חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[כל שם שתרצה]

וַנַּגֶּד בניקוד הזה מופיע פעמיים:
בשתי פרשיות חופפות : בראשית פרק מג, בראשית פרק מד
לשלושים ושש מוקפות: ונגד לו (לו=36)

יפה מאוד!!
תיקון קל: שתי פרשיות אינן 'פרקים'. אלא פרשיות בתורה: מקץ, ויגש.
'מוקפות' בפירוש מילולי - סמוכות. אך כאן הכוונה שיש מקף אחריהן המחברן לתיבה הבאה.
(רק לאחרונה הוגד הוגד לי שיש מאגרים שאין בהם 'מקפים'. וזה קצת חבל, כי היה לי איזה רעיון לשלב טעמי המקרא בחידות..).

אבל לאחר מכן הבנתי שבשפתו של @כל שם שתרצה יש מונחים שונים

אם כי המשפט הזה:

בשמונה מקומות באו

הוא כפשוטו. אז חסרים עוד שנים..

 

[שרלוט]

הוא כפשוטו. אז חסרים עוד שנים..

בין חכמים ונבונים
'' חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים''

בין ירושלים וזקנים
'' בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו''

תודה רבה על החידות היפות והמושקעות
בזכות האשכול הזה פרשת השבוע די שגורה על לשוני

 

[כל שם שתרצה]

מרכבות- הם לא דווקא אלו הכרכרות של המלכים, מקלות זה לא שוטים

מה לעשות? כשרוצים לעשות חידה, חייבים 'להרגיש' את האותיות, לחוש את המילים, ולהאניש את כל המושגים.
לחיות את האלופים בין הבתים, להביא מן הגמלים אל הדלים: הא לכם ווי תלייה, כלי זין תחגרו למלחמה ולא תחטאו בהטיית ידית כף כפופה, נקו כפיכם ולמדו בלא מום, את אבי יהושע סמכו בעינו ובפיו, כי איש צדיק הוא, כי יבוא אליכם קוף ראשו בשלשה מקלות, התוו עליו תיו מיתה והכוהו בחבטה..
מקווה שלאט לאט הסגנון הזה ימצא חן. כי בעיני הוא כבר מצא.

 

[ירושלמי987]

שני מילים נצמדות אנחנו
בראשונה מילה המשמש בארבע פנים לידי
בשניה הוסיפו לי ששה
בשלישית הזכרתי לכם מה שעברתם בגלות
וברביעית גם המשוגע הוזכר

 

[שרלוט]

אגב, איך אומרים פרשת השבוע שגור על לשוני או שגורה?

 

[כל שם שתרצה]

אגב, איך אומרים פרשת השבוע שגור על לשוני או שגורה?

הפרשה שגורה. השבוע נסמך אליה.

 

[ירושלמי987]

הפרשה שגורה. השבוע נסמך אליה.

זה הכלל באמת? המילה הצמודה? הרי הכוונה יותר על פרשת

ועוד משהו
אני בדקדוק לשון הקודש חלש מאוד
כתבתי כבר שלשון קודש אינו שפת האם שלי
ואשמח שבביקורת בונה תצביע גם על טעיות דקדוק שלי

 

[כל שם שתרצה]

שני מילים נצמדות אנחנו

זה לא פתרון שכבר הובא (אתם ידעתם?)

 

[ירושלמי987]

זה לא פתרון שכבר הובא (אתם ידעתם?)

אכן זו הכוונה על אתם ידעתם
ולא זכרתי את אתם ידעתם
וגם אם הנפתי בוהן אתם ידעתם שאפשר לעבור מבלי משים לב
אבל אתם ידעתם כי האשמה תלוי בך
איך אפשר לזכור כל החידות, כי אתם ידעתם כמה חידות כבודו מביא

 

[כל שם שתרצה]

זה הכלל באמת? המילה הצמודה? הרי הכוונה יותר על פרשת

דוקא בגלל זה. היא העיקר, לא בגלל צמידותה, אלא בגלל תוכנה.
והפרשה היא הלא לשון נקבה.
למשל: רבינו הקדוש צח הלשון כותב במשנה:
תפילת הערב אין לה קבע. לה (לתפילה) ולא 'לו' (לערב).
לגבי טעויות דקדוקיות, נתחיל עם תיקונים בסיסיים של זכר ונקבה.
שתי מילים ולא שני. לשון זכר: אחד שנים שלשה ארבעה וכו'. לשון נקבה: אחת שתים שלש ארבע.
סימן ההיכר היסודי הוא לבדוק את המילה בתואר 'גדול'. מילה גדולה או מילה גדול? - גדולה.
אמור מעתה: שתי מילים.

 

[כל שם שתרצה]

שתי מילים מביעות סירוב
ראשונה שלילה ושניה חיוב
בתשעה מקראות במקרא
ושני שלישם בספר התורה
ראשונה אצל משלחי נערה
שניה אצל נאספים בארה
שלישית בפי נקמה מבקשים
רביעית אצל ראש המבקשים
חמישית בפי אשר לב מניאים
שישית בדברי קצינים ונשיאים
שביעית בפי נשבעים על בנות
ואחרית אצל החוששים מלבנות

 

[ירושלמי987]

דוקא בגלל זה. היא העיקר, לא בגלל צמידותה, אלא בגלל תוכנה.
והפרשה היא הלא לשון נקבה.
למשל: רבינו הקדוש צח הלשון כותב במשנה:
תפילת הערב אין לה קבע. לה (לתפילה) ולא 'לו' (לערב).
לגבי טעויות דקדוקיות, נתחיל עם תיקונים בסיסיים של זכר ונקבה.
שתי מילים ולא שני. לשון זכר: אחד שנים שלשה ארבעה וכו'. לשון נקבה: אחת שתים שלש ארבע.
סימן ההיכר היסודי הוא לבדוק את המילה בתואר 'גדול'. מילה גדולה או מילה גדול? - גדולה.
אמור מעתה: שתי מילים.

תודה
גם אם ידוע לי כללים פשוטים אלו של לשון זכר ונקבה במס'
או סימן ההיכר בתואר גדול או גדולה
אני יכול לטעות בזה
עקב שפה האחרת שאני מדבר

 

[כל שם שתרצה]

גם אם ידוע לי כללים פשוטים אלו של לשון זכר ונקבה במס'

אז להעיר או לא?
אני בדרך כלל נוטה לא להעיר בכלל.

 

[ירושלמי987]

אז להעיר או לא?
אני בדרך כלל נוטה לא להעיר בכלל.

כן
להעיר ולהאיר

 

[sl disign]

שתי מילים מביעות סירוב
ראשונה שלילה ושניה חיוב
בתשעה מקראות במקרא
ושני שלישם בספר התורה
ראשונה אצל משלחי נערה
שניה אצל נאספים בארה
שלישית בפי נקמה מבקשים
רביעית אצל ראש המבקשים
חמישית בפי אשר לב מניאים
שישית בדברי קצינים ונשיאים
שביעית בפי נשבעים על בנות
ואחרית אצל החוששים מלבנות

לא נוכל
יש רק שמונה.
וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵֽד' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טֽוֹב: הִנֵּֽה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר ד'.
וַיֹּֽאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָֽסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָֽלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּֽאן.
וַיֹּֽאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַֽעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּֽי חֶרְפָּה הִוא לָֽנוּ.
וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּֽנוּ.
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָֽמְרוּ לֹא נוּכַל לַֽעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּֽי חָזָק הוּא מִמֶּֽנּוּ.
וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בד' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם.
וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֵת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה.

 

[ירושלמי987]

משולש באתי משלוש משולש
אצל אבי האומה אני נזכר
ושתי פעמים בעמדם לפני המלך

 

[כל שם שתרצה]

יש רק שמונה.

יש תירוץ?
בהתחלה כתוב 'תשעה מקראות', ובפרטן יש רק שמונה..

 

[sl disign]

יש תירוץ?
בהתחלה כתוב 'תשעה מקראות', ובפרטן יש רק שמונה..

כי באחד יש פעמיים.

 

[ירושלמי987]

וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּֽנוּ.

למה זה נקרא ראש המבקשים?

 

[כל שם שתרצה]

כי באחד יש פעמיים.

בכל אופן הייתי צריך להדגיש את זה..