לא קראתי את כל השרשור, אבל רק אומרת משהו-
אני נוסעת כל יום באוטובוסים.
גם בתוך ירושלים, אבל ממש לא רק, אני נוסעת המון, וחוץ מבדרום- לא נראה לי שיש איזור שלא הייתי בו בחודשים האחרונים.
ומעולם לא ראיתי פקח אלים.
וגם לא פקח ש'מחפש' את הנוסעים.
למען האמת, גם חבורות פקחים אימתניות לא ראיתי. כלומר, ודאי ראיתי שלא פעם עולים כמה פקחים כדי לעבור על האוטובוס מהר יותר, אבל זה הגיוני...
ראיתי דוחות ניתנים, בהחלט. אז זה קרה בנחישות, ולא היה סיטואציה נעימה להיות לידה, אבל רק בגלל חוסר הנעימות. הפקח עשה את עבודתו (כן, זו עבודתו, לוודא שכולם תיקפו) בנחישות ובלי התלהמות.
פעם אחת היה לי תקרית עם פקח (לא באגד ולא יהודי), שהעיר לי שתיקפתי פעמיים בנסיעה כי ראיתי אותו ועלה במוחי שאולי לא תיקפתי אז ליתר ביטחון תיקפתי שוב (לא כי הדוח, אלא כי צריך לתקף..) וזה לא היה נעים, אבל הבנתי מה הוא חשב ושרדתי את האירוע בשלום.
וכן שמעתי שיחות של פקחים על תקיפות. (וגם פקח אחד בגוש דן שנעלב נורא מזה שאיזושהיא אשה הניחה את הרב קו על המושב לידה במקום לתת לו ביד, לא היה לו מושג שיש דבר כזה איסור נגיעה, והיא לא הסבירה, והוא הרגיש שהיא רוצה סתם להטריח אותו)
אז נכון, לא כל הפקחים הם נחמדים. אבל שנאת עשיו וישמעל אינם קשורים לעבודה כזו או אחרת.
ובלי שום קשר- נסיעה באוטובוס מחייבת תשלום.
ואם נתקעים- אני לא יודעת מה עושים לגבי התשלום, אבל אם נתקעים ועולה פקח- אז לפחות בעיניי- לטעויות יש מחיר, לפעמים המחיר הזה הוא דוח.. (כמו שהמון המון אנשים מטעינים את הבטריה של האופניים החשמליות שלהם, ורק אצל חלק מהם זה נגמר בשריפה, אבל מי שהבית שלו נשרף לא יגיד 'מה יכולתי לעשות? הייתי חייב להטעין' היית חייב, ושילמת את המחיר..)
ולכל השואלים- יש לי טלפון כשר, ואני לא זוכרת איפה הקורא כרטיסים שלי, אבל כשהאוטובוס לא עמוס (וגם באוטובוסים של שכונות חרדיות יש אוטובוסים פחות עמוסים)- אני בהחלט מסתכלת על הצג של התיקוף ובודקת כמה נשאר, אם זה ערך צבור, או אם הוא מתריע על תאריך סיום, אם זה החופשי חודשי.
הנושאים החמים
