חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[sl disign]

שש נערות
היו מטיילות
בששה מקומות
היו הן מבלות
בתחילתם וסופם
ראו באו לנגדן

התיצבו
אַל תִּירָאוּ הִֽתְיַצְּבוּ וּרְאוּ.
לֹא לָכֶם לְהִלָּחֵם בָּזֹאת הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ.

בא השוט בכתפן
והשוטרים על ידן
ימים למוות קרבים
בהן הם נפגשים
ובאחרונה ניצבים
סוסים ופרשים

והתיצבו
וְשֹֽׁטְרָיו וְלָֽקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִֽתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּֽךְ.
הֵן קָֽרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִֽתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַֽאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִֽיהוֹשֻׁעַ וַיִּֽתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵֽד.
אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים.

הורמו אז מטות
אופני צדיק נוטות
בארבע תחנות
היו הן שוכנות
אצל מקריב עולה
ובין שני סיבובים
בציווי על הגדה
כי חרב מסביב

התיצב - שתי הו' ירדו. השווא בצ' נהפך לצירה.
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל עֹֽלָתֶךָ.
וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל עֹֽלָתֶךָ.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה וַיִּסֹּב וַיַּעֲמֹד.
הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ.

נוספו עוד חמשה
ובתשעה היתה גישה
אל השמים תחילה באו
ולבסוף לפני הגיעו

יתיצב - ה' ועוד ה' שווה י'
מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹֽא יִתְיַצֵּב אִישׁ.
לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב.

 

[כל שם שתרצה]

התיצבו

בא בא אל בן חלקיה ניצב, בעקבות המוך נחצב
צעד ארבעה וחמשה, ראה והנה שלשה
כפולות בדמותן, משנות סדרי מבטן
נלקחו במחשבה, על איכות התשובה

 

[כל שם שתרצה]

איברים חמשה
במקומות שלשה
לצד עליה והנחה
היתה להם מנוחה
שבט בלבם פגע
והנה הם פי שבע
בראשם וסופם נשברו
ובתורה לא נזכרו
אל הבית הגיעו
וחרפות הופיעו
נוסף מטה על ידם
שמן ורקב לצידם
מן הבית מהר יצאו
ובן אלישמע נתראה
עמד ביניו ולבדם באו
והנה יבשו בנבואה
סרו אז החמישים
והששה בראש פוגשים
והנה ימים באים
בעשן הם נישאים
סר המטה והנה הם
עומדים בעקבותיהם
בין יבשים הנה באו
וזולתם לא נמצאו
והם שוב הלכו
ואל הבית נכנסו
שתי פעמים דרכו
וליד האש נתפסו

 

[sl disign]

איברים חמשה
במקומות שלשה
לצד עליה והנחה
היתה להם מנוחה

עצמתי
וְהַֽעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּֽה.
וְהַֽעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶֽם.
הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי.

שבט בלבם פגע
והנה הם פי שבע
בראשם וסופם נשברו
ובתורה לא נזכרו

עצמותי - נוספה ו', מופיע שבע פעמים.
שִׁוִּיתִי עַד בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי.
בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי.

אל הבית הגיעו
וחרפות הופיעו

בעצמותי - נוספה ב'
בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי.

נוסף מטה על ידם
שמן ורקב לצידם

בעצמותיו - נוספה ו'
וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו.
אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.

מן הבית מהר יצאו
ובן אלישמע נתראה
עמד ביניו ולבדם באו
והנה יבשו בנבואה

עצמותינו - הב' ירדה, נוספה נ' בין אותיות י' וו'.
הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ.

סרו אז החמישים
והששה בראש פוגשים
והנה ימים באים
בעשן הם נישאים

ועצמותי - הנ' ירדה, הו' עברה להתחלה.
כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ קֵד נִחָרוּ.

סר המטה והנה הם
עומדים בעקבותיהם
בין יבשים הנה באו
וזולתם לא נמצאו

עצמותיהם - הו' ירדה, נוספו אותיות הם בסוף.
וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה בְּיָבֵשׁ.

והם שוב הלכו
ואל הבית נכנסו
שתי פעמים דרכו
וליד האש נתפסו

בעצמתי - אותיות והם ירדו, נוספה ב'.
כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי.
מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי.

 

[כל שם שתרצה]

עצמתי

גם על זה שייכת התגובה הקודמת..

 

[כל שם שתרצה]

ידידים חמשה
במקומות שלשה
היו הם נפגשים
בספרי החומשים
מים באו על ידם
וגם נחל לצידם
ראשן בחולשה בא
כי באה יד לפניהם
והנה זית ושמן בא
ככתוב לאחריהם
אחרית חסרה גלגלה
מאום נראה בחלום
לבו של ראש אז נמלא
כי יהוא לא בא הלום
איל עליו הנה נדרש
בבית קדוש ומקודש
בא מקל על ראשיתם
כפלו בשבע פגישתם
בתחילה מעלות מופיעות
ולבסוף ראו הם צלעות
שבו להם אל הזכירה
הראשונה שבתורה
אך נתחזקה אבן הראשה
כי לפניה מלאי-דעת חמשה
כפלו כולם ההופעה
במקומות ארבעה
בראשונה אצל בקעה
דרכם בתורה נודעה
אצל מדבר וירושה
ועם כושל בחולשה
שבו להופעה קודמת
אליהם משענת הביאו
מחצית שביה הסירו
ארבעים בחלום באו
ובבדידותם נזכרו
אצל בן אדם נביא
אם פרשה כף להביא
והנה באים חבויים
בינות לכרובים עשויים

 

[כל שם שתרצה]

ראיתי עירה של יהועדן
מתייפחת, פורשת כפיה
על כי רחק ממנה בחיר בניה
זה שבעת ימים לא בא עדנה
נפקד מקומו ולא ראיתיו עד הנה
מי יתן ואחרי בלותו תהיה לו עדנה
ישוב מהרה יחדש נעוריו כבראשונה

 

[מתגעגע]

מי מפרשתנו העלה קורבנות ליד ים סוף ?

ופרעה הקריב - לבעל צפון (מכילתא, בעל הטורים)

למה זכו המצריים להיקבר ?

תבלעמו ארץ. מכאן שזכו לקבורה בשכר שאמרו (לעיל ט כז) ה' הצדיק (רש"י)
אמר להם הקב"ה למצריים אתם גמלתם חסד עם יעקב עבדי אף אני אתן לכם ולבניכם שכר טוב בעולם הזה, כשמתו המצריים בים לא טבעו בים וזכו להקבר, שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ (פרקי דרבי אליעזר פי"ז ועי' שם בפרק ל"ט וברד"ל)
וניתנו לקבורה שם בזכות שאמרו כי ה' נלחם להם במצרים, והיינו דכתיב נטית ימינך תבלעמו ארץ, שנשבע הקב"ה לארץ שלא תענש על קבורתן (רשב"ם פסחים קי"ח: ד"ה פלוט)​

 

[כל שם שתרצה]

איזה הלכה מעשית, לומדים מזה שלא מצאו במדבר מים שלוש ימים ?

לקרוא בשני וחמישי, שלא ישהו שלשה ימים בלא תורה (בבא קמא פב, א).

 

[מתגעגע]

עפ"י הגמרא בסנהדרין נח: שב"נ מותר בקרובות האב.
עיין פרדס יוסף וארא אות כ מביא את זה, וראיתי בעוד מקומות לא זוכר כעת איפה.​

התפלאתי כי בדעת זקנים כתב: ויקח עמרם, מדרש, לפי שנולד משה מאחות אב לכך לא נכתב כרת בערות דודתו מפני כבודו, וזהו שייסר הפייט באזהרות חוקה אחות אב על כל נעלם תכסך בושה ונכרת לעולם. אבל האמת היא שזה לא פלא.​

 

[מתגעגע]

איך חז"ל קוראים לפדיון הבן, ומדוע?

 

[כל שם שתרצה]

איך חז"ל קוראים לפדיון הבן, ומדוע?

ישוע הבן (בבא קמא פ.).
כי ישועה לשון פורקן (רש"י שם) או משום הבן נושע ונמלט ממעי אמו (רבינו תם שם).

אבל בגלל שהבאת באשכול הזה, נראה שהתכוונת לזה (הובא ב'דף על הדף' שם):
וכתב הגה"ק מצאנז - קלויזנברג זצ"ל בשו"ת דברי יציב (יו"ד ס' קצ"ט וסי' ר"ג) על פי מה דהביא החיד"א במדבר קדמות (אות פ' אות י') מסורת מפי זקנים שאיש אשר יקיים מצות פדיון הבן, ינצל הבכור מפגעי חולי ילדים, ויחי' ויגדל והי' לאיש. ובס' חסידים (סי' של"ד) מעשה בבחור שהי' נוטה למות וצעק תפדוני, ונתנו לכהן ה' סלעים וחי. ואי' ממהר"א גאלאנטי שלהשטן יש שנאה על ישראל על שנהרג כל בכור בארץ מצרים, לכן רוצה להרוג כל בכור, וצריך לפדותו ממנו בה' סלעים, וזהו בי ישוע הבן, שעל ידי הפדיון הבן הרי הוא נושע וניצול ממות לחיים ומצוה לרוחה.

אגב, יש פירוש מעניין של החתם סופר (בב"ב ס, ב) שישוע הבן הוא יום המילה. אלו דבריו:
לישוע הבן נ"ל ע"ד שקורין לסדר נזיקין סדר ישועות ה"נ קורין ליום המילה יום ישוע הבן כי מזיקי' אותו שהרי משו"ה אין אומרי' שהשמחה במעונו משום דאיכא צערא לינוקא ע"כ הוה כעין היזק הבן קורי' לו ישוע הבן:

 

[מתגעגע]

אבל בגלל שהבאת באשכול הזה, נראה שהתכוונת לזה

התכוונתי לפסוק אחר בפרשה שאליו רש"י בב"ק מתכוון

וכתב הגה"ק מצאנז - קלויזנברג זצ"ל בשו"ת דברי יציב (יו"ד ס' קצ"ט וסי' ר"ג)
אגב, יש פירוש מעניין של החתם סופר (בב"ב ס, ב) שישוע הבן הוא יום המילה.

מדהים. יישר כח

 

[מתגעגע]

על ליבו חי"ת

והוא מכה החי"ת

 

[מתגעגע]

היכן רש"י מביא ראיה לדבריו בפרשת בשלח - מפסוק מפרשת וארא ?

וכל רכב מצרים. ועמהם כל שאר הרכב, ומהיכן היו הבהמות הללו, אם תאמר משל מצרים, הרי נאמר וימת כל מקנה מצרים (שמות ט, ו.)

עוד מקום - שבפרשת וארא לא כתב את זה

כוונתי שרש"י כבר כתב את הפי' הנ"ל בפ' וארא [- באדם ובבהמה. ואם תאמר מאין היו להם הבהמות והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים, אלא לא נגזרה גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד, שנאמר במקנך אשר בשדה והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים. וכן שנויה במכילתא אצל ויקח שש מאות רכב בחור], ובעצם החידה היא, היכן רש"י מביא פי' לפסוק בפ' וארא - בפ' בשלח?​

 

[אלישבע רבינוביץ]

..

 

[מתגעגע]

..

דהיינו?

 

[מתגעגע]

מי סיפר למשה רבינו היכן קבור יוסף?
(יש בזה כמה שיטות)

 

[מתגעגע]

יש שתי מילים בתנ"ך שבהן הטעם מופיע על ההברה השניה לפני האחרונה (מלעיל דמלעיל) ואחת מהן בפרשתנו בשלח

נערמו

מעניין. ומה המילה ה-2

 

[אלישבע רבינוביץ]

דהיינו?

זה החידה