חידות למועדים חידות למגילת אסתר

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלשים יום לפני החג, שואלין ודורשין מעניינו של חג
קל וחומר במועד שבו הראש חג, שצריך לאזן ברעיון חג
להפיג הרהור מודאג, בטעימת פת-בג, חידוד בנוי על גג
המוח אותו דג, מפענח ריבוי להג, בורר לו תוך מן הזג
והרהור מכתר וחג, חומות וסייג, לתוככי הפתרון מדולג
קולע במהירות מג, ולב ירונן ויתענג, כי לא לאחור הוסג
עוגת שעשוע עג, לא נמר ולא נפג, אמריו הנה הוא צג
הפתרון בפיו נארג, כבן אח לאבישג, את כתפו מעטר תג
ואשר בת ק' כבת כ' ישלים, ותוככי פטום מילי משלים
שכרו כפול מן השמים, ממרום יקבל מנה אחת אפיים
 
איך זה שאסתר לא נקראה לבוא אל המלך 30 יום גם דרך אישות. לכאורה זה לא קשור לחוק שאוסר לבוא בלי הזמנה רשמית?
מבואר בתרגום ואנא הא תלתין יומין מצליא דלא יבעי יתי מלכא דלא יחטא יתי
 
חשבתי ע"ז, אבל צריך גם פירוש לפשטות...
לפי הזוהר זה היה בפשטות
וממה נפשך, אם סובב על השידה אז אף פעם לא נקראה, ואם סובב עליה אז לא כ"כ מסתבר שלא נקראה 30 יום, והדרה קושיא לדוכתיה, שלכאורה הייתה לה הזדמנויות להזמינו לסעודה...​
לאישות היא נקראה ושלחה שידה במקומה, לדברים אחרים לא נקראה שלושים יום
 
מתי התחיל המנהג לומר לאחר התפילה את הפסוקים אל תירא מפחד פתאום וכו'?
בסיום תפילת עלינו יש המוסיפים ג' פסוקים: "אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא, עצו עצה ותפר.דברו דבר ולא יקום. כי עמנו קל, ועד זקנה אני הוא. ועד שיבה אני אסבל. אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט". ועיין בספר אור צדיקים (למהר"ם פאפירש מסדר הסה"ק עץ החיים תלמיד מהר"ש ויטאל - אות פד) שכתב ": מצאתי כי הנהיגו חכמי ארץ ישראל לומר הג' פסוקים טרם צאתם מבית הכנסת,והטעם , כי בימי המן הרשע ראו התינוקות סימן הגאולה ע"י פסוקים אלו, כי המן הרשע הלך לבתי מדרשות לבחון ולנסות אם יצליח ברשעו , מצא לתינוק אחד אמר ליה פסוק לי פסוקיך , אמר ליה אל תירא מפחד פתאום וכו' , מצא לב' אמר ליה פסוק לי פסוקיך אמר ליה עוצו עצה ותופר וכו' , מצא לג' אמר ליה פסוק לי פסוקיך , אמר ליה ועד זקנה אני הוא וכו', ע"כ קבעו אותן הפסוקים לומר להזכיר חיבת ישראל לפני השי"ת ב"ה בכל יום , אולי ירחם השי"ת עלינו ויגאלנו במהרה בימינו אמן סלה.
 
בסיום תפילת עלינו יש המוסיפים ג' פסוקים: "אל תירא מפחד פתאם, ומשאת רשעים כי תבא. עצו עצה ותפר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו קל. ועד זקנה אני הוא, ועד שיבה אני אסבל, אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבל ואמלט". ועיין בספר אור צדיקים (למהר"ם פאפירש מסדר הסה"ק עץ החיים תלמיד מהר"ש ויטאל - תיקון התפילה אות פד) שכתב: "מצאתי כי הנהיגו חכמי ארץ ישראל לומר הג' פסוקים טרם צאתם מבית הכנסת, והטעם, כי בימי המן הרשע ראו התינוקות סימן הגאולה ע"י פסוקים אלו, כי המן הרשע הלך לבתי מדרשות לבחון ולנסות אם יצליח ברשעו, מצא לתינוק אחד אמר ליה פסוק לי פסוקיך, אמר ליה אל תירא מפחד פתאום וכו', מצא לב' אמר ליה פסוק לי פסוקיך אמר ליה עוצו עצה ותופר וכו' , מצא לג' אמר ליה פסוק לי פסוקיך, אמר ליה ועד זקנה אני הוא וכו', ע"כ קבעו אותן הפסוקים לומר להזכיר חיבת ישראל לפני השי"ת ב"ה בכל יום, אולי ירחם השי"ת עלינו ויגאלנו במהרה בימינו אמן סלה.​

sl עיצוב נפלא

תודה על המקור, לא הכרתי. וכן מובא במנות הלוי (פרק ג' פסוק ט"ו): מזה היו נוהגים אנשי פרובינצא לומר בכל יום בסוף תפלתם ג' אלה הפסוקים מפני שפסוקים הללו אמרו הילדים למרדכי כאשר אמר להם פסוק לי פסוקך כמובא במדרש אסתר.​
 
נערך לאחרונה ב:
חשבתי שכוונתך מענין לענין באותו ענין, יש גם 2 פעמים שמלאך סטר לאחשורוש על פיו
כשישב בסעודה עם אסתר והמן, וכשאסתר נכנסה אליו לא כדת !
 
נשאר:


עוד כמה:
איזה מעשרה ק"ו יש במגילה ?
האם היו למרדכי ילדים ?
בשושן הבירה הרגו היהודים חמש מאות איש... בשאר מדינות המלך מה עשו...

דובר שלום לכל זרעו
 
מה היה הרוחב והגובה של הכסא של אחשוורוש?
גובה הכסא מן יסודו עד התחלת הכפה אשר ממעל להכסא היה בערך עשר אמות, הא כיצד חלק התחתון של הכסא היה גבוה שלש אמות ובהצד של פני הכסא היה לו שש מעלות מן היסוד של הכסא עד התחלת שטח חלק האמצעי של הכסא, כל מעלה היתה גבוה חצי אמה ורחבה קרוב לאמה, ובכן היו תופסים כל השש מעלות מן רוחב הכסא בערך חמש אמות, ולזאת לא נשאר על שפת חלק אמצעי של הכסא מן אמצע המיתר עד אמצע הקשת רק בערך כ"ה אמות, אבל מן מדת אורך הכסא לא נחסר כלום בהשטח של חלקו האמצעי ע"י השש מעלות, והן ביסוד הכסא והן בהשטח של חלקו האמצעי היה מדת ארכו בערך חמשים אמה. (לא יודע אם המקור מוסמך)​
 
נערך לאחרונה ב:
גובה הכסא מן יסודו עד התחלת הכפה אשר ממעל להכסא היה בערך עשר אמות, הא כיצד חלק התחתון של הכסא היה גבוה שלש אמות ובהצד של פני הכסא היה לו שש מעלות מן היסוד של הכסא עד התחלת שטח חלק האמצעי של הכסא, כל מעלה היתה גבוה חצי אמה ורחבה קרוב לאמה, ובכן היו תופסים כל השש מעלות מן רוחב הכסא בערך חמש אמות, ולזאת לא נשאר על שפת חלק אמצעי של הכסא מן אמצע המיתר עד אמצע הקשת רק בערך כ"ה אמות, אבל מן מדת אורך הכסא לא נחסר כלום בהשטח של חלקו האמצעי ע"י השש מעלות, והן ביסוד הכסא והן בהשטח של חלקו האמצעי היה מדת ארכו בערך חמשים אמה. (לא יודע אם המקור מוסמך)​
ברוקח אי' מידות אחרים לגמרי, פי כמה....

לא זוכר אם כבר שאלו, כמה שנים לקח בניית הכסא (בתרגם שני נראה, שהיה זה אותו כסא של שלמה, אבל זה לא לכו"ע) ?
 
כמה שנים לקח בניית הכסא
בשערי בינה להרוקח שנתים, ובמדרש אבא גוריון 3 שנים
(בתרגם שני נראה, שהיה זה אותו כסא של שלמה, אבל זה לא לכו"ע) ?
פתרת את חידתי בהיסח הדעת
6) האם אחשורוש ישב על כסא שלמה המלך?
לא.
הכין לעצמו כדוגמתו בעיר שושן, ועיר הבירה עברה לשושן כי לא הצליחו להעביר את הכסא.
יש עוד שיטה
 
האם היו למרדכי ילדים?
דובר שלום לכל זרעו
יש שיטה שדריוש היה בנם של אסתר ומרדכי
יפה מאוד. אך יש בזה שיטות שונות, וברש"י נראה, שדובר שלום לכל 'זרעו' סובב לזרעו של ישראל.
וראיתי מצטטים רשב"א, נראה ממנו שהיה לו בנים (יעויין בחת"ס גיטין ג: ד"ה אי ר"א)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה