קורונה חדשות חיוביות - קורונה

[דורש ומבקש]

צפו: בית המדרש מלא מפה לפה - ללא מסכות ומחיצות מיותרות | המחדש

ללא מחיצות ומסכות כמו בימים שלפני הנגיף: השטייגען בישיבת "רינה של תורה" בכרמיאל בעיצומו, בבית המדרש מאות בחורים שנחשבים מאומתים יושבים ולומדים, ובעזרת נשים הבחורים שעוד לא נדבקו • תיעוד מיוחד

hm-news.co.il

 

[סמינר דוד]

אשכול מרפא לנפש.

מכירה אישית אנשים, שעוד מעט ואושפזו, ובעקבות אנשים טובים, שאמרו להם כל מיני דברים, שאני לא בודקת אם הם אמת או שקר, זה החזיר אותם לשפיות, ואיזן להם את הנשימה.

תודה רבה!!!

 

[כהן צדק]

מדברים על סגר??? גמזו לטובה

 

[דורש ומבקש]

עמית סגל: בלחץ החרדים: נדחתה ועדת השרים להכרזה על סגר. תתקיים מאוחר יותר הערב עם הצעה מרוככת.

 

[דורש ומבקש]

מדען מאוקספורד: הבדיקות לקורונה מייצרות תמונה מוגזמת של תחלואה
בדיקות קורונה המספקות תשובות חיוביות עלולות להתבסס על שרידי נגיף מת שאיננו מדביק, טוען מדען בכיר באוניברסיטת אוקספורד הבריטית: "יש אנשים שכלל לא היו צריכים להיכנס לבידוד"
מערכת דוקטורס אונלי06.09.2020, 11:14

מבחנות בדיקה לנגיף הקורונה. אילוסטרציה

מדען בכיר באוניברסיטת אוקספורד הבריטית, פרופ' קרל הנגאן ( (Carl Heneghan, מנהל המרכז לרפואה מבוססת ראיות, אמר בסוף השבוע בתכנית הרדיו של ה-BBC שאחר כך צוטטה ברוב כלי התקשורת במדינה זאת, כי שרידים מתים של הנגיף, רסיסי ה-RNA שלו, עשויים להישאר בגופו של אדם שחלה שבועות לא מעטים לאחר שהחלים – ואפילו עד 70 יום – ובדיקה שיעבור תקבע שהוא עדיין חיובי בעוד שלמעשה הבריא.
הסיבה לכך: הבדיקות שנעשות כיום רגישות מאוד והסתמכות עליהן עלולה שלא לשקף את מצב התחלואה האמיתי. פרופ' הנגאן ציין שהדרך בה מאובחנים הנדבקים מייצרת לעתים תמונה מוגזמת על מצב התחלואה האמיתי. חלק מהמוגדרים כנשאים, למרות שלמעשה החלימו ונחשבים עדיין בין אלה שמהווים סכנה להעברת הנגיף ולהתפשטות המגיפה, בעוד שבפועל הם כבר אינם מדביקים אחרים.
פרופ' הנגאן אמר כי הסיכוי שאדם שנדבק יעביר הלאה את הנגיף, שמונה ימים אחרי שבא במגע עם נגיף הקורונה, יורד לאפס כאשר איננו מציג סימפטומים של המחלה, בעוד שהבדיקה שהיא מאוד רגישה עלולה להצביע עליהם כנשאי הנגיף כאשר למעשה נותרו בגופם רק שרידים ממנו. לכן, הסתמכות על בדיקה כזאת מעוותת את המציאות.
"במקום להציג תוצאה בינארית של 'כן או לא', על הבדיקות לאפשר מצב שבו כמויות קטנות מאוד של הנגיף לא יראו תוצאה חיובית", אמר פרופ' הנגאן. הוא הציע לייצר "נקודות חתך מוגדרות" שרק מהן והלאה יוגדר אדם כחולה. לדבריו, מחקר הוכיח זאת והוא מסביר באופן חלקי מדוע לפחות לפי מה שהיה באחרונה בבריטניה, מספר המאומתים עולה בעוד מניין האנשים המגיעים לאשפוז בבתי החולים לא עלה.
פרופ' הנגאן הציג את הנושא כאזהרה לאחר שבערים שונות ברחבי האי הבריטי הוטלו סגרים מקומיים, למרות שכאמור לא היתה בהם עלייה באשפוזים. כמו כן תמונת מצב זו הובילה שם להערכה שיש אנשים שכלל לא היו צריכים להיכנס לבידוד.
פרופ' הנגאן מסר כי ביסס את מסקנותיו מתוך ממצאים של 25 מחקרים שבהם הוכנסו דגימות של נגיפים מבדיקות קורונה חיוביות כדי לראות אם יגדלו במעבדה או שמא מדובר רק ב"רסיסים" של הנגיף המת ששרדו בגוף.
סוגיה זאת נמצאת גם היא במחלוקת, שכן יש מדענים הסבורים שלא בטוח שניתן בכלל לייצר בדיקה אמינה ב-100% שלא תציג סיכון בהחסרת מקרים חיוביים אמיתיים. אחד מהם הוא פרופ' פרנצ'סקו ונטורלי, אפידמיולוג איטלקי הטוען שאין מספיק ודאות לגבי משך הזמן שבו הנגיף מידבק. למרות זאת, יש חוקרים המאמינים כי המצב הנוכחי מביא להגזמה בדבר היקפה של המגיפה וכי יש אנשים שכלל אינם מהווים סיכון ובכל זאת הם מוגדרים כנשאים שיכולים להדביק אחרים.

 

[דורש ומבקש]

עשרות רופאים ומומחים מהאקדמיה בעצומה: "סגר אינו מונע תמותה – הוא גורם לתמותת יתר"
רופאים ומומחים מהאקדמיה קוראים בעצומה הנתמכת בספרות רפואית לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל: "סגר אינו מונע תמותה - הוא טעות אסטרטגית שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה"
מערכת דוקטורס אונלי06.09.2020, 08:47

סגר במגיפת הקורונה, אפריל 2020. צילום ארכיון: מרים אליסטר/ פלאש 90
שתפו
תגובות4
הדפיסו
שלחו במייל
בעצומה שפורסמה אמש (מוצ"ש) ועליה חתומים מומחים מהאקדמיה ועשרות רופאים בכירים, ביניהם מנהלי מחלקת קורונה ומלר"דים, הם קוראים למקבלי ההחלטות ולאנשי מדע ורפואה לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל. "לאור הקריאות להחלת סגר נוסף, אנו רואים לנכון להביע בפומבי את עמדתנו", כותבים המומחים. "סגר אינו עוצר את המגיפה אלא מאט את התפשטות הנגיף באופן זמני. ואולם, עם הסרת ההגבלות, הנגיף ממשיך בהתפשטותו, וזאת לאחר החלשת אזרחי המדינה מבחינה רגשית, כלכלית ובעיקר בריאותית".
הרופאים והמומחים קוראים למקבלי ההחלטות בניהול משבר הקורונה בישראל להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. במקביל, הם מציעים להתאים את המדיניות השוודית למציאות הישראלית, תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים.
"סגר אינו מונע תמותה", נכתב בעצומה. "להפך, הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף, פוגע בהם בריאותית, מגדיל את חלקם בתמהיל החולים, וכך, באופן פרדוקסלי, גורם לתמותת יתר".
המומחים מציינים כי לנוכח מידע רב שהצטבר שמצביע על סיכון תמותה מזערי לאוכלוסיה הבריאה ולנוכח חוסר הוודאות ביעילות ובבטיחות של החיסונים בפיתוח בזמן הקרוב, וכן לאור הידע שהצטבר עד כה, "ברור שהגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה (וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון".
לאמץ את המדיניות השוודית
מחברי העצומה מביאים כדוגמה את ניו זילנד שבה, לדבריהם, מודגמת בימים אלה "מדיניות הסגר הרסנית אשר ממחישה את האבסורד שבמהלך: לאחרונה התגלו בניו זילנד ארבעה מקרי הדבקה ממקור לא ידוע. סגר כבד הוטל על אוקלנד במשך שלושה שבועות, אשר במהלכו התגלו כמעט מדי יום למעלה מחמישה מקרים חדשים. עם היציאה מהסגר, התגלו תשעה מקרים חדשים. ברור לכל בר דעת שהסגר פגע בכלכלתה ובבריאותה של אוקלנד מבלי לשפר כלל את השליטה במגיפה.
"סגר, על כן, הוא טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה", מדגישים המומחים. "החלטה על מהלך שכזה בימים אלה חמורה אף יותר היות שהיא מסיטה את המגיפה לתקופת החורף, תקופה שבה המופע של כלל נגיפי מערכת הנשימה, בכלל זה SARS-CoV-2, קשה יותר, והיא תגרום לתמותת יתר ולעומס יתר על מערכת הבריאות".
מאידך גיסא, סבורים הרופאים הבכירים, "שלמעט מספר שגיאות, המדיניות שנקטה שוודיה היא מדיניות נכונה ויש לאמץ אותה מיידית תוך תיקון שגיאותיה. מדיניות מתוקנת כזו תביא לסיום המגיפה בזמן קצר, תוך מזעור תמותה עודפת". הם מציינים כי האוכלוסיה בשוודיה רגישה יותר מישראל לנגיף SARS-CoV-2 הן בגלל גיל חציוני גבוה יותר וככל הנראה גם בשל גורמים נוספים, כגון חסינות תאית נמוכה יותר - דפוס המאפיין את רוב מדינות אירופה, "ואכן", הם כותבים, "ניכרת בהן תמותה משמעותית גבוהה יותר ממחלת קוביד-19 מאשר באזור המזרח התיכון".
החתומים על העצומה קוראים לפיכך למקבלי ההחלטות להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. "במקביל, אנו קוראים להתאים את המדיניות השוודית למציאות הישראלית תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים". עוד הם קוראים "לבצע פיקוח מושכל על הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות".
נתונים עובדתיים הנתמכים בספרות רפואית
חותמי העצומה מציגים נתונים עובדתיים הנתמכים בספרות רפואית התומכים במדיניות זאת: המידע המצטבר על מגיפת הקורונה מצביע על כך שבמרבית המקרים הנגיף לא מתפשט ליותר מכ-20% מהאוכלוסיה וזאת ללא תלות במגבלות שננקטו. זהו ככל הנראה רף חסינות העדר הדרוש לכל היותר ולא 60% ויותר – הרף הגבוה המוצג בתקשורת, ושמקורו בידע לא עדכני מתחילת המגיפה (1).
חסינות צולבת, שמקורה בחשיפה לזני קורונה הגורמים לצינון, היא כנראה זו אשר המאפשרת רכישה של ״חסינות עדר״ ברף נמוך בהרבה מהצפוי במקרה של וירוס חדש שאינו מוכר למערכת החיסונית (2, 3).
דפוס ההתפשטות של המחלה שנצפה במדינות השונות, תואם את דפוס "עקומת גומפרץ" ולא את דפוס העלייה האקספוננציאלית (4). הוא מוסבר על ידי חסינות של חלק ניכר מהאוכלוסיה.
נתון נוסף שמציגים המחברים מצביע על כך ששיעורי התמותה שפורסמו בתחילת המגיפה היו שגויים ונבעו מהערכת חסר של כמות החולים הא-סימפטומטיים. כיום ברורות שתי עובדות: הראשונה, התמותה הכוללת מהנגיף אינה עולה על 0.1% מהאוכלוסיה; ושיעור התמותה מבין הנדבקים הינו בין 0.1% ל-0.5%. "יתר על כן", הם מציינים, "שיעור התמותה בקרב הנדבקים באוכלוסיות ללא מחלות רקע ומתחת לגיל 65 נמוך מ-0.005%"(5).
על העצומה חתמו: פרופ' אודי קימרון מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית; ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד "לניאדו", מנהל מלר"ד "שיבא" לשעבר; פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית; ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם; ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים שמיר-אסף הרופא; פרופ' מוטי גרליץ מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד; ד"ר יפעת עבדי קורק מ"אסותא מרכזים רפואיים"; פרופ' אייל שחר מאוניברסיטת אריזונה; ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ומודלים; פרופ' אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר עידו יוסף מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל "מאוחדת" ומנהל בית החולם מאיר לשעבר.
עוד חתמו על העצומה: ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא; ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בית החולים שלוותה; פרופ' נועם שומרון מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בית החולים שלוותה; פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית ב"הדסה"; פרופ׳ ארנה אמסטר-חודר מהאוניברסיטה העברית; פרופ׳ מוטי חודר מהטכניון; פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית;
בין החתומים גם ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה' (קורונה) מבית חולים העמק וכן ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה; פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן; ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים; ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג מ"אסותא"; ד"ר רועי גזית מאוניברסיטת בן גוריון; פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם ב"שיבא"; ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה; פרופ' שמעון אפרת מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה מבית החולים כרמל; ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בית החולים זיו, ד"ר מורן קרוננברג רופאת משפחה.

 

[כהן צדק]

אל תגידו שזה לא משמח משרד הבריאות בהודעה "עד היום לא התגלו חולי קורונה בהפגנות בבלפור" אותי זה שימח פעמיים
א. כי עד היום לא התגלו חולי קורונה בהפגנ...
ב. פיצחנו את הגנום של הקורונה (היא לא מצביעה ליכוד...)

 

[דורש ומבקש]

ביממה האחרונה: רק 67 חולים חדשים בערים האדומות החרדיות
ברקע הכוונה להטיל סגר שלבסוף ירדה מסדר היום, מתברר כי מתוך 1523 חולים חדשים שאובחנו ביממה האחרונה, נמצאו 67 חולים חדשים בלבד בערים החרדיות האדומות • כאן נעקוב מקרוב מדי ערב ברשימת הערים • מי מהן גוברת בתחלואה • כמה חולים נוספו בכל עיר • וכמה חולים ביחס למניין התושבים
בריאות / קורונה6.9.2020 | 22:21

עובדים עלינו? מנתוני משרד הבריאות המתפרסמים הערב (ראשון), נראה כי אחרי היישובים הערבים שבהם התחלואה הגבוהה ביותר, ירושלים במקום הראשון ביממה האחרונה עם תוספת של 226 חולים חדשים ביממה האחרונה. ואילו הערים החרדיות כולן יחד מגיעות רק ל-67 חולים בלבד. ברשימה 21 הערים המובילות בישראל.

מנתוני משרד הבריאות, מהעדכון האחרון של מוצ"ש בשעה 20:00 בלילה ועד לעדכון הערב (ראשון) בשעה 19:00 בערב.

ירושלים בראש הרשימה עם 226 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 285 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אשדוד במקום השני עם 36 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 204 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

פתח תקווה עם 34 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 416 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

חיפה עם 21 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 476 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

נתניה עם 20 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 384 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

תל אביב עם 18 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 625 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

בני ברק עם 16 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 158 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

בית שמש עם 14 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 200 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

מודיעין עלית עם 13 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 114 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אשקלון עם 11 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 333 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

טבריה עם 10 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 243 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

רמת גן עם 9 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 666 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אילת עם 8 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 625 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

ראש העין עם 8 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 370 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

רכסים עם 7 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 86 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

באר שבע עם 6 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 500 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

נתיבות עם 6 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 140 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אלעד עם 5 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 151 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

צפת עם 2 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 476 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

ביתר עלית עם 1 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 227 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

עמנואל עם 1 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 131 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

 

[דורש ומבקש]

עוד מהראיון הדרמטי עם מנהל חדר מיון ב'לניאדו' ד"ר אמיר שחר ב'חדשות 12': המגיפה היחידה שיש היא 'מגיפת הבדיקות', החולים הקשים יגיעו לבתי חולים גם בלי בדיקות, עוד כמה שנים נצחק על עצמינו איזו פאניקה יצרנו. מי שמעורר פאניקה אלו בתי חולים שרוצים תקציבים
מנהל חדר מיון ב'לניאדו' ד"ר אמיר שחר בראיון ליואב אבן ב'חדשות 12': "סגר גורם לתמותה יותר גדולה, ההיסטריה מיותרת, הנגיף הזה לא מביא לתמותה באופן מיוחד. קורונה פוגעת רק במתי מעט, ההתנהגות חרדתית. רשימת החולים הקשים מנופחת.

-------------------------------------------------------
ד"ר אמיר שחר מנהל חדר מיון ב'לניאדו' חתום על העצומה לממשלת ישראל לשנות מדיניות בכל מה שקשור לקורונה.
קישור:

http://sidisrael.activetrail.biz/Covid19-strategy?fbclid=IwAR3JsBhodY4qk7G65H5bwi6gPcWyTX4ncAA1eJJNVfI9rS1-4YWHXr4U_aM

 

[דורש ומבקש]

עדכון מחלימים אחרון : 7 בספטמבר 2020 | 07:31

החלימו עד כה
103,846
+30 מחצות

 

[דורש ומבקש]

 

[דורש ומבקש]

ר״מ טלזסטון יצחק רביץ הגיע הבוקר לשימוע בפני האלוף רוני נומה לקראת העוצר הלילי כשבסיומו הוחלט כי טלזסטון לא תכלל כאדומה ולא יוטל עליה סגר.

 

[דורש ומבקש]

רופאים נגד הסגר: החרדה מהקורונה יצאה מפרופורציות "אפשר להירגע"

חוקרים ורופאים מומחים משתתפים בדיון ברקע העלייה בשיעור הבדיקות החיוביות והאיומים בסגר, מספר החולים הקשים והמונשמים נותר יציב ולכן שאשא ביטון אמרה בפתח הישיבה כי תנסה להבין מדוע נוצר הפער בין האווירה לבין המספרים המוכרים

• חזקי ליפשיץ
• י״ח באלול תש״פ (07/09/2020)
• 13:49
• אין תגובות

• תגיות: בריאות וצרכנות, כתבה ראשית

האם הסגר בסופ"ש יחזור?
ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון התכנסה הבוקר לדיון בעניין נתוני התחלואה ומדיניות בדיקות הקורונה בארץ. בישיבה השתתפו חוקרים ורופאים מובילים בתחום.
במהלך הדיון ד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בלניאדו שאל את משרד הבריאות על בסיס אילו נתונים מבקשים להפעיל אמצעי על מנת למנוע תחלואה: "אנחנו מגיעים ל-7% תמותה. זו תמותה של שפעת. אז מה האיום על האוכלוסייה? ממה אנחנו פוחדים? פחות או יותר מספר החולים הקשים נע בין 600-500 כבר שבועות רבים.
אני איש מהשטח ולכן אני חושב שבתי החולים לא קורסים לא היום ולא מחר. הנקודה האחרונה היא איום החורף, היינו באיום הזה בשפעת החזירים ב-2009, המסקנות הן מוגבלות, אבל סביר שגם כאן תהיה שפעת קלה כמו באוסטרליה לדוגמה. אני לא רואה את מערכת הבריאות נכנסת לשום קריסה".
גם פרופ' אודי קמרון, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, וחוקר מערכות הגנה של חיידקים מפני נגיפים, חזר על הערכות-היתר של נפטרים וחולים במגפה עם תחילתה – שלא התממשו. הוא הדגיש כי שבדיה על התנהלותה בתחילת המגפה היא כיום מדינה 'ירוקה', ולכן לא היה, וגם כיום אין צורך, בסגר. הוא הדגיש כי "כל המפחידים ודורשי המגבלות טעו בהערכותיהם הקודמות".
גם פרופ' אריאל מוניץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, תמך בנתונים והערכות אלו. "אפילו צרפת בה היה גל ראשון עם תמותה רבה, חווה כעת גל שני משמעותי – עם אפס תמותה".
מוקדם יותר ד"ר אמיר שחר התראיין ל'חדשות 12' ואמר כי "סגר גורם לתמותה יותר גדולה, ההיסטריה מיותרת, הנגיף הזה לא מביא לתמותה באופן מיוחד. קורונה פוגעת רק במתי מעט, ההתנהגות חרדתית. רשימת החולים הקשים מנופחת":
המגיפה היחידה שיש היא 'מגיפת הבדיקות', אמר ד"ר אמיר שחר בראיון החולים הקשים יגיעו לבתי חולים גם בלי בדיקות, עוד כמה שנים נצחק על עצמינו איזו פאניקה יצרנו. מי שמעורר פאניקה אלו בתי חולים שרוצים תקציבים.
"ההתייחסות לנגיף ולאיום שכביכול נשקף ממנו יצאה מכל פרופורציה", אומר ד"ר שחר. "אני חושב שכשהעולם יסתכל אחורה וישאל את עצמו 'איך התנהלנו בשנת 2020?' יסתכלו על זה בתמיהה, יגידו איזה טיפשים היינו".
הקורונה הינה מחלה חדשה שפוגעת במתי מעט, בחלשים, ואינה מהווה "איום על האנושות". טוען ד"ר שחר ומוסיף כי "ההתנהגות היא חרדתית ולא מבוססת על עובדות".

 

[הני מושקוביץ]

הלוואי והבשורות הטובות יהיו
עוצר מ-10 בלילה עד 7 בבוקר
וזהו.
ובכל הארץ, וזה יהיה הסוף לבילויי חצות נוראיים

 

[אשת_חבר]

מדבר מלטתנו בגימטריה = 781
תשפא = 781

 

[brachi :)]

אם אפשר להשאיר את האשכול כאשכול חדשות חיוביות בלבד
ולא אשכול פוליטי/רוחני
(זה נראה שאתם ממש מתקשים להשאיר אשכול אחד כזה)

 

[yonatanr]

עשרות רופאים ומומחים מהאקדמיה בעצומה: "סגר אינו מונע תמותה – הוא גורם לתמותת יתר"
רופאים ומומחים מהאקדמיה קוראים בעצומה הנתמכת בספרות רפואית לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל: "סגר אינו מונע תמותה - הוא טעות אסטרטגית שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה"
מערכת דוקטורס אונלי06.09.2020, 08:47

סגר במגיפת הקורונה, אפריל 2020. צילום ארכיון: מרים אליסטר/ פלאש 90
שתפו
תגובות4
הדפיסו
שלחו במייל
בעצומה שפורסמה אמש (מוצ"ש) ועליה חתומים מומחים מהאקדמיה ועשרות רופאים בכירים, ביניהם מנהלי מחלקת קורונה ומלר"דים, הם קוראים למקבלי ההחלטות ולאנשי מדע ורפואה לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל. "לאור הקריאות להחלת סגר נוסף, אנו רואים לנכון להביע בפומבי את עמדתנו", כותבים המומחים. "סגר אינו עוצר את המגיפה אלא מאט את התפשטות הנגיף באופן זמני. ואולם, עם הסרת ההגבלות, הנגיף ממשיך בהתפשטותו, וזאת לאחר החלשת אזרחי המדינה מבחינה רגשית, כלכלית ובעיקר בריאותית".
הרופאים והמומחים קוראים למקבלי ההחלטות בניהול משבר הקורונה בישראל להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. במקביל, הם מציעים להתאים את המדיניות השוודית למציאות הישראלית, תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים.
"סגר אינו מונע תמותה", נכתב בעצומה. "להפך, הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף, פוגע בהם בריאותית, מגדיל את חלקם בתמהיל החולים, וכך, באופן פרדוקסלי, גורם לתמותת יתר".
המומחים מציינים כי לנוכח מידע רב שהצטבר שמצביע על סיכון תמותה מזערי לאוכלוסיה הבריאה ולנוכח חוסר הוודאות ביעילות ובבטיחות של החיסונים בפיתוח בזמן הקרוב, וכן לאור הידע שהצטבר עד כה, "ברור שהגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה (וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון".
לאמץ את המדיניות השוודית
מחברי העצומה מביאים כדוגמה את ניו זילנד שבה, לדבריהם, מודגמת בימים אלה "מדיניות הסגר הרסנית אשר ממחישה את האבסורד שבמהלך: לאחרונה התגלו בניו זילנד ארבעה מקרי הדבקה ממקור לא ידוע. סגר כבד הוטל על אוקלנד במשך שלושה שבועות, אשר במהלכו התגלו כמעט מדי יום למעלה מחמישה מקרים חדשים. עם היציאה מהסגר, התגלו תשעה מקרים חדשים. ברור לכל בר דעת שהסגר פגע בכלכלתה ובבריאותה של אוקלנד מבלי לשפר כלל את השליטה במגיפה.
"סגר, על כן, הוא טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה", מדגישים המומחים. "החלטה על מהלך שכזה בימים אלה חמורה אף יותר היות שהיא מסיטה את המגיפה לתקופת החורף, תקופה שבה המופע של כלל נגיפי מערכת הנשימה, בכלל זה SARS-CoV-2, קשה יותר, והיא תגרום לתמותת יתר ולעומס יתר על מערכת הבריאות".
מאידך גיסא, סבורים הרופאים הבכירים, "שלמעט מספר שגיאות, המדיניות שנקטה שוודיה היא מדיניות נכונה ויש לאמץ אותה מיידית תוך תיקון שגיאותיה. מדיניות מתוקנת כזו תביא לסיום המגיפה בזמן קצר, תוך מזעור תמותה עודפת". הם מציינים כי האוכלוסיה בשוודיה רגישה יותר מישראל לנגיף SARS-CoV-2 הן בגלל גיל חציוני גבוה יותר וככל הנראה גם בשל גורמים נוספים, כגון חסינות תאית נמוכה יותר - דפוס המאפיין את רוב מדינות אירופה, "ואכן", הם כותבים, "ניכרת בהן תמותה משמעותית גבוהה יותר ממחלת קוביד-19 מאשר באזור המזרח התיכון".
החתומים על העצומה קוראים לפיכך למקבלי ההחלטות להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. "במקביל, אנו קוראים להתאים את המדיניות השוודית למציאות הישראלית תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים". עוד הם קוראים "לבצע פיקוח מושכל על הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות".
נתונים עובדתיים הנתמכים בספרות רפואית
חותמי העצומה מציגים נתונים עובדתיים הנתמכים בספרות רפואית התומכים במדיניות זאת: המידע המצטבר על מגיפת הקורונה מצביע על כך שבמרבית המקרים הנגיף לא מתפשט ליותר מכ-20% מהאוכלוסיה וזאת ללא תלות במגבלות שננקטו. זהו ככל הנראה רף חסינות העדר הדרוש לכל היותר ולא 60% ויותר – הרף הגבוה המוצג בתקשורת, ושמקורו בידע לא עדכני מתחילת המגיפה (1).
חסינות צולבת, שמקורה בחשיפה לזני קורונה הגורמים לצינון, היא כנראה זו אשר המאפשרת רכישה של ״חסינות עדר״ ברף נמוך בהרבה מהצפוי במקרה של וירוס חדש שאינו מוכר למערכת החיסונית (2, 3).
דפוס ההתפשטות של המחלה שנצפה במדינות השונות, תואם את דפוס "עקומת גומפרץ" ולא את דפוס העלייה האקספוננציאלית (4). הוא מוסבר על ידי חסינות של חלק ניכר מהאוכלוסיה.
נתון נוסף שמציגים המחברים מצביע על כך ששיעורי התמותה שפורסמו בתחילת המגיפה היו שגויים ונבעו מהערכת חסר של כמות החולים הא-סימפטומטיים. כיום ברורות שתי עובדות: הראשונה, התמותה הכוללת מהנגיף אינה עולה על 0.1% מהאוכלוסיה; ושיעור התמותה מבין הנדבקים הינו בין 0.1% ל-0.5%. "יתר על כן", הם מציינים, "שיעור התמותה בקרב הנדבקים באוכלוסיות ללא מחלות רקע ומתחת לגיל 65 נמוך מ-0.005%"(5).
על העצומה חתמו: פרופ' אודי קימרון מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית; ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד "לניאדו", מנהל מלר"ד "שיבא" לשעבר; פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית; ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם; ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים שמיר-אסף הרופא; פרופ' מוטי גרליץ מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד; ד"ר יפעת עבדי קורק מ"אסותא מרכזים רפואיים"; פרופ' אייל שחר מאוניברסיטת אריזונה; ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ומודלים; פרופ' אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר עידו יוסף מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל "מאוחדת" ומנהל בית החולם מאיר לשעבר.
עוד חתמו על העצומה: ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא; ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בית החולים שלוותה; פרופ' נועם שומרון מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בית החולים שלוותה; פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית ב"הדסה"; פרופ׳ ארנה אמסטר-חודר מהאוניברסיטה העברית; פרופ׳ מוטי חודר מהטכניון; פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית;
בין החתומים גם ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה' (קורונה) מבית חולים העמק וכן ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה; פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן; ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים; ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג מ"אסותא"; ד"ר רועי גזית מאוניברסיטת בן גוריון; פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם ב"שיבא"; ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה; פרופ' שמעון אפרת מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה מבית החולים כרמל; ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בית החולים זיו, ד"ר מורן קרוננברג רופאת משפחה.

הפרופ' רן בליצר ל'בחדרי': "'המודל השוודי' לא יעבוד בישראל בשום צורה"
עצומת הרופאים שקראו לממשלה לאמץ את 'המודל השוודי' ולקדם בישראל חסינות עדר נדחית בידי הפרופ' רן בליצר, מי שנחשב לבעל הידע המקיף ביותר להתמודדות מול הקורונה. בראיון ל'בחדרי' הוא קובע ש"המודל השוודי לא הצליח, בניגוד לכפי שמנסים לצייר את המציאות, וגם שם לא הייתה כל כוונה לבצע חסינות עדר" • ומדוע אין סיכוי שהמהלך יצליח בישראל?
מה שטוב לשוודיה, לא יצליח בישראל: בעקבות עצומת הרופאים עליה חתמו מספר רופאים שקוראים לרה"מ להסיר את המגבלות המתוכננות ולאפשר בישראל 'חסינות עדר', מבהיר הפרופ' רן בליצר, שאלו שמעזים להעלות את הרעיון – פשוט לא למדו את החומר ולא נחשפו למכלול הנתונים. בראיון ל'בחדרי' הוא מפריך את הטענה כאילו 'המודל השוודי' הצליח, ובנוסף הוא מגלה שגם בשוודיה עצמה לא היתה כל כוונה להגיע ל'חסינות עדר'.

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ומנהל מכון כללית למחקר, ומי שמכהן בימים אלו כחבר צוות קבינט קורונה ודעתו זוכה להערכה בפורומים השונים שבהם מתקבלות ההחלטות, מפתיע כשהוא אומר כי "בניגוד לכל מה שמנסים לצייר תמונה כאילו המודל השוודי הצליח, הרי שגם בשוודיה עצמה מודים בפה מלא ואומרים שהמודל השוודי לא הצליח בכמעט שום פרמטר. בשוודיה ישנה אוכלוסיה בסדר גודל דומה למדינת ישראל, ושם שילמו מחיר יקר של אלפי מתים. הם גם ספגו מכה חזקה בכלכלה, למרות שלא הטילו סגר וכמעט ולא הגבילו. הכלכלה השוודית ספגה מכה דומה למדינות הסמוכות אליה, וזאת למרות שבהן הטילו סגרים ומגבלות ובשוודיה לא הוטלו מגבלות דרסטיות".

מעבר לכך, מגלה הפרופ' בליצר, כי משיחות שקיים עם בכירי מערך הבריאות בשוודיה, מתברר כי בשוודיה לא היתה כל תוכנית, בשום שלב שהוא, להגיע ל'חסינות עדר'. "אמנם, הגישה שלהם היתה להימנע מצעדים דרסטיים אך זאת משום שהם סברו שגם בלי המגבלות הללו ניתן יהיה למנוע הדבקה נרחבת. אך הם (בניגוד לאנגליה, שם חשוב בתחילה לקדם חסינות עדר אך נסוגו מיד לאחר שהתברר שהמחיר גבוה מידי. י"ק), לא נערכו ל'חסינות עדר' והם לא הציבו מעולם יעד כזה".

בנוסף, קובע הפרופ' בליצר שכל מי שמדבר על הסרת מגבלות ואימוץ 'המודל השוודי', כאילו אפשר ליישם אותו בישראל, טועה ומטעה. "מי שמכיר את הנתונים, את הבדלי התרבות והמנטליות, את הפערים בין הסגנון השוודי לישראלי, מבין מיד שבישראל אין כל אפשרות לאמץ את המודל השוודי ולו חלקית, משום שהסרת המגבלות תגרום מיד לאסון".

"אין מה להשוות בינינו לשוודיה", הוא אומר נחרצות, ומצביע על ההבדלים המהותיים: "ראשית, 40% ממשקי הבית בשוודיה הם של אדם בודד, כך שמלכתחילה המחלה לא אמורה להתפשט שם כפי שהיא מתפשטת בישראל, שבה מרבית משקי הבית מורכבים ממשפחות, שבהן ההדבקה תהיה המונית, שאם היא תהיה בלתי מבוקרת היא תביא לקריסה מיידית".

ובנוסף, ישנם את הבדלי המנטליות. "שלא לדבר על כך ששם הציבור ציית להנחיות, ששם בכלל הן 'המלצות', ובכל זאת היחס אליהן הוא כאל קודש קודשים. בשוודיה די במבט חודר שנתפס כפגיעה במרחב האישי, כך ששמירה על ריחוק חברתי מובנת מאליה גם בשגרה, לא כמו בישראל שבה היא מנוגדת בתכלית לדי אן איי הישראלי שתמיד יתקרב ויתחבק. כך שהניסיון להשוות בין האוכלוסיות השונות במהותן כל כך, ולחשוב שמה שמתאים בסטוקהולם מתאים לתל אביב, הוא פשוט מנותק מהמציאות ונידון מראש לכישלון".

יחד עם זאת, הפרופ' בליצר מסתייג גם מרעיון הסגר הכללי, והוא סבור ש"סגר כללי הוא אמנם כללי יעיל מאד, אך הוא כלי אלים שיש לו מחירים יקרים מאד, גם בפן הבריאותי שלא לדבר על הכלכלי והחברתי. בנוסף, הוא אמנם יביא לירידה דרסטית, אך חודשיים לאחר מכן ההתפרצות תקרה שוב כך שלא מדובר ב'זבנג וגמרנו'.

האמצעי היעיל ביותר, לדבריו, הוא 'מתווה הרמזור' שאותו גיבש הפרופ' גמזו, כשהוא סבור שמדובר במתווה יעיל שמאפשר התנהלות של חיי שגרה בצל הקורונה, תוך התמקדות בישובים אדומים במטרה להפחית בהם את התחלואה ככל האפשר. "המודל השוודי", הוא מדגיש לעומת זאת, "יגרום לתמותה המונית ויגבה מחירים יקרים שאיש אינו רוצה להגיע אליהם".
וכשפרופ' בליצר מדבר, חשוב להקשיב לו.

 

[yonatanr]

ביממה האחרונה: רק 67 חולים חדשים בערים האדומות החרדיות
ברקע הכוונה להטיל סגר שלבסוף ירדה מסדר היום, מתברר כי מתוך 1523 חולים חדשים שאובחנו ביממה האחרונה, נמצאו 67 חולים חדשים בלבד בערים החרדיות האדומות • כאן נעקוב מקרוב מדי ערב ברשימת הערים • מי מהן גוברת בתחלואה • כמה חולים נוספו בכל עיר • וכמה חולים ביחס למניין התושבים
בריאות / קורונה6.9.2020 | 22:21

עובדים עלינו? מנתוני משרד הבריאות המתפרסמים הערב (ראשון), נראה כי אחרי היישובים הערבים שבהם התחלואה הגבוהה ביותר, ירושלים במקום הראשון ביממה האחרונה עם תוספת של 226 חולים חדשים ביממה האחרונה. ואילו הערים החרדיות כולן יחד מגיעות רק ל-67 חולים בלבד. ברשימה 21 הערים המובילות בישראל.

מנתוני משרד הבריאות, מהעדכון האחרון של מוצ"ש בשעה 20:00 בלילה ועד לעדכון הערב (ראשון) בשעה 19:00 בערב.

ירושלים בראש הרשימה עם 226 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 285 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אשדוד במקום השני עם 36 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 204 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

פתח תקווה עם 34 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 416 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

חיפה עם 21 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 476 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

נתניה עם 20 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 384 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

תל אביב עם 18 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 625 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

בני ברק עם 16 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 158 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

בית שמש עם 14 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 200 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

מודיעין עלית עם 13 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 114 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אשקלון עם 11 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 333 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

טבריה עם 10 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 243 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

רמת גן עם 9 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 666 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אילת עם 8 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 625 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

ראש העין עם 8 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 370 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

רכסים עם 7 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 86 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

באר שבע עם 6 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 500 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

נתיבות עם 6 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 140 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

אלעד עם 5 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 151 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

צפת עם 2 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 476 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

ביתר עלית עם 1 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 227 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

עמנואל עם 1 חולים חדשים ביממה האחרונה. נתון נוסף: כאשר מתוך קבוצה של 131 אנשים בעיר נמצא חולה אחד.

'חכמה גדולה' לפרסם כתבה כזו ביום ראשון, כשידוע שיש ירידה דרסטית בבדיקות בסופי שבוע.

 

[דורש ומבקש]

קרן מרציאנו: סופית - הסגר לא יחל הערב.

 

[דורש ומבקש]

בשורה משמחת לחסידי ברסלב

אוקראינה: תאושר כניסה של עד 3,000 איש לאומן

• חומי ברמן
• י״ח באלול תש״פ – 07/09/2020
• 15:36

אומן
אוקראינה
קורונה
ראש השנה
0 תגובות
לדברי שר הפנים האוקראיני "בזמן החג עצמו יאכפו הגבלות שונות ברחבי אומן. "אנו מבינים את הסיכון שבחגיגות, יחידות משרד הפנים יוודאו שהחוק, הסדר והביטחון ייאכפו ברחובות אומן". על פי ההיערכות בחסיודת ברסלב יש במקום כבר כ1,200 חסידים


שר הפנים האוקראיני הודיע היום (שני) כי הרשויות יאשרו כניסה של עד 3,000 איש לאומן במהלך ימי ראש השנה הקרוב. על פי הדיווח של יאיר שרקי ב'חדשות 12' ההערכות בחסידות ברסלב היא שכעת באומן שוהים כבר 1,200 ישראלים.

"על פי הערכות שונות, מדי שנה באו 30-40 אלף איש לאומן כדי לחגוג את השנה היהודית החדשה, אך השנה, בשל המגיפה העולמית, רק כ-3,000 איש יבקרו בעיר", אמר שר הפנים האוקראיני והוסיף: "כל המתפללים שייכנסו למדינה תחת ההגבלות שהטילה הממשלה יעברו בדיקות גילוי קורונה".
לדבריו, בזמן החג עצמו יאכפו הגבלות שונות ברחבי אומן. "אנו מבינים את הסיכון שבחגיגות, יחידות משרד הפנים יוודאו שהחוק, הסדר והביטחון ייאכפו ברחובות אומן. נעשה כמיטב יכולתנו להבטיח שהאירועים יעברו ברוגע ובביטחה".
במזכירות ברסלב עדיין ממשיכים במגעים עם הרשויות האוקראיניות ובכוונתם לפעול לקבלת אישור לכמה שיותר חסידים שיוכלו לחגוג את ראש השנה מקום. בחסידות טוענים שכ-1,200 ישראלים נמצאים כבר באומן. בישראל קיבלו מאוקראינה מפתח של 10 מ"ר לאדם באזור שהוגדר מראש – אך כעת השאלה היא מהו אותו "אזור".
כזכור, לפני כשבועיים, ממשלת אוקראינה אישרה איסור זמני על כניסת תיירים לשטח המדינה. ההחלטה התקבלה במסגרת ישיבת ממשלה בשל התפרצות הקורונה במדינה. יום קודם לכן, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע שייענה לדרישת ישראל להגביל כניסת מתפללים יהודים לעיירה אומן, בה נמצא הציון של רבי נחמן מברסלב – מקום אליו מגיעים רבבות יהודים מדי שנה בראש השנה.