דרוש מידע "ורחץ--רק האבא נוטל ידיים"

  • הוסף לסימניות
  • #21
רעיון מעניין
אלא שככל הנראה בגרמניה לא לקחו תפו''א לכרפס אלא סלרי או פטרוזיליה.
שהם נקראים ירקות בלשון חז''ל ואילו תפו''א נקרא פרות האדמה ולא ירק.
וגם צריך להבין למה בעה''ב כן נוטל
אולי החזיקו אותם במלקחיים או פינצטה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כל השנים כולנו נטלנו ידיים
עד ששנה אחת ראינו שכתוב שרק מי שטובל צריך ליטול ידיים
ולכן אצלינו האבא וכל מי שמטביל לבד נוטל,
וכל השאר שמקבלים כבר את הכרפס טבול עם המי מלח לא נוטלים ידיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כל השנים כולנו נטלנו ידיים
עד ששנה אחת ראינו שכתוב שרק מי שטובל צריך ליטול ידיים
ולכן אצלינו האבא וכל מי שמטביל לבד נוטל,
וכל השאר שמקבלים כבר את הכרפס טבול עם המי מלח לא נוטלים ידיים
יש מנהג כזה, אבל המנהג הפשוט הוא שכולם נוטלים. החלוקה היא בעיקר אם האחרים לא נוגעים בידיים, בהנחה ואתם אוכלים עם הידיים (כמנהג רוב ישראל) ראוי שתטלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
@מרכז מידע אשמח לשמוע למה כבודו עצוב...
1743339433213.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כך לפי הדקלום שהבת שלי למדה בגן
"קדש--מקדשים על היין
ורחץ--רק האבא נוטל ידיים..."
רק אצלנו כולם נוטלים?
שאלתי את הגננת על זה והיא אמרה שגם אצל ההורים שלה וגם אצל ההורים של בעלה רק האבא נוטל, אז כנראה שאנחנו החריגים
האמנם? יש בזה מנהגים שונים?
איך מותר לאכול את הכרפס טבול במי מלח בלי נט"י?
המשנ"ב [באחד המקומות היחידים, שחזר בו] מביא דין שרק מכזית חייב בנט"י, וכרפס צריך להיות פחות מכזית בגלל ספק ברכה אחרונה, אז יוצא שאין באמת סיבה הלכתית לנט"י בכרפס, והסיבה היחידה היא משום שינוי.
ואם ככה נהגו שרק האב נוטל.
וככה נהגו כמה קהילות [למשל בהגדה של הרב יעקב פרץ ז"ל אביו של הרב אלחנן פרץ כותב ככה,]
אמנם אחר כך הביאוה"ל חזר וכתב שזה חידוש בדבר שטיבולו במשקה שצריך ליטול ידיים גם על פחות מכזית בשונה מלחם ואם כן כולם צריכים ליטול.

אז כאמור יש בזה מנהגים שונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
  • הוסף לסימניות
  • #29
כך לפי הדקלום שהבת שלי למדה בגן
"קדש--מקדשים על היין
ורחץ--רק האבא נוטל ידיים..."
רק אצלנו כולם נוטלים?
שאלתי את הגננת על זה והיא אמרה שגם אצל ההורים שלה וגם אצל ההורים של בעלה רק האבא נוטל, אז כנראה שאנחנו החריגים
האמנם? יש בזה מנהגים שונים?
איך מותר לאכול את הכרפס טבול במי מלח בלי נט"י?
נראה אצל היקים זה כך
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
העניין הוא שמי שמטביל את הירק רק הוא נוטל ידיים
מכירה כאלו שנוהגים כך וכאלו שנוהגים אחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כך לפי הדקלום שהבת שלי למדה בגן
"קדש--מקדשים על היין
ורחץ--רק האבא נוטל ידיים..."
רק אצלנו כולם נוטלים?
שאלתי את הגננת על זה והיא אמרה שגם אצל ההורים שלה וגם אצל ההורים של בעלה רק האבא נוטל, אז כנראה שאנחנו החריגים
האמנם? יש בזה מנהגים שונים?
איך מותר לאכול את הכרפס טבול במי מלח בלי נט"י?
הגננת החריגה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אצלינו (ליטאים) רק עורך הסדר נוטל, שאר המסובים- לא, כולם טובלים את הכרפס ואוכלים ללא נטילה.

המקור ל"ורחץ"- הוא- "מאכל שטיבולו במשקה" (הסבר למי שלא מבין- כל מאכל שנאכל כאשר הוא טבול באחד משבעת המשקים י"ד שח"ט ד"ם- יש צורך ליטול לפני אכילתו ידיים ללא ברכה). לפי רוב פוסקי ההלכה אין מנהג זה נוהג בימינו, ולכן אם שטפתי תפוח והוא עדיין רטוב- אפשר לאוכלו ללא נט"י- יש מי שכן נוהג ליטול...

לעניין "ורחץ"- מכיוון שבעל ההגדה ערך בסדר ליל הסדר את הסימן "ורחץ" הקודם ל"כרפס" והוא מאכל שטיבולו במשקה, נוהגים שלא לעקוף את "ורחץ" ולכן יש מי שנוהגים שרק עורך הסדר נוטל את ידיו ויש הנוהגים שככל המסובים.

לעניין הגננת - לא מובן לי מדוע גננת יכולה לומר לילדים/ות רק מה שנוהג בביתה, היא הייתה צריכה לומר- אצלינו בבית נוהגים שרק עורך הסדר נוטל, אולם יש הנוהגים שכולם- וכל ילד/ה ישאלו מה הם נוהגים...- כך מלמדים מהי מסורת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לפי רוב פוסקי ההלכה אין מנהג זה נוהג בימינו, ולכן אם שטפתי תפוח והוא עדיין רטוב- אפשר לאוכלו ללא נט"י
טעות!
נפסק להלכה בשולחן ערוך ובכל הפוסקים שאחריו שצריך ליטול ידים לכל דבר שטיבולו במשקה.
וגם בראשונים זו דעת רוב הראשונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לפי רוב פוסקי ההלכה אין מנהג זה נוהג בימינו, ולכן אם שטפתי תפוח והוא עדיין רטוב- אפשר לאוכלו ללא נט"י- יש מי שכן נוהג ליטול...
אשמח לפירוט מיהם אותם רוב פוסקי ההלכה בימינו.
למיטב ידיעתי, זה ממש לא נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אם הייתי שואלת את הגננת של הבת שלי על כל דבר טעות שהיא אמרה לי אולי הייתי לומדת גם אני על מנהגים מעניינים כאלו... יפה שחשבת לשאול!
רק היום סיפרה לי הבת שלי שהיא היחידה שיכולה ללכת לבית המקדש, כי לה ורק לה יש פרה אדומה!...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
כל השנים כולנו נטלנו ידיים
עד ששנה אחת ראינו שכתוב שרק מי שטובל צריך ליטול ידיים
ולכן אצלינו האבא וכל מי שמטביל לבד נוטל,
וכל השאר שמקבלים כבר את הכרפס טבול עם המי מלח לא נוטלים ידיים
ההלכה היא שגם מי שאוכל דבר הרטוב מאחד משבעה משקים, צריך ליטול ידים.
ולא משנה מי הטובל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם הייתי שואלת את הגננת של הבת שלי על כל דבר טעות שהיא אמרה לי אולי הייתי לומדת גם אני על מנהגים מעניינים כאלו... יפה שחשבת לשאול!
רק היום סיפרה לי הבת שלי שהיא היחידה שיכולה ללכת לבית המקדש, כי לה ורק לה יש פרה אדומה!...
ואיפה הפרה שלה מאוחסנת ביוםיום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
המקור ל"ורחץ"- הוא- "מאכל שטיבולו במשקה" (הסבר למי שלא מבין- כל מאכל שנאכל כאשר הוא טבול באחד משבעת המשקים י"ד שח"ט ד"ם- יש צורך ליטול לפני אכילתו ידיים ללא ברכה). לפי רוב פוסקי ההלכה אין מנהג זה נוהג בימינו, ולכן אם שטפתי תפוח והוא עדיין רטוב- אפשר לאוכלו ללא נט"י- יש מי שכן נוהג ליטול...
למיטב ידיעתי גם תפוח או ענבים שטופים ורטובים מצריכים נטילה בלא ברכה,
גם כיום
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
למיטב ידיעתי גם תפוח או ענבים שטופים ורטובים מצריכים נטילה בלא ברכה,
גם כיום
זה לא דבר שטיבולו במשקה
רק דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה בלא ברכה ולגר"א צריך גם ברכה
אבל סתם אם זה רטוב זה לא מצריך נטילה כך נראה לי לענ"ד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה