חוק קיפול העגלות לא עבר מן העולם?

[pessi&chani]

קודם כל מצדיעה לך! אני עם רביעיה כזו לא הייתי מעזה לצאת מהבית ולהסתמך על אוטובוס. אם המצב היה נורמלי כמו לפני החוק הטוב והמיטיב הזה, היית עולה עם עגלה פתוחה ושיירה מקטרת, אחינו בני ישראל היו מצטופפים קצת, מנסים לעזור, ובאופן כללי מבינים את הסיטואציה. אבל... כשחוץ ממך יש באוטובוס עוד כמה עגלות (יתכן גם עוד עגלת תאומים, לא נדיר לראות), ואנשים עצבניים שלא יכולים לעלות ולרדת, אז את המסכנה תקבלי את כל החיצים, מה לעשות. במקרה כזה באמת לא נותרה לך ברירה אלא לעלות על מונית (תשלחי חשבונית למחוקק).

מונית בכיף אבל א"א, החוק לא נותן ונהגי המוניות לא מסכימים להכניס לנסיעה אם עם ארבעה קטנטנים, מנסיון.

 

[אחת אחת 11]

אני עליתי פעם לאוטובוס לפני השעה 9 עם ילד בן שנה וחצי ואמרתי לנהג שאני מקפלת את העגלה (הוא ממילא לא יושב בה בנסיעה) אז הוא אומר לי- עדיף לי שלא תשלמי ולא תקפלי, זה מסוכן לקפל עגלה באוטובוס נוסע עם ילד על הידיים...
אבל אני מאמינה שלא בכל מקום יש נהגים כאלו.

 

[אחת אחת 11]

בקשר למונית- לפי חוק מותר לנהג מונית לקחת 2 מבוגרים ו4 מבוגרים! כך ידוע לי וכדאי לבדוק. אנחנו נוסעים קבוע 2 מבוגרים ו3 ילדים ואף אחד לא מצפצף!

 

[ארבע]

תודה לנשים הצדיקות והאלמוניות שעזרו לי ממש כעת באוטובוס העמוס אנשים, נשים, טף ועגלות: האחת החזיקה את בתי על ברכיה, השניה התנדבה מבלי שאבקש להעביר את הרב קו שלי לנהג, וכך יכולתי לקפל את העגלה ולעמוד לצידה (לא היה מקום להניח אותה). נדרשתי לעזרה גם כשירדתי מהאוטובוס וביקשתי אותה.
כנראה הנשים האחרות שהשאירו עגלות פתוחות ועמדו לצידן התביישו לבקש עזרה. זו כף הזכות היחידה שעולה במחשבתי, כי בפירוש היה להן מקום ישיבה בחלקו האחורי של האוטובוס.

 

[mig]

ריח מאד לא נעים נודף פה מהאשכול,

והכל באיצטלה של התחשבות בזולת

אולי במקום שתתעצבנו על אימהות שנוסעות עם עגלה פתוחה תפנו לחברות התחבורה שמתקמצנות על אוטובוסים למרות היותם חברות שאמורות להיות ציבוריות-משרתות את הציבור ולא עושות לו טובה,

למה נהג בחברה כזו שמסיבה כלשהי, לא תמיד בגלל עגלה..., חולף על פני תחנה מלאה, לא אמור להרים טלפון לסדרן שלו שצריך עוד אוטובוס, למה?,
על זה צריך להיות הזעם, לא על הנשים שרוצות שיהיה להן קצת נוח, מאד קשה ולא נח לשבת עם ילד (או שתיים...)על הידיים כל הנסיעה,

תני לי סיבה הגיונית כלכלית להוצאת אוטובוס נוסף כשיש הרבה מקומות פנויים אבל 5 עגלות שחוסמות הרמטית את המעברים.

 

[profession]

תני לי סיבה הגיונית כלכלית להוצאת אוטובוס נוסף כשיש הרבה מקומות פנויים אבל 5 עגלות שחוסמות הרמטית את המעברים.

במצבים כאלו אנשים עם תושייה(מקרה שנכחתי בו) אמרו לנהג רק רגע אנחנו משלמים מקדימה ועולים מאחורה כדי שנוכל לשבת! והנהג המתחשב והאנושי חיכה בסבלנות שהם ישלמו ויעלו מאחורה ועם קצת רצון מצד כולם הם ישבו שמחים עד הבית!

 

[maty]

במצבים כאלו אנשים עם תושייה(מקרה שנכחתי בו) אמרו לנהג רק רגע אנחנו משלמים מקדימה ועולים מאחורה כדי שנוכל לשבת! והנהג המתחשב והאנושי חיכה בסבלנות שהם ישלמו ויעלו מאחורה ועם קצת רצון מצד כולם הם ישבו שמחים עד הבית!

שיח חרשים...
באוטובוסים שאני מכירה, החניון של העגלות הוא מול הדלת האחורית...
א"א בכלל לעלות כשפקוק שם, להפך, אם לעלות, זה מקדימה בלבד....

 

[מקופלת]

במצבים כאלו אנשים עם תושייה(מקרה שנכחתי בו) אמרו לנהג רק רגע אנחנו משלמים מקדימה ועולים מאחורה כדי שנוכל לשבת! והנהג המתחשב והאנושי חיכה בסבלנות שהם ישלמו ויעלו מאחורה ועם קצת רצון מצד כולם הם ישבו שמחים עד הבית!

והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה...
חשבת אולי על הנסיעה שהתארכה מאוד, ואם יש כמה שממהרים??? ואם יש מבוגרים שקשה להם לעלות ולרדת??
וכל הכבוד לנהג שהיה נדיב, אם הנסיעה מתארכת יותר מידי, זה יכול להיות על חשבון ההפסקה שלו.
אבל ככה זה כולם חייבים לנשות ישראל. התחשבות במיטבה...

 

[מרגלית ויסברג]

כן, וכבר היו מקרים שאנשים רצו לרדת ולעלות בשביל לשלם, והנהג ברח להם...

הסיפור עם האוטובוסים בבית שמש קשה מאוד!
בתמצות, כשהייתי עולה עם עגלות עם תינוקות, הייתי משלמת העיקר לא לקפל! היום זה לא מציאותי לא לקפל, כי אפילו במקום הריק מול הדלת האחורית הוסיפו ספסל ישיבה.
ואני מקפלת בעל כורחי!
וראיתי גם ראיתי נשים, שהיו בזמנים עברו עומדות עם שלושה תינוקים על הידיים העיקר לא לשלם לחברת האוטובים על עוד נסיעה, אבל היום זה בחינם, אז למה לא? משאירים את העגלה פתוחה!!! והולכים לשבת בסוף האוטובוס עם התינוק על הידיים,העגלה נשארת פתוחה, ושאנשים יסתדרו לבד...

 

[mig]

מונית בכיף אבל א"א, החוק לא נותן ונהגי המוניות לא מסכימים להכניס לנסיעה אם עם ארבעה קטנטנים, מנסיון.

מנסיון אישי ואל תספרו...
הרבה מאד נהגי מוניות הסכימו להעמיס אותנו 2 מבוגרים ו-5 ילדים!! (פעוטות כמו שאת מתארת) גם באזור י-ם וגם באזור גוש דן.
דבר שני - מבוגר אחד ו-4 ילדים זה מלכתחילה מותר.

והערת אגב,
אכן רוב המקטרות הן תושבות בית שמש, שם יכולות לעלות בשכונות החרדיות בכל תחנה 2-4 ולפעמים יותר עגלות.

עם כל הכבוד לאם החרדית שמתמודדת בנסיעה בתח"צ עם ילדים, עגלות וחבילות בכוחות עצמה - ויש כבוד.
זה לא הגיוני להשאיר את העגלות פתוחות.

אני זוכרת שבמהלך נסיעה פשוטה לפני החוק, ספרתי את ממוצע העגלות המקופלות (מלבד בודדות) הממוצע עמד על 5-7 לאורך רוב הנסיעה!!
שלא לדבר על כך שבין שתי תחנות סה"כ העגלות המקופלות היה 11!!! (וכמובן עם זה שהן היו מקופלות הן חסמו אבל לפחות יכלו להערים עגלה על עגלה)
כבר אז חשבתי לעצמי שראוי לצרף קרון לעגלות לתח"צ באזורים החרדים הצעירים.

עכשיו תבינו את המצב כשכל הנ"ל פתוח...
אני מבינה את כולן אבל כל אלו שלא מבינות את הכעס - אולי תנסינה לדמיין את מצב התחבורה...

ולכל מי שדאגת הבטיחות בראש מעייניה, המלצה מניסיון, קפלי את העגלה בזמן ההמתנה לאוטובוס, כשהנהג מגיע אידעי אותו שאת עם פעוטות וחבילות וישים לב לא לסגור את הדלת, עכשיו ניתן לעלות לאט ובבטיחות להושיב את הזאטוטים וכשהכל בטוח לשלוח לנהג הודעה שסיימת... לרוב זה עובד מצוין.

 

[mig]

..

 

[פרפר]

במצבים כאלו אנשים עם תושייה(מקרה שנכחתי בו) אמרו לנהג רק רגע אנחנו משלמים מקדימה ועולים מאחורה כדי שנוכל לשבת! והנהג המתחשב והאנושי חיכה בסבלנות שהם ישלמו ויעלו מאחורה ועם קצת רצון מצד כולם הם ישבו שמחים עד הבית!

מאחורה זה הרבה יותר גרוע... אין סיכוי לעלות משם או לרדת, במקרה הטוב זה מסתכם בחור בגרב.
אני נכחתי במקרה בו היתה באוטובוס אשה באמת בעלת תושיה ונכונות, האוטובוס היה פקוק לגמרי, אז היא נגשה לכל אשה בנפרד והציעה עזרה בקיפול העגלה, עבדה כמה דקות בקיפול וסידור העגלות (כולל שלה) ו-הפלא ופלא! המעבר התרוקן, היו מקומות ישיבה פנויים וכולם ישבו שמחים עד הבית!.

 

[חיוך]

ועדיין לגבי העגלות הפתוחות...
בבית שמש, רובן המוחלט של העגלות הפתוחות - מאוכלסות.
אמת הדבר, שלעיתים יושבת האם בניחותא, על ברכיה הינוקא, ועגלתו פוקקת את המעבר.
אולם המראה הזה די נדיר.
(ויש מקום לדון לכף זכות, שכשהיא עלתה עדיין היה האוטובוס ריק, וכשהתמלא כבר קשה היה המעבר על מנת לקום, לקפל...)

שימו לב, שאם העגלה נותרת במקומה עם התינוק בפנים, גם האמא נמצאת שם ותופסת מקום.
כך שלפעמים אם אין כח לקפל את העגלה כבר עדיף להשאיר אותה פתוחה וריקה...

..

אכן התחבורה בבית שמש קטסטרופלית בדיוק מהבחינה הזאת.
אני חושבת שצריך לחוקק כמה חוקים בנידון:

1. עד שאנשים לא מתיישבים האוטובוס לא מתחיל לנסוע. זה פשוט פיקוח נפש.
2. אין לקום לפני שהאוטובוס עוצר.
3. מכשיר תיקוף לרב קו בכל דלת, מובנית, כך שהיתקלות בה לא תגרור כאבים בקודקוד.
4. מכשיר להטענת ותיקוף הרב קו בכל תחנה + זמן מעבר.
5. מכשיר למידע אודות האוטובוס המתקרב בכל תחנה.
6. קרון נגרר, כדבריך MIG, או דלת שלישית לבעלות עגלה.
7. כך תיפתר גם בעיית הצפיפות באוטובוסים.

בברכת והסירותי נפילה על קרביך,
תושבת בית שמש.

 

[bbr]

שימו לב, שאם העגלה נותרת במקומה עם התינוק בפנים, גם האמא נמצאת שם ותופסת מקום.
כך שלפעמים אם אין כח לקפל את העגלה כבר עדיף להשאיר אותה פתוחה וריקה...



אכן התחבורה בבית שמש קטסטרופלית בדיוק מהבחינה הזאת.
אני חושבת שצריך לחוקק כמה חוקים בנידון:

1. עד שאנשים לא מתיישבים האוטובוס לא מתחיל לנסוע. זה פשוט פיקוח נפש.
2. אין לקום לפני שהאוטובוס עוצר.
3. מכשיר תיקוף לרב קו בכל דלת, מובנית, כך שהיתקלות בה לא תגרור כאבים בקודקוד.
4. מכשיר להטענת ותיקוף הרב קו בכל תחנה + זמן מעבר.
5. מכשיר למידע אודות האוטובוס המתקרב בכל תחנה.
6. קרון נגרר, כדבריך MIG, או דלת שלישית לבעלות עגלה.
7. כך תיפתר גם בעיית הצפיפות באוטובוסים.

בברכת והסירותי נפילה על קרביך,
תושבת בית שמש.

ממש ימות המשיח הדרישות שלך

 

[חיוך]

ממש ימות המשיח הדרישות שלך

אולי, אבל אפשרי!!

(חוץ מהקרון?)

 

[פעמונים1]

לפני שעות ספורות נסעתי בתחבורה הציבורית בבית שמש עם עגלתי, עגלת טיולון חדשה (עד כה השתמשתי בעגלת בלו ברי (חיקוי זול ומוצלח של הבוגה בו), אותה לא אפשרי מחד לקפל ביד אחת, ומאידך לא מוסיף מקום בהיותו מקופל).
לאור הנאמר באשכול, גמרתי אומר בליבי: אני מ-ק-פ-ל-ת.
ובכן, מעשה שהיה:
עליתי. מיד הוצאתי את בני מהעגלה, וניסיתי. הקיפול לא עלה בידי, אינני יודעת מדוע. ניסיתי בכה, ובכה. הנהג המשיך לנסוע.
התינוק על ידי האחת, ידי השניה מקפלת, האוטובוס מסתובב בככרות, אני מחשבת להתהפך יחד עם הזאטוט, רגלי מתמרנת, התחנה מתקרבת, נוסעים נוספים עולים, עגלות מבקשות להצטרף למסע הלהטוטים, אולם אישה אחת (=אני), מקפלת את העגלה, ומשימת העליה נעשית לא אפשרית.
כשביקשתי את עזרת העומדת לצידי שתחזיק את בני, (חן חן לה על העזרה, אולם שימו לב: עד כה לא הציע אחד את עזרתו), הזאטוט למחזה לא הרנין, ופרץ צווחות הקים והפגין.
בקיצור, בתיאורים לא אאריך, אבל בסופו של תהליך:
העגלה נשארה פתוחה. כן, פתוחה! והילד - עלי, לא בתוכה! הזאטוט ואני מאחור ישובים, מצות 'ונשמרתם' בלב ונפש מקיימים, הן זה עתה כמעט ומעדנו, והיינו למרמסים.
מה המוסר השכל? אל תדון עד שתגיע. ואמר מי שאמר: לעולם לא תגיע.
ראו ערך תגובתי על אשכול זה לפני כשבוע.

 

[חיוך]

שימו לב, שאם העגלה נותרת במקומה עם התינוק בפנים, גם האמא נמצאת שם ותופסת מקום.
כך שלפעמים אם אין כח לקפל את העגלה כבר עדיף להשאיר אותה פתוחה וריקה...



אכן התחבורה בבית שמש קטסטרופלית בדיוק מהבחינה הזאת.
אני חושבת שצריך לחוקק כמה חוקים בנידון:

1. עד שאנשים לא מתיישבים האוטובוס לא מתחיל לנסוע. זה פשוט פיקוח נפש.
2. אין לקום לפני שהאוטובוס עוצר.
3. מכשיר תיקוף לרב קו בכל דלת, מובנית, כך שהיתקלות בה לא תגרור כאבים בקודקוד.
4. מכשיר להטענת ותיקוף הרב קו בכל תחנה + זמן מעבר.
5. מכשיר למידע אודות האוטובוס המתקרב בכל תחנה.
6. קרון נגרר, כדבריך MIG, או דלת שלישית לבעלות עגלה.
7. כך תיפתר גם בעיית הצפיפות באוטובוסים.

בברכת והסירותי נפילה על קרביך,
תושבת בית שמש.

לפני שעות ספורות נסעתי בתחבורה הציבורית בבית שמש עם עגלתי, עגלת טיולון חדשה (עד כה השתמשתי בעגלת בלו ברי (חיקוי זול ומוצלח של הבוגה בו), אותה לא אפשרי מחד לקפל ביד אחת, ומאידך לא מוסיף מקום בהיותו מקופל).
לאור הנאמר באשכול, גמרתי אומר בליבי: אני מ-ק-פ-ל-ת.
ובכן, מעשה שהיה:
עליתי. מיד הוצאתי את בני מהעגלה, וניסיתי. הקיפול לא עלה בידי, אינני יודעת מדוע. ניסיתי בכה, ובכה. הנהג המשיך לנסוע.
התינוק על ידי האחת, ידי השניה מקפלת, האוטובוס מסתובב בככרות, אני מחשבת להתהפך יחד עם הזאטוט, רגלי מתמרנת, התחנה מתקרבת, נוסעים נוספים עולים, עגלות מבקשות להצטרף למסע הלהטוטים, אולם אישה אחת (=אני), מקפלת את העגלה, ומשימת העליה נעשית לא אפשרית.
כשביקשתי את עזרת העומדת לצידי שתחזיק את בני, (חן חן לה על העזרה, אולם שימו לב: עד כה לא הציע אחד את עזרתו), הזאטוט למחזה לא הרנין, ופרץ צווחות הקים והפגין.
בקיצור, בתיאורים לא אאריך, אבל בסופו של תהליך:
העגלה נשארה פתוחה. כן, פתוחה! והילד - עלי, לא בתוכה! הזאטוט ואני מאחור ישובים, מצות 'ונשמרתם' בלב ונפש מקיימים, הן זה עתה כמעט ומעדנו, והיינו למרמסים.
מה המוסר השכל? אל תדון עד שתגיע. ואמר מי שאמר: לעולם לא תגיע.
ראו ערך תגובתי על אשכול זה לפני כשבוע.

ובכן,
כאמור הבעיה היא שהנהג נוסע טרם התיישבו האנשים או לפחות קופלו העגלות....

בשביל מה יש לנו חברי כנסת?