התר בניה למרפסת (בקשת מידע)

  • הוסף לסימניות
  • #1
קבלתי דעות סותרות מה עדיף שכל שכן יבקש התר בניה לבד
או שנבקש כל הבניין יחד
מדובר בעריית י-ם
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בהוצאת היתר משותף לכל הדיירים יש מעלות וחסרונות.
המעלות: עלות סופית זולה יותר לכל דייר, התשלום עבור מדידה, הדפסות, אדריכל, פרסום אם צריך ( במקרה של הקלה) מתחלק בין כולם.
החסרונות: התהליך לוקח לעיתים זמן ארוך ומיותר. לפעמים אחד השכנים מתמהמה בדברים פשוטים כמו להגיש צלום ת"ז. לפעמים בגלל בעיות תשלום , לפעמים בגלל בעיות רישום בדירה וכו...
בשורה האחרונה- הדיירים תלויים זה בזה ולא יכולים להתקדם אם יש גורם מעכב אפילו לאחד מהם.
מבחינת נראות, עיריית ירושלים נוטה לאשר מספר מרפסות בחזית. מרפסת אחת כמעט ולא מאשרים
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה אומר שאם אני רוצה מרפסת אחידה על כל הקומה וקיר מחולק בין השכנים
במקום שיהיה חלל לא מנוצל
צריך לבקש התר ביחד?
ואת זה העיריה מאשרת יותר בקלות כי זה יפה יותר
הבנתי נכון?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שקט בבקשה: המדריך מקצועי לטיפול ברעש בדירות מגורים​


בסביבת המגורים הצפופה של ימינו, השקט הפך למצרך נדיר. בין אם מדובר בשכנים מלמעלה או באוטובוסים הרועמים ברחוב למטה, רעש הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על איכות החיים בבית.
אבל האם אפשר באמת לייצר "אי של שקט" בדירה עירונית? התשובה היא כן, אבל זה דורש הבנה מקצועית ושבירת כמה מיתוסים נפוצים על חלונות ובידוד.

חלק א': להבין את האויב – סוגי רעש​


לפני שרצים לקנות פתרונות, צריך להבין מול מה מתמודדים. ישנם שני סוגים עיקריים של רעש:
  1. רעש הולם (Impact Noise): מגע פיזי במבנה – גרירת כיסאות, דריכות רגליים, דפיקות. הרעש עובר כרעידות בבטון ובקירות.
  2. רעש נישא באוויר (Airborne Noise): קולות דיבור, מוזיקה, ובעיקר – רעשי כביש ותחבורה. הרעש חודר דרך פתחים ונקודות חולשה בקיר.

חלק ב': האתגר הגדול – אוטובוסים, משאיות ורעש כבד​


רבים משקיעים בחלונות חדשים ומתאכזבים לגלות שהם עדיין שומעים כל אוטובוס שעובר. הסיבה לכך היא פיזיקלית:
רעש של תחבורה כבדה (מנועי דיזל) מאופיין בתדרים נמוכים (Low Frequency) ובאנרגיה גבוהה שיוצרת רעידות. חלונות סטנדרטיים, שתוכננו לבודד קור וחום, פשוט שקופים בפני גלי הקול הארוכים הללו. כדי לחסום אותם, צריך מסה וטכנולוגיה בולמת זעזועים.

חלק ג': המילון האקוסטי – מה לדרוש מאיש האלומיניום?​


זהו החלק הקריטי ביותר. כשאתם מזמינים חלונות לדירה רועשת, אל תסתפקו במונח הכללי "חלון מבודד". הנה מה שאתם צריכים לדעת:

1. הטעות הנפוצה: "בידודית" רגילה​


רוב החלונות החדשים הם מסוג "בידודית" (שתי זכוכיות עם רווח אוויר ביניהן).
  • המטרה: בידוד תרמי (חום/קור).
  • הבעיה: מול רעש כביש, בידודית רגילה (למשל 4 מ"מ זכוכית / רווח / 4 מ"מ זכוכית) עלולה ליצור "תיבת תהודה" ולהעביר את הרעש פנימה כמעט ללא הפרעה.

2. הפתרון האמיתי: שילוב של "טריפלקס" ו-אי סימטריה​


כדי לנצח את הרעש, צריך לבנות את הרכב הזכוכית בחכמה. הנוסחה לשקט מורכבת משלושה עקרונות:
  • עיקרון הטריפלקס (Triplex/Laminated): זכוכית המורכבת משתי שכבות המודבקות ביניהן ע"י יריעת PVB. היריעה הזו מתפקדת כבולם זעזועים וסופגת את אנרגית הרעש.
  • עיקרון האי-סימטריה: רעש עובר בקלות דרך חומרים בעובי זהה. אם נתקין זכוכית עבה בצד אחד (למשל 6 מ"מ) ודקה בצד שני (4 מ"מ), גל הקול "יישבר" במעבר ביניהן.

המפרט המנצח (גזור ושמור להצעת המחיר)​


אם הדירה פונה לכביש סואן, בקשו מאיש האלומיניום את המפרט הבא עבור "זכוכית בידודית אקוסטית":
מפרט זה משלב את כל העולמות: הטריפלקס בולם את הרעידות, האוויר מבודד תרמית, והשוני בעובי הזכוכיות שובר את גלי הקול.

חלק ד': החור השחור של הרעש – ארגז התריס​


החלון יכול להיות מושלם, אבל אם ארגז התריס שמעליו לא מטופל – הרעש ייכנס משם. ארגז תריס הוא למעשה חור בקיר הפונה לרחוב.
  • הפתרון: התקנת מכסה ארגז תריס אקוסטי ייעודי, או הוספת יריעות בידוד (כמו יריעות ביטומניות או צמר סלעים דחוס) בתוך הארגז הקיים. כמו כן, מעבר למנוע חשמלי עדיף על פני רצועה, כיוון שהוא אוטם את החור שדרכו עובר החוט.

חלק ה': ומה עם השכנים? (רעש הולם)​


עבור רעשים מתוך הבניין (גרירות, צעדים):
  • שטיחים: הפתרון הפשוט והזול ביותר. שטיחים עבים בולעים את הרעש במקור.
  • רהיטים: הדבקת מדבקות לבד ("רגליות") מתחת לכל הכיסאות והשולחנות בבית.
  • ריהוט וטקסטיל: חדרים ריקים מהדהדים. וילונות עבים, ספריות מלאות ספרים וריהוט רך עוזרים "לבלוע" את גלי הקול ולמנוע מהם לטייל בבית.

סיכום​


שקט בדירה הוא לא מותרות, הוא בריאות. השקעה נכונה בחלונות עם מפרט אקוסטי מדויק (טריפלקס משולב), יחד עם איטום ארגזי תריס, יכולה להפחית את הרעש בעשרות אחוזים ולהפוך דירה רועשת על כביש ראשי למקום שנעים לחיות בו.
דוגמאות לתכנון אקוסטי של חלון,1763931959524.png

1763931925553.png
ecocare דואגים לשקט שלך
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.
טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה