חם מהתנור חדש - AI לשאלות תורניות

[21541]

אתר חדש המיועד ל מענה על שאלות תורניות בעזרת AI.
כולל מראי מקומות למקורות של התשובה.

בינתא

https://binata-ai.com

כרגע חינמי לגמרי.

 

[צל של עצמו]

רק נביא את הראיה הידועה שחזקה מה שתח"י אדם אינה מוכיחה את זהות האדם המת על אף ידיעת הבעלות של הבגדים

ומזה מוכיח החזו"א שאי"ז אנן סהדי אלא רק שהחזקתו מעוררת ספק
אם זה היה אנן סהדי זה אכן היה מועיל גם להיתר אשה

 

[21541]

מה הדין מי ששכח מוריד הטל ועקר רגליו בתוך כדי דיבור, להיכן חוזר?

ספוילר: בינתא

במי ששכח לומר “מוריד הטל” בימות החמה (למנהג הנוהגים לאומרו) — אינו חוזר כלל, אפילו אם נזכר מיד לאחר שסיים תפילתו ואף אם כבר עקר רגליו בתוך כדי דיבור. הטעם: הזכרת טל אינה חיוב גמור שחז״ל חייבו לחזור עליו, ולכן אין בזה דין “חוזר”.
מקור מפורש בשולחן ערוך:

וְכֵן בְּטַל… לֹא הִזְכִּירוֹ בִּימוֹת הַחַמָּה — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ

— שולחן ערוך או״ח קי״ד:ג׳

וכן ביאר המשנה ברורה (שאף למנהג הספרדים שאומרים “מוריד הטל” לכתחילה, אין חזרה):

הַמְּחַבֵּר קָא אָזִיל לְמִנְהַג סְפָרַד שֶׁנּוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה לוֹמַר מוֹרִיד הַטַּל בִּימוֹת הַחַמָּה אַף־עַל־פִּי כֵן אֵין מַחֲזִירִין מֵאַחַר שֶׁלֹּא חִיְּבוּם חֲכָמִים בָּזֶה

— משנה ברורה קי״ד:י״ג

הערה קצרה למנהג אשכנז (שבדרך כלל כלל לא אומרים “מוריד הטל”):

וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לֹא מַזְכִּירִין טַל…

— רמ״א או״ח קי״ד:ג׳

אם כוונתך הייתה למקרה אחר (למשל בימות הגשמים ששכח “מוריד הגשם”, או שאמר בטעות “מוריד הגשם” בקיץ) — כתוב לי ואענה לפי אותו ציור בדיוק.

שאלה:

אין משמעות לעקר רגליו תוך כדי דיבור?

תשובה:
כן — לעניין טעויות שמחזירין עליהן יש משמעות גדולה לשאלה אם נזכר קודם שעקר רגליו או אחר שעקר רגליו; זה קובע האם עדיין “בתוך התפילה” ויכול לחזור למקום הטעות, או שכבר נחשב שסיים וצריך לחזור לראש.

1) העיקר הקובע: “קודם שעקר רגליו” / “עד שעקר רגליו”​

לדוגמה בדין “המלך המשפט” בעשי״ת:

…וְאִם הוּא בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁעָקַר רַגְלָיו חוֹזֵר לְבִרְכַּת הָשִׁיבָה… וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁעָקַר רַגְלָיו חוֹזֵר לְרֹאשׁ

— שו״ע או״ח תקפ״ב:א׳

וכן בדין יעלה ויבוא בשחרית/מנחה של ראש חודש:

…וְאִם הוּא רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו חוֹזֵר לִרְצֵה

— שו״ע או״ח תכ״ב:א׳

2) חידוש חשוב: לפעמים גם בלי “עקירת רגליים” ממש — נחשב כעקורים​

בשו״ע לגבי שכחת “ותן טל ומטר” נאמר:

…וְאִם הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָקַר רַגְלָיו כְּעֲקוּרִים דָּמֵי

— שו״ע או״ח קי״ז:ה׳

כלומר: לפעמים “גמר התפילה” עצמו יוצר סטטוס של “כעקורים”, גם בלי צעד אחורה בפועל.

3) ומה עם “תוך כדי דיבור” אחרי עקירת רגליים?​

במקורות שהבאתי כאן, הקריטריון המובא הוא עקירת רגליים (או “כעקורים דמי” כנ״ל) — ולא מצאתי כאן מקור מפורש שמחלק שאם עקר רגליו אבל עדיין תוך כדי דיבור יהיה נידון אחרת.

4) ובמקרה שלך: “מוריד הטל”​

כמו שכתבתי קודם, בשכחת “מוריד הטל” בימות החמה (למנהג האומרים) — אין מחזירין בכלל, ולכן למעשה אין נפקא מינה אם עקר רגליו או אפילו עקר תוך כדי דיבור.
אם תרצה, כתוב באיזה נוסח אתה מתפלל (אשכנז/ספרד/עדות המזרח), ומה בדיוק אירע (שכח “מוריד הטל” בקיץ? או “מוריד הגשם” בחורף?) ואמקד את ההכרעה לציור המדויק.

 

[yro]

אני מבין שהוויכוח בזה ניהיה קצת אישי (מהצד שלי)

אני מניח את הנשק ועוצר כאן . אני יתן לזמן לעשות את שלו ונראה מה צופן לנו העתיד

(רק הערה אני לא מדבר על AI של היום אלא על AGI ועוד יותר על מחשוב קוונטי [למרות שבמקרה של מחשוב קוונטי זה הרבה יותר מסובך ולא ברור] )

מבחינתי זה לא אישי בכלל, הכל ברוח טובה, ומחילה אם הייתי ציני יתר על המידה.

לגבי AGI הבאתי קודם את הכתבה הזאת שלהבנתי מדברת על הנושא.
וכמו שכתוב גם שם, הדיון על ההיתכנות, בעיקרו מבוסס על ויכוח פילוסופי-עקרוני.

ושוב, נתתי ל AI להציג את הצדדים

ספוילר: נאום GPT

שאלה -
האם יש תימוכין לעובדה שיתכן דבר כזה AGI

תשובה -
כן, יש תימוכין לכך ש-AGI תיאורטית אפשרית, אבל מדובר בחזון ולא במשהו שכבר קיים. אפשר לחלק את התימוכין לשני סוגים:

---

1. תמיכה מתמטית/טכנולוגית​

• מודלים של למידה עמוקה, רשתות נוירונים, והתקדמות במדעי המחשב מראים שאפשר ליצור מערכות גמישות יותר שיכולות ללמוד תחומים חדשים בלי הדרכה ספציפית.
• מחקרים בתחום ה-AI הסבירו שאם נבנה מודלים מספיק גדולים וגמישים, עם יכולת ללמוד הקשרים סיבתיים ולבצע הסקה עצמאית, אפשר להגיע למערכת שתתקרב ליכולות AGI.
• דוגמאות למחקרים: עבודות על לימוד חיזוק (Reinforcement Learning), למידה אוניברסלית, ורשתות נוירונים גדולות שמסוגלות לבצע משימות שונות ללא הדרכה ספציפית לכל משימה.

---

2. תמיכה פילוסופית/תיאורטית​

• תיאורטית, אם מוח אנושי הוא מערכת פיזיקלית שפועלת לפי חוקים, אפשר לבנות מכונה שמדמה את המנגנונים האלה עד לרמה של יכולות אינטלקטואליות כלליות.
• מספר חוקרים טוענים ש-AGI היא סוג של "מחשב אוניברסלי" שיוכל ללמוד ולהסיק מסקנות בכל תחום, כמו אדם, אם נבנה אותו נכון.

---

מה שמפריד בין תיאוריה למציאות:​

• משאבים חישוביים: כיום אין מספיק כוח מחשוב וזיכרון כדי ליצור AGI במלואו.
• הבנה של תודעה והסקת סיבות: אין עדיין הסכמה אם מספיק "לעשות חישובים חכמים" כדי שתיווצר הבנה אמיתית.
• אתיקה ובקרה: גם אם טכנולוגית אפשרית, פיתוח AGI כרוך בסיכונים ואתגרים עצומים.

 

[צל של עצמו]

ספוילר: בינתא

במי ששכח לומר “מוריד הטל” בימות החמה (למנהג הנוהגים לאומרו) — אינו חוזר כלל, אפילו אם נזכר מיד לאחר שסיים תפילתו ואף אם כבר עקר רגליו בתוך כדי דיבור. הטעם: הזכרת טל אינה חיוב גמור שחז״ל חייבו לחזור עליו, ולכן אין בזה דין “חוזר”.
מקור מפורש בשולחן ערוך:

וכן ביאר המשנה ברורה (שאף למנהג הספרדים שאומרים “מוריד הטל” לכתחילה, אין חזרה):

הערה קצרה למנהג אשכנז (שבדרך כלל כלל לא אומרים “מוריד הטל”):

אם כוונתך הייתה למקרה אחר (למשל בימות הגשמים ששכח “מוריד הגשם”, או שאמר בטעות “מוריד הגשם” בקיץ) — כתוב לי ואענה לפי אותו ציור בדיוק.

שאלה:

אין משמעות לעקר רגליו תוך כדי דיבור?

תשובה:
כן — לעניין טעויות שמחזירין עליהן יש משמעות גדולה לשאלה אם נזכר קודם שעקר רגליו או אחר שעקר רגליו; זה קובע האם עדיין “בתוך התפילה” ויכול לחזור למקום הטעות, או שכבר נחשב שסיים וצריך לחזור לראש.

1) העיקר הקובע: “קודם שעקר רגליו” / “עד שעקר רגליו”​

לדוגמה בדין “המלך המשפט” בעשי״ת:

וכן בדין יעלה ויבוא בשחרית/מנחה של ראש חודש:

2) חידוש חשוב: לפעמים גם בלי “עקירת רגליים” ממש — נחשב כעקורים​

בשו״ע לגבי שכחת “ותן טל ומטר” נאמר:

כלומר: לפעמים “גמר התפילה” עצמו יוצר סטטוס של “כעקורים”, גם בלי צעד אחורה בפועל.

3) ומה עם “תוך כדי דיבור” אחרי עקירת רגליים?​

במקורות שהבאתי כאן, הקריטריון המובא הוא עקירת רגליים (או “כעקורים דמי” כנ״ל) — ולא מצאתי כאן מקור מפורש שמחלק שאם עקר רגליו אבל עדיין תוך כדי דיבור יהיה נידון אחרת.

4) ובמקרה שלך: “מוריד הטל”​

כמו שכתבתי קודם, בשכחת “מוריד הטל” בימות החמה (למנהג האומרים) — אין מחזירין בכלל, ולכן למעשה אין נפקא מינה אם עקר רגליו או אפילו עקר תוך כדי דיבור.
אם תרצה, כתוב באיזה נוסח אתה מתפלל (אשכנז/ספרד/עדות המזרח), ומה בדיוק אירע (שכח “מוריד הטל” בקיץ? או “מוריד הגשם” בחורף?) ואמקד את ההכרעה לציור המדויק.

סליחה, צריך להציג את השאלה כך, מה הדין מי ששכח משיב הרוח ועקר רגליו תוך כדי דיבור

 

[צל של עצמו]

במחילה ממש מכבוד תורתו אני חושב שהוא ענה מצוין בצורה שלא הרבה היו עונים, באמת הגישה המקובלת בעולם הלמדני שאנן סהדי לא יכול להיות חיצוני אלא צריך להיות מגוף המציאות עצמה, ולא נגלוש לענין רק נביא את הראיה הידועה שחזקה מה שתח"י אדם אינה מוכיחה את זהות האדם המת על אף ידיעת הבעלות של הבגדים
וגם בהקשר של תפיסה שהיא אנן סהדי ועדיין חייבת שבועה, אני לא בטוח שהוא התכוון לאנן סהדי דמאי תפיס של תחילת ב"מ, יכול להיות שהוא התכון לכך שאנן סהדי של תפיסה לא פוטר משבועת הסת וזה רואים בהרבה אנן סהדי כמו בחזקת ג"ש וכדו' שאינם פוטרים,

ומזה מוכיח החזו"א שאי"ז אנן סהדי אלא רק שהחזקתו מעוררת ספק
אם זה היה אנן סהדי זה אכן היה מועיל גם להיתר אשה

וחוץ מזה, גם אם נאמר שזה נכון
הAI לא אמר את הסברא הזו

"אני לא בטוח שהוא התכוון לאנן סהדי דמאי תפיס של תחילת ב"מ"
את זה הוא ציטט

 

[צל של עצמו]

וחוץ מזה, גם אם נאמר שזה נכון
הAI לא אמר את הסברא הזו

"אני לא בטוח שהוא התכוון לאנן סהדי דמאי תפיס של תחילת ב"מ"
את זה הוא ציטט

אגב אהבתי את הקונספט של דיונים תורניים אולי אפשר לפתוח אשכול ייעודי לזה

 

[שוב שכחתי למה נכנסתי]

AI נכנס מהר, ועמוק, ולאט לאט הוא מבין יותר ויותר גם בדברים תורנים.
רוצים פצצה?
יומי.
מכירים?
אתר דף היומי, שמסביר ומנגיש את הדף בצורה המדהימה ביותר (אין לי אחוזים ולא קשר אליהם)
והכניסו עכשיו בדף עוזר AI שתפקידו לעזור להבין את הדף.
אישית אני נעזר בו.
הוא מחדד לי דברים שאני נתקע בהם.
מסכם את הדף מעולה.
מסביר דברים מורכבים (מסכת מנחות בכל זאת..)
אז כן - AI כבר פה, לא להלכה. לעזרה.

 

[21541]

סליחה, צריך להציג את השאלה כך, מה הדין מי ששכח משיב הרוח ועקר רגליו תוך כדי דיבור

ספוילר: בינתא

מה הדין מי ששכח משיב הרוח ועקר רגליו תוך כדי דיבור
העתקערוך

במי ששכח לומר “משיב הרוח ומוריד הגשם” בימות הגשמים, עיקר הדין הוא שחוזר (כלומר צריך לתקן עד כדי חזרה בתפילה), משום שזו “גבורות גשמים” בברכת “מחיה המתים”:

טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּ״תְחִיַּית הַמֵּתִים״ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ

— ברכות כ״ט א

וכן נפסק להלכה:

בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו… וה״מ שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו

— שולחן ערוך או״ח קי״ד:ה׳-ו׳

מה הדין כשכבר סיים ועקר רגליו?​

לעניין איך מתקנים – השולחן ערוך מחלק: אם נזכר מיד בתוך הברכה/לפני שהתחיל “אתה קדוש” אפשר להשלים במקום; אבל אם כבר התחיל את הברכה שאחריה – חוזר לראש התפילה (מפני שג’ ראשונות חשובות כאחת):

…כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה ואז חוזר לראש התפלה… ואפי׳ אם סיים הברכ’ ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש… אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה

— שולחן ערוך או״ח קי״ד:ו׳

ומכיוון שבמקרה שלך כבר סיימת את כל העמידה וגם עקרת רגליך, הרי זה נחשב “סיום תפילה” לענין חזרה—וכשנזכרים אחרי נקודת הסיום חוזרים לראש. אף שהמקור הבא נאמר לגבי “ותן טל ומטר”, הוא מגדיר את נקודת הסיום של העמידה:

…ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה אם לא עקר רגליו חוזר… ואם עקר רגליו חוזר לראש התפל’

— שולחן ערוך או״ח קי״ז:ה׳

והמשנה ברורה מדגיש שגם מצב ש“נשלמה תפילתו” נחשב כעקירת רגליים לענין זה, קל וחומר כשעקר ממש:

…כעקורים דמי… ונשלמה תפלתו…

— משנה ברורה קי״ז:י״ח

ומה עם “תוך כדי דיבור”?​

אכן יש מצבים בתפילה שבהם תוך כדי דיבור מועיל לתקן בלי חזרה (למשל ב“המלך הקדוש” בעשרת ימי תשובה):

אם נזכר תוך כדי דיבור… אינו צריך לחזור לראש… אבל אם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור… צריך לחזור לראש התפלה

— קיצור שו״ע קכ״ט:ג׳

אבל בנידון שלך, כיוון שהשו״ע תלה את העניין בעקירת רגליים כסימן שנגמרה התפילה, אין לנו מקור כאן לחלק שאם זה “תוך כדי דיבור” לאחר עקירת רגליים יהיה דינו אחרת. לכן למעשה: חוזר לראש העמידה ומתפלל שוב.

סיכום מעשי​

1. אם מדובר בימות הגשמים ושכחת “משיב הרוח ומוריד הגשם” (ולא אמרת “מוריד הטל”) – צריך לחזור.
2. מאחר שכבר עקרת רגליך – דינך כמי שסיים התפילה, ולכן חוזר לראש העמידה ומתפלל מחדש.

אם תכתוב בבקשה: האם אתה נוהג לומר בימות הגשמים “מוריד הטל” (מנהג חלק מקהילות הספרדים), אוכל לדייק עוד יותר—כי במקרה כזה לפעמים אין מחזירין.

 

[צל של עצמו]

ספוילר: בינתא

מה הדין מי ששכח משיב הרוח ועקר רגליו תוך כדי דיבור
העתקערוך

במי ששכח לומר “משיב הרוח ומוריד הגשם” בימות הגשמים, עיקר הדין הוא שחוזר (כלומר צריך לתקן עד כדי חזרה בתפילה), משום שזו “גבורות גשמים” בברכת “מחיה המתים”:

וכן נפסק להלכה:

מה הדין כשכבר סיים ועקר רגליו?​

לעניין איך מתקנים – השולחן ערוך מחלק: אם נזכר מיד בתוך הברכה/לפני שהתחיל “אתה קדוש” אפשר להשלים במקום; אבל אם כבר התחיל את הברכה שאחריה – חוזר לראש התפילה (מפני שג’ ראשונות חשובות כאחת):

ומכיוון שבמקרה שלך כבר סיימת את כל העמידה וגם עקרת רגליך, הרי זה נחשב “סיום תפילה” לענין חזרה—וכשנזכרים אחרי נקודת הסיום חוזרים לראש. אף שהמקור הבא נאמר לגבי “ותן טל ומטר”, הוא מגדיר את נקודת הסיום של העמידה:

והמשנה ברורה מדגיש שגם מצב ש“נשלמה תפילתו” נחשב כעקירת רגליים לענין זה, קל וחומר כשעקר ממש:

ומה עם “תוך כדי דיבור”?​

אכן יש מצבים בתפילה שבהם תוך כדי דיבור מועיל לתקן בלי חזרה (למשל ב“המלך הקדוש” בעשרת ימי תשובה):

אבל בנידון שלך, כיוון שהשו״ע תלה את העניין בעקירת רגליים כסימן שנגמרה התפילה, אין לנו מקור כאן לחלק שאם זה “תוך כדי דיבור” לאחר עקירת רגליים יהיה דינו אחרת. לכן למעשה: חוזר לראש העמידה ומתפלל שוב.

סיכום מעשי​

1. אם מדובר בימות הגשמים ושכחת “משיב הרוח ומוריד הגשם” (ולא אמרת “מוריד הטל”) – צריך לחזור.
2. מאחר שכבר עקרת רגליך – דינך כמי שסיים התפילה, ולכן חוזר לראש העמידה ומתפלל מחדש.

אם תכתוב בבקשה: האם אתה נוהג לומר בימות הגשמים “מוריד הטל” (מנהג חלק מקהילות הספרדים), אוכל לדייק עוד יותר—כי במקרה כזה לפעמים אין מחזירין.

העוקץ כאן הוא שאין דרך טכנית לסיים את התפילה בתוך כדי דיבור למשיב הרוח ...

 

[הללו1]

בלת"ק
תוצאות שימוש ב AI
סיפר לי יהודי עד ראיה למעשה כדלהלן:
ידידי עמד בתור בחנות פיצה (לא מדייק בפרט שולי) ועמד בסמוך אליו בחור נושר....
כמ"כ בסמוך עמדו קבוצת בנות ולפתע נפלה לאחת הבנות הטבעת על הריצפה,
הבחור 'קפץ על המציאה' הרים את הטבעת ואמר לבחורה 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו' ונתן את הטבעת בידה.
הבחורה שנראתה כיראה ושלימה נבהלה מעצם העניין ונראתה מבולבלת וחוששת מהנעשה.
הבחור הבין כי הוא עלול להיכנס כאן לבור עמוק מיד אמר לבחורה שתמתין רגע והוא יברר האם יש לחשוש למעשה קידושין במה שנעשה, הוא הלך הצידה, פתח AI שאל את השאלה ואמר לבחורה ש'הכל בסדר' שאלתי ואין שום בעיה.
שניהם נפרדו לאכילת הפיצה ונעלמו לדרכם...
ההמשך מי ישורנו..................

אולי המעשה יפורסם דרך פורום זה ויבואו שניהם לבי"ד לדון על מה שהיה.

במעשה זה הנני פונה למפעילי 'תכנת AI תורני', אנא העמידו חלון שנפתח לפני כל שאלה הדורש אישור כי השאלה לא נועדה כדי לפסוק הלכה, כמ"כ אפשר להכניס את זה ב'מח' של הכלי עצמו שהוא מודיע לפני כל 'פסק' שהוא מוציא שאין כאן ולו צל של הלכה פסוקה.

 

[צל של עצמו]

בלת"ק
תוצאות שימוש ב AI
סיפר לי יהודי עד ראיה למעשה כדלהלן:
ידידי עמד בתור בחנות פיצה (לא מדייק בפרט שולי) ועמד בסמוך אליו בחור נושר....
כמ"כ בסמוך עמדו קבוצת בנות ולפתע נפלה לאחת הבנות הטבעת על הריצפה,
הבחור 'קפץ על המציאה' הרים את הטבעת ואמר לבחורה 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו' ונתן את הטבעת בידה.
הבחורה שנראתה כיראה ושלימה נבהלה מעצם העניין ונראתה מבולבלת וחוששת מהנעשה.
הבחור הבין כי הוא עלול להיכנס כאן לבור עמוק מיד אמר לבחורה שתמתין רגע והוא יברר האם יש לחשוש למעשה קידושין במה שנעשה, הוא הלך הצידה, פתח AI שאל את השאלה ואמר לבחורה ש'הכל בסדר' שאלתי ואין שום בעיה.
שניהם נפרדו לאכילת הפיצה ונעלמו לדרכם...
ההמשך מי ישורנו..................

אולי המעשה יפורסם דרך פורום זה ויבואו שניהם לבי"ד לדון על מה שהיה.

במעשה זה הנני פונה למפעילי 'תכנת AI תורני', אנא העמידו חלון שנפתח לפני כל שאלה הדורש אישור כי השאלה לא נועדה כדי לפסוק הלכה, כמ"כ אפשר להכניס את זה ב'מח' של הכלי עצמו שהוא מודיע לפני כל 'פסק' שהוא מוציא שאין כאן ולו צל של הלכה פסוקה.

אני חושב שלא יהיה נכון לומר שהבעיה היחידה של הפוחז הזה היא שהוא שאל את הAI שאלה, ולא כ"כ נראה לי שהפיתרון הוא שיהיה כתוב למעלה שאי אפשר לסמוך ע"ז להלכה

 

[שלי שלך BTL]

כל דבר שהשם ברא בעולם אפשר להשתמש בזה גם לטובה כמו מחשב

אז שתדע שיש חולקים בדבר!!
ראה לדוגמא שפ"א חנוכה (ל"א ליל ג') (אגב, לגמרי מזכרוני. ממש לא משיטוט ברשת...) וכותב זה במקומות נוספים רבים אף יותר חריף:
"עיקר בריאת עוה"ז והבליו הוא רק כדי לדחותם ולהכניעם להיות טפלים להימין שהוא חיות הקדושה." (נ.ב. אני הדגשתי)

 

[רשום פרוג]

זה רק ענין של זמן עד שכלים כמו זה שמבוססים על בינה מלאכותית יכבשו בסערה את עולם התורה, וידיחו את את החיפוש המסורתי והלא חכם...

אני רק מקווה שאתה לא מתכוון על החיפוש שערכו באופן מסורתי כל הדורות לחפש בדף אחרי דף ולדפדף בספרים, שזהו החיפוש "הלא חכם"
אגב מענין האם "הת"ח המופלים" האלו שיכבשו את עולם התורה יאסרו גם "בעוון" לימוד תורה.
בדור שבן דוד בא חכמת סופרים תסרח, וחכמת AI תתהלל.
עצוב..

 

[שלי שלך BTL]

חוזרים על זה כאן שוב ושוב בלי להביא אפילו מקור אחד.
אשמח מאד למקור לדברים.
ואני לא מדבר על פסקי הלכות, אלא לעיוני ולעורר המחשבה.
אין צורך לכתוב שוב "פשיטא!!!!!" עם המון סימני קריאה, אני מחפש מקור!

הרה"צ צ. מ. זילברברג כמה פעמים בדרשותיו הגדולות בכנסים העולמיים שלו (באזני שמעתי)

 

[פנחס ציור עיפרון]

הרה"צ צ. מ. זילברברג כמה פעמים בדרשותיו הגדולות בכנסים העולמיים שלו (באזני שמעתי)

הוא נגד האינטרנט שאתה גולש בו כרגע

 

[שלי שלך BTL]

הוא נגד האינטרנט שאתה גולש בו כרגע

לא אמרתי שלא
אמרתי מי אוחז ככה

 

[שלי שלך BTL]

אם תעיינו בעלונים שנגד הטכנולוגיה הם עדיין מדגישים שלא הם משתמשים במחשב אלא מישהו חיצוני (לא בשביל הדיון רק להוכיח שפעם היה אסור)

לא נכון!!!
1. הם כותבים כך כי הרב וואזנר התיר רק לצרכי פרנסה והם מסבירים לך שזה הוקלד לצרכי פרנסה.
2. וזה הסיבה שהם כותבים שהתמונה לא נעשתה בAI כי את זה לא התירו הרבנים אף לצורך פרנסה.

החכמה זה לא לצאת נגד משהו אלא לראות איך מכניסים אותו בצורה נכונה

חס ושלום!!!!
מי מעיז לכתוב כזה משפט לפני שהוא בא' ממועצות גדולי ו\או חכמי התורה???
מהיכן האומץ???
אתה לוקח אחריות על כל הנשמות שבכל הדורות הבאים????
אוי וויי...

 

[דה סנטיס 2024]

קראתי חלקית את האשכול
סלחו לי שאני פורק כאן את הרהורי ליבי
כואב לי.
אני חושב שמספיק לדמיין את הסיטואציה הבאה כדי להבין את הכאב ואולי גם לכאוב אותו
היש לנו דבר גדול יותר מצ"ע של רע"א?
היש חידה נפלאה מ'ויש ליישב' שחתם לנו המהרש"א?

כעת דמיינו לעצמכם את הAI התורן ניגש לקושיית הרע"א
וכי תעלה על דעתכם שהוא ידע לא רק לענות תשובה
מדהימה. יסודית. מקיפה. אפילו גאונית...
האם יש מצב שהוא ידע בכלל... לשתוק

 

[הברגלוני]

לא נכון!!!
1. הם כותבים כך כי הרב וואזנר התיר רק לצרכי פרנסה והם מסבירים לך שזה הוקלד לצרכי פרנסה.
2. וזה הסיבה שהם כותבים שהתמונה לא נעשתה בAI כי את זה לא התירו הרבנים אף לצורך פרנסה.

חס ושלום!!!!
מי מעיז לכתוב כזה משפט לפני שהוא בא' ממועצות גדולי ו\או חכמי התורה???
מהיכן האומץ???
אתה לוקח אחריות על כל הנשמות שבכל הדורות הבאים????
אוי וויי...

ולאסור מותר סתם? בלי סמכות?
מה הטיעון?
אף אחד לא בא להכריע אלא דנים כאן רעיונית (איני מזלזל באף אחד מחברי הפורום הנכבד אבל כמדומני שאין כאן מישהו שהוא חבר במועצת כל שהיא ובכ''ז כ''א אומר את אשר על ליבו)
כמובן שהכל כפוף לדעת תורה
אבל לא סתם נאמר ''כוחא דהיתירא עדיף''
ואם א''א למצוא פתרון חלילה מלהכניס את הAI לחיינו אבל מה היא נקודת המוצא.

 

[הברגלוני]

אגב אשמח אם יעלו כאן דוגמאות (אם קיימות) לדברים שמבאים תועלת לחיי היום יום
ועדין הציבור החרדי לא הכניס אותם בצורה כזאת אוו אחרת
אני לא מתכוון לפריט ספציפי אלא לרעיון שיש אותו בעולם ואין אותו בציבור החרדי
לדוג' וואצאפ פתחו את מה שנקרא וואצאפ פון ולכל קהילה יש קו שמעבירים מידע מאחד לשני, לכל כיתה יש מספר אפי' לקשקושים.
רשתות חברתיות לנו יש את פרוג... , ומתמחים טופ ,וקדם וכו'
ואפי' להפצת תורה יש רבים שמשתמשים באינטרנט לקידום והפצה (כמובן שלא לבני תורה, אבל ידעו לרתום דברי חולין לצורך. שלא לדבר על עולם הקירוב שמזמן עבר רובו לשם)
אין צורך להזכיר שבדברים שהם מעיקרן אסורים אין דיון
ומזמן ידעו לרתום את הטכנולוגיה ללימוד ''בר אילן'' ''אוצר החכמה''
כאן יש משהו חדש שלא יודעים עדיין עד כמה ההשפעה שלו (אפי' לדברי חולין, ובכל העולם וגם כאן יש אשכולות שדנים אם זה ישנה את עולם התעסוקה,)
וצריך לדון אם אפשר לרתום את הטכנולוגיה הזאת לצורכנו או לא, או אפי לחכות ולראות ובינתיים שב ואל תעשה
אבל לא להגיע ממקום ש''מה פתאום משהו חדש ייכנס'' (לומר עם כל הברען...)