חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 
צדיקים נסתרים
נראו בבני ישראל
ליד חטאת הקהל
עוטרים לפני המלך
נוספו ששה עליהם
כבשים ועזים לצידיהם
במקום השן ששה הוזזו
וחצי צרה נגרשה
ואחרי שהימים הראשונים זזו
נתגלו גבורים חמשה
צדיק ראשון נעלם
בצדק ויושר מושלם
באה הבטחה לבנות
ועין מנגד לכל הבנות
לבית מלא היו נכנסים
בין עבדים וקבר הורים
נעקרה דלת מהעשרה
לצד אשרים היתה זכירה
כאשר בין שדות היו ניצבים
צדיק נסתר התחבא בכתבים
נתרוקן הבית חיש מהרה
והנה הם בתוך הצגה בעפרה
 
צדיקים נסתרים
נראו בבני ישראל
ליד חטאת הקהל
עוטרים לפני המלך
שעירי
וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵֽי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָֽה.
וַיַּגִּישׁוּ אֶת שְׂעִירֵי הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל וַיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם.
נוספו ששה עליהם
כבשים ועזים לצידיהם
ושעירי - נוספה ו'.
כְּבָשִׂים בְּנֵֽי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים.
במקום השן ששה הוזזו
וחצי צרה נגרשה
ואחרי שהימים הראשונים זזו
נתגלו גבורים חמשה
ועירי - הש' ירדה, ר' חיריק, דברי הימים א' ז, ז מילה שישית.
וּבְנֵי בֶלַע אֶצְבּוֹן וְעֻזִּי וְעֻזִּיאֵל וִירִימוֹת וְעִירִי חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים.
צדיק ראשון נעלם
בצדק ויושר מושלם
באה הבטחה לבנות
ועין מנגד לכל הבנות
עירי - ו' ירדה.
אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ.
עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי.
לבית מלא היו נכנסים
בין עבדים וקבר הורים
בעירי - נוספה ב' דגושה.
יָשָׁב נָא עַבְדְּךָ וְאָמֻת בְּעִירִי עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי וְהִנֵּה עַבְדְּךָ.
נעקרה דלת מהעשרה
לצד אשרים היתה זכירה
כאשר בין שדות היו ניצבים
צדיק נסתר התחבא בכתבים
בעירו - י' פחות ד' שווה ו'.
כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת (בעירה) בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ.
וַתִּשְׁלַח (הספרים) סְפָרִים אֶל הַזְקֵנִים וְאֶל הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ הַיֹּשְׁבִים אֶת נָבוֹת.
וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזָבֶל כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם.
נתרוקן הבית חיש מהרה
והנה הם בתוך הצגה בעפרה
בעירו - ב' בלי דגש
וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה.
 
ועירי - הש' ירדה, ר' חיריק, דברי הימים א' ז, ז מילה שישית.
תיקון קל. זו מילה שביעית. ולכן הסתבכתי עם ההגדרה ולבסוף כתבתי 'ואחרי שהימים הראשונים זזו', כלומר אחרי ז-ז-ו..
כאשר בין שדות היו ניצבים
צדיק נסתר התחבא בכתבים
כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת (בעירה) בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ.
התכוונתי שהצדיק הנסתר הוא 'בעירו' שבמקום ו' באה ה', והנה אחד נסתר, והוא התחבא ב'כתבים' (מופיע רק בכתיב ולא בקרי).
אבל כל זה זוטות, העיקר הוא שלפני שבאו מחנים עמדו ששה ברון, הוסיפו כל-החיה על הבית, והביטו על ארבעת הניצבים, בין נבוכדנצר המרומם עומדים, תיקנו להם את תחתית השן, שלחו לקיבוץ לפני הקמיצה, והופיעו בדיצה.
 
אבל כל זה זוטות, העיקר הוא שלפני שבאו מחנים היו ששה ברון, הוסיפו כל-החיה על הבית, והביטו על ארבעת הניצבים, בין נבוכדנצר המרומם עומדים, תיקנו להם את תחתית השן, שלחו לקיבוץ לפני הקמיצה, והופיעו בדיצה.
הַפִּתְּרוֹן מְשֻׁבָּח
וַיֵּלְכוּ כָּל הַבִּתְרוֹן וַיָּבֹאוּ מַחֲנָיִם. ב' ועוד כל החיה בגימטריא שווה פ'.
נְבוּכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם.
 
על מה נשא האיש עתי את השעיר לעזאזל?
על כתפו (אם חלה) יומא סו:
מי דחף את השעיר לעזאזל מהצוק?
איש עתי
כמה פעמים הזכיר הכהן גדול את שם המפורש על השעיר לעזאזל?
"ושלשה בשעיר המשתלח" (יומא לט:) (פשוט, לא? אולי הכוונה ששני פעמים אמר 'שם-המפורש' והשלישית אמר כמו שקורין בפסוק בתורה) ואולי האחד שבגורלות נספר גם למשתלח...
 
על מה נשא האיש עתי את השעיר לעזאזל?
על כתפו (אם חלה) יומא סו:
תשובה נכונה
בעיקר התכוונתי לשיטה שתמיד או ברוב הפעמים נשאו על כתפו (או ליתר דיוק מדוע ברוב הפעמים השעיר היה חולה)
מי דחף את השעיר לעזאזל מהצוק?
יש עוד שיטה (או ליתר דיוק מי/מה עזר לאיש עתי לדחוף)
כמה פעמים הזכיר הכהן גדול את שם המפורש על השעיר לעזאזל?
"ושלשה בשעיר המשתלח" (יומא לט: )
תשובה נכונה
צודק, בעיקר התכוונתי מדוע ולאיזה צורך הזכיר ג"פ את השם
 
נערך לאחרונה ב:
איש עתי. מי הוא בן מלך או בן עבד או בכלל משבט אחר ? (תשובות מדברי הימים).

וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר ....אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה. איזה עוד שעירים (עיזים וכו') נגזרו ? (חוץ מבברית בין הבתרים).

ולא יזבחו...לשעירים. מי עוד זבח לשעירים (ומי עשה להם במות. קשה) ?
 
בעיקר התכוונתי מדוע ולאיזה צורך הזכיר ג"פ את השם
הראשון, למדו בגמ' יומא לז. מנין שבאנא... ומנין שבשם... הכוונה שניהם יחד שאומר "אנא השם חטאו..."
אבל "אנא ה' כפר" זה פשוט כמפורש "יעמד חי לפני ה' לכפר עליו [ - יעמד חי לכפר עליו לפני ה'].
והשלישי מצטט מהתורה (ולמה ? כמו בכל התפילות של מוספין)
 
איפה השבוע מוצאים דומם שעושה פעולה אנושית ?
לאיזה סיבה היו צריכים להשתמש בחוכמת המזלות או באורים ותאומים ביום כיפור/ערב יו"כ ?
באיזה ארץ זרקו את שעיר לעזאזל ? (שיטה מחודשת)
קשר בין שעיר לעזאזל ל'ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת... ?
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה