חידות למועדים חידות למגילת אסתר

[כל שם שתרצה]

שלשים יום לפני החג, שואלין ודורשין מעניינו של חג
קל וחומר במועד שבו הראש חג, שצריך לאזן ברעיון חג
להפיג הרהור מודאג, בטעימת פת-בג, חידוד בנוי על גג
המוח אותו דג, מפענח ריבוי להג, בורר לו תוך מן הזג
והרהור מכתר וחג, חומות וסייג, לתוככי הפתרון מדולג
קולע במהירות מג, ולב ירונן ויתענג, כי לא לאחור הוסג
עוגת שעשוע עג, לא נמר ולא נפג, אמריו הנה הוא צג
הפתרון בפיו נארג, כבן אח לאבישג, את כתפו מעטר תג
ואשר בת ק' כבת כ' ישלים, ותוככי פטום מילי משלים
שכרו כפול מן השמים, ממרום יקבל מנה אחת אפיים

 

[נכון מאוד]

אם זה ספרים:
פתגם המלך
בשער המלך
דברי הימים
גנזי המלך
פתשגן הכתב
משנה למלך
דורש טוב
דובר שלום
דברי שלום ואמת

יפה, יש עוד כמה !

 

[נכון מאוד]

דובר שלום
אסתר המלכה
מרדכי היהודי
דורש טוב
צהלה (איזו שכונה בת''א)
אשקול (אשכול )
טבעת המלך (יש כזה רחוב?)

השומר, לבוש מרדכי....

 

[נכון מאוד]

באיזה אדר היה נס פורים ?

 

[נכון מאוד]

אני מסמלת את חילוף העונות, כשתוסיפו חמישים במרכזי, ממתינים לי בגינה ילדים רבים ?

 

[דף גמרא]

ונוח מאויביהם
ויצא המן ביום ההוא
וישלח ספרים
וישב מרדכי אל שער העיר (ניקוד שונה..)
מקץ היות לה כדת הנשים
והמן בא
ויקרא לפניו ככה יעשה
אחר הדברים האלה.

"וירא המן כי אין מרדכי"
"ויקהלו היהודים אשר בשושן"
"ביום השמיני כטוב לב המלך ביין"
"והמן בא לחצר בין המלך החיצונה לאמור למלך"
"כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך"

 

[sl disign]

אני מסמלת את חילוף העונות, כשתוסיפו חמישים במרכזי, ממתינים לי בגינה ילדים רבים ?

נד(י)דה
נדנדה

 

[נכון מאוד]

ונוח מאויביהם
ויצא המן ביום ההוא
וישלח ספרים
וישב מרדכי אל שער העיר (ניקוד שונה..)
מקץ היות לה כדת הנשים
והמן בא
ויקרא לפניו ככה יעשה
אחר הדברים האלה.

"וירא המן כי אין מרדכי"
"ויקהלו היהודים אשר בשושן"
"ביום השמיני כטוב לב המלך ביין"
"והמן בא לחצר בין המלך החיצונה לאמור למלך"
"כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך"

וואו... אבל עדיין, יש לפחות עוד אחת !!

 

[sl disign]

וואו... אבל עדיין, יש לפחות עוד אחת !!

וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי.
עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ.
מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף.

 

[דף גמרא]

"לך כנוס את כל היהודים"

 

[נכון מאוד]

מי קיבל על פניו מכה במנעל, וממי ?

המן מזרש.
מדרש רבה - אסתר רבה
חַד אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בַּקּוּרְדָּקִין שֶׁלָּהּ עַל פָּנָיו לְכָאן וּלְכָאן... מַאן דְּאָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בַּקּוּרְדָּקִין שֶׁלָּהּ עַל פָּנָיו לְכָאן וּלְכָאן, שֶׁאָמַר, לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה.

כעת אני רואה שהתשובה של @sl disign הוא התשובה שהתכוונתי, רק שבמקום המן מזרש, צריך להיות ממוכן (המן) מושתי, ועל זה המדרש !

 

[נכון מאוד]

ובדוחק א"ל, שדרך אישות כן היה, רק שהיא התכוונה לשבת יחד, לדבר לדון על ענייני המלכות וכדומה.
ועדיין ק"ק, וכי היא הייתה צריכה פגישה רשמית, רק בשביל להזמין את המלך לסעודה ?

אם רוצים לתת תשובה נוסח התשפ"ד, אפשר אולי להציע שגם בין המלכה והמלך יש יחסים קרובים של איש ואשה, ויש דיבורים כלליים בענייני הממלכה. ולפי זה, יתכן שאסתר בתור 'אשה' היתה יכולה להכנס בכל עת, אבל להכנס בתור 'מלכה' ולדבר על ענייני הממלכה, זה לא.

היינו הך, ועדיין...

ואולי עפ"י התרגום שני, שמפרש מה שאמרה אסתר ואני לא נקראתי וכו', שאסתר אמרה למרדכי, הרי אני התפללתי שאחשוורוש לא יקראני (כמו שמרדכי לימד אותה, כדי לא להיטמאות אליו) וב"ה כבר 30 יום הוא לא קורא לי בעקבות התפלה, אז למה שכעת אני ילך עליו ברצון... ולכן אפשר לומר, שבזכות תפלתה, גם לענייני אישור לא נקראה.
ובדרך אפשר, שהיה זה נס מלעילא שלא נקראה בכלל, כדי שתמסור את נפשה למען ישראל, ובזכות זה יעשה לה נס, ודו"ק.

 

[מתגעגע]

כעת אני רואה שהתשובה של @sl disign הוא התשובה שהתכוונתי, רק שבמקום המן מזרש, צריך להיות ממוכן (המן) מושתי, ועל זה המדרש !​

וכנ"ל

המן מזרש.

מושתי

פסוק עם 5 פעמים המילה המלך ?

כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.​

וכנ"ל

באיזה פסוק במגילה מוזכרת 5 פעמים אותה מילה?

כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם:​

 

[מתגעגע]

באיזה אדר היה נס פורים ?

באדר שני (ירושלמי מגילה)

 

[מתגעגע]

שמות של אמוראים במגילה

רבה

ויש על זה רמז מעניין בבעל הטורים פ' תצוה

ונשמע. ג' במסורה, דין, ואידך כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ונשמע פתגם המלך. והיינו דאמרי' במגילה אמר רבה מקרא מגילה ות''ת מקרא מגילה עדיף, מקרא מגילה ועבודה מקרא מגילה עדיף, והיינו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע דהיינו ת''ת ועבודה דכתיבה בה ונשמע קולו, ונשמע פתגם המלך והיינו קריאת מגילה, וסמיך כי רבה היא אלמא דעדיף טפי, וגם רבה קאמר לה​

שם של מין שעלה על המזבח ?

וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר

והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש, א''ר לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר, כרשנא אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך, שתר כלום הקריבו לפניך שתי תורין, אדמתא כלום בנו לפניך מזבח אדמה, תרשיש כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו {שמות כח-כ} תרשיש ושהם וישפה, מרס כלום מירסו בדם לפניך, מרסנא כלום מירסו במנחות לפניך, ממוכן כלום הכינו שלחן לפניך. (מגילה יב: )​

 

[sl disign]

ארבע נסיכים
בדד בדרך מהלכים
לנסיך הקטן היגע
הוסיפו התחלת מטבע
והלך גם הוא לבדו
אפילו ששלח ידו
הגיעה נסיכה ראשית
ליד הקטן התיישבה אישית
ועתה חמישה חבורת המלכות
וימצא כתוב אחת באיכות
חמישים חזרו לטירה
ושלושה בעוד ארבע התבגרו בשירה
והגענו לחברו של הראשון למעלה
שתי פסיעות אחורה ותראו מי הלה.

 

[sl disign]

@שרלוט זה לא פתיר?

 

[זהבהב]

מה היה הרוחב והגובה של הכסא של אחשוורוש?

גובה הכסא מן יסודו עד התחלת הכפה אשר ממעל להכסא היה בערך עשר אמות, הא כיצד חלק התחתון של הכסא היה גבוה שלש אמות ובהצד של פני הכסא היה לו שש מעלות מן היסוד של הכסא עד התחלת שטח חלק האמצעי של הכסא, כל מעלה היתה גבוה חצי אמה ורחבה קרוב לאמה, ובכן היו תופסים כל השש מעלות מן רוחב הכסא בערך חמש אמות, ולזאת לא נשאר על שפת חלק אמצעי של הכסא מן אמצע המיתר עד אמצע הקשת רק בערך כ"ה אמות, אבל מן מדת אורך הכסא לא נחסר כלום בהשטח של חלקו האמצעי ע"י השש מעלות, והן ביסוד הכסא והן בהשטח של חלקו האמצעי היה מדת ארכו בערך חמשים אמה. (לא יודע אם המקור מוסמך)​

ברוקח אי' מידות אחרים לגמרי, פי כמה....

בתוספות השלום אסתר א, ב: 'תנא רוחבו שלש פרסאות, וגובהו, שלשים פרסאות, ושס"ה מעלות היה לו'.

 

[נכון מאוד]

וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר

והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש, א''ר לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר, כרשנא אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך, שתר כלום הקריבו לפניך שתי תורין, אדמתא כלום בנו לפניך מזבח אדמה, תרשיש כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו {שמות כח-כ} תרשיש ושהם וישפה, מרס כלום מירסו בדם לפניך, מרסנא כלום מירסו במנחות לפניך, ממוכן כלום הכינו שלחן לפניך. (מגילה יב: )​

יפה,
אני מצרף לזה פירוש מעניין (ילקוט אחשוורוש קעא ע"ב)

 

[נכון מאוד]

נכון מאוד, ועוד אחד שמובא באותו זוהר שמוזכרת אסתר

יוסף הצדיק ?

 

[שרלוט]

@שרלוט זה לא פתיר?

יש מה לנסות?
עכשיו אני רואה את החידה.