חידות למועדים חידות למגילת אסתר

[כל שם שתרצה]

שלשים יום לפני החג, שואלין ודורשין מעניינו של חג
קל וחומר במועד שבו הראש חג, שצריך לאזן ברעיון חג
להפיג הרהור מודאג, בטעימת פת-בג, חידוד בנוי על גג
המוח אותו דג, מפענח ריבוי להג, בורר לו תוך מן הזג
והרהור מכתר וחג, חומות וסייג, לתוככי הפתרון מדולג
קולע במהירות מג, ולב ירונן ויתענג, כי לא לאחור הוסג
עוגת שעשוע עג, לא נמר ולא נפג, אמריו הנה הוא צג
הפתרון בפיו נארג, כבן אח לאבישג, את כתפו מעטר תג
ואשר בת ק' כבת כ' ישלים, ותוככי פטום מילי משלים
שכרו כפול מן השמים, ממרום יקבל מנה אחת אפיים

 

[מתגעגע]

1) כמה זמן ארכה גדולתו של המן, והיכן זה נרמז במגילה?

שבעים יום, ''לעשות כן''- כן בגימטריה שבעים.

במנות הלוי בשם הרוקח: כי כן צוה לו המלך, כי לא עמדה לו גדולתו כי אם ע' יום כמנין כ"ן.

מי הם ששלחו שידה או שד במקומם במשך ההסטוריה?

א. אסתר
ב. חכמי ישראל שרצו להעביר הלכה במהלך שבת בעירובין

יש עוד כדוגמת אסתר

היכן גדל לושתי זנב?

במצח

מה היה שמו של הסוס שרכב עליו מרדכי?

שפירגז

מתי נזהרו בנ"י לא לתלוש עשבים בשבת?

כלל ישראל לא הלכו למשתה ביום השבת כי לא רצו לתלוש בדרך למשתה אחשורוש עשבים (רוקח)

תשובות נכונות!!!
נשארו החידות הללו:

מי הם ששלחו שידה או שד במקומם במשך ההסטוריה?
כמה פירושים ידוע לכם על "ופני המן חפו"?

 

[מתגעגע]

מה הקשר בין מגילת אסתר לבין "מלכת שבא"?

 

[כל שם שתרצה]

5) כמה פירושים ידוע לכם על "ופני המן חפו"?

הענייני: התבייש. כמו התרגום: התכסו בושה.
המילולי לפי הרבה מפרשים: הסתירו. והרי זה מקרא קצר, שלא נזכר שם המסתירים.
- לשון ראב"ע: חפו - המשרתים והטעם כסו פניו. כי כן משפט מלכי פרס, שיכסו עבדי המלך פני מי שכעס עליו המלך, שלא יראנו עוד המלך. וזה דבר ידוע בספרי פרס:
אבל כל זה איננו שווה לחכם @מתגעגע שרוב דבריו בשגב המדרשים הקדושים, והקרוב אלי שכוונתו לדברי החתם סופר.
הביאם בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' עא) כלשון הזה: ויעוין בדרשות ח"ס ח"א ד' ר"ב ע"ב שמבאר בנעימות פי' הפסוק ופני המן חפו כי המן גימטרי' צ"ה, צ"ד ממנו בטומאה הצ"ד דציד, וא' ניצוץ קדושה שבני בניו למדו תורה ברבים [גיטין נ"ז:] ואותו ניצוץ נפרד ממנו טרם התלותו ע"כ ופני המן חפו גמטרי' צ"ד עיין שם.
ועדיין נסתפקתי למה ירזמון מילותיו. והנה ראיתי בקובץ 'קול התורה' (נו, תשס"ד עמ' רפ) שהובא מאמר בענין ההתחפשות בפורים. ושם הובא פי' ראב"ע הנ"ל, ותמיהת הגרי"ז כיצד זה שייך לסיפור הנס, וביאורו שאלמלא היו מכסים פני המן ומביישים אותו, לא היה עוז ביד חרבונה לדבר בגנותו. ע"כ. ומזה הביא כותב המאמר מקור למנהג התחפושת שמתחפשים דוקא בפנים. ע"ש. וזה נשמע יותר מתאים לכוונת החכם הנכבד של האשכול דנן.

 

[כל שם שתרצה]

2) מי הם ששלחו שידה או שד במקומם במשך ההסטוריה?

מה הקשר בין מגילת אסתר לבין "מלכת שבא"?

אפשר שיש כאן שתי צפורים במכה אחת?
בתרגום שני מבואר שאמר שלמה למלכת שבא, שאם לא תיכנע לו, ישלח לה שדין ורוחין שיהרגוה על מטתה.
יש שם אריכות בכל הענין של מלכת שבא. בגלל כסא שלמה. - אבל לא ברור לי כעת ההקשר ביניהם.
השל"ה מביא מהזוהר ששלמה שלח שד לחירם מלך צור, ולקחו מעל מטתו והורידו בשבעה מדורי גיהנם עד שהודה לשלמה.

 

[מתגעגע]

הענייני: התבייש. כמו התרגום: התכסו בושה.
המילולי לפי הרבה מפרשים: הסתירו. והרי זה מקרא קצר, שלא נזכר שם המסתירים.

לשון ראב"ע: חפו - המשרתים והטעם כסו פניו. כי כן משפט מלכי פרס, שיכסו עבדי המלך פני מי שכעס עליו המלך, שלא יראנו עוד המלך. וזה דבר ידוע בספרי פרס.​

יפה מאוד!!! יש עוד פי' אחד

שרוב דבריו בשגב המדרשים הקדושים

אכן כוונתי לכיוון מדרשי יותר

 

[כל שם שתרצה]

אכן כוונתי לכיוון מדרשי יותר

ברוך שכיוונתי.. נשאר רק לבקש את המדרש.

 

[מתגעגע]

אפשר שיש כאן שתי צפורים במכה אחת?
בתרגום שני מבואר שאמר שלמה למלכת שבא, שאם לא תיכנע לו, ישלח לה שדין ורוחין שיהרגוה על מטתה.
יש שם אריכות בכל הענין של מלכת שבא. בגלל כסא שלמה. - אבל לא ברור לי כעת ההקשר ביניהם.

כוונתי למשהו אחר לא קשור לשדים, אלא למסורה

השל"ה מביא מהזוהר ששלמה שלח שד לחירם מלך צור, ולקחו מעל מטתו והורידו בשבעה מדורי גיהנם עד שהודה לשלמה.

מעניין, כוונתי למשהו כדוגמת אסתר

 

[הרקליטוס]

מעניין, כוונתי למשהו כדוגמת אסתר

כבר כתתי לעיל

א. אסתר
שלחה שדה לאחשורוש שישכב עימה במקומה

 

[sl disign]

עמד דוב כהלך, תועה היה מהלך, אל התשובה שם פניו, בחילוק אחר לפניו.

כל הכבוד.
מהצד השני בחלוקה אחרת.

 

[כל שם שתרצה]

ההתחלה בסנגון האחשדפנים
הסוף בסגנון שרלוט
מתחת לבית נעמדו
שני חברים שנאגדו
גלגל מראשם הסירו
ובמקום נרחב נזכרו
הלכו להתחבר
עם עמית ועוד עמית
אותם ראה המלך בארמית
הצטרפו להם ארבעתם
הביטו היטב וראו שש-שש

 

[כל שם שתרצה]

כבר כתתי לעיל

גם אחר הכתיתה הראשונית שהאירה כשמן זית
החכם השואל מבקש כתיתה נוספת הראויה למנחות
מיד עוד השתמש בשדים לשימושו האישי.

 

[sl disign]

מתחת לבית נעמדו
שני חברים שנאגדו
גלגל מראשם הסירו
ובמקום נרחב נזכרו

כר
מִתַּחַת לְבֵית כָּר.
כר - כ' פתח
בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב.

הלכו להתחבר
עם עמית ועוד עמית
אותם ראה המלך בארמית

פס
וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה.

הצטרפו להם ארבעתם
הביטו היטב וראו שש-שש

כרפס
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ.

 

[כל שם שתרצה]

כר

בין מרום לירכתיים, עמדו ארבעתיים, החליפו פנים מאתים וארבעים, הקיפו חבריהם והנה הם מופיעים.

 

[sl disign]

בין מרום לירכתיים, עמדו ארבעתיים, החליפו פנים מאתים וארבעים, הקיפו חבריהם והנה הם מופיעים.

מהיר
מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי.
אותיות מ' ור' התחלפו והקיפו את אותיות ה' וי'.

 

[נכון מאוד]

אכן כוונתי לכיוון מדרשי יותר

כפי שאני מכיר אותך, כוונתך לחידושו של הרוקח, ועפי"ז אענה בחידה נוספת,
מי במגילה לקה פעמיים בצרעת ??

יש עוד, לשון חופה, שפירושו הגנה, שהוא הוגן בידיו על פניו.
ולשון ליבון (שה"ש ב יז), שפניו החווירו.

 

[נכון מאוד]

כוונתי למשהו אחר לא קשור לשדים, אלא למסורה

מעניין, כוונתי למשהו כדוגמת אסתר

אצל יעל וסיסרא (צמח דוד בשם האר"י)

 

[sl disign]

מי במגילה לקה פעמיים בצרעת ??

המן
כ' בפי' הרוקח שמצינו לשון נדחף ב'פעמים במקרא, כאן ובדברי הימים ב'(פ' כ"ו) גבי המלך עוזי' כשנצטרע דכתיב שם כי נדחף מבית ד'. וכ' הרוקח דלמידין מזה שאף המן נצטרע.

פי' הרוקח שכשהגזירה יצא מפי הקב"ה, מיד לקה המן בצרעת, וזהו חפו, שנתכסו בצרעת. עכ"ל.

 

[נכון מאוד]

בת כמה הייתה אסתר בזמן סיפור המגילה ?
כמה שנים הטמין מרדכי את אסתר ?
למה קצפו בגתן ותרש ?
את מי גיירה אסתר ?
איפה במגילה נברא נחש ?
כמה אמות השתרבב שרביט הזהב של אחשוורוש ?
למה כיוון המן בסכום 'עשרת אלפים ככר כסף' ?
מה קפץ כשאסתר נכנסה לא כדת אצל אחשוורוש ?
מי הייתה זרש ?
איך חילק מרדכי את כספו של המן ?
כמה שנים חי מרדכי ?
מה היה ערכו של לבוש המלכות שמרדכי יצא מלפני המלך ?
כמה בנים היו להמן ? (לשיטה שיותר מ208)

 

[sl disign]

למה קצפו בגתן ותרש ?

בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש, אמר רבי לוי למה קצף בגתן ותרש, אלא כשנכנסה אסתר למלכות אמרה לאחשורוש אתה למה אין אתה עושה כשם שהיו המלכים הראשונים עושים, שהיו מושיבים אדם צדיק יהודי יושב בשער המלך, נבוכדנאצר הושיב דניאל על פתחו, שאם יגיע לו דבר היה אומר לו, שנאמר דניאל בתרע מלכא. אמר לה מכרת את יהודי כשר, אמרה ליה יש כאן אדם כשר וצדיק ושמו מרדכי. בגתן ותרש היו עומדים בשער, כיון שהעבירם המלך והעמיד מרדכי תחתיהם קצפו ואמרו, הואיל והעבירנו המלך נלך ונהרגהו בצינעא, ויהו הכל אומרים, בגתן ותרש כששמרו את המלך היו משמרים יפה, עכשיו שהעמיד שם יהודי נהרג... (אסתר פרק ב, תתרנג)

 

[sl disign]

בת כמה הייתה אסתר בזמן סיפור המגילה ?

40 - ילקוט תתרנ"ג
75
80 - ב"ר ל"ט י"ג