דרוש מידע חיי חברה

[הבת של הקב"ה]

אבל בינינו היא צודקת

מסכימה עם זה מאוד!!!

 

[לי@.ס]

למה להסכל על זה כך???

הפתיחה של האשכול בהתחלה נשמע כמו דיון ואח"כ כבקשת מידע.
הכותרת שבעלת האשכול בחרה היא- דרוש מידע.
אז אני לא מצליחה להבין את הקשר, בין החסר לחיי חברה שמחים תוססים לבין הציבור החרדי.
ל-מה התכוון המשורר?
מה מטרת האשכול?

זה כנראה מצב תסכול וחוסר גדול בכך
לא לכולם זה נדרש וחסר

כבר כתבתי על זה:

מותר לרצות להשתחרר, לצאת, להנות,
ואם רוצים אפשר לחפש, מופעים ,
לצאת לחוגים, קורסים, לקבוע מפגש עם חברות, הליכה, וכד'

לא כולם מחפשים חברה או צריכים/יכולים.

אבל בינינו היא צודקת

צודקת,הכוונה- בעניין החסר?

אני תמיד בעד חיי חברה שמחים.
למה לא? אנחנו בני אדם

 

[שוקולד תות 143]

ברור שזה תלוי באופי
יכולות להיות 2 נשים עם אותו מספר ילדים ואותו עבודה
ואחת תחפש יציאות וחויות
והשניה לא!
וזאת שלא צריכה יציאות לא מבינה איך יש זמן ליציאות??
לאחת זה צורך ולשניה זה ממש יתקע את היום והכביסה שמחכה לה...ולא שווה לה לצאת ע"ח זה...

אז אני גם חושבת שיש נשים שמרגישות שאין להם מספיק חיי חברה
וצריך ליצור את זה ולהשקיע בזה
אחרת זה לא קורה!

 

[רק השם]

בעיר יש פחות,
ביישובים יש מפגשים יזומים בשביל זמן של הנאה ובילוי חוויתי יחד.
בלי קשר ביישוב יש הרבה יותר חיי חברה מעיר.

 

[ניאגרה]

לא מבינה למה מישהי שהיא לא חברותית תולה את זה בחרדיות שלה, מה הקשר???????

לי יש חיי חברה תוססים מאד! יש לי המון חברות שהכרתי במהלך החיים מהרבה מקומות

 

[מקצה הארץ-:)]

לחוזרים בתשובה זה יותר קשה.
במיוחד לרווקים.ות
ברור בלי צל של ספק!!!

ואצל הנשואים בהחלט גם יכול להיות, כי מטבע הדברים מחפשים מגורים במקום שיתאים, בשכונה חרדית כמה שניתן.
ובד"כ / או לא תמיד החרדים מצליחים להתחבר לסגנון של החוזר בתשובה (בכלל המובנים - לבוש, דיבור וכו') וכן להיפך, החוזרים בתשובה לפעמים נמצאים כביכול בעמדת נחיתות מול החרדי הממוצע, תמיד מנסים להבין את הניואנסים, הסטייל ואורח החיים השונה, ממילא הוא מצטנע יותר ונכנס יותר לתוך עצמו ובמשך השנים מרגיש זאב בודד משהו.

שוב, זה לא כולם.
אבל מאשכולות שונים של פותחת האשכול אפשר להבין מעט מהלך רוחה.

 

[-רות-]

לא יודעת מה אופיה של שואלת השאלה
אבל אני אישית, יש לי איזה קטע שאני מאוד צריכה חברה, ועדיף עם הרבה חברות
אבל מצד שני - מתקשה בלתחזק חברויות באופן יזום ולאורך זמן...
לקח לי זמן להבין אחרי שיצאתי מהסמינר למה אני כ"כ מרגישה לבד
כל עוד נמצאים בתוך מסגרת - יש בהכרח חברות, רעש, הווי, וזה טוב ויפה בשבילי
אבל כשאני בעצם צריכה לתחזק את החברות, להתקשר, להציע, לצאת וכו' - אני מאבדת את זה!

מה הפיתרון - עוד אין לי סופית, עובדת על זה
הכי טוב היה כשעבדתי תקופה ארוכה במקום עם הווי חברתי חזק, נהנתי מזה מאוד
אבל במקומות עבודה עם פחות ענין חברתי, או כשעובדים מהבית - אז זה לא זה...

בחזרה אליך פותחת האשכול-
לא מכירה אותך, אבל אולי קודם כל מסגרת של עבודה/חוג/קבוצת התעמלות יכולה לעשות לך טוב ולספק לך חברה בלי ההתמודדות בזירת התחזוקה והיוזמה...
אם את אישה עם ילדים וקשה לך לצאת לחוגים - לפעמים הספסל בגינה הוא מקום לא רע בכלל...

 

[byy]

לפי מה שידוע לי דווקא אצל החרדים יש יותר "חיי קהילה" מבציבור הכללי.

 

[אמא לשלוש]

סתם לידיעתך
גם בנות חרדיות מבטן ומלידה יש כאלה שמרגישות בדידות, זה לא קשור איפה נולדת
זה קשור ליכולות החברתיות שלך
תנסי להרשם לקורסים כמו התעמלות וכל מיני כאלה ושם לנסות ליתור קשרים וכולי

 

[nori]

יש מלא מקומות שאת יכולה להתפתח חברתית אבל חשוב שתכתבי מה הסטטוס ואילו מעגלים מקיפים אותך.
יש חיי חברה בעבודה
יש חיי חברה בשכונה (מפגש עם אמהות בגינה, יצאה להליכה עם שכנה, יציאה לבית קפה עם חברות/שכנות, סרט במתנס)
אפשר לשמר חברה מההיסטוריה שלך (קבוצת חברות מהבית ספר שנפגשת אחת לתקופה במקומות שונים בארץ, שיחות טלפון שתמיד ממשיכות מהנקודה שהופסקה גם אם זה היה לפני שנה)
יש חיי חברה במשפחה יום הולדת לאחות, מפגש אצל השויגער, נופש אחיות,.
בקיצור יש לא מעט נשים חרדיות שיש להם חי חברה תוססים, גם רוקות, גם נשואות.
אז קדם כל צאי מהמצב הקורבני והמאשים וכך תוכלי ונוכל גם אנחנו לעזור לך למצא דרך להעשיר את חיי החברה המדויקים עבורך.
ברגע שאת הופכת את זה ענין מגזרי לא תמצאי פתרון. כי הבעיה כמגזר לא קימת. היא קימת ליחידים בכל המגזרים ואפשר בהחלט להתיעץ ולמצא פתרונות ומקומות שאת יכוהל להתמלא בהם ולמצא חברה נחמדה בה.

 

[לי@.ס]

כביכול בעמדת נחיתות מול החרדי הממוצע, תמיד מנסים להבין את הניואנסים, הסטייל ואורח החיים השונה, ממילא הוא מצטנע יותר ונכנס יותר לתוך עצמו ובמשך השנים מרגיש זאב בודד משהו.

אני מבית של בעלי תשובה, זה הכל עניין של בחירה והמון כוח רצון.
מי שרוצה חברה ומשקיע, יצליח בעזרת השם!
עובדה, אני מסתדרת מצויין! ומכירה עוד הרבה כאלו.

 

[מקצה הארץ-:)]

אני מבית של בעלי תשובה, זה הכל עניין של בחירה והמון כוח רצון.
מי שרוצה חברה ומשקיע, יצליח בעזרת השם!
עובדה, אני מסתדרת מצויין! ומכירה עוד הרבה כאלו.

נכון, לכן כתבתי שזה לא כולם.
אני גם מכיר, יש כאלה ויש כאלה תלוי באופי ועוד.
כתבת המון זה מלמד על אופי וכח רצון.
הרבה הצלחה.

 

[לירז קנימח]

קצת נפגעתי מחלק מהתגובות פה והגישה של אנשים אבל בסדר.. מרגיש לי ששופטים אותי בלי באמת להכיר אותי
קצת עלו לי דמעות בעיניים מתגובה מסוימת אבל אני מניחה שאני צריכה לעשות עבודה לא לקחת ללב ולהתעלם.
כשכתבתי את האשכול הזה אתמול בלילה.
הייתה מסיבה בבית. מסיבה חד פעמית בלית ברירה לא לרוח בני הבית אבל היה חייב להיות משהו.
וזה החזיר אותי אחורה. רק בסוף כשכולם ישבו לדבר והמוזיקה התעדנה התיישבתי קצת כדי לא להיות תקועה בחדר לבד.
והיה לי קשה. מאוד. ברוך ה' שיש סליחות כדי לשנות את האווירה.
אז אני אסביר לכם כי אולי לא הייתי ברורה.
בתור אחת שהתחזקה - רוב החברות שעדיין אני איתן בקשר - נשואות עם ילדים וגרות רחוק ואין הרבה תקשורת או אפשרות לצאת לגיחה.
עם כמעט כל החברות הקשר נותק כי הסגנון כבר לא מתאים.
הרבה חברות הכרתי דרך פייסבוק והיינו יוצאות לכל מיני מקומות שהיום בתור חרדית אני לא אלך אפילו למשהו פשוט כמו באולינג כי האווירה שם לא מתאימה. וכמובן שמכירים חברים דרך חברים וכו'...
אני בן אדם חברותי מאוד מאוד מאוד שאוהב לדבר ולהכיר אנשים זרים. הייתי מדברת עם אנשים זרים מח"ול או סתם אנשים באמצע תל אביב שבא להם לשחק קלפים וחסר להם שחקן אז למה לא להצטרף אליהם?
הסגנון הזה ברוך ה' כבר לא שייך אליי היום.
גם אם יש קצת חברות אז לא מרגישה שיש יותר מידי אפשרויות לצאת וגם תמיד צריך לשמור על עצמך לא להתפזר ולהפתח יותר מידי כדי לשמור על ההלכה כמו שצריך (הזמינו אותי לערב צוות מעבודה שעזבתי לפני שנה כי מאוד אוהבים אותי שם ואני עדיין קצת בקשר ועם כמה שבא לי להשתחרר ולהנות אני שוב פעם מסרבת. כי האווירה לא מתאימה ויש גם בנים. פעם זה לא היה מזיז לי)
רוב הבנות החדשות שהכרתי שוב פעם באותה סיטואציה - גרות רחוק ממני מאוד.
אני לא גרה בתוך אוכולוסיה חרדית ולא בתוך המיינסטרים החרדי.
ולכן אני שואלת את השאלה הזאת כי באמת מעניין אותי לדעת איך אפשר להכיר.
ולא. זה לא דיון בשביל "לשנות אוכלוסיה"
כי זה שלכם לא חסר אז ברוך ה'. לי זה חסר.
נמאס כבר שכל דבר מחפשים איך לקחת לשלילי
תפסיקו להיות עם היד קלה על המקלדת.
שבת שלום.

 

[חוחית]

קצת נפגעתי מחלק מהתגובות פה והגישה של אנשים אבל בסדר.. מרגיש לי ששופטים אותי בלי באמת להכיר אותי
קצת עלו לי דמעות בעיניים מתגובה מסוימת אבל אני מניחה שאני צריכה לעשות עבודה לא לקחת ללב ולהתעלם.
כשכתבתי את האשכול הזה אתמול בלילה.
הייתה מסיבה בבית. מסיבה חד פעמית בלית ברירה לא לרוח בני הבית אבל היה חייב להיות משהו.
וזה החזיר אותי אחורה. רק בסוף כשכולם ישבו לדבר והמוזיקה התעדנה התיישבתי קצת כדי לא להיות תקועה בחדר לבד.
והיה לי קשה. מאוד. ברוך ה' שיש סליחות כדי לשנות את האווירה.
אז אני אסביר לכם כי אולי לא הייתי ברורה.
בתור אחת שהתחזקה - רוב החברות שעדיין אני איתן בקשר - נשואות עם ילדים וגרות רחוק ואין הרבה תקשורת או אפשרות לצאת לגיחה.
עם כמעט כל החברות הקשר נותק כי הסגנון כבר לא מתאים.
הרבה חברות הכרתי דרך פייסבוק והיינו יוצאות לכל מיני מקומות שהיום בתור חרדית אני לא אלך אפילו למשהו פשוט כמו באולינג כי האווירה שם לא מתאימה. וכמובן שמכירים חברים דרך חברים וכו'...
אני בן אדם חברותי מאוד מאוד מאוד שאוהב לדבר ולהכיר אנשים זרים. הייתי מדברת עם אנשים זרים מח"ול או סתם אנשים באמצע תל אביב שבא להם לשחק קלפים וחסר להם שחקן אז למה לא להצטרף אליהם?
הסגנון הזה ברוך ה' כבר לא שייך אליי היום.
גם אם יש קצת חברות אז לא מרגישה שיש יותר מידי אפשרויות לצאת וגם תמיד צריך לשמור על עצמך לא להתפזר ולהפתח יותר מידי כדי לשמור על ההלכה כמו שצריך (הזמינו אותי לערב צוות מעבודה שעזבתי לפני שנה כי מאוד אוהבים אותי שם ואני עדיין קצת בקשר ועם כמה שבא לי להשתחרר ולהנות אני שוב פעם מסרבת. כי האווירה לא מתאימה ויש גם בנים. פעם זה לא היה מזיז לי)
רוב הבנות החדשות שהכרתי שוב פעם באותה סיטואציה - גרות רחוק ממני מאוד.
אני לא גרה בתוך אוכולוסיה חרדית ולא בתוך המיינסטרים החרדי.
ולכן אני שואלת את השאלה הזאת כי באמת מעניין אותי לדעת איך אפשר להכיר.
ולא. זה לא דיון בשביל "לשנות אוכלוסיה"
כי זה שלכם לא חסר אז ברוך ה'. לי זה חסר.
נמאס כבר שכל דבר מחפשים איך לקחת לשלילי
תפסיקו להיות עם היד קלה על המקלדת.
שבת שלום.

כואבת איתך יחד את התגובות המאד לא מתאימות שהיו כאן לאורך האשכול, על שאלה מאד לגיטימית.
אני חושבת שהרחבת מעגל היא בד"כ בלימודי קורסים
באמת יש פחות הזדמנויות אחרות ליצור חברויות וזה משהו שחסר!
אולי עוד יבוא יום ומישהי תרים את הכפפה...

 

[ברוכה תהיי]

קצת נפגעתי מחלק מהתגובות פה והגישה של אנשים אבל בסדר.. מרגיש לי ששופטים אותי בלי באמת להכיר אותי
קצת עלו לי דמעות בעיניים מתגובה מסוימת אבל אני מניחה שאני צריכה לעשות עבודה לא לקחת ללב ולהתעלם.
כשכתבתי את האשכול הזה אתמול בלילה.
הייתה מסיבה בבית. מסיבה חד פעמית בלית ברירה לא לרוח בני הבית אבל היה חייב להיות משהו.
וזה החזיר אותי אחורה. רק בסוף כשכולם ישבו לדבר והמוזיקה התעדנה התיישבתי קצת כדי לא להיות תקועה בחדר לבד.
והיה לי קשה. מאוד. ברוך ה' שיש סליחות כדי לשנות את האווירה.
אז אני אסביר לכם כי אולי לא הייתי ברורה.
בתור אחת שהתחזקה - רוב החברות שעדיין אני איתן בקשר - נשואות עם ילדים וגרות רחוק ואין הרבה תקשורת או אפשרות לצאת לגיחה.
עם כמעט כל החברות הקשר נותק כי הסגנון כבר לא מתאים.
הרבה חברות הכרתי דרך פייסבוק והיינו יוצאות לכל מיני מקומות שהיום בתור חרדית אני לא אלך אפילו למשהו פשוט כמו באולינג כי האווירה שם לא מתאימה. וכמובן שמכירים חברים דרך חברים וכו'...
אני בן אדם חברותי מאוד מאוד מאוד שאוהב לדבר ולהכיר אנשים זרים. הייתי מדברת עם אנשים זרים מח"ול או סתם אנשים באמצע תל אביב שבא להם לשחק קלפים וחסר להם שחקן אז למה לא להצטרף אליהם?
הסגנון הזה ברוך ה' כבר לא שייך אליי היום.
גם אם יש קצת חברות אז לא מרגישה שיש יותר מידי אפשרויות לצאת וגם תמיד צריך לשמור על עצמך לא להתפזר ולהפתח יותר מידי כדי לשמור על ההלכה כמו שצריך (הזמינו אותי לערב צוות מעבודה שעזבתי לפני שנה כי מאוד אוהבים אותי שם ואני עדיין קצת בקשר ועם כמה שבא לי להשתחרר ולהנות אני שוב פעם מסרבת. כי האווירה לא מתאימה ויש גם בנים. פעם זה לא היה מזיז לי)
רוב הבנות החדשות שהכרתי שוב פעם באותה סיטואציה - גרות רחוק ממני מאוד.
אני לא גרה בתוך אוכולוסיה חרדית ולא בתוך המיינסטרים החרדי.
ולכן אני שואלת את השאלה הזאת כי באמת מעניין אותי לדעת איך אפשר להכיר.
ולא. זה לא דיון בשביל "לשנות אוכלוסיה"
כי זה שלכם לא חסר אז ברוך ה'. לי זה חסר.
נמאס כבר שכל דבר מחפשים איך לקחת לשלילי
תפסיקו להיות עם היד קלה על המקלדת.
שבת שלום.

נשמע שאת עוברת תהליך מדהים ומפתח,
זה כמעט (?) כמו להגר לארץ אחרת.
את מספרת שבורכת באופי חברותי, אז אמנם תמיד לוקח זמן להתברג כהוגן בחברה חדשה, אבל קחי נשימה- זה יקרה ואני מניחה שכבר קורה, ויש חברות שהספקת לרכוש ורוכשת כל הזמן.
השלב בחיים שמסיימים מסגרת חינוכית, חברות נישאות ומתרחקות, מתחילים עבודה, מתנסים, מחליפים... זה שלב שבו כולן חוות שינויים חברתיים משמעותיים. אמנם אין אצלינו מרכזי בילוי ערב, אבל יש כל מיני קבוצות רווקות, טיולי רווקות, ולאט לאט תאספי חברויות חדשות..

הרבה הצלחה וס"ד!