התקופה הרעה שלי 2

  • הוסף לסימניות
  • #1
2019-06-12.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הפעם כבר ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. חשבתי עכשיו זה יהיה בלי פאנץ' בשביל הפאנץ' ו…
וואלה, הופתעתי גם הפעם…

טוב ממש.
יכלת להוסיף גם איזה עגיל

ואם אפשר בקטע הבא ספוילר לשורה האחרונה, כי העיניים לא מתאפקות לרוץ מיד אליה, וזה הורס את כל ההנאה...
אני נלחמת עם עצמי לא לרוץ לסופים…
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
למען האמת הקרדיט על הרעיון מגיע לרב כהנמן, הרב מפוניבז'.
הייתה תורמת שהסכימה לתרום לו סכום גדול ובלבד שהכסף יינתן למוסד שלא ילמדו בו 'ילדים עם כיפות ופאיילך'.
הרב כהנמן בחכמתו העביר את הכסף לבית ספר לבנות....
@מוישה, דייק לנו בבקשה את העובדות

(אפשר לפתוח אשכול שלם של סיפורים על חכמתו של הפוניבז'ער-רב)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
הייתה תורמת שהסכימה לתרום לו סכום גדול ובלבד שהכסף יינתן למוסד שלא ילמדו בו 'ילדים עם כיפות ופאיילך'.
הרב כהנמן בחכמתו העביר את הכסף לבית ספר לבנות....

כמדומני שהמעשה היה שלא רצה לתרום למוסד שתלמידיו מגדלים זקן.
אבל מוישה ידייק לנו את העובדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לפני כמה זמן שלחו לי משהו על הרעיון---

*מסר חשוב ממני לחברי הקבוצה!!!*
אתם רואים אותי היום ככה, עם זקן ופאות, עם כובע וחליפה, עומד ומתפלל בכוונה. בטח נראה לכם שתמיד הייתי ככה. אז זהו שממש לא. בכלל לא תמיד הייתי ככה.
אני רוצה לספר לכם על התקופה הפחות - טובה בחיים שלי.
באותה תקופה בקושי הייתי דתי. היו אלו שנתיים שלא פתחתי ספר. וזה כולל סידור. לא התפללתי, לא למדתי. שום דבר.
לא תפילין, לא ברכת המזון. שום דבר שקשור לרוחניות לא דיבר אליי בכלל. הייתי ישן אז ימים שלמים. לא היה לי שום סדר יום. לפעמים נשאר ער עד מאוחר בלילה. לפעמים ישן רוב הבוקר.
שלא לדבר על חגים; ליל שבועות, אנשים הולכים לבית כנסת, לומדים, מתעלים. אני - כלום. שוכב במיטה וישן, קם בקושי לסעודה.
אפילו ימים נוראים לא הזיזו לי שום דבר בלב. לא שמעתי תקיעת שופר, לא הלכתי אפילו לכל נדרי או לנעילה.
אם היית רואה אותי אז, בכלל לא היית מזהה שאני בן למשפחה חרדית מכובדת. הייתי הולך עם מכנסי ג'ינס וקוקו, בלי כיפה. התעסקתי כל היום בשטויות והבלים. הסתובבתי עם כל מיני חברים שנראו בדיוק כמוני.
ולא שיתפתי אף אחד. עם אבא שלי בקושי דיברתי. אמא שלי הייתה מנסה לדובב אותי. מרעיפה עלי אהבה. אבל גם איתה לא הייתי מדבר יותר מדי.
נו, ומה קרה בסוף? אתה בטח שואל.
גדלתי. הייתי אז בן שנתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לפני כמה זמן שלחו לי משהו על הרעיון---

*מסר חשוב ממני לחברי הקבוצה!!!*
אתם רואים אותי היום ככה, עם זקן ופאות, עם כובע וחליפה, עומד ומתפלל בכוונה. בטח נראה לכם שתמיד הייתי ככה. אז זהו שממש לא. בכלל לא תמיד הייתי ככה.
אני רוצה לספר לכם על התקופה הפחות - טובה בחיים שלי.
באותה תקופה בקושי הייתי דתי. היו אלו שנתיים שלא פתחתי ספר. וזה כולל סידור. לא התפללתי, לא למדתי. שום דבר.
לא תפילין, לא ברכת המזון. שום דבר שקשור לרוחניות לא דיבר אליי בכלל. הייתי ישן אז ימים שלמים. לא היה לי שום סדר יום. לפעמים נשאר ער עד מאוחר בלילה. לפעמים ישן רוב הבוקר.
שלא לדבר על חגים; ליל שבועות, אנשים הולכים לבית כנסת, לומדים, מתעלים. אני - כלום. שוכב במיטה וישן, קם בקושי לסעודה.
אפילו ימים נוראים לא הזיזו לי שום דבר בלב. לא שמעתי תקיעת שופר, לא הלכתי אפילו לכל נדרי או לנעילה.
אם היית רואה אותי אז, בכלל לא היית מזהה שאני בן למשפחה חרדית מכובדת. הייתי הולך עם מכנסי ג'ינס וקוקו, בלי כיפה. התעסקתי כל היום בשטויות והבלים. הסתובבתי עם כל מיני חברים שנראו בדיוק כמוני.
ולא שיתפתי אף אחד. עם אבא שלי בקושי דיברתי. אמא שלי הייתה מנסה לדובב אותי. מרעיפה עלי אהבה. אבל גם איתה לא הייתי מדבר יותר מדי.
נו, ומה קרה בסוף? אתה בטח שואל.
גדלתי. הייתי אז בן שנתיים.

וואו. איזה קטע מוצלח.
מעניין מי כתב אותו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
וואו. איזה קטע מוצלח.
מעניין מי כתב אותו...
ברעיון זה די אדיר אם מסתכלים על זה בקטע של סיפור פואנטה וכו'

אבל לי שלחו את זה בערב שבועות ציפיתי לסיום טוב.
ובסוף גיליתי שמשהו רצה לשחק לי ברגשות----- התאכזבתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
וואו. איזה קטע מוצלח.
מעניין מי כתב אותו...

קלטתי אותך.
אתה מנסה להיתמם כאילו לא ראית את הקטע המדובר,
כדי שלא יחשבו שלקחת ממנו את ההשראה,
אבל למעשה ברור לכל בר דעת כאן בפורום שכן ראית אותו ולקחת ממנו את ההשראה, ואפילו את המספר 2 שבכותרת האשכול!



(ולמען הסר חשש חוק פו: ;) )
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ברעיון זה די אדיר אם מסתכלים על זה בקטע של סיפור פואנטה וכו'

אבל לי שלחו את זה בערב שבועות ציפיתי לסיום טוב.
ובסוף גיליתי שמשהו רצה לשחק לי ברגשות----- התאכזבתי.
את באמת מנשר? לא מכאן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אבל לי שלחו את זה בערב שבועות ציפיתי לסיום טוב.
ובסוף גיליתי שמשהו רצה לשחק לי ברגשות----- התאכזבתי
המשחק ברגשות הכוונה למי ששלח לך, כן? כי בעיה שלו ששלח בתזמון לא נכון.
והזוי שעוד נרשם בהתחלה מסר ממני לחברי הקבוצה.
אלא אם כן עבדקן עצמו הפיץ את זה בווצאפ וכך זה נשאר.

הקטע באופן כללי, משחק ברגשות לצד של הנאה נטו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
טוב, לפני (או אחרי) שזה מתדרדר:

הנה המקור של הקטע ששלחו לך

https://www.prog.co.il/threads/התקופה-הרעה-שלי.449663/

ומי שכתב/ה "מסר ממני", התהדר/ה בנוצות לא לו/ה.

(ניתן לראות בתגיות שם שהסיפור לער"ח סיון, לא לערב שבועות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כן, אתה קורא טוב;)

לא הבנתי מה זה, שאלה תשובה? התכוונת לשים סימן קריאה?
התכוונתי לשאול האם לא ידעת שמר עבדקן הוא מעלה פוסט המקורי ולכך קרא לקטע הנוכחי התקופה רעה 2, מאחר וכבר היה בתקופות רעות בחייו.
וכבר דיברו כל השבוע ושעבר מעניין השליחה בכל מקום ללא קרדיט.

אבל אולי אני לא הבנתי משהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
טוב, לפני (או אחרי) שזה מתדרדר:

הנה המקור של הקטע ששלחו לך

https://www.prog.co.il/threads/התקופה-הרעה-שלי.449663/

ומי שכתב/ה "מסר ממני", התהדר/ה בנוצות לא לו/ה.

(ניתן לראות בתגיות שם שהסיפור לער"ח סיון, לא לערב שבועות)

וואו. איזה קטע מוצלח.
מעניין מי כתב אותו...
ועכשיו הייתי מביאה לך עד לייק
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
התכוונתי לשאול האם לא ידעת שמר עבדקן הוא מעלה פוסט המקורי ולכך קרא לקטע הנוכחי התקופה רעה 2, מאחר וכבר היה בתקופות רעות בחייו.
וכבר דיברו כל השבוע ושעבר מעניין השליחה בכל מקום ללא קרדיט.
משום מה נעלם מעניי ---

אבל אולי אני לא הבנתי משהו.
הבנתי שהבנו-----
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה