חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

מי הם ששרו ג"כ יחד עם בני ישראל על הים, ומה קיבלו בשכרם?

@נכון מאוד

קודם נמצא את המקור של העופות.

ראיתי מביאים מקור, וזה לא פחות ולא יותר משמו"ר.
כמה חיפשתי ולא מצאתי. אולי אלו שיש להם חיפושים יותר מתקדמות יצרפו את מקור.

לכאורה המקור הוא - "מרגלי בפומייהו דאינשי", כפי שכתב בספר "תוספת שבת" הנ"ל

 

[sl disign]

לכאורה המקור הוא - "מרגלי בפומייהו דאינשי", כפי שכתב בספר "תוספת שבת" הנ"ל

זה כתוב גם בערוך השולחן:
אורח חיים
ג יש מתרעמים על מה שהמנהג בשבת שירה לזרוק חטין לפני העופות, והרי אין מזונותן עליך (מג''א שם). אבל נראה לי דמנהג ישראל תורה, שהרי אין אנו טורחים בשבילם אלא בשבילנו, דמרגלא בפי ההמון שהעופות אמרו שירה על הים, ולכן אנו מחזיקין להם טובה, ואם כן הכוונה כדי לזכור שמחת שירת הים, ולית לן בה, ויש מי שכתב כיון דכונתינו לשם מצוה - מותר (ת''ש).

 

[מתגעגע]

זה כתוב גם בערוך השולחן: (ת''ש).

תוספת שבת

 

[מתגעגע]

לכאורה המקור הוא - "מרגלי בפומייהו דאינשי", כפי שכתב בספר "תוספת שבת" הנ"ל

זה כתוב גם בערוך השולחן:

עכשיו אני רואה שמקורו קדום יותר בקיצור של"ה

 

[מתגעגע]

המהר"ל מפראג היה עילוי מופלא בזמנו, גאון הגאונים בנגלה ובנסתר ובחקירה וכו', והיה מקדש ומשריש אצל כלל ישראל מנהגי ישראל. זקיני האדמו"ר הצמח צדק היה מספר, כשהיה עוד קטן שמע מזקנו אדמו"ר הזקן כשהוא היה קטן היה מספר לו זקנו הגאון ר' משה פויזנער שזקנו המהר"ל מפראג קבע מנהג בשבת פרשת בשלח, וצוה על כל מלמדי דרדקי ועל כל אבות הילדים, לאסוף בשבת שירה כל הילדים לחצר הביהמ"ד. היום - היה אומר המהר"ל - הוא שבת שירה, ואמר להמלמדים לספר להילדים תינוקות של בית רבן ספור קריעת ים סוף, האיך שהצפרים היו מזמרים ורקדו בעת שמשה רבינו וכלל ישראל אנשים ונשים אמרו שירה אז ישיר, והילדים הקטנים קטפו פירות מהאילנות שבים והאכילו את הצפרים המזמרים. המהר"ל היה אומר לתת להילדים הקטנים קאשע, שהם יתנו ויזרקו להעופות ולהצפרים, לאות זכרון להפירות מהים שהילדים הקטנים האכילו להצפרים. ואח"כ היה המהר"ל מברך להילדים, וגם היה מברך לאבות הילדים, שיזכו להכניס בניהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן. (אור השבת לר' עקיבא יוסף ב"ר שלום לייב אייזנבאך ח"א פרק ז עמוד קפג - קטע משיחת כ"ק אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסאהן מליבאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ בש"ק פ' בשלח י"ג שבט תש"ב שיקאגא (נעתק מאידיש))​

 

[שרלוט]

חמישה נערים מופלאים
בפרשה הזו נראים
וכשדגש מגיע והמה מתעלים
הופיעו אחריהם בבלים
בית נכחד
והופיעו שוב בפסוק אחד
בצורת ריבוי הופיעו פעמיים
צמודים אחד לשני בכפל כפליים
מעשרות הופיעו מימנם
וקדש קדשים -גם הנם
חמישית הופיעה בראשית המילה
וארבע פעמים היא מתגלה
ענבים ותאנים
ובשביעי הם מכלים
ויבואו השרים
הכהנים והלווים
פתע לה נוספה ברון
מצאה עצמה אחרי השומרון
והיהודים האומללים
יחיו את האבנים.

 

[sl disign]

חמישה נערים מופלאים
בפרשה הזו נראים

בערמה
וְכִֽי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמֽוּת.

וכשדגש מגיע והמה מתעלים
הופיעו אחריהם בבלים

בערמה - דגש בב'.
וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים - ב' בלים

בית נכחד
והופיעו שוב בפסוק אחד
בצורת ריבוי הופיעו פעמיים
צמודים אחד לשני בכפל כפליים
מעשרות הופיעו מימנם
וקדש קדשים -גם הנם

הב' ירדה והמילה בריבוי.
מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן וּמַעְשַׂר קָדָשִׁים הַמְקֻדָּשִׁים לַד' אֱלֹקיהֶם הֵבִיאוּ וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת.

חמישית הופיעה בראשית המילה
וארבע פעמים היא מתגלה
ענבים ותאנים
ובשביעי הם מכלים
ויבואו השרים
הכהנים והלווים

הערמות - נוספה ה'.
וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים.
הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ.
וַיָּבֹאוּ יְחִזְקִיָּהוּ וְהַשָּׂרִים וַיִּרְאוּ אֶת הָעֲרֵמוֹת.
עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל הָעֲרֵמוֹת.

פתע לה נוספה ברון
מצאה עצמה אחרי השומרון
והיהודים האומללים
יחיו את האבנים.

מערמות - ה' ועוד ל"ה שווה מ'.
וְחֵיל שֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת.

 

[שרלוט]

ארבעה נערים נפלאים
שלוש פעמים מופיעים
אש, קבר וקברות
בפעמים אלו אותם מעטרות
בראשו לפתע באה מאומה
ושוב מצא עצמו ליד הקמה
השן נפלה לו, מה יעשה?
מצא עצמו ליד מנשה
פתח נעלם שווא בא עמו
מצא עצמו 3 פעמים ליד אמו.

 

[נכון מאוד]

המהר"ל מפראג היה עילוי מופלא בזמנו, גאון הגאונים בנגלה ובנסתר ובחקירה וכו', והיה מקדש ומשריש אצל כלל ישראל מנהגי ישראל. זקיני האדמו"ר הצמח צדק היה מספר, כשהיה עוד קטן שמע מזקנו אדמו"ר הזקן כשהוא היה קטן היה מספר לו זקנו הגאון ר' משה פויזנער שזקנו המהר"ל מפראג קבע מנהג בשבת פרשת בשלח, וצוה על כל מלמדי דרדקי ועל כל אבות הילדים, לאסוף בשבת שירה כל הילדים לחצר הביהמ"ד. היום - היה אומר המהר"ל - הוא שבת שירה, ואמר להמלמדים לספר להילדים תינוקות של בית רבן ספור קריעת ים סוף, האיך שהצפרים היו מזמרים ורקדו בעת שמשה רבינו וכלל ישראל אנשים ונשים אמרו שירה אז ישיר, והילדים הקטנים קטפו פירות מהאילנות שבים והאכילו את הצפרים המזמרים. המהר"ל היה אומר לתת להילדים הקטנים קאשע, שהם יתנו ויזרקו להעופות ולהצפרים, לאות זכרון להפירות מהים שהילדים הקטנים האכילו להצפרים. ואח"כ היה המהר"ל מברך להילדים, וגם היה מברך לאבות הילדים, שיזכו להכניס בניהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן. (אור השבת לר' עקיבא יוסף ב"ר שלום לייב אייזנבאך ח"א פרק ז עמוד קפג - קטע משיחת כ"ק אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסאהן מליבאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ בש"ק פ' בשלח י"ג שבט תש"ב שיקאגא (נעתק מאידיש))​

ציטוט מספר מתוך תורתו של הרבי 54 שיחות:

 

[נכון מאוד]

אם התחככה בבהמה ברה"ר והזיקה אותה ואח"כ התחככה בכותל ברה"ר מסיקים שהפעם הראשונה היתה להנאה ופטורה.

נכון מאוד.
והמקור בחשוקי חמד (בב"ק ג.)

 

[חסיד נדבורנה]

מי יודע מה הפרשה מתחילה למה ומה היא מסתימת ולמה

 

[חסיד נדבורנה]

נכון מאוד.
והמקור בחשוקי חמד (בב"ק ג.)

צפה בקובץ המצורף 1571907

הרבה מפרשים מדברים על זה

 

[שרלוט]

מאיזה פסוק בפרשה נלמדים 3000 הלכות?

 

[חסיד נדבורנה]

בפסוק של השור

 

[כל שם שתרצה]

ארבעה נערים נפלאים
שלוש פעמים מופיעים

גדיש

אש, קבר וקברות
בפעמים אלו אותם מעטרות

כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה:
תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ:
וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד:

בראשו לפתע באה מאומה
ושוב מצא עצמו ליד הקמה

וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת:

השן נפלה לו, מה יעשה?
מצא עצמו ליד מנשה

??
אם זה זה:
לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי:
אז נפלה השן יחד עם הראש. וגם הניקוד שונה [גימ"ל בפתח. ורק מהשורה הבאה אנו למדים על כך..]
ולכן צריך לומר: נפלה שן וראש, כיצד יתנחם? מצא עצמו ליד מנחם.. [ואז לכתוב את השורה הנ"ל: הוסר אופן מראשו, מה יעשה? ילך לו אצל מנשה..]
וזה המקרא: בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן גָּדִי עַל יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן:

פתח נעלם שווא בא עמו
מצא עצמו 3 פעמים ליד אמו.

גדי
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
נכפל שלש פעמים.
אבל יש עוד 'גדי עזים' ועוד גדיים שברחו מהחידה..
והחידה כתובה בצורה יפהפייה ומשעשעת!!

 

[נכון מאוד]

נשאר:

פרשת יתרו:
מי בכה בשעת מתן תורה, ואיפה ראו זאת בני ישראל?

רמז: התחיל בהתנגדות, ובסוף ביללה

מה הכלל מקראי שרש"י חוזר עליו בפרשתנו ארבעה פעמים ?
ראיה מפרשתנו שפתרון לסכסוך מול מועטים הוא לא הסכם שלום, אלא טרנספר - העברה למקום אחר ?
חטא של חם (בן נח) שסיפר לאחיו שראה את ערות אביו, מוזכר בפרשה בהקשרים שונים פעמיים ?

מובא באהבת חסר לרבינו החפץ חיים.


עוד חידות:
איפה בפרשה מצאנו, שבגד מסויים היה סימן לטוב, ושבהתנהגות לא תקינה הוצרכו להוריד את הבגד הנ"ל ?
מי היה הכי קרוב למשה רבינו על ההר ?

 

[sl disign]

מי היה הכי קרוב למשה רבינו על ההר ?

ויקם משה ויהושע משרתו. לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן, ואומר אני שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר האלקים, ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל מ' יום, שכן מצינו כשירד משה, וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם.

 

[שרלוט]

אז נפלה השן יחד עם הראש. וגם הניקוד שונה [גימ"ל בפתח. ורק מהשורה הבאה אנו למדים על כך..]

נכון
ככה זה כשמחברים חידה כשעסוקים

אבל יש עוד 'גדי עזים' ועוד גדיים שברחו מהחידה..

בשביל מה להאריך?

והחידה כתובה בצורה יפהפייה ומשעשעת!!

 

[שרלוט]

בפסוק של השור

התכוונתי לפסוק אחר.

 

[כל שם שתרצה]

בשביל מה להאריך?

זה לא הענין של האורך. אלא שזה קצת מטעה, כי נראה שיש לו רק הופעה אחת [במרכבה של שווא וחיריק] והיא ליד מנשה. ופתאום הוא מופיע לו עם עזים וכל מיני דברים אחרים..