חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 
תחפש על הפסוק הזה:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְקֹוָק פֶּן יִפְרָץ בָּם:
ברש"י אכן משמע שאהרן גם הוא עלה. (אמנם הספורנו מפרש שכל הפסוק הזה נאמר על אחר מעמד הר סיני, וכנראה לא רצה לפרש על המעמד עצמו כי בו רק משה לבדו עלה).
ולפי רש"י (שגורס במכילתא קצת אחרת, ע' במזרחי) אכן עלו משה ואהרן. והוא חידוש (אצלי).
כי לפי זה הפסוק: וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת:
מדבר על העם ולא על משה ואהרן. ואם כך אולי גם לא על הזקנים. וצ"ע.
כתוב גם, 'ואל משה אמר עלה אל יקוק אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק'.
בכל אופן לא מאוד התעמקתי בחיפושים, אבל כן ראיתי שיש הרבה רייד על זה, ובבדיקה קלה ראיתי שחוץ מכמובן החזקוני, גם האוחה"ק לומד שהם ממש עלו להר, מצורף.
1707466356956.png



אמנם גם לאחר כל זאת, קשה לי לשמוע שגם יהושע נכלל בזה. ועוד שנדחק להיות למעלה מאהרן.
אמנם חידוש עצום, אך כמובן שאין לנו הבנה בראשונים !
אם אהרן הוצרך להיתר מיוחד בפסוק, לפי המבואר ברש"י, הרי אין לך בו אלא חידושו, ומנין להוסיף עוד את יהושע.
אולי כי יהושע היה המשמש שלו, והלך איתו לכל מקום.
 

קבצים מצורפים

  • אור החיים.png
    אור החיים.png
    KB 122.6 · צפיות: 30
  • האור החיים.png
    האור החיים.png
    KB 61.8 · צפיות: 31
כתוב גם, 'ואל משה אמר עלה אל יקוק אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק'.
אכן. אלא שלפי זה גם נדב ואביהוא ושבעים זקנים עלו אל ההר במעמד קבלת התורה. וזה קשה מהפסוק 'ועלית אתה ואהרן עמך', שגם אם פירושו כמ"ש רש"י הקדוש על מעמד הר סיני, הרי לא נזכרו בני אהרן ולא שבעים זקנים.
וגם מה הלשון אומרת 'מרחוק'. הרי משה עצמו ודאי עלה 'מקרוב'. (נכנס אפילו לתוך הענן).
עיינתי קצת במפרשים שם וראיתי מחלוקת גדולה נטושה.
יש אומרים שהיה זה לפני מעמד הר סיני, שיעלו כולם לפי הדרגה. ויש אומרים שהיה זה יום לאחר מעמד הר סיני, שאז נכרתה הברית (וסדר המקרא מסייעם, שפרשה זו נאמרת בסוף משפטים. והחולקים אומרים שאין מוקדם ומאוחר, ע' רש"י ורשב"ם ורמב"ן וספורנו ועוד).
כך או כך, עוד לא מצאתי שיפרשו שהפרשה הזאת נאמרה על המעמד עצמו, שיעלו גם הזקנים על ההר. אבל יתכן שיש פירוש כזה.
(צריך להבין שמדובר בדבר חמור, יש בו איסור סקילה! כי סקול יסקל או ירה יירה, אם בהמה אם איש לא יחיה! - על כן קשה לי להמציא 'היתרי עליה' למי שלא כתובים במפורש)
לסיכום, אכן מצאתי כדבריך שיש דעה שגם אהרן עלה במעמד הר סיני. אבל שגם יהושע עלה עוד לא מצאתי.
אשמח לראות מקור לזה.
אמנם חידוש עצום, אך כמובן שאין לנו הבנה בראשונים !
מה שנכון נכון. השאלה היא רק מה כוונת דבריהם. לפעמים הקושיא גורמת לדחוק את פירושם.
צריך מישהו שיכתוב בבירור שיהושע עלה, ויותר מאהרן, כדי להניח שגם החזקוני סובר כן. (עיקרו של החזקוני הוא ליקוט מכעשרים מפרשים שקדמוהו, בזכרוני שכך כתב בהקדמתו).
 
וכעין זה בסנהדרין סח. וברש"י ד"ה בנטיעת קשואים
אכן, לא הבאתי כי לא כתוב מפורש את הפסוק.
אבל שם מבואר חידוש יותר גדול, שרק בנטיעת קישואים היו שלשת אלפים!
ואולי היה מקום לחבר שני המאמרים, שבנטיעת קישואים היו שלש מאות, ובכשפים בכלל היו שלשת אלפים.
(בשני המקרים יש שתי דעות, אם היו שלש מאות או שלשת אלפים. ויש סוג תירוץ על סוג קושיות כאלו, ששניהם צודקים אלא שזה בכלל וזה בפרט, והוא על הדרך הנ"ל).
 
ארבעה נערים מהלכים
בראש טובה נערכים
איש ניצב בראשיתם
ומרגלות למרגלותם
ישכב - מופיע חמש עשרה פעמים. - טובה
הַֽמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּֽוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּֽוּדָאֵי בְנֵֽךְ.
אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו.
שלישי הוסיף גלגל להופעה
וצעקה בסתר נשמעה
ישכב - כ' קמץ
בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּֽי יִצְעַק אֵלַי.
תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר.
נוספו עקבות נערינו
הפכו פניהם וילינו
טרם הגיע הלילה
ישכבון - נוספו אותיות נו בהיפוך.
וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל הַגָּג.
לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן
ושלישי בא בשביה
אז ראו את הצבאות
מגיחות מולן ובאות
ישכבון - כ' שווא.
וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת.
סרה לה חונה בירכתים
והנה רכב וגבורים שנים
ישכבו - הנ' ירדה.
הַמּוֹצִיא רֶכֶב וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ.
וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם כִּי חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים.
שלישית חזרה למקומה
ונסבו ערלים על רמה
ישכבו - כ' קמץ
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת.
עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר.
יַחַד עַל עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם.
הלכו להם אל העבר
והנה בכבוד ניצבו בכל חוצות
גם נעורים וגבורים היו בחוצות
שכבו - הי' ירדה, לשון עבר.
כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ.
בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.
כִּי אוֹתָהּ שָׁכְבוּ בִנְעוּרֶיהָ.
יְדַבְּרוּ לוֹ אֵלֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ.
שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר.
 
בתחילת הפרשה
כיון שלא מצאתי, ותיבת 'בשבט' לא מצאתי שהיא כלי אומנות (בדוחק היה אפשר לומר שכיון שמטרתה לזרז את העבד הרי היא 'מסייעת' באומנותו).
לפיכך נערתי חצני להרהר בתיבה אחרת. וזה אשר מצאתי:
וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה. ערמה זו איני יודע מה היא, כשהוא אומר מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה, הא למדת שהערמה היפך תושיה, ולמה נקרא שמה תושיה, שמתשת כוחו וידיו של אדם, אבל הערמה כלי אומנות היא בידו של אדם לסייעו במלאכתו. זה שאמר הכתוב זה ינחמנו, שעשה להם כלי אומנות ונחו הכל מעצבון ידיהם.
 
איש חי בתוך לימוד בחכמה, בראשו ראה שלשה, ועוד שלשה וחמשה, הסיר מחמשה משענת, ותחת הבל שני קמיצה ניתנת, אז פסעו ארבעה מעדנות, אל מול הפתרון במחנות.
נפלא
משלי ל, יח
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי (וארבע) וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.
 
ארבע צלעות
לבדן מופיעות
גלגל השניה
עלה אל לבה
ומעל רעהו
רקיע הובא
והנה שחת
מולם מונחת
ראשן חלם
ונפלו מטה
ליד רעה
מקומן הגיע
ראו מלמעלה
מוקפות לצידן
גם הן עלו מעלה
ובחכמה מעמדן
הנה בסוף הלכו
ובראש זך דרכו
עמדו הכל ונקמצו
הביטו בבשמים
ירדו מעט למטה
לתוך בורות חפורים
צר בראש פניהם
והלכו לאדוניהם
 
ארבע צלעות
לבדן מופיעות
יכרה
כִּֽי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר.
גלגל השניה
עלה אל לבה
ומעל רעהו
רקיע הובא
והנה שחת
מולם מונחת
יכרה - כ' דגושה עם קמץ
לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת.
ראשן חלם
ונפלו מטה
ליד רעה
מקומן הגיע
כרה - הי' נפלה, כ' חולם
אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה.
ראו מלמעלה
מוקפות לצידן
גם הן עלו מעלה
ובחכמה מעמדן
הנה בסוף הלכו
ובראש זך דרכו
כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב - משלי כו ,כז.
עמדו הכל ונקמצו
הביטו בבשמים
ירדו מעט למטה
לתוך בורות חפורים
כרה - קמץ קמץ
וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים.
בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל.
צר בראש פניהם
והלכו לאדוניהם
כרה - צירה קמץ
וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם.
 
אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה.
כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב - משלי כו ,כז.
שני המקראות הללו באותה המרכבה, אלא שהראשון טעמו ברי"ש (מלרע) והשני טעמו בכ"ף (מלעיל).
ומדוע נשתנה השני? כיון שצמודה לו מילה שגם היא מלעיל, ומוקפת היא אליו, על היא הוא נסוג לאחור ונעשה גם הוא מלעיל.
אותו הענין נכפל לאחר מכן: יש הבדל בין 'כרה לו', שה'כרה' נעשה מלעיל, בגלל המילה 'לו' שצמודה אליו, לבין 'בור כרה ויחפרהו', שהוא 'למטה' כדינו. על כן כתבתי שהוא 'נפל' למטה אל הבור..
כל זה כתוב בקצרה בחידה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה