חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

מה לא?! כן!!!

התכוונתי, בהקשר למה כתב את זה הרוקח בפ' תצוה?

 

[הרקליטוס]

התכוונתי, בהקשר למה כתב את זה הרוקח בפ' תצוה?

מובא ברוקח על הפסוק בכ"ט למשחה ועניינו הר הזיתים(המשחה) ולשון משיחות ברמב"ן ואבן עזרא על הפסוק והם [בני אהרון] המברכים ואיתקרי עבודה בסוטה לח ומהגמ' ביומא ה' ילפי' עבודה לבני אהרון בריבוי בגדים כל שבעה והרי לך משיחות בבני אהרון ע"י ברכת כהנים [שכל עבודה נקראת משיחות לפי הנ"ל וברכת כהנים העבודה היחידה שיש היום] ומשם לומדים לכל משיח כמבואר ביומא ע"ב והבן:

 

[מתגעגע]

על הפסוק בכ"ט למשחה ועניינו הר הזיתים(המשחה) ולשון משיחות ברמב"ן ואבן עזרא על הפסוק והם [בני אהרון] המברכים ואיתקרי עבודה בסוטה לח ומהגמ' ביומא ה' ילפי' עבודה לבני אהרון בריבוי בגדים כל שבעה והרי לך משיחות בבני אהרון ע"י ברכת כהנים [שכל עבודה נקראת משיחות לפי הנ"ל וברכת כהנים העבודה היחידה שיש היום] ומשם לומדים לכל משיח כמבואר ביומא ע"ב והבן:​

הרוקח כותב את זה?
זה מה שאני מתכוון, הבנת?

 

[הרקליטוס]

הרוקח כותב את זה?
זה מה שאני מתכוון, הבנת?

זה מיני מרקחת שרקח הרקחיטוס בחכמתו:

 

[מתגעגע]

זה מיני מרקחת שרקח הרקחיטוס בחכמתו:

אין לפני את הרוקח, אבל גם אחד מהראשונים מביא זאת ומביא לכך רמז יפה בפרשה

 

[הרקליטוס]

אין לפני את הרוקח, אבל גם אחד מהראשונים מביא זאת ומביא לכך רמז יפה בפרשה

כל שמן משחה הוא מעשה מרקחת
ועיי' ספר מעשה קרח לרבי הרקליטוס מגרמייזא שהביא זאת על הפסוק בשמות כט כט וההקשר מובן:

 

[הרקליטוס]

הרוקח כותב את זה?

זכור לי שהוא מוציא את זה מהשי"ן של הפסוק [וכמדומני הוא מצשתל את זה ל'בזאת יבא אהרון אל הקדש']

 

[נכון מאוד]

אם כבר מדברים, מאיפה הגיע שמן המשחה ?

 

[שרלוט]

אם כבר מדברים, מאיפה הגיע שמן המשחה ?

כפי שידוע מ''ר הכין אותו
ילקוט ראובני פרשת וישלח :הפך ששכח יעקב בעבר הנהר – פך שגרם לו לשוב על עקבותיו ולהתמודד עם המלאך
הכיל את השמן שמאוחר יותר הפך לשמן המשחה, ושמן זה גם היה השמן שלא נגמר בנס שקרה עם אליהו הנביא, ואלישע הנביא עם אסוך השמן.

 

[הרקליטוס]

אם כבר מדברים: מי היו האישים במהלך הדורות שנמשחו ב"שמן המשחה"?

 

[כל שם שתרצה]

צ"ל: מד', שיש בספר דברים ד' פעמים 'אהרן'. ומה שכתב שיש ש' פעמים 'אהרן' בספרים שמות ויקרא במדבר, צ"ע דאין אלא רצ"ז פעמים אהרן. (תורת יעקב סי' מט)​

אף אני התקשיתי בזה. ושמא - כמו שנראה לפעמים בתורת הרמז - את הראשון של הספר מונים פעמיים, אחד כראש וראשון למנין, ואחד כחלק מהמנין. אבל אין לי דוגמא בראש לתת עכשיו, יבואו היודעים ויגידו.

 

[כל שם שתרצה]

מובא בספר חסידים סי' תר"ל, כי היה מנהג בימי הגאונים לעלות מבלל לירושלים לסובב את הר הזיתים בהו"ר 7 פעמים, והיה זה מנהג של רב האי גאון, ועלו איתו גם המון כהנים, ובסעודה שאלו אותו מתי יבוא משיח, אמר בשם אליהו הנביא, כשיסובבו הר הזיתים כהנים אמיתיים, כי מכל הכהנים שהיו עם רב האי, רק אחד היה מזרע אהרן והיה בעל מום, עי"ש.

זכור לי שמפקפקים על הסיפור הזה. נדמה לי הרב מאזוז באיזה מקום. מי שיודע שיעלה ושכמ"ה.

 

[הרקליטוס]

היודעים

הייתי רוצה אבל ידוע שאין מוסרין אותו וכו' וגם רק בראשי פרקים

 

[הרקליטוס]

כמו שנראה לפעמים בתורת הרמז

לדוג'??

 

[כל שם שתרצה]

לדוג'??

כיון שהבטת כבר בסתר הספוילר, מסתבר שראית את הריקנות אשר בראשי עתה, ולמה תזכיר את חסרוני...
הדוגמא היחידה שיש לי עכשיו זה מהגימטריא, שלפעמים מחשבים את המילה עצמה בתוספת המילוי שלה. כי המילה עצמה בעלת משמעות, והמילוי שלה נידון גם הוא בפני עצמו.
דוגמא פשוטה יותר מהגימטריא היא ענין ה'כולל' של כל אות ואות. ונדמה לי שהרמ"ק מבאר שלכל אות יש את עניינה העצמי מלבד מה שהיא מורה עליו בגימטריא..
וכל אלו דוגמאות רחוקות לנידוננו, אבל בהעדר דבר אחר בראש יש בהם כיוון מסוים.

 

[כל שם שתרצה]

שבע נערות מתהלכות
בארבעה הן נערכות
בשני סיומים ושתי מנוחות
זקפו ראשן בשני מקומות
ושלשה אופנים תחת קמיצה
הופיעו אצלן אז במרוצה
פליטה ותהלה על ידן צמודות
פשטו יד התקדמו לארצות
ושתי הכנות למולן רבוצות
הסירו שני ראשים
והנה תרים לידן
תרו בחוץ לבקשם
ואיבדו ארבעה מידם
אז ראשן לבבו אימץ
ובתריסר היו הן מופיעות
ראשונה הגיח בן אמוץ
בעשירית בחורים היו רואות
אחר בין אפיים ארצה מגיעות
ולצד תכלית תוקף הן באות
דבקו להם שני אופנים
נשטחו להם על השלישי
והנה בכפל הם חונים
אצל כותב דברי עוזיהו
ובהעתקת אנשי חזקיהו
הופעתם שם מרובה
נעשה להם שם רבה

 

[הרקליטוס]

כיון שהבטת כבר בסתר הספוילר, מסתבר שראית את הריקנות אשר בראשי עתה, ולמה תזכיר את חסרוני...
הדוגמא היחידה שיש לי עכשיו זה מהגימטריא, שלפעמים מחשבים את המילה עצמה בתוספת המילוי שלה. כי המילה עצמה בעלת משמעות, והמילוי שלה נידון גם הוא בפני עצמו.
דוגמא פשוטה יותר מהגימטריא היא ענין ה'כולל' של כל אות ואות. ונדמה לי שהרמ"ק מבאר שלכל אות יש את עניינה העצמי מלבד מה שהיא מורה עליו בגימטריא..
וכל אלו דוגמאות רחוקות לנידוננו, אבל בהעדר דבר אחר בראש יש בהם כיוון מסוים.

לא דמי מיום עומדי על דעתי נתבוננתי בתורת הרמז וגם לחילופין בתורת רמ"ק ולא מצאתי כזו שמחשים את הראשונה למניין בפני עצמו חוץ מהקב"ה עצמו בחי' כתר שאינו בגימטריה והבן:

 

[כל שם שתרצה]

לא דמי מיום עומדי על דעתי נתבוננתי בתורת הרמז וגם לחילופין בתורת רמ"ק ולא מצאתי כזו שמחשים את הראשונה למניין בפני עצמו חוץ מהקב"ה עצמו בחי' כתר שאינו בגימטריה והבן:

נו, אולי טעיתי.
אבל זה שמחשיבים עם הכולל של 'כל אות ואות', הרי זה דומה בדומה בדומה לנידוננו. כי מאחר שנמנו כל אותיות התיבה, כיצד זה נוסיף עליהן את האותיות עצמן?
וכיון שחסרו רק שלשה מאותם שלש מאות כהנים, עלה כן בדעתי.
אבל אולי יש יישוב אחר לענין הזה.

 

[שרלוט]

שבע נערות מתהלכות
בארבעה הן נערכות
בשני סיומים ושתי מנוחות

וּלְתִפְאָרֶת
בשני סיומי הפסוק:
אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת
תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת

זקפו ראשן בשני מקומות
ושלשה אופנים תחת קמיצה
הופיעו אצלן אז במרוצה

וּלְתִפְאֶרֶת (סגול במקום קמץ)

פליטה ותהלה על ידן צמודות

וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל
וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת

פשטו יד התקדמו לארצות
ושתי הכנות למולן רבוצות

וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל-הָאֲרָצוֹת אָכִינָה נָּא לוֹ וַיָּכֶן

הסירו שני ראשים
והנה תרים לידן
תרו בחוץ לבקשם
ואיבדו ארבעה מידם

תִּפְאֶרֶת

אז ראשן לבבו אימץ
ובתריסר היו הן מופיעות
ראשונה הגיח בן אמוץ

בספר ישעיה
אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים

בעשירית בחורים היו רואות

תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם

אחר בין אפיים ארצה מגיעות
ולצד תכלית תוקף הן באות

''באפו... אֶת-בַּת-צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא-זָכַר הֲדֹם-רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ''
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת-יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוֹלָּתוֹ

דבקו להם שני אופנים
נשטחו להם על השלישי
והנה בכפל הם חונים

תִּפְאָרֶת

אצל כותב דברי עוזיהו
ובהעתקת אנשי חזקיהו
הופעתם שם מרובה
נעשה להם שם רבה

בספר ישעיהו שכתב את דברי עוזיהוו:
כֶּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת
בספר משלי:
"חזקיהו וסיעתן כתבו ישעיהו, משלי, שיר השירים וקהלת" (בבא בתרא טו).
בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת.

 

[sl disign]

שבע נערות מתהלכות
בארבעה הן נערכות
בשני סיומים ושתי מנוחות

ולתפארת
וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַֽהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָֽרֶת - סוף פסוק
וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּֽעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָֽרֶת - סוף פסוק
וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִֽהְיֹֽתְךָ עַם קָדשׁ - אתנחתא.
וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ - אתנחתא.

זקפו ראשן בשני מקומות
ושלשה אופנים תחת קמיצה
הופיעו אצלן אז במרוצה
פליטה ותהלה על ידן צמודות
פשטו יד התקדמו לארצות
ושתי הכנות למולן רבוצות

ולתפארת - א' סגול
וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל - זקף.
וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ - זקף.
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל הָאֲרָצוֹת אָכִינָה נָּא לוֹ וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ. - פשטא וקדמא.

הסירו שני ראשים
והנה תרים לידן
תרו בחוץ לבקשם
ואיבדו ארבעה מידם

תפארת - אותיות ול ירדו.
כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ (תרים) תָּרוּם קַרְנֵנוּ - הי' פחות ארבע שווה ו'.

אז ראשן לבבו אימץ
ובתריסר היו הן מופיעות
ראשונה הגיח בן אמוץ
בעשירית בחורים היו רואות
אחר בין אפיים ארצה מגיעות
ולצד תכלית תוקף הן באות

תפארת - דגש בת'. - מופיע י"ב פעמים.
אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים.
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה - הופעה עשירית.
אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ.
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם - תכלית תוקף - 180.

דבקו להם שני אופנים
נשטחו להם על השלישי
והנה בכפל הם חונים
אצל כותב דברי עוזיהו
ובהעתקת אנשי חזקיהו
הופעתם שם מרובה
נעשה להם שם רבה

תפארת - קמץ בא'.
כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת - ישעיהו.
בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָם. - משלי.