חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 
שמעבר לשכר שהם קיבלו את הטרפה, קיבלו שכר שהרחיקו אותם מהנבלה, כי נבלה נהרג ע"י השטן, והכלב מפחדים מהשטן וצועקים כשהם בעיר, ולכן הרחיקו אותם מנבלה ? (הש"ך שם)
אמר הרקליטוס כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מחתכין את הנבלה לפני הכלבים[שבת קנה]:
 
מדרש רבה - חומש שמות
וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין הָיָה קָבוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְלָכִים קְבוּרִים, וְעָשׂוּ מִצְרִים כְּלָבִים שֶׁל זָהָב בִּכְשָׁפִים שֶׁאִם יָבוֹא אָדָם לְשָׁם יִהְיוּ נוֹבְחִים וְקוֹלָן הוֹלֵךְ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְשִׁתְּקָן משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות יא, ז): וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ. הִתְחִיל משֶׁה צוֹוֵחַ יוֹסֵף יוֹסֵף הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ (בראשית נ, כה): פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקים אֶתְכֶם, מִיָּד נִתְנַדְנֵד הָאָרוֹן וּנְטָלוֹ משֶׁה.

פרי חנן על התורה - שמות
וכן כותב המדרש (ש''ר פר' לא) על הפסוק וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ למה לכלב? אלא אמר הקב''ה חייבים אתם לכלבים, שבשעה שהרגתי בכורי מצרים והיו המצריים יושבים כל הלילה וקוברים מתיהם והכלבים נובחים להם ולישראל אינם נובחים שנאמר (שמות יא) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו לפיכך אתם חייבים לכלבים, ע''כ.
יפה מאוד.
המראי מקום הב' הוא בעצם ההסבר הפשוט, והמראי מקום הא', רואים שם בעיקר שמשה השתיקם ולא שהם בעצמם.

1. ועצם לא תשברו בו 2. עזרו במכת בכורות
 
1. ועצם לא תשברו בו
זוהר מתורגם:
מַה כָּתוּב? וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, לְהַרְאוֹת בּוֹ קָלוֹן, וּבְכָל אוֹתָם אֱלִילֵי מִצְרַיִם. שֶׁהֲרֵי הָיוּ זוֹרְקִים בַּשּׁוּק אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ, וּבָאוּ הַכְּלָבִים וְגָרְרוּ אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הָעֲצָמוֹת הֵן תִּקּוּן הַגּוּף, וְדוֹמִים לְגָוֶן אַחֵר, וְיִשְׂרָאֵל זָרְקוּ אוֹתָם לַשּׁוּק בְּדֶרֶךְ קָלוֹן, וְלָכֵן כָּתוּב וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. אַתֶּם לֹא תִשְׁבְּרוּ, אֲבָל הַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְשַׁבְּרִים אוֹתוֹ.
 
זוהר מתורגם:
מַה כָּתוּב? וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, לְהַרְאוֹת בּוֹ קָלוֹן, וּבְכָל אוֹתָם אֱלִילֵי מִצְרַיִם. שֶׁהֲרֵי הָיוּ זוֹרְקִים בַּשּׁוּק אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ, וּבָאוּ הַכְּלָבִים וְגָרְרוּ אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הָעֲצָמוֹת הֵן תִּקּוּן הַגּוּף, וְדוֹמִים לְגָוֶן אַחֵר, וְיִשְׂרָאֵל זָרְקוּ אוֹתָם לַשּׁוּק בְּדֶרֶךְ קָלוֹן, וְלָכֵן כָּתוּב וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. אַתֶּם לֹא תִשְׁבְּרוּ, אֲבָל הַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְשַׁבְּרִים אוֹתוֹ.
נכון מאוד.
ומעניין שהש"ך מביא זוהר קצת אחרת, וז"ל:
או נאמר טעם אחר למה אמרה תורה לתת טריפה לכלב, לפי שאמרה תורה ועצם לא תשברו בו , כמו שאמר בזוהר
ויחמון ליה וישתמודעון ליה דאיהו דחלא דילהון ולא יאמרון דחיה או דמילא אחרא הוא ויחמון גרמוי רמאן בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה ועל דא שפמים. ודרך הכלבים לאכול העצמות ולא אכלו כדי לפרסם נסיו של הקב״ה, הס לא רצו לאכול עצמות נתן להם הקב״ה בשר.
 
מה הכלל מקראי שרש"י חוזר עליו בפרשתנו ארבעה פעמים ?
ראיה מפרשתנו שפתרון לסכסוך מול מועטים הוא לא הסכם שלום, אלא טרנספר - העברה למקום אחר ?
למי רמז הקב"ה השבוע שנתחייב גלות בערי מקלט ?
חטא של חם (בן נח) שסיפר לאחיו שראה את ערות אביו, מוזכר בפרשה בהקשרים שונים פעמיים ?
 
נערך לאחרונה ב:
ראיה מפרשתנו שפתרון לסכסוך מול מועטים הוא לא הסכם שלום, אלא טרנספר ?
אם הבנתי את המילה טרנספר:
כסף ישיב לבעליו. ישיב, לרבות שוה כסף ואפילו סובין (שם ז.) (והא דכתיב מיטב שדהו וכתב רש"י שהניזקין מן העידית, תירץ בגמ' בפרק קמא דבבא קמא רב הונא בריה דרב יהושע, דזהו אם בא לגבות קרקע, אבל מטלטלי כל מילי מיטב הוא, דאי לא מזדבן הכא מזדבן הכא)
 
מי הם ששרו ג"כ יחד עם בני ישראל על הים, ומה קיבלו בשכרם?
הפכתי את ארון הספרים, הדבר היחיד שמצאתי (כנראה אתה לא מתכוון זה) זה במכילתא פרשה ז, ח, שאומות העולם אמרו שירה יחד שנפטרו מפרעה וכפרו בעבודה זרה.
עוד מובא במכילתא ו, טו, שגם ההרים השמים הגבעות והארזים שמחו בגאולתן של ישראל. לא כתוב שזה היה בשעת קריעת ים סוף ושאמרו שירה.

(יש לי השערה שאולי הכוונה המתים או הארזים שיעקב נטע או השמש (שנעמדה דום), אך לא מצאתי כגון זה.

אשמח אם תכתוב את הפתרון, לפחות חלקי.
 
נערך לאחרונה ב:
חטא של חם (בן נח) שסיפר לאחיו שראה את ערות אביו, מוזכר בפרשה בהקשרים שונים פעמיים ?
כי תקנה עבד,
לא תצא כצאת העבדים- חם הביא לעולם את מושג העבדות בגלל חטאו (הקללה שנוח קילל אותו)
 
חטא של חם (בן נח) שסיפר לאחיו שראה את ערות אביו, מוזכר בפרשה בהקשרים שונים פעמיים ?
"וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו'', המפרשים דנים בין עבד יהודי לעבד כנעני
וכנען כאמור אחד מבניו של חם יש לו דינים שונים מאשר לעבד עברי כפי המובא בפרשה.
 
ואשא עיני וארא והנה שלשה רוסיות:
ואני הרקליטוס ראיתי במראה והנה גְּוִיֹתֵיהֶנָה כמראה הדג:
ולהנה הרוסיות שנים כנפיים לאחת להן יכסו את גְּוִיֹתֵיהֶנָה:
ויוגד לי במחזה לאמר אשר נשאום כנפיהם מארץ מרחקים:
ואומר אל הקול הדובר בי מאיפה יאתיון: ויעף אלי אחד מהשרפים
ויאמר אלי מאסיה: ואומר אהה מה אעשה לאלה היום כי חיפשו עלי
עלילות דברים: אתה יושב בסתר עליון צדיק ואלוף אתה לא יהיה לך רעה:
ומה אעשה לאלה אשר במשפטים ובדין יבואו ולא נמצאו עוד:
כי לא נמצא בכל העם אשה כשופטים האלה
לגבורה בכל הארץ אשר יבאו ביד לשפוט:
אשר יאכלו ראש הפרי ויקיאו סופו:
והלא אמר החכם פן תשבענו והקא תו:
התשובה נראית לי המילה: אנה
אם זו אכן התשובה אשקול להרחיב בנידון :unsure:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה