חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 
כנראה במקור ביה שמו אינו סימן על 6 מקומות אלא 5 וש-מ הם ביח, וכדלהלן.
האפשרות הזאת רחוקה מאוד אצלי. כל המשתמש קצת ב'שפת הסימנים' אינו יכול לקבל שתהיינה אותיות באמצע רק בשביל 'להשלים הסימן'. גם כי הנזק גדול מהתועלת, וגם כי תמיד אפשר למצוא סימן חלופי בלי להוסיף אותיות (כגון בנידון דידן: 'ושביה' בצדקה וכדומה..).
וייש"כ על המאמר. אכן דבריו מסתברים ביותר, בפרט לאור הקושיא הגדולה כיצד יש סימן לאות ו'.
 
לפירוש המקורי של ביה שמו


תהילים סח

שימו לב להקבלה

(ה) שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ
לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.



(לג) שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה.
(לד) לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם
 
התחלתי, מוזמנים להמשיך...
עדו היה נודד
כשהביט אחרי פשוטה
פרשת אחרי זה סימן עד"ו, הפרשה נגמרת פ פ פ כנראה פשוטה.
פעמים החל נודד
בראות כרסה בין שיניה

עדה עדו והתבודד
מיתה קדושה נקטעה
פס"ד ברוב מתגודד
ראשו לצד פניו לסד
בתוך י"ט שבוע מסתודד
נותן פיו לבד וסד לבד
מיתה - פרשת אחרי מות, קדושה - פרשת קדושים
פרשת אחרי - פ' פסוקים.
פרשת קדושים ס"ד פסוקים.
כי כל מי זהב
היו מתהלכים באחווה
עדי בוא ההרה
ופסקה לה האהבה
פרשת אחרי סימן כי כל.
פרשת קדושים סימן מי זהב.
אחרי מיתה ישבו שבעה
עד שביתתם ביראה
 
התחלתי, מוזמנים להמשיך...
אני ממשיך קצת

עדו היה נודד
כשהביט אחרי פשוטה
אחרי שנה פשוטה
פעמים החל נודד
בראות כרסה בין שיניה
ביטוי של כינוי ל(אישה) מעוברת (כאילו הבטן כ"כ גדולה....) וכאן על שנה מעוברת
עדה עדו והתבודד
"עדה"
בלשון מקרא המשמעות לבישת (לא מדוייק המילה) תכשיטים כמו ולא שתו איש עדיו וכמו ותעד נזמה וחליתה
ובלשון ארמי: הוא כמו "עבר" בלה"ק שהוא בעל 2 משמעויות 1 לעבור (וחרב לא תעברו בארצכם - לא יעידון) 2 הריון (אישה מעוברת או עוברה בלשון חכמים היא "מעדיא" בלשון תרגום) [מעניין ששניהם כאחד מתורגמים].
מיתה קדושה נקטעה
פס"ד ברוב מתגודד
פ סד
בפרשת אחרי יש פ פסוקים (80)
ראשו לצד פניו לסד
בפרשת קדשים יש ס"ד פסוקים
ובתוך י"ט שבוע מסתודד
בכל י"Y שנים (מחזור) יש שבוע (7 שנים) מעוברות
נותן פיו לבד וסד לבד
שאז נפרדים הפרשות
כי כל מי זהב
פורש לעיל
היו מתהלכים באחווה
מחוברים
עדי בוא ההרה
ה(שנה) מעוברת
ופסקה לה האהבה
אחרי מיתה ישבו שבעה
ממתינים 7 ימים עד שבת הבאה
עד שביתתם ביראה
זה תחילת פרשת קדושים איש אמו וגו'
 
סגנון קצת אחר.. מקווה שיהיה ברור. (הכל רומז לאותו ענין, מכיוונים שונים)
עדו היה נודד
כשהביט אחרי פשוטה
פעמים החל נודד
בראות כרסה בין שיניה
עדה עדו והתבודד
מיתה קדושה נקטעה
פס"ד ברוב מתגודד
ראשו לצד פניו לסד
ובתוך י"ט שבוע מסתודד
נותן פיו לבד וסד לבד
כי כל מי זהב
היו מתהלכים באחווה
עדי בוא ההרה
ופסקה לה האהבה
אחרי מיתה ישבו שבעה
עד שביתתם ביראה
רק לחשוב מה "מבין" בחידה מי שאינו מבין את ההקשר...........
 
אכן דבריו מסתברים ביותר, בפרט לאור הקושיא הגדולה כיצד יש סימן לאות ו'.
כדי ליישב את זה כתב בהגהות מיימוניות (פ"ז מהלכות ס"ת ה"י אות ט' ה') ה' הבאים כבעמוד ו' דואעידה כבעמוד
פי' שלבד ענין בי"ה שמ"ו, יש ענין לכתוב בראש שיטה תיבת הבאים שלפני שירת הים, ותיבת ואעידה שלפני שירת האזינו, כמבואר ברמב"ם. וזה גם כוונת הש"ך שהעתיק את הגהות מיימוני וכתב: הבאים אחריהם בפ' בשלח קודם השירה, ותמה עליו בהגהות צביון העמודים (שעל הגהות הר"ף שעל הסמ"ק סי' קנ"ה) מה ראה על ככה לציין מקום המקרא בתורה עיי"ש, ולהנ"ל א"ש שהש"ך מבאר את כוונת הגהות מיימוני שכתב: כבעמוד. ודו"ק.​
 
יישר כח לשני הפותרים.
רק אסביר שורה או שתים שבגאונותכם פירשתם בדרך שלא חשבתי עליה.
עדו היה נודד
כשהביט אחרי פשוטה
'עדו' = 80 פסוקי אחרי-מות.
'נודד' = 64 פסוקי קדושים.
ובכן, עדו היה נודד (מחוברים כאחד)
כשהביט אחרי פשוטה (השנה פשוטה, והוא 'אחריה' כי כבר עבר אדר שהוא סוף השנה הפשוטה).
פעמים החל נודד
בראות כרסה בין שיניה
לפעמים היה 'נודד' לבדו
כשראה שהיא מעוברת
עדה עדו והתבודד
מיתה קדושה נקטעה
וכן 'עדו' עדה (סר) והתבודד (והפירוש שכתב @יועץ-משכנתא מיוחד וגאוני, אלא שלא כיוונתי אליו)
ואז 'מיתה קדושה' נקטעה, באה מיתה (אחרי מות) לבד, והקדושה (קדושים) לבד.
פס"ד ברוב מתגודד
ראשו לצד פניו לסד
פ-סד ברוב השנים מתגודד (אגוד יחד)
ראשו (פ') לצד אחד, ופניו לסד
ובתוך י"ט שבוע מסתודד
נותן פיו לבד וסד לבד
אמנם בבוא השנה המעוברת (בתוך מחזור של י"ט יש שבע שנים מעוברות)
נותן פיו (פ') לבד וס"ד לבד.
כי כל מי זהב
היו מתהלכים באחווה
'כי כל' (אחרי מות) 'מי זהב' (קדושים)
היו יחד
עדי בוא ההרה
ופסקה לה האהבה
עד שהופיעה המעוברת (הרה) והפסיקה חיבורם
אחרי מיתה ישבו שבעה
עד שביתתם ביראה
אחרי קריאת אחרי-מות ישבו שבעה
עד קריאת פרשת קדושים שבה יש מצות שבת ומורא הורים
רק לחשוב מה "מבין" בחידה מי שאינו מבין את ההקשר...........
אכן, זה עונשה של חידה משורבטת.
מבחינת האומנות, חידה מושלמת היא זו שאינה רומזת על הפתרון, ויש לה 'הבנה משלה' עם שביבים חלשים של רמזים. ככל שהחידה יותר 'לא מובנת' בצורה רגילה, רק רמזיה עבים וגסים.
 
הפטרת השבוע (התשפט) לאשכנזים נדירה למעלה מארבעים שנה (בטווח השנים תשנ"ח -ת"ת לא נקראת רק בתשפ"ד)

נ.ב. בממוצע: 1/7 אפשרויות משנים מעוברות (=1/19) או 1/14 מקביעויות השנים (7 פשוטות ו7 הרות).
בפועל בערך 1/17 שנה
 
ואחת כדי לכפות כל המקטרגים על השעיר
וכמובא בתרגום המיוחס ליונתן: עֲוָיַית בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיַת כָּל מְרוֹדֵיהוֹן לְכָל חַטָאֵיהוֹן וְיִתֵּן יַתְהוֹן בִּשְׁבוּעָה אֲמִירָא וּמְפָרְשָׁא בִּשְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא עַל רֵישׁ צְפִירָא
 
אמר הרקליטוס אחר העיון בדברי החכם מתגעגע יש להסתפק אם נתכוון לומר פרות כמו פרות הבשן או טעמו פירות כמו איזהו נשך וכו' זה המרבה וגו' ואם כן שמא כוונתו בדוחק דוחקים אבי אבות כל הדחקים כולם שנתכוון לאנפיקנון מזיתים שלא הביאו שליש וכוונתו למנהג הטפילה הידוע אצל נשות עם ישראל מדורי דורות:
 
אמר הרקליטוס אחר העיון בדברי החכם מתגעגע יש להסתפק אם נתכוון לומר פרות כמו פרות הבשן או טעמו פירות כמו איזהו נשך וכו' זה המרבה וגו' ואם כן שמא כוונתו בדוחק דוחקים אבי אבות כל הדחקים כולם שנתכוון לאנפיקנון מזיתים שלא הביאו שליש וכוונתו למנהג הטפילה הידוע אצל נשות עם ישראל מדורי דורות:
ושכח כבודו אשר נשים אינן בלא תשחית.
וכן מ"ש ולא תשחית וכו' ס"ת פרות

ועכשיו מצאתי: "פאת ראשכם ולא תשחית. ר"ת פרות שמשחית זקנו יבואו מלאכי חבלה הדומים לפרות ונותנין נפשו בזפת. ס' הגן. ואפשר לרמוז תשחית את פאת זקנך ר"ת זפ"

עוד לפני הגלגולים

נ"ל אינו תשובה!!!
בזכרוני סיפור שראיתי בספר אחד (אולי הנ"ל) לפני כמה עשרות שנים על אחד שהיה משחית זקנו ולפני מותו היה צווח כי ראה מלאכי חבלה בדמות פרות....
 
לימודי זכות על מה שנהגו היום (ל"ד) רבים מישראל להשחית זקנם.

1 כמו שבפאת הראש י"א שמקיף כל הראש מותר, ה"ה י"ל שהמקיף כל הזקן ולא רק פאות הזקן כנ"ל.

2 י"א שטעם היתר מלקט ורהיטני כי אינם "דרך גילוח" ולא כי במציאות אינם חותכים אלא שאין דרך (בערך מח' ראשוינם) ולפי"ז י"ל שנקבע הדרך לפי מה שהיה בימות משה רבינו ומכונה הוא לא היה כמובן.

3 תער (סכין גילוח) מגלח צמוד לעור ואינו משאיר כלום אבל במכונה שמושכת השער וחותכת אותו אף שהוא נחתך יותר עמוק מהתער מכל מקום בשעת חיתוכו אינו עד הסוף אלא שאח"כ חוזר ונבלע בגומא.

4 בפרשת אמור המצווה לכהנים ובפרשת קדושים לכל ישראל ויתכן לומר שיש חילוק ביניהם ובגמ' ריש יבמות אמרו על זה שהוא לאו שאינו שווה בכל (כי רק לכהנים).

מכל מקום דעת הראשונים רובם הייתה להחמיר גם במספרים כעין תער וי"א גם במספרים תמיד.(ובהם סברו שאסור מדינא ולא מחומרא אבל מדרבנן).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה