבנין שזה העונש הקבוע אצלם
לפחות פעם בשבוע שומעת את הילד בן ה3 בוכה בחדר המדרגות.
אני מכירה מקרוב, ומדובר על משפחה תקינה לגמרי. הילדים הגדולים , שעברו את אותו סגנון חינוך , לא נשרו, ולא נראים כלל בכיוון, ב"ה. אלא נראים אנשים שמחים, ויש קשר טוב עם ההורים.
לדעתי זה סגנון עונש שמקובל בציבורים מסוימים, ולא בטוח שנכון להתערב כמו שתארת בלי להכיר בכלל.
יתכן שלמרות שהם עושים משהו בעייתי מאד הם בסך הכל הורים טובים.
אבל לכי תדעי אלו צלקות יש להם בנפש...

תיאורטית יתכן שיש הורים שבאמת מאד אוהבים ומכילים וזה רק עונש נקודתי להוציא מהבית, אם כי קשה לי לדמיין את זה במציאות.
בעיני הורה שבאופן קבוע מוציא את הילד מהבית כעונש - הוא לא מבין כלל את צרכי הנפש של הילד, וקשה להאמין שהילד ירגיש בטוח בקשר ביניהם, גם אם במישורים אחרים הוא הורה טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
בכללי מהאשכולות פה בחודש האחרון יש לי תחושה שהורים רבים מצד אחד מגוננים על הילדים כשלא צריך, ומצד שני פוצעים להם את הנפש, או לפחות לא מבינים כמה זה יכול לפצוע.

ילד בן 5 יכול ללכת לגינה ליד הבית לבד בשעות נורמליות, מותר לו גם לחטוף סטירה פעם ב גם מההורים וגם מהמלמד, ומצד שני אסור לזרוק אותו מהבית כעונש, ואסור לחטט לו בחפצים אם הוא לא מסכים.
לי אישית לאחר 6 ילדים בינתיים בלע"הר זה נראה דבר פשוט ומובן מאליו, אבל לצערנו יש הורים שמגדלים את הילדים בצמר גפן עם טיטול ומוצץ בלילה, מלבישים אותם עדיין בגיל 8, לא נותנים להם ללכת לבד לשום מקום, היחדים כנראה נראים תמיד מטופחים עם בגדים חדשים ונקיים בלי חורים, ומצד שני שורטים להם את הנפש, משקרים להם, מפחידים אותם שיבוא שוטר או שאבא יעניש אותם, זורקים אותם מהבית כשהם צורחים, לא מאפשרים להם פרטיות, לא מאפשרים להם כמעט שום גישה לטבע, מגדלים אותם בתוך שבלונה עירונית מיינסטרימית הכל שאלה של מה מקובל ומה אחרים עושים, שולחים אותם לשירותי אפסנאות של מעון או צהרון (נכון, לפעמים אין ברירה), ואין התייחסות למה שהנפש שלהם באמת צריכה.

סליחה על האריכות, פרקתי כי זה פשוט כואב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
יש לי שכנים בבנין שזה העונש הקבוע אצלם
לפחות פעם בשבוע שומעת את הילד בן ה3 בוכה בחדר המדרגות.
אני מכירה מקרוב, ומדובר על משפחה תקינה לגמרי. הילדים הגדולים , שעברו את אותו סגנון חינוך , לא נשרו, ולא נראים כלל בכיוון, ב"ה. אלא נראים אנשים שמחים, ויש קשר טוב עם ההורים.
לדעתי זה סגנון עונש שמקובל בציבורים מסוימים, ולא בטוח שנכון להתערב כמו שתארת בלי להכיר בכלל.
כמה שזה עצובב
גלות
ברור לי שהם יסחבו את זה איתם עד 120 גם אם הם יראו הכי צדיקים.
ואם הם לא יעבדו על עצמם רב הסיכויים שהם יתנהגו ככה עם הילדים שלהם.
איך נהיה נורמלי להיות ככה אטום לילד שלך???????
אם היינו שומעים על אישה שבעלה זורק אותה מהבית כל כמה זמן היינו מזדעזעים נכון?
אז למה עם ילדים זה נראה לנו נורמלי?
אבל אני לא יודעת איך אפשר באמת להתערב ולהשפיע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
תלוי מה רמת ההתעללות
הרבה מקרים קורה שההורים מתפקחים לבד
כי אם הוא מתנהג ככה בבית אז הוא מתנהג ככה גם בעבודה בכולל ברחוב
ויום אחד הוא חוטף את הזזבבנג של החיים


ועוד משהו צריך לזכור
כשילדים מתמודדים זה ההתמודדות של הילד
אנחנו יכולים לעזור לו לתמוך בו להיות לצידו
אבל אם הקב"ה הכניס אותם לשמה אז זה המסלול שהם צריכים לעבור


כדאי להזכיר כאן את המשל של ההוא שפתח את הגולם ועזר לפרפר לצאת
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #68
אין קשר למשטרה
לא מדובר חלילה בהתעללות (לפחות לא באופן רשמי)
אדגיש-
מדובר בהורה מסור ואוהב אך מפאת חסמים וקשיים שלו מתנהל באופן שפוגע בילדיו,
כוונתי בעיקר מבחינה רגשית
לא בטוח שז לא התעללות .
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
כנ"ל לגבי כלל הציבור ישנו תמיד בכל בית כנסת את העסקן שיוכל לנסות לפטור את זה, או אולי קופת השכונה וכדו'
ככלל רצוי להיזהר מעסקנים כמו מאש !
טבע האדם לשחזר את החינוך שקיבל.
זה נתון. זה חוק טבע.

השינוי קורה רק ע"י מודעות והתבוננות אישית.
מה שנקרא "עבודת המידות"
ומה שיותר גרוע עם ההורה מנסה בכוח [לא בשכל] לשנות את זה שאז הילדים יוצאים דפוקים משני הכיוונים
יתכן שלמרות שהם עושים משהו בעייתי מאד הם בסך הכל הורים טובים.
אבל לכי תדעי אלו צלקות יש להם בנפש...
למי אין צלקות ותלונות על ההורים שלו
לא צריך להגזים
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
סתם שאלה מתעניינת לכל המזדעזעים
לא יצא לכם אף פעם לשלוח ילד לחדר להירגע?
זה נחשב הרי צורת הרגעה מקובלת, לך לחדר וכשתרגע מהכעס/חוצפה/כל דבר אחר - אתה תוכל לצאת...
אז מה בעצם ההבדל בין זה לבין לשלוח אותו להירגע בחדר מדרגות?

יודגש - לא הוצאתי אף פעם ילד החוצה, במקסימום קרה שיצאתי בעצמי, בעיקר כדי לשלוט ולהתפקס.
אבל באמת שאני מנסה להבין למה כולם כאן מדברים על זה כדבר הגרוע ביותר שקיים, אני לא רואה את זה כך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
ויש עוד אפשרות שזה יכול יותר לעזור
וזה לתת לו מכתב בצורה אנונימית ושם אפשר יותר להאריך
לדעתי לא מועיל הבן אדם יהיה עסוק חודשיים בלנסות לגלות מי שלח את המכתב
וכלל לא ישים לב לתקן את הנאמר בו
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
יתכן שבאמת הוא לא כל כך נוראי וזה רק נראה ככה מבחוץ.
יש הורים עדינים ומכילים ותמיד רגועים וכו' ויתכן מישהו שגדל בבית כזה וכשרואה הורה שמתנהג בצורה מאד שונה זה נראה לו שהילדים ממש סובלים.
בעוד שבמציאות יש הורים טובים מאד יותר קשוחים, ויתכן שהם גם לא מושלמים במידות ופה ושם מתפרצים באמת בצורה לא טובה אבל זה עדיין לא הופך אותם להורים גרועים בסך הכל.
כדאי להתחיל בצורה כזאת שאיש מקצוע יאבחן את הילדים בדרך כלשהי כאילו 'מקרית' וינסה לשמוע מהם על המצב בבית וכו', יתכן מאד שהוא יגיע למסקנה שאין שם בעיה רצינית.
בהנחה שכן יש בעיה רצינית כנראה שהוא גם ידע יותר לומר מה ואיך כדאי לעשות.
@תשובות פשוטות לשאלות
הייתי מתקן - תשובות קולעות ונכונות
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
בכללי מהאשכולות פה בחודש האחרון יש לי תחושה שהורים רבים מצד אחד מגוננים על הילדים כשלא צריך, ומצד שני פוצעים להם את הנפש, או לפחות לא מבינים כמה זה יכול לפצוע.

ילד בן 5 יכול ללכת לגינה ליד הבית לבד בשעות נורמליות, מותר לו גם לחטוף סטירה פעם ב גם מההורים וגם מהמלמד, ומצד שני אסור לזרוק אותו מהבית כעונש, ואסור לחטט לו בחפצים אם הוא לא מסכים.
לי אישית לאחר 6 ילדים בינתיים בלע"הר זה נראה דבר פשוט ומובן מאליו, אבל לצערנו יש הורים שמגדלים את הילדים בצמר גפן עם טיטול ומוצץ בלילה, מלבישים אותם עדיין בגיל 8, לא נותנים להם ללכת לבד לשום מקום, היחדים כנראה נראים תמיד מטופחים עם בגדים חדשים ונקיים בלי חורים, ומצד שני שורטים להם את הנפש, משקרים להם, מפחידים אותם שיבוא שוטר או שאבא יעניש אותם, זורקים אותם מהבית כשהם צורחים, לא מאפשרים להם פרטיות, לא מאפשרים להם כמעט שום גישה לטבע, מגדלים אותם בתוך שבלונה עירונית מיינסטרימית הכל שאלה של מה מקובל ומה אחרים עושים, שולחים אותם לשירותי אפסנאות של מעון או צהרון (נכון, לפעמים אין ברירה), ואין התייחסות למה שהנפש שלהם באמת צריכה.

סליחה על האריכות, פרקתי כי זה פשוט כואב.
בדרך כלל זה הולך ביחד
כשהורה לא מצליח לגונן מהשריטות שהוא עצמו עושה
הוא מנסה לפחות לגונן מאחרים ובכך לכסות את המצפון הנוקב
ומרוב שהוא יודע כמה הוא פוצע את ילדיו הוא לא סומך עליהם

מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך מיועד לשני המינים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
סתם שאלה מתעניינת לכל המזדעזעים
לא יצא לכם אף פעם לשלוח ילד לחדר להירגע?
זה נחשב הרי צורת הרגעה מקובלת, לך לחדר וכשתרגע מהכעס/חוצפה/כל דבר אחר - אתה תוכל לצאת...
אז מה בעצם ההבדל בין זה לבין לשלוח אותו להירגע בחדר מדרגות?

יודגש - לא הוצאתי אף פעם ילד החוצה, במקסימום קרה שיצאתי בעצמי, בעיקר כדי לשלוט ולהתפקס.
אבל באמת שאני מנסה להבין למה כולם כאן מדברים על זה כדבר הגרוע ביותר שקיים, אני לא רואה את זה כך!
אין שום השוואה.
לשלוח ילד לחדר אולי זה לא נעים לו, אבל אין כאן אמירה של קבלת הילד על תנאי, אם אתה לא כמו שאנחנו רוצים - לך מפה.
בנוסף הילד נשלח דווקא למקום הפרטי שלו, ולא מגורש משם.
לדעתי לשלוח ילד לחדר זה פתרון יעיל מידי פעם! זה לא גורם צלקות, הילד לא מרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלו.
זה אולי לא נעים לו אבל לא פוצע.
אולי במקרים ספציפיים זה כן יכול לפצוע קצת, למשל כל המשפחה סביב שולחן השבת ורק הוא נשלח לחדר לזמן ממושך, הוא עלול להרגיש שלא אוהבים אותו ולא רוצים שהוא יהיה חלק מהמשפחה, אבל במקרה סטנדרטי (הילד השתולל אחה"צ הרביץ לאחותו התחצף וכדומה ורוצים שהוא ירגע ויחזור להתנהג כרגיל) אני לא רואה בזה בעיה.
במחשבה שניה אולי אם זה ממש עונש שהילד חוטף כל יום זה כן יכול לגרום לנזק. לכן כדאי 'לגוון' בעונשים...
אגב רצוי מאד שלעונש יהיה קשר הגיוני למעשה שעשה, למשל 'אתה לא רגוע - לך תנוח קצת במיטה תרגע', או 'חטפת לה את המשחק בתור שלה - אז כדי שתזכור לא להתנהג ככה - היום אתה לא תוכל לשחק בזה', 'לא יצאת מהבית בזמן - לא תוכלי לקבל את הממתק של הבוקר כי זה פרס מיוחד למי שמזדרז', ולא לשדר 'התנהגת לא יפה - תקבל עונש'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
@על הדבש ועל העוקץ
דיברת עם הילדים, בררת איתם, ריחרחת מה הם מרגישים?
הילדים האלה נולדו לאבא הזה כי כך נשמתם בחרה
או כי כך גזרה חכמתו יתברך.
ועי' כאן
וואו איזה סיפור
אגב באופן כללי אסור להוציא ילד מהבית כעונש זאת צלקת נוראית, ממש משדרים לו בצורה מובהקת שהמקום שלו בבית על תנאי, וכתוצאה מזה במקרה הטוב הוא יחפש מקום משלו מחוץ לבית, ובמקרה הגרוע יותר הוא פשוט ירגיש לא רצוי במובן העמוק והנוראי של המילה.
יש לי שכנים בבנין שזה העונש הקבוע אצלם
לפחות פעם בשבוע שומעת את הילד בן ה3 בוכה בחדר המדרגות.
אני מכירה מקרוב, ומדובר על משפחה תקינה לגמרי. הילדים הגדולים , שעברו את אותו סגנון חינוך , לא נשרו, ולא נראים כלל בכיוון, ב"ה. אלא נראים אנשים שמחים, ויש קשר טוב עם ההורים.
לדעתי זה סגנון עונש שמקובל בציבורים מסוימים, ולא בטוח שנכון להתערב כמו שתארת בלי להכיר בכלל.
כמה שזה עצובב
גלות
ברור לי שהם יסחבו את זה איתם עד 120 גם אם הם יראו הכי צדיקים.
ואם הם לא יעבדו על עצמם רב הסיכויים שהם יתנהגו ככה עם הילדים שלהם.
איך נהיה נורמלי להיות ככה אטום לילד שלך???????
אם היינו שומעים על אישה שבעלה זורק אותה מהבית כל כמה זמן היינו מזדעזעים נכון?
אז למה עם ילדים זה נראה לנו נורמלי?
אבל אני לא יודעת איך אפשר באמת להתערב ולהשפיע.
סתם רק שתדעו שכיום בלא 'מעט' בתי חינוך שהילדים שלנו לומדים שם זה 'עונש' מאוד מקובל.
לכו תסתובבו בפרוזדור וחדרי המדרגות. אצל שרתי התתי"ם והחיידרים תראו כמה ילדים יוצאים להינפש שם, וכמובן לעזור למלמד לנשום עמוק יותר ולהצליח להעביר שיעור נורמלי.

ואיני יודע בני כמה העונים כאן..
זכורני לפני יותר מ-35 שנה שזה היה מקובל מאוד סוג של 'לך חמוד תרגע בחוץ, ואח"כ תיכנס' .
והיו נפגשים שם בחדרי המדרגות או בחצרות כמה שובבים 😊
ונשארנו אוהבים את ההורים בטירוף!!!
בקשר יומיומי, מכיל, מבין, משתף, וב"ה שום מועקה וצלקות לא לקחנו איתנו..
מקווה 😜
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
סתם שאלה מתעניינת לכל המזדעזעים
לא יצא לכם אף פעם לשלוח ילד לחדר להירגע?
זה נחשב הרי צורת הרגעה מקובלת, לך לחדר וכשתרגע מהכעס/חוצפה/כל דבר אחר - אתה תוכל לצאת...
אז מה בעצם ההבדל בין זה לבין לשלוח אותו להירגע בחדר מדרגות?

יודגש - לא הוצאתי אף פעם ילד החוצה, במקסימום קרה שיצאתי בעצמי, בעיקר כדי לשלוט ולהתפקס.
אבל באמת שאני מנסה להבין למה כולם כאן מדברים על זה כדבר הגרוע ביותר שקיים, אני לא רואה את זה כך!
מצטרפת לתגובה שאי אפשר להשוות בין לשלוח ילד למקום הפרטי והשקט שלו כדי להרגע לבין להוציא אותו מהבית. והשכנים שעוברים - מה איתם? רואים ילד עומד מחוץ לבית - זה משפיל! בנוסף, ילד עצבני וזועם שהיה צורך להוציא כדי שירגע, לדעתי חסר אחריות להוציא אותו. מי יודע מה יעבור לו בראש ולאן הוא ילך.
בנוסף אאל"ט דובר גם על ילדים קטנים - גיל 3, ואני ראיתי שמוציאים גם מתחת לגיל שנתיים. זה גיל שבלי קשר לסיבה אני לא חושבת שאפשר לתת לילד להסתובב לבד מחוץ לבית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה