הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ועוד מנפלאות נופשי עמך בית ישראל בכל מקום שהן, בין בגופן ובין בממונן.
בטח במודעות הפרסומת שלו הופיע בצד שמאל למעלה כוכב צהוב עם הכיתוב: "מתווך דירות עם חוש הומור" כשלידו סמיילי קורץ.
אין שום הסבר אחר לתופעה המדהימה השוכנת ברחוב הברושים 2/4. בשתי דירות באותו הבניין, באותה הקומה, דלת מול דלת, מתגוררים בשלווה שתי משפחות זו מול זו, כאשר על הדלת הימנית מופיע שלט עשוי קרטון ביצוע עם גזירי קריפונים היוצרים את הכיתוב: משפחת שמואלי", ואילו במרכז הדלת השמאלית מקובע שלט מעוצב "משפחת ימיני", כאשר זנבו של האות נון בולטת קמעה, נגעת בנון הפעלת את הפעמון.
אך לא בהשוואת שמות וצדדים בלבד מתבטאת שנינותו של המתווך הנמרץ ששיכן את שתי המשפחות הנ"ל בתוך שבוע אחד בלבד, כי אם בשוני שבסגנון המשפחות, ויש שוני, והוא קיצוני, מאד.
משפחת שמואלי שמצד ימין של חדר המדרגות, מקדישה את חייה לתורה, מסתפקת במועט ושמחה במה שיש לה. לעומתה משפחת ימיני שמצד שמאל משתדלת לחיות ברמה הגבוהה ביותר וצועדת עם חוקי המודרנה העדכניים שבשוק.
וכך חיות להן באושר ובאושר זוג המשפחות, בניגודיות קיצונית. אך למרבה הפלא לא קיימים חיכוכים בין המשפחות כלל, הגבולות ביניהם ברורים למדי והם חיים בשלווה ובהכלה לצורת הקיום השונה כל כך.
האידיליה ביניהם אינה נפגמת כלל גם כאשר מגיעים ימי בין הזמנים. משפחת ימיני אורזת את מיטלטליה ומשגרת את עצמה לעבר הקפריזה החדשה שמוצא עבורם מתווך הדירות ששינה סטאטוס בינתיים, וכעת הוא סוכן נסיעות בעל חוש הומור. לפני שנתיים הוא שלח אותם למסע חוצה אירופה, בשנה שעברה הם היו עשרה ימים בג'ונגל "בין טבע, בעלי חיים וילידים פראיים" - כפי שהופיע בכוכב צהוב, בצד שמאל למעלה, במודעות של מארגן הנופש הנ"ל. ואילו השנה הם טסו למלון התלוי בין הפיורדים הגבוהים איי שם.
כעת הם שבים סוף סוף לביתם החמים, עייפים ומותשים, אך מרוצים למדי. מר גלעד ימיני החל פורק את המזוודות מתא המטען בעוד הגברת מעבירה את הילדים הישנים מן הרכב אל הבית. היא נכנסה לחדר המדרגות רק כדי לגלות שבדיוק הלילה הוכרז על ידי משפחת שמואלי כלילה לבן שבו מתמודדים כל ילדי המשפחה בתחרות הכנת כריכים, בעוד ההורים מפתיעים אותם בפופקורן חמים ומלוח, ברד מתוק ומקפיא ושערות סבתא/סוכר/ימבמבם/מחק את המיותר, ששילח נתיזים קטנטנים ומתקתקים שניהלו מסיבה סוערת משל עצמם בחדר המדרגות, רק תפתח את פיך והן בפנים, ואל תשכח כמובן לשטוף את שערותיך לאחר מכן.
גברת ימיני סחבה את הילד השני לכיוון מיטתו. כאשר היא הגיעה למדרגה העליונה כמעט ונתקלה בשלשה מנוזלים עם שלל מתוק/מלוח/קר/חם בידיהם, מרימים אליה שלש זוגות עיניים בורקות, פיות דבוקים ופרצופים מזיעים שאינם מצליחים להכיל את האושר שנפל בחיקם.
בכל אותו הלילה שיגעו אותה העיניים הבורקות, הן הסתדרו מולה בשורה, מביטים בה בשמחה, כמו רוצים לומר לה משהו. ואז הגיעו עיניים נוספות, הפעם של ילדיה. מול מפל עצום בגודלו - עיניים שקועות במסכים, במצלמות, או סתם משוטטות חסרות מנוחה. מול חוף ציורי מחסיר פעימה - עיניים פוזלות לחופן גרעיני החמנייה, מצפות לריבועי האבטיח, בולשות בתוכניה אחר היעד הבא. מול מתקן ממבה מפלצתי בלונה פארק מהגדולים בעולם - עיניים עייפות, מעט מפוחדות, מתגעגעות לבית החם.
שורה מול שורה נעמדו העיניים במחשבותיה, ימין מול שמאל, שמואלי מול ימיני, בורקות מול לאות עד שובעה. וכמו נלחמות העיניים אלו באלו. מצד אחד מתעופפים גרעיני תירס מנופחים, מרחפות פיסות סוכר מתקתקות, נשפך מפל של ברד צבעוני, קריר ומרענן. ומצד שני נוסעות מזוודות עמוסות לעייפה, נעות לכל מלוא העין שורות של תוכניה רציפה ומלאה, נשפכים הררי מזומנים המתבזבזים על כל צעד ושעל.
דיי. היא הולכת לשנות את המשוואה. רעיון מהפכני צץ ועולה בראשה והיא כבר מחכה לחופש הבא בעוד קצת פחות משנה.
ימים עברו, חודשים חלפו, עונות השנה מימשו את עצמן זה מכבר ובין הזמנים נוסף שוב בפתח. תוכניות נלחשו מפה לאוזן, תיאומים בוצעו בין הצדדים, סדר יום חדש נקבע ונופש 2019 יצא לדרך. הרגע המיוחל הגיע, האות ניתן, ומשפחת שמואלי על מיטלטליה הארוזים בתוך מזוודותיהן של משפחת ימיני, עושים את דרכם למכונית ההדורה. ר' נחום שמואלי הסביר לילדיו שבשונה מאוטובוס, כאן הדלתות אינן נסגרות מאליהן, והם יצאו לדרך. הדרכונים שלהם חיכו להם בשדה התעופה לאחר לא מעט מזומנים ששפך מר גלעד ימיני על העניין, ותוך שעות ספורות הם כבר היו על המטוס בדרך ליעד האקזוטי הבא של הקיץ הנוכחי.
משפחת ימיני ארזה את חפציה במזוודות הישנות של משפחת שמואלי ויצאה לחדר המדרגות. אם המשפחה נשקה למזוזה ונעלה את דלת הבית. הם ירדו במדרגות, סבבו את הבניין ועלו בחזרה, פונים ימינה לבית משפחת שמואלי.
שבוע לאחר מכן טיפסה גברת שמואלי במעלה המדרגות, סוחבת בידיה את בתה הישנה מן הרכב אל המיטה. על המדרגה האחרונה חיכו לה שלשה מנוזלים אוחזים בידיהם כוסות ברד ריקות, גרעיני תירס, קשים, וחבילות סוכר פתוחות. הם הרימו אליה שלש זוגות עיניים בורקות: "אמא אמרה שהיא ואבא לא יודעים איך מפעילים את המכונות ונחכה לכם שתכינו לנו פופקורן וברד".
ועוד באותו הלילה פנו שני המשפחות בקריאה נרגשת למתווך הדירות-סוכן הנסיעות שיעזוב את כל משרותיו הקודמות ויפתח חברה להשכרת מכשירי פופקורן, ברד, ושערות סבתא, עם חוש הומור כמובן.
בטח במודעות הפרסומת שלו הופיע בצד שמאל למעלה כוכב צהוב עם הכיתוב: "מתווך דירות עם חוש הומור" כשלידו סמיילי קורץ.
אין שום הסבר אחר לתופעה המדהימה השוכנת ברחוב הברושים 2/4. בשתי דירות באותו הבניין, באותה הקומה, דלת מול דלת, מתגוררים בשלווה שתי משפחות זו מול זו, כאשר על הדלת הימנית מופיע שלט עשוי קרטון ביצוע עם גזירי קריפונים היוצרים את הכיתוב: משפחת שמואלי", ואילו במרכז הדלת השמאלית מקובע שלט מעוצב "משפחת ימיני", כאשר זנבו של האות נון בולטת קמעה, נגעת בנון הפעלת את הפעמון.
אך לא בהשוואת שמות וצדדים בלבד מתבטאת שנינותו של המתווך הנמרץ ששיכן את שתי המשפחות הנ"ל בתוך שבוע אחד בלבד, כי אם בשוני שבסגנון המשפחות, ויש שוני, והוא קיצוני, מאד.
משפחת שמואלי שמצד ימין של חדר המדרגות, מקדישה את חייה לתורה, מסתפקת במועט ושמחה במה שיש לה. לעומתה משפחת ימיני שמצד שמאל משתדלת לחיות ברמה הגבוהה ביותר וצועדת עם חוקי המודרנה העדכניים שבשוק.
וכך חיות להן באושר ובאושר זוג המשפחות, בניגודיות קיצונית. אך למרבה הפלא לא קיימים חיכוכים בין המשפחות כלל, הגבולות ביניהם ברורים למדי והם חיים בשלווה ובהכלה לצורת הקיום השונה כל כך.
האידיליה ביניהם אינה נפגמת כלל גם כאשר מגיעים ימי בין הזמנים. משפחת ימיני אורזת את מיטלטליה ומשגרת את עצמה לעבר הקפריזה החדשה שמוצא עבורם מתווך הדירות ששינה סטאטוס בינתיים, וכעת הוא סוכן נסיעות בעל חוש הומור. לפני שנתיים הוא שלח אותם למסע חוצה אירופה, בשנה שעברה הם היו עשרה ימים בג'ונגל "בין טבע, בעלי חיים וילידים פראיים" - כפי שהופיע בכוכב צהוב, בצד שמאל למעלה, במודעות של מארגן הנופש הנ"ל. ואילו השנה הם טסו למלון התלוי בין הפיורדים הגבוהים איי שם.
כעת הם שבים סוף סוף לביתם החמים, עייפים ומותשים, אך מרוצים למדי. מר גלעד ימיני החל פורק את המזוודות מתא המטען בעוד הגברת מעבירה את הילדים הישנים מן הרכב אל הבית. היא נכנסה לחדר המדרגות רק כדי לגלות שבדיוק הלילה הוכרז על ידי משפחת שמואלי כלילה לבן שבו מתמודדים כל ילדי המשפחה בתחרות הכנת כריכים, בעוד ההורים מפתיעים אותם בפופקורן חמים ומלוח, ברד מתוק ומקפיא ושערות סבתא/סוכר/ימבמבם/מחק את המיותר, ששילח נתיזים קטנטנים ומתקתקים שניהלו מסיבה סוערת משל עצמם בחדר המדרגות, רק תפתח את פיך והן בפנים, ואל תשכח כמובן לשטוף את שערותיך לאחר מכן.
גברת ימיני סחבה את הילד השני לכיוון מיטתו. כאשר היא הגיעה למדרגה העליונה כמעט ונתקלה בשלשה מנוזלים עם שלל מתוק/מלוח/קר/חם בידיהם, מרימים אליה שלש זוגות עיניים בורקות, פיות דבוקים ופרצופים מזיעים שאינם מצליחים להכיל את האושר שנפל בחיקם.
בכל אותו הלילה שיגעו אותה העיניים הבורקות, הן הסתדרו מולה בשורה, מביטים בה בשמחה, כמו רוצים לומר לה משהו. ואז הגיעו עיניים נוספות, הפעם של ילדיה. מול מפל עצום בגודלו - עיניים שקועות במסכים, במצלמות, או סתם משוטטות חסרות מנוחה. מול חוף ציורי מחסיר פעימה - עיניים פוזלות לחופן גרעיני החמנייה, מצפות לריבועי האבטיח, בולשות בתוכניה אחר היעד הבא. מול מתקן ממבה מפלצתי בלונה פארק מהגדולים בעולם - עיניים עייפות, מעט מפוחדות, מתגעגעות לבית החם.
שורה מול שורה נעמדו העיניים במחשבותיה, ימין מול שמאל, שמואלי מול ימיני, בורקות מול לאות עד שובעה. וכמו נלחמות העיניים אלו באלו. מצד אחד מתעופפים גרעיני תירס מנופחים, מרחפות פיסות סוכר מתקתקות, נשפך מפל של ברד צבעוני, קריר ומרענן. ומצד שני נוסעות מזוודות עמוסות לעייפה, נעות לכל מלוא העין שורות של תוכניה רציפה ומלאה, נשפכים הררי מזומנים המתבזבזים על כל צעד ושעל.
דיי. היא הולכת לשנות את המשוואה. רעיון מהפכני צץ ועולה בראשה והיא כבר מחכה לחופש הבא בעוד קצת פחות משנה.
ימים עברו, חודשים חלפו, עונות השנה מימשו את עצמן זה מכבר ובין הזמנים נוסף שוב בפתח. תוכניות נלחשו מפה לאוזן, תיאומים בוצעו בין הצדדים, סדר יום חדש נקבע ונופש 2019 יצא לדרך. הרגע המיוחל הגיע, האות ניתן, ומשפחת שמואלי על מיטלטליה הארוזים בתוך מזוודותיהן של משפחת ימיני, עושים את דרכם למכונית ההדורה. ר' נחום שמואלי הסביר לילדיו שבשונה מאוטובוס, כאן הדלתות אינן נסגרות מאליהן, והם יצאו לדרך. הדרכונים שלהם חיכו להם בשדה התעופה לאחר לא מעט מזומנים ששפך מר גלעד ימיני על העניין, ותוך שעות ספורות הם כבר היו על המטוס בדרך ליעד האקזוטי הבא של הקיץ הנוכחי.
משפחת ימיני ארזה את חפציה במזוודות הישנות של משפחת שמואלי ויצאה לחדר המדרגות. אם המשפחה נשקה למזוזה ונעלה את דלת הבית. הם ירדו במדרגות, סבבו את הבניין ועלו בחזרה, פונים ימינה לבית משפחת שמואלי.
שבוע לאחר מכן טיפסה גברת שמואלי במעלה המדרגות, סוחבת בידיה את בתה הישנה מן הרכב אל המיטה. על המדרגה האחרונה חיכו לה שלשה מנוזלים אוחזים בידיהם כוסות ברד ריקות, גרעיני תירס, קשים, וחבילות סוכר פתוחות. הם הרימו אליה שלש זוגות עיניים בורקות: "אמא אמרה שהיא ואבא לא יודעים איך מפעילים את המכונות ונחכה לכם שתכינו לנו פופקורן וברד".
ועוד באותו הלילה פנו שני המשפחות בקריאה נרגשת למתווך הדירות-סוכן הנסיעות שיעזוב את כל משרותיו הקודמות ויפתח חברה להשכרת מכשירי פופקורן, ברד, ושערות סבתא, עם חוש הומור כמובן.
