מידע שימושי ואז הוא עונה לי ביבושת: "אין לי ילדים"! פדיחה לא נעימה שקרתה לי, איך מונעים את זה?

[120161]

במקרה פוגעים בנו
הכי מעצבן זה שמעמידים אותך במצב
אתה חייב לומר "לא קרה כלום!"
וזה פוט לא אמת!!!

 

[הישועה בפתח]

כאחת שמחכה כמה שנים
ושומעת מהצד הממתין את השאלה הזאת הרבה, "כמה ילדים יש לך?"
"איך את יוצאת לעבוד בערב?? איפה את שמה את הילדים??"
וכו וכו
רוצה להגיד לכם, אל תשאלו.
ואם כבר שאלתם, תתנצלו ותעברו הלאה
הדבר הכי הזוי והכי כואב זה אלו הטפשים, שמיד נותנים עצות....
או מספרים לי על גיסה / חברה / מכרה שחיכתה והלכה לרופא בשם.......
או שתתה הרבה מיץ ענבים...
או הלכה לקבר של ......


הלוווו
תאמינו לי שאנחנו יודעים, ומכירים, ומתיעצים, ועושים מה שצריך גם בלעדכם.

והכי חשוב,
את הפרצוף המתנשא, תמחקו מהר מהפנים
לא עשיתם כלום בשביל לקבל את המתנות שלכם
כלום
לא חושבת שהגיע לכם יותר ממני.
רק השם יודע למה ואיך

אז בבקשה ממכם. אל תתפארו בדברים שלא קשורים אליכם ממטר


ועוד משהו - - - תזהרו ממש !! כמו מאש!!! מלהתלונן על הריון / בחילות / העמסת סוכר / לידה / חוסר שינה ומחירי המטרנה ליד נשים שמחכות

אין לכם מושג כמה היא יכולה להרגיש גרוע אחרי טיפול, וכן! יש לה בחילות, והרבה
ועולה לה המון המון כסף דברים שלא חלמתם עליהם

תחשבו לפני, תהיו רגישים
תהיו הגיוניים
ותקדישו דקה להתפלל על אלו שמחכים.

 

[מעריב]

והכי חשוב,
את הפרצוף המתנשא, תמחקו מהר מהפנים
לא עשיתם כלום בשביל לקבל את המתנות שלכם
כלום
לא חושבת שהגיע לכם יותר ממני.
רק השם יודע למה ואיך

פשוט
אמת
נוקב

 

[120161]

לצערי זה הולך יחד
חוסר שכל = חוסר טאקט= פרצוף מתנשא
לפעמים נשאר רק לרחם שקיבלו בצמצום דברים כ"כ חשובים

 

[שון שון]

לי פעם היתה תקרית לא נעימה
שפגשתי חברה שזכרתי שהתחתנה לפני שלושה חודשים
שאלתי אותה איך זה להיות נשואה וזה...

לא ציפיתי לשמוע שהיא כבר גרושה

במקרה הסיטואציה הזו התרחשה כשהייתי רווקה ממש לא צעירה
אז היתה לנו את אחוות האלו שלא הכל הולך להן חלק...

אי אפשר תמיד למנוע פאדיחות,
אבל צריך ללמוד איך להגיב אחרי שזה קורה

 

[שון שון]

כאחת שמחכה כמה שנים
ושומעת מהצד הממתין את השאלה הזאת הרבה, "כמה ילדים יש לך?"
"איך את יוצאת לעבוד בערב?? איפה את שמה את הילדים??"
וכו וכו
רוצה להגיד לכם, אל תשאלו.
ואם כבר שאלתם, תתנצלו ותעברו הלאה
הדבר הכי הזוי והכי כואב זה אלו הטפשים, שמיד נותנים עצות....
או מספרים לי על גיסה / חברה / מכרה שחיכתה והלכה לרופא בשם.......
או שתתה הרבה מיץ ענבים...
או הלכה לקבר של ......


הלוווו
תאמינו לי שאנחנו יודעים, ומכירים, ומתיעצים, ועושים מה שצריך גם בלעדכם.

והכי חשוב,
את הפרצוף המתנשא, תמחקו מהר מהפנים
לא עשיתם כלום בשביל לקבל את המתנות שלכם
כלום
לא חושבת שהגיע לכם יותר ממני.
רק השם יודע למה ואיך

אז בבקשה ממכם. אל תתפארו בדברים שלא קשורים אליכם ממטר


ועוד משהו - - - תזהרו ממש !! כמו מאש!!! מלהתלונן על הריון / בחילות / העמסת סוכר / לידה / חוסר שינה ומחירי המטרנה ליד נשים שמחכות

אין לכם מושג כמה היא יכולה להרגיש גרוע אחרי טיפול, וכן! יש לה בחילות, והרבה
ועולה לה המון המון כסף דברים שלא חלמתם עליהם

תחשבו לפני, תהיו רגישים
תהיו הגיוניים
ותקדישו דקה להתפלל על אלו שמחכים.

מסכימה עם כל מילה
מוסיפה על הקטע של הלהתלונן -

בתור רווקה חברות שלי הנשואות ממש ממש שכנעו אותי לעשות מפגש
7 נשואות + רווקה אחת
בהתחלה ממש לא רציתי בסוף זרמתי

מה נראה לכן קרה?
כולם לפני או אחרי לידה, וזה הנושא שיחה היחיד שדובר
שכמובן לא עניין אותי ממטר וגם לא היה לי מילה להוסיף בנושא.

תראי, אני בהחלט חושבת שגם למי שמתמודדת
יש את הזכות להיות זורמת ולקבל בהבנה וסלחנות פליטות פה ותלונות וכו'..

אבל אין ספק שרגישות לזולת זה שם המשחק פה

 

[120161]

אציג לכן מה קורה כאשר רווקה נפגשת עם בנות גילה שב"ה נשואות
"בעלי..." "התינוק שלי"
ואז
"מה את עושה???"
מילא שכל אחת עסוקה בעצמה ...
אבל למה רק ממנה לא מתביישים לחפור
אם כל אחת תספר על עבודתה ועל אתגריה בוודאי שהרווקה תשתף גם.

בנות רווקות חרדיות מרגישות יותר נוח עם דתיות לייט כי הן פחות מצומצמות !

 

[פינוקים]

בנות רווקות חרדיות מרגישות יותר נוח עם דתיות לייט כי הן פחות מצומצמות !

רווקה בגילאים 24+ בדתי זה נורמלי ובחרדי זה כבר נעבאך.

 

[פינוקים]

אבל אין ספק שרגישות לזולת זה שם המשחק פה

אין ספק, ואין ספק שהחברות שלך חסרות טקט הזמנתן בחורה תתחשבו בנושאי שיחה. לא אומרת שצריך להטיל וטו על הנושאים שמעניינים אותם אבל גם לתת מקום לך. מה העניין להזמין ואז לתת לך להתייבש.

 

[סלבודקא]

סתם בהמשך להנ"ל, והממתינות ביננו יבינו...
אחד הדברים המורכבים והמצחיקים זה כש

כאחת שמחכה כמה שנים
ושומעת מהצד הממתין את השאלה הזאת הרבה, "כמה ילדים יש לך?"
"איך את יוצאת לעבוד בערב?? איפה את שמה את הילדים??"
וכו וכו
רוצה להגיד לכם, אל תשאלו.
ואם כבר שאלתם, תתנצלו ותעברו הלאה
הדבר הכי הזוי והכי כואב זה אלו הטפשים, שמיד נותנים עצות....
או מספרים לי על גיסה / חברה / מכרה שחיכתה והלכה לרופא בשם.......
או שתתה הרבה מיץ ענבים...
או הלכה לקבר של ......


הלוווו
תאמינו לי שאנחנו יודעים, ומכירים, ומתיעצים, ועושים מה שצריך גם בלעדכם.

והכי חשוב,
את הפרצוף המתנשא, תמחקו מהר מהפנים
לא עשיתם כלום בשביל לקבל את המתנות שלכם
כלום
לא חושבת שהגיע לכם יותר ממני.
רק השם יודע למה ואיך

אז בבקשה ממכם. אל תתפארו בדברים שלא קשורים אליכם ממטר


ועוד משהו - - - תזהרו ממש !! כמו מאש!!! מלהתלונן על הריון / בחילות / העמסת סוכר / לידה / חוסר שינה ומחירי המטרנה ליד נשים שמחכות

אין לכם מושג כמה היא יכולה להרגיש גרוע אחרי טיפול, וכן! יש לה בחילות, והרבה
ועולה לה המון המון כסף דברים שלא חלמתם עליהם

תחשבו לפני, תהיו רגישים
תהיו הגיוניים
ותקדישו דקה להתפלל על אלו שמחכים.

אויי זה כל כך נכון, כל מילה זהב!!!

מגיעים זו"צ עם הבוגבו הנוצצת ופרצוף מתנשא של מליון דולר
כאילו הם "הצליחו" ולא נכשלו בציפייה חלילה......

מתקשרת גיסה צעירה ממני, כולה בחשש, לספר לי שנכנסה להריון, כאילו היא מספרת לעני מרוד שהיא זכתה בפיס, כאילו היא לקחה ממני משהו...
פלא שיוצא החשק לבוא לברית על אף כל הפרגון?!

למי נעים לבוא למקום שבו הוא ה"דפוק" ולו "לא נשאר".........?!!

הקטע הגדול הוא שאני יכולה להיות מוצלחת בכל תחום, פי מאה מהנ"ל, ובכל זאת את כשלון מהלך על שני רגליים כל עוד לא הוכח אחרת..... כי מה כבר את עושה בחיים?!

כל פעולה מתפרשת לפי זה, באת לחתונה- טוב, בטח אין לה שמחות של עצמה- משעמם לה.... לא באת, נווו שויין, גם אני לא הייתי באה במקומה....

תתפללו עלינו ועל תדברו לידינו יותר מדי על הצאצאים, אבל גם על תתנחמדו ותמסכנו אותנו בכח... אנחנו מסודרים יופי בחיים גם בלי ילד וכשהוא יבוא בעזרת ה' גם יהיה טוב ועוד יותר טוב

אגב, בעלי שאל את ראש הכוילל שלו, למה התוספת הכספית שהוא נותן לחגים ניתנת לפי מספר הילדים, האם יש זוג שנשוי מעל 3 שנים ולא מושקע כספית בפריון לא פחות ואף יותר מהזוגות ה"נורמלים" סביבו?! ההוא נאלם דום

 

[יליל]

זה:

והכי חשוב,
את הפרצוף המתנשא, תמחקו מהר מהפנים
לא עשיתם כלום בשביל לקבל את המתנות שלכם
כלום
לא חושבת שהגיע לכם יותר ממני.
רק השם יודע למה ואיך

וזה:

לצערי זה הולך יחד
חוסר שכל = חוסר טאקט= פרצוף מתנשא
לפעמים נשאר רק לרחם שקיבלו בצמצום דברים כ"כ חשובים


ואי ואי כל מילה!!

ואני מוסיפה: לפעמים אני חושבת לעצמי אולי אני הלא נורמלית, אם נורמליזציה זה רוב וכמות החסרי טקט והטיפשים
היא כמעט גדולה מהאנושיים והנורמליים אז החכמים והלענינים הם הלא נורמלים כי הם כמות מועטה......

 

[היונגערמאן!!]

זה מזכיר לי.......

לאחרונה נולד לי ב"ה בת. ואחרי כמה שבועות מהלידה אשתי הלכה לסעודת שבת אצל הסבתא וכולם התרגשו איתה............והתינוקת ישנה אז שינה מתוקה. אז סבתי אמרה שאף אחד לא יגע בתינוקת שלא תתעורר.........
אחרי עשר דקות הגיעו אחת מהדודות נכנסה לבית הסבתא והתיישבה בין בני המשפחה בלי להגיד מילה לאשתי "כאילו לא ראתה אותה" ואשתי חשבה אולי היא עושה "ברוגז" או אולי היא שכחה שהיא יולדת...............
אחרי חצי שעה בערך הדודה הנ"ל מסתובבת בחדר השינה ונתקלת בעגלה החדשה ובתוכו התינוקת.
ואז היא מייד ניגשת לאשתי ואומרת לה "מזל טוב" איך היה וכו'
ואז התברר שכשהיא נכנסה לבית וראתה איך שכולם יושבים ואף אחת לא מחזיקה את התינוקת או משחק איתה היא חשבה שמשהו קרה ל"ע [!] אז היא לא רצתה לדבר על זה והיא פיחדה לשאול את אשתי מה קרה?!​

 

[-דינה-]

סליחה על התגובה הלא פופולרית
אבל קצת קשה לי לקרוא את כל כללי התעשה והאל תעשה כאן

חברה היא דבר דינאמי
כולנו נופלים לפעמים בחוסר טקט או בפליטות פה מיותרות
ברור שמלכתחילה כולנו רוצים רק לאמר את הדבר הנכון במקום ובזמן הנכונים
אבל קורה שטועים.
זה לא בא ממקום רע, או מרצון להכאיב.
ובעיני זה גם לא יעזור להזהיר- בחיים אל תאמרי, אף פעם אל תשאל, לעולם אל תעשה איקס.
לפעמים טועים! אפשר גם להיות קצת יותר סלחניים, כולנו טועים

וביננו, לכל אחד כואב דברים אחרים
ואין באמת דרך להימנע לחלוטין מאמירות שיכולות להכאיב
ואם נשתוק וננעל את הפה יהיה לזה מחירים אחרים
מחיר של ריחוק, של חוסר השתתפות, של זרות וקור.
לפעמים פוגעים בי, זה יכול לכאוב
לפעמים אני פוגע באחרים, זה יכול להכאיב
זה לא אומר שום דבר על אף אחד חוץ מזה שהוא אדם.

ואולי גם יתכן שדווקא התגובות שלנו הזמינו את הצד השני להיכנס טיפה יותר פנימה
והוא לא אמור לנחש שכאן בדיוק הגבול. ואם הוא עבר אותו בס"מ? אפשר להראות בשלל צורות שלא נוח לנו
לא חייבים להפוך אותו לחסר טקט וחסר רגישות נוראי.

 

[אחת שלומדת]

התחלתי לקרא חלק מהתגובות האחרונות ואני רק מסתבכת ומסתבכת.

דבר ראשון מאחלת לכל המצפים והמצפות את הישועה בקרוב ובקלות בע"ה.

דבר שני- אז על מה כן אפשר לדבר עם אנשים שאני לא מכירה אותם קודם?
לאחת זה יהיה ילדים לשניה זה יהיה נישואין לשלישית זה יהיה גירושין לרביעית זה יהיה יתמות לחמישית זה יהיה פרנסה ל"ע.

כמו שכתבו פה:

ואם נשתוק וננעל את הפה יהיה לזה מחירים אחרים
מחיר של ריחוק, של חוסר השתתפות, של זרות וקור.

ועוד משהו- כמה רשמו פה על הפרצוף המתנשא וכו וכו, אתן רושמות את זה ברצינות? אני פשוט לא מבינה מה יש למישהי להתנשא על הצלחה שלא תלויה בה, אלא במשהו שד' נתן לה.

סליחה מראש אם אם פגעתי או הראתי חוסר הבנה. באמת חשוב לי להבין.

 

[-דינה-]

זה מזכיר לי.......

לאחרונה נולד לי ב"ה בת. ואחרי כמה שבועות מהלידה אשתי הלכה לסעודת שבת אצל הסבתא וכולם התרגשו איתה............והתינוקת ישנה אז שינה מתוקה. אז סבתי אמרה שאף אחד לא יגע בתינוקת שלא תתעורר.........
אחרי עשר דקות הגיעו אחת מהדודות נכנסה לבית הסבתא והתיישבה בין בני המשפחה בלי להגיד מילה לאשתי "כאילו לא ראתה אותה" ואשתי חשבה אולי היא עושה "ברוגז" או אולי היא שכחה שהיא יולדת...............
אחרי חצי שעה בערך הדודה הנ"ל מסתובבת בחדר השינה ונתקלת בעגלה החדשה ובתוכו התינוקת.
ואז היא מייד ניגשת לאשתי ואומרת לה "מזל טוב" איך היה וכו'
ואז התברר שכשהיא נכנסה לבית וראתה איך שכולם יושבים ואף אחת לא מחזיקה את התינוקת או משחק איתה היא חשבה שמשהו קרה ל"ע [!] אז היא לא רצתה לדבר על זה והיא פיחדה לשאול את אשתי מה קרה?!​

מרוב שאנשים מתנהגים כאילו מי שעומד מולם עשוי מפורצלן
לפעמים כבר פוגעים לצד השני.
כמה אנשים מספרים בכאב שעוברים למדרכה ממול כשרואים אותם מרחוק?
בכנות, אחרי אשכול כזה אפשר בהחלט להבין אותם
כי אם כותבים פה שוב ושוב כמה לא מבינים כלום, וכמה בחיים בחיים לא ירגישו ולא ידעו מה רוצה המתמודד שיאמרו לו
ובכן למה שיטרח להביע אכפתיות ויסתכן בסטיגמה של חסר רגישות שכזה?

וכל הקטע הזה שלא רוצים כביכול לעורר כאב אצל המתמודד
מה, הוא לא חי את הכאב שלו יום יום?
ואולי דווקא הוא כן רוצה להרגיש שהעולם זוכר אותו, לא ממשיך הלאה, רוצה ומתפלל ומנסה לעזור
וזה יכול להיות בכל התמודדות.

קרובת משפחתי מחכה כבר הרבה שנים לזווג, היו כבר חתונות של אחרות שקטנות ממנה בהרבה מאד שנים.
באחת החתונות סיפרתי לה כמה השמחה של כולם לא שלמה.
היה בזה סיכון? היה.
אבל הלכתי אחרי הלב שלי, שהרגיש שהיא זקוקה לשמוע שהיא לא נשכחה, שכולם מרגישים אותה
התגובה הייתה הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין, היא פשוט ביקשה לשמוע את זה שוב ושוב, רצתה להיות בטוחה שאני לא מדברת רק בשם עצמי, וזה באמת פצע של כולם.

 

[יואל ביר]

בתקופה האחרונה שהיתי בבית מלון חרדי, במשך הזמן פגשתי שם יהודי חביב ונעים לשיחה, וכמנהגם של יהודים שנופשים שוחחנו על דא ועל הא.
בתוך הדברים הוא סיפר לי שהיה לפני תקופה בנופש אחר משך כמה ימים.
שאלתי אותו היכן הילדים שהו משך זמן כה ממושך?
ואז הוא עונה לי ביבושת: "אין לי ילדים".
בירכתי אותו שיהיו לו ילדים בקרוב.
השאלה שלי היא: כיצד ניתן למנוע פדיחה דומה בעתיד, האם כדאי לי לשאול אותו האם יש לך ילדים, ואז - אם הוא משיב לחיוב אעבור לשאלה הבאה- היכן הם נמצאים וכו'? או שעדיף כמו שעשיתי.
או, אופציה שלישית: בכלל לא להיכנס לנושא הזה.
אשמח שתחכימו אותי בנושא, באופן אישי הרגשתי ממש לא בנוח עם התקרית הנ"ל.

סתם באופן כללי,
אפתח קצת את ליבי...

רגישות מרובה
תמיד היא ברכה.

אגב, לשאול יש לך ילדים?!..
לכאורה נוגד את כללי הנימוסים.!

לרחם סתם על אנשים,
גם לא גורם לשמחה יתרה בפנים..

המלצה חשובה לציבור -
תמיד לדעת להיזהר בדיבור!

בכל נושא - כללי ואישי,
ובפרט במישהו שעלול להיות מידי רגשי.

בסיפור כמו שלך,
לכאורה היה לך להיזהר מלהיכנס לדבר לא לך!

בדיעבד, ודאי שלא היתה פה כונה,
ואפי' בירכת, בקרוב לישועה!

נסה תמיד לברר בעקיפין..
ע"י סיפורים ומילים.

תתפלל שלא תבוא לידי ניסיון
ושלא תעמיד שום אדם בפני ביזיון.

אגב, עם הזמן בא הניסיון -
- לדעת ולהכיר כל טיפוסון...

לאט לאט נזהה את ההוא מולנו
וכך לא נתחרט אח"כ על דיבורנו..

"עם האוכל בא התאבון"
- עם הזמן בא הניסיון -

לזאת יקרא - פרקטיקה
לפתח רגישות אפי' למוכר באופטיקה...

תהיה מאושר באדם
תהיה רגיש לכולם!

אתה הראשון שתרויח,
ובמעשה ידיך תצליח.

ביתך יהיו הראשונים להנות מהרגישות,
והחברים והשכנים יהנו מהזהירות..

זה חלק מתהליך עבודת המדות
כן, גם לפדיחות שקורות ללא כונות..

"מה שהיה היה
ועשיו נתחיל מהתחלה"!

ודאי שלהיכנס לנושא ישיר
זה כלל לא מעשיר...

לא את המידע שלך
ואולי... אפי' חלילה לא את מצות "לרעך".

המסר מובן וברור
לדעת להיזהר תמיד בדיבור!

לפתח רגישות כלפי כל אחד
ולהודות תמיד לה' אלוקינו ה' אחד!

 

[פינוקים]

סתם באופן כללי,
אפתח קצת את ליבי...

תודה !!

 

[מרשימה]

ועוד משהו- כמה רשמו פה על הפרצוף המתנשא וכו וכו, אתן רושמות את זה ברצינות? אני פשוט לא מבינה מה יש למישהי להתנשא על הצלחה שלא תלויה בה, אלא במשהו שד' נתן לה.

במחילה, שום הצלחה בחיים לא תלויה בנו (חוץ מבעניינים רוחניים) הכל מתנות מהשם.

 

[מעריב]

ממש ככה.
וכל עוד שמישהו חושב שהוא, ובזכותו ,
אז בהצלחה לו ...

כל עוד שלא נפנים ונחיה אם האמת
שה-כ-ל
במלוא מובן המילה
זה פשוט ח- ס- ד!
במקסימום הבנה

וללא ההרגשה הזאת חסר לנו במהות החיים
אז חבל
ושימשיך לא להינות
מאושר ותכלית החיים.

 

[שפרה ר.]

התחלתי לקרא חלק מהתגובות האחרונות ואני רק מסתבכת ומסתבכת.

דבר ראשון מאחלת לכל המצפים והמצפות את הישועה בקרוב ובקלות בע"ה.

דבר שני- אז על מה כן אפשר לדבר עם אנשים שאני לא מכירה אותם קודם?
לאחת זה יהיה ילדים לשניה זה יהיה נישואין לשלישית זה יהיה גירושין לרביעית זה יהיה יתמות לחמישית זה יהיה פרנסה ל"ע.

כמו שכתבו פה:


ועוד משהו- כמה רשמו פה על הפרצוף המתנשא וכו וכו, אתן רושמות את זה ברצינות? אני פשוט לא מבינה מה יש למישהי להתנשא על הצלחה שלא תלויה בה, אלא במשהו שד' נתן לה.

סליחה מראש אם אם פגעתי או הראתי חוסר הבנה. באמת חשוב לי להבין.

מסכימה. ובנוסף, אולי חלק מזה זה גם פרשנות שנובעת מהכאב? אני אישית לא מכירה אף אישה עם ילדים שמתנשאת בכך או מרגישה מוצלחת יותר. וכן, אני מסתובבת בחיוך עם בעלי והבוגבו שלי כי ב"ה טוב לי איתם (ולא, החיים שלי לא מושלמים, כמו של א"א, יש לי התמודדויות מורכבות מאוד בנושאים אחרים,) אבל מעולם לא עלה בדעתי להרגיש "מתנשאת" או "מוצלחת יותר" מכאלה שאין להם! כל אחד וההתמודדויות שלו בחיים! אני לגמרי מודה לה' על המתנות האלה, אבל כמובן שלא עשיתי בשביל זה כלום, ואני גם חושבת שחלק מהחברות שלי שלא זכו עדיין למקום הזה מוצלחות הרבה יותר ממני.
בנוסף, יש התמודדויות נראות לעין - כמו אלו שבהן עוסק האשכול, ויש כאלה שקופות, שא"א לא יכול לדמיין. אז בגלל שיש לי בעל וילד אני לא יודעת מה זה קושי? אין לי נקודות רגישות?
כשיש לאדם פצע - זה כואב. לא משנה מה עושים. אם נזהרים: 'למה א"א לדבר לידי רגיל?'
אם מדברים: 'למה היא מדברת על הילדים לידי?' וכן הלאה, ובפרט שזה כ"כ דינמי!
כל אחד ישתדל להיזהר כמה שאפשר לא להכאיב, ומהצד השני - גם אם מישהו פגע, לדון לכף זכות שלא הייתה לו כל כוונה כזו.
נקודה שאני כן מסכימה איתה מאוד - אל תייעצו עצות שלא ביקשו ממכם. פשוט אל. וגם אל תספרו על הדודה שעברה ניסיון דומה.