את השיר הזה כתבתי מחוויה אישית. הוא מוקצן במידה רבה כמובן.
אבל אני חושבת שכל זוג עם תאומים צריכים לקרוא אותו,
וגם מי שאין להם תאומים, כדאי להבין ולהיות רגישים לאחרים!
אשמח גם לשמוע איך אנשים אחרים מתמודדים עם זה... הכוונה לרגשות העולים כאן בשיר.
כל זוג לוקח את זה אחרת, אבל מה שכן – מי שלא יודע מה זה לגדל תאומים פשוט לא יבין לעולם.
המסר בשיר: כשבן אדם עובר קושי כלשהו, הוא רוצה ממך תמיכה.
יהיה זה הכי נורא לומר לו: זה יעבור.
ויהיה זה הדבר הכי יפה לומר לו: אתה צודק, זה לא פשוט, ספר לי על זה... ורק לתת לו לפרוק, גם אם לכם זה נשמע כמו "צרות של עשירים."
שחים לי,
זאת מתנה משמיים,
לקבל שניים.
ואני קהת חושים,
מול אותם שמדברים,
וסוגרת תתריסים,
לפטפוטים המתריסים.
מכריזים: "זה יעבור",
אל תפלי לזה הבור,
של צרת הדור,
לראות הכל שחור.
הם עוד יגדלו,
ביחד תבלו,
תקני להם זוג אופניים,
אושר פי שניים.
ואני קהת חושים,
מלמוליהם כמו זבובים,
מפזמים, מעצבנים,
פשוט לא מבינים.
נכון שהם מתוקים!
כמה כיף לך בחיים!
הלוואי גם לי היו נותנים
להתברך כך בתאומים.
ואני מרחיקה מבט,
מתרחקת מעט,
לא להגיב בבת אחת,
למרות שזה צבט.
שחים – זה לבטח דיכאון,
את צריכה יותר לישון,
קחי חופשה בבית מלון,
תאומים זה לא אסון!
ואני ממצמצת,
מול אמירה שאותי קוצצת,
ואת כל כוחי מוצצת,
ובינינו – תאום חוצצת.
ולבינתיים – יש כאן שניים,
עבודה כפליים,
לחתל, להאכיל, להלביש, לחיים!
להרגיע, לאהוב, מזגו לי עוד קצת יין.
ראשי נעשה סחרחר,
ליבי דווה, שחרחר,
בפי הטעם מר,
נוזל אדום, שלא עזר.
בעלי להרגיע מגיע,
עֵד יחיד באזור להציע:
"שיגידו – 'מתנה מהרקיע'
אבל הקושי – מכריע!"
והם צפים, והם עולים,
כמו גלים, מיליון מילים,
אוחזים בנשק אלים,
ואותי כובלים.
וככה הם שחים עדיין,
ולא מבינים בינתיים,
שלגדל כאן שניים,
צריך יותר משני ידיים.
את הנפש הם בולעים,
לא משאירים טיפת חורים,
וסיפוק אימהי טועמים,
הלוואי ולפעמים.
ושוב אני נופלת,
(גם כאן כשאני כותבת),
לשכנע עוד עיוורת,
שֶׁמְּקַנְּאָה אומרת,
באמא שתאומים מגדלת.
הפסקתי לשמוע לפטפטת,
טורקת את הדלת,
ליבי סוגרת, ונסגרת.
...
ואני כבר לא קהת חושים,
כשסותרים לי בפנים,
עברתי קורס הדרכת הורים,
פשוט לובשים – מסכת פורים.
...
בחדר ענק, על ספה בצד אח,
בליונר יושב, על מיליון הוא שח.
איך (לא עלינו) קרה לו כך??!!
בזעם, מעיף משחק של שח.
למחרת, מגיש לו משרת מסכה,
הוא חייב ללכת לפגישה,
ולא מתאים, זאת פשוט בושה,
לחשוף בפני כולם, כל הרגשה.
...
שחים לי: 'צרות של עשירים',
תרקדי, תדליקי קצת שירים,
יש אנשים בבית חולים,
על כָּאֵלּוּ דברים נפלאים,
לא מתלוננים...
....
אני יודעת כבר! (וברור לי!) (הם צודקים.)
...
בסוף יום, על הדום,
מרימה רגליים.
מה אומר? ...ניצחוני השניים.
לוחשת תודה לשמיים.
תביאו לי עוד קצת יין, לחיים!
הנושאים החמים
