חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[sl disign]

חמשה איברים מהלכים
בשביעי המה דורכים
בשתי פעמים הולכים
בראש חי אחד ניצב
גם ראש שלישי יתייצב

והדגה
פרק ז'
פס' יח - וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת.
פס' כא - פס' שלישי אחרי יח - וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה.

נפלו מהם ששה
והנה הם בשלשה
באחת לצד מצרים
בשנית אצל נחליים
ובאחרית ליד מעיים

הדגה - הו' ירדה
זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם.
כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה.
מִמְּעֵי הַדָּגָה.

ראשם הסירו מעליהם
ובדד ישבו בדבריהם
בין תבנית ובין מים
אחר אדמה וגם שמים

דגה - בלי ה'
בַּשָּׁמָֽיִם: תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בַּֽאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם.

באה לה אחריתם
וניצבה בראשיתם
שקטו להם השלשה
פתחו פיהם החמשה
והנה לצידם זמנים ששה
לילות עם ימים שלשה

הדג - הה' שבסוף המילה הלכה להתחלה, הג' בלי ניקוד, הה' עם פתח.
בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.

כה נוספו על ראשיתם
ואצל יבשה הופעתם

לדג - ה+כה=ל
לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

ועת שכחו לימודם
בליעה באה על ידם

דג - בלי ל'
וַיְמַן ד' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה.

 

[כל שם שתרצה]

והדגה

מושלם!!

 

[כל שם שתרצה]

צלעות שש
ולצידן אש
בשני מקומות באו
ויותר לא הופיעו
בראשון בשני
בתשיעי בתוך הכד
בשני בראשון
של העומד על כבר
בדלת הופיעה
בין ענן לנוגה
נלקח מת מהם
ובתוכו שען הובא
וחידשו עלומיהם
כי ניצבו מעליהם
והנה חמש צלעות
שוב בשתים מופיעות
והאחרית עמדה
ובין שביותיה הפרידה
ראשונה ללבה הצמידה
והשניה הותירה גלמודה
עמד לו גם המלמד
ושני אופנים חידש
אחד אשר עליו עומד
והשני מרעהו ביקש
אז ראו את בית המלך
בפסיעות שתים לצידם
ובשניה בית מלכותו
במנין חמש למצעדם

 

[sl disign]

צלעות שש
ולצידן אש
בשני מקומות באו
ויותר לא הופיעו
בראשון בשני
בתשיעי בתוך הכד
בשני בראשון
של העומד על כבר
בדלת הופיעה
בין ענן לנוגה

מתלקחת
חומש שמות - ספר שני פרק ט, פסוק כד
וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד.
פרק א, פסוק ד'
עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ.

נלקח מת מהם
ובתוכו שען הובא
וחידשו עלומיהם
כי ניצבו מעליהם

משענת - ו'
ותלקח

והנה חמש צלעות
שוב בשתים מופיעות
והאחרית עמדה
ובין שביותיה הפרידה
ראשונה ללבה הצמידה
והשניה הותירה גלמודה
עמד לו גם המלמד
ושני אופנים חידש
אחד אשר עליו עומד
והשני מרעהו ביקש
אז ראו את בית המלך
בפסיעות שתים לצידם
ובשניה בית מלכותו
במנין חמש למצעדם

אחרית - ת', השווא של הת' התחלק אחד לדגש בת' ואחד נשאר לחיריק.
הל' - הוסיף מהפתח לקמץ ולקח את הדגש של הק'.
וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ.
וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ.

 

[כל שם שתרצה]

מתלקחת

מושלם!!

של העומד על כבר

הוא כמובן יחזקאל, שעמד על 'נהר כבר'.

והאחרית עמדה
ובין שביותיה הפרידה
ראשונה ללבה הצמידה
והשניה הותירה גלמודה
עמד לו גם המלמד
ושני אופנים חידש
אחד אשר עליו עומד
והשני מרעהו ביקש

החלק הזה של הפתרון לא מדויק לגמרי. (לא השארת ניקוד לאות ת'..)

אחרית - ת', השווא של הת' התחלק אחד לדגש בת' והשני הלך לל'.
הל' - הוסיף מהפתח לקמץ ודגש לקח מהשווא של הת'.

 

[sl disign]

החלק הזה של הפתרון הזה לא מדויק לגמרי. (לא השארת ניקוד לאות ת'..)

ערכתי.

 

[כל שם שתרצה]

איברים ששה
במקומות שלשה
בפרשה השניה
ראשונה בשניה
שניה ברביעית
שלישית בשביעית
שרביט נוסף בראשם
והנה הם בשלישית
אצל השמינית
אז הסירו יד ומשענת
החליפו כולם האופנים
מלבד המשענת
והנה הם בדברי הימים
לששה ושלשים דבקים
אצל מתפלל לאלקים
ובכן, סרו מהם חמשה
רכבה עין כמו אחרית
מושבה הביאה אל ששה
הובאו פעם וגם שנית
פעם לצידה לבנה
ובאחרת רמון לימינה
נפתחה עין ונחטפה
ראשיתה וגם רגלה
נפתחו בלא חטיפה
אז הופיעה ושכנה לה
בין מקטרת וענן

 

[מתגעגע]

אז כנראה שלא זו כוונת המסורה.
הנה היא בלשונה המלא:
צפה בקובץ המצורף 1545492
והכוונה שבכל ראשי הפסוקים שיש בהם תיבת 'וגם' היא מופיעה עם ו', מלבד חמשה פסוקים שבהם הפסוק מתחיל במילה 'גם' בלי ו'.

זה בדיוק פתרון החידה

 

[כל שם שתרצה]

זה בדיוק פתרון החידה

אז לא הבנתי את כוונתך במה שכתבת:

מעניין למה המסורה מתעלמת מזה.

ממה היא התעלמה?

 

[מתגעגע]

אז לא הבנתי את כוונתך במה שכתבת:

ממה היא התעלמה?

מראשי הפסוקים שמתחילים עם המילה 'וגם'

 

[כל שם שתרצה]

מראשי הפסוקים שמתחילים עם המילה 'וגם'

דווקא זכור לי שראיתי במסורה הקטנה שיש י"ג פסוקים שיש 'וגם' בריש פסוק (זה לא לפני כעת).
(אבל לפי הרשימה שהבאתי יש רק י"ב).
גם לא ברור לי למה המסורה שבפרשתנו מנתה את אלו שבתורה 'ויהושע שופטים' בלבד, למה לא מנו את אלו שבכל המקרא? ידוע לך אם יש לזה תקדים במסורה?

 

[sl disign]

איברים ששה
במקומות שלשה
בפרשה השניה
ראשונה בשניה
שניה ברביעית
שלישית בשביעית

העתירו
פרשת וארא
מכת צפרדע -
וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ד' וְיָסֵר הַֽצְפַרְדְּעִים.
מכת ערוב - הַעְתִּירוּ בַּֽעֲדִֽי: וְסָר הֶֽעָרֹב.
מכת ברד - הַעְתִּירוּ אֶל ד' וְרַב מִֽהְיֹת קֹלֹת אֱלֹקים וּבָרָד.

שרביט נוסף בראשם
והנה הם בשלישית
אצל השמינית

פרשת בא
מכת ארבה וְהַעְתִּירוּ וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה.

אז הסירו יד ומשענת
החליפו כולם האופנים
מלבד המשענת
והנה הם בדברי הימים
לששה ושלשים דבקים
אצל מתפלל לאלקים

והעתר - י' וו' ירדו
הו' נשארה אותו דבר, והשאר החליפו ניקוד.
דברי הימים - וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר לוֹ - ששה ושלושים.

ובכן, סרו מהם חמשה
רכבה עין כמו אחרית
מושבה הביאה אל ששה
הובאו פעם וגם שנית
פעם לצידה לבנה
ובאחרת רמון לימינה

ועתר - ע' בסגול כמו הת', הקמץ בע' הלך לו'
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן.
עַיִן רִמּוֹן וָעֶתֶר.

נפתחה עין ונחטפה
ראשיתה וגם רגלה
נפתחו בלא חטיפה
אז הופיעה ושכנה לה
בין מקטרת וענן

ועתר - הע' בחטף פתח, הו' בפתח והת' בפתח
וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ וַעֲתַר עֲנַן.

 

[מתגעגע]

דווקא זכור לי שראיתי במסורה הקטנה שיש י"ג פסוקים שיש 'וגם' בריש פסוק

הפליאה היא שכאן במסורה הגדולה מדבר על 'וגם' ולא מפרט אותם אלא מפרט את 'גם'

 

[כל שם שתרצה]

הפליאה היא שכאן במסורה הגדולה מדבר על 'וגם' ולא מפרט אותם אלא מפרט את 'גם'

זה נראה לי מובן, כנראה שהיו שטעו לכתוב 'וגם' במקום 'גם', לכן הוא מונה את אותם שטעו בהם. (גם ראיתי במקום אחר במסורה שכתוב במפורש על וגם בראש פסוק את התיבה 'משב'/משת' שהכוונה ש'משתבשים' בהם, ולכן מונה את המקומות שאינם כמו הכלל, שידעו שהם שונים). - וזו כל עיקר כוונת המסורה, להוציא מהטעויות של 'סבירין' וכדומה, וולהעמיד הגירסא הנכונה במקום שיש חשש שיבוש.

 

[כל שם שתרצה]

העתירו

מושלם!!
טעות דפוס קלה:

והעתר - ל' וו' ירדו

לא היתה ל', במקומה תתני יד.

 

[מתגעגע]

זה נראה לי מובן, כנראה שהיו שטעו לכתוב 'וגם' במקום 'גם', לכן הוא מונה את אותם שטעו בהם.

להיפך, המסורה מדברת על פסוק שמתחיל 'וגם'

 

[מתגעגע]

גם לא ברור לי למה המסורה שבפרשתנו מנתה את אלו שבתורה 'ויהושע שופטים' בלבד, למה לא מנו את אלו שבכל המקרא? ידוע לך אם יש לזה תקדים במסורה?​

גם בעיני יפלא

 

[כל שם שתרצה]

להיפך, המסורה מדברת על פסוק שמתחיל 'וגם'

צודק. אז אולי הטעות שכתבו שם 'גם' במקום 'וגם', והמסורה אומרת שיש רק חמשה יוצאי דופן, ומונה אותם, כדי שידעו שכאן צריכים לכתוב עם ו'.

 

[כל שם שתרצה]

צלעות חמשה
במקומות שלשה
ראשונה הופיעה
אצל שבועה
שניה באה ערוכה
בתחילת הברכה
ועל יד האחרית
ניצבה לה שארית
ראשים קמצו ונצררו
ובחמשה נזכרו
אצל עדולם וליד חברון
ליד אשבע וסביבות גת
אחרית אצל מרכבות
וכולן כאחת רוכבות
באו שלשים בראשם
והנה מלחמה ערוכה
נוספו להם עוד עשרה
ואליעזר ניבא צרה

 

[מתגעגע]

גם ראיתי במקום אחר במסורה

היכן? לא מצאתי