חינוך ???

  • הוסף לסימניות
  • #21
אוקיי אני מרים ידיים, נראה שאני באמת לא מבין בחינוך:cool:
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא חושבת שתמיד צריך לשמוע לכל העיצות ששמענו אי פעם מכל המי ומי (ובכללם היועצים למינהם - אל תתלו אותי)
הלב של אמא יודע הכי טוב מה ומתי ואיך..

אישית אצלי בבית ילד שקם מהמיטה והוא רעב (וזה קורה לפעמים)
נוטל ידיים ומקבל פרוסת לחם ואחרי שמסיים הוא יודע שהוא צריך שוב לצחצח שיניים
ולפעמים אני שומעת אותם דנים עם עצמם... אני רוצה לחם - אבל אין לי כח לצחצח עוד פעם שיניים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י OR_Design;1301784:
אני תמיד אומרת לו אתה לא חייב לאכול..אבל לא מכינה להם משהו אחר ובסוף הם אוכלים. בערך....
זה לא בסדר? מצד אחד את צודקת, מצד שני יש לי קרוב משפחה למשל שלא אוכל שום דבר כמו עגבניה מלפפון חצילים שעועית וכל מיני כאלה, בשבת הוא לא נוגע בשום, אבל שום סלט, ואוי ואבוי אם יהיה על הדג עגבניה או גמבה, או שבמוקרם יהיה מרק עוף פטריות, או בקציצות איזה עלה בצבע ירוק :eek::eek:
אז אולי אם אמא שלו הייתה דואגת יותר להציע לו מכל הדברים לאכול הוא לא היה ככה?
אולי זה בגלל שתמיד היה משהו שהוא אוהב אז את מה שפחות הוא לא אכל...
אז שיאכלו בשר מה יקרה אם זה לא טעים?? ולא לאכול את זה בכלל זה עדיף?

ואני מכירה קרובת משפחה (בת 50) שלא נוגעת בעגבניה, ובדיוק כמו שכתבת- אוי ואבוי אם היא רק רואה את זה....
והיא הסבירה לי גם למה-
היא זוכרת שבתור ילדה, אמא שלה הכריחה אותה לאכול עגבניה!! בכל ארוחה היא חייבה לאכול עגבניה!
והיום היא כל כך שונאת את, זה פשוט מגעיל אותה (כן ואפילו רק הריח)
אז כנראה שיש משהו בשתי הצדדים...
בתכלס בסוף זה נשאר אותו דבר, אם מישהו לא סובל משהו אי אפשר לתת בכוח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אצלי הרבה פעמים מתחילה ארוחת הצהריים עם תנאים. זה אני כן אוכל זה אני לא אוכל.
אני מגיבה בליטוף קטן על הלחי וחיוך אוהד וזהו. בכלל לא נכנסת לויכוחים.
התנאים מחזיקים מעמד עד שאבא ואמא מתיישבים לאכול.
אז באים לשבת עלינו ולטעום גם...
ואז אני קמה להכין להם מנות משלהם.

אני מייחסת את זה לעייפות הטבעית של הצהריים בשילוב עם המרדנות האופיינית לגיל.

מצד שני - ואולי זה המזל הטוב של הילדים שלי ;) - שההורים שלהם בררנים כמעט כמותם.
אז הסיכון לא גדול בכל מקרה למצוא בצלחת משהו לא לרוחם...

אך לאחרונה -בעקבות שינויי תזונה נרחבים והכרחיים אצלנו - הכנסנו טעמים חדשים למטבח.
ועדיין השיטה של ''מה שבצלחת של אמא זה בטוח טעים'' הוכיחה את עצמה.
קולורבי הם אכלו לי. לא האמנתי למראה עיניי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה מזכיר לי ליל שבת אחד, בשעה 12 בלילה בני קורא לי מהמיטה,
ב: אמאאאאאאאאאאאא
א: מה?
ב: כמו תמיד!!
א: מה כמו תמיד?
ב: אני רעב
:) :) :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לדעתי, טוב עשית שנתת לילד גבול ברור.
וכמו שאמרו פה - אם את רוצה להיות בטוחה לגמרי שהוא לא רעב באמת, תציעי לו משהו שלא מידי מתחשק לו, כמו פרוסת לחם לא מרוחה, גזר - משהו, שירגיע את הרעב אם אכן הוא רעב, ובמידה ואינו רעב הוא יסרב לקחת ואז תדעי בברור שהוא בסך הכל בודק את הגבולות שמציבים לו.

חשוב מידי פעם לתת לילדים גם מאכלים שהם לא אוהבים. אבל אם את רואה שהם ממש לא אכלו כלום, ובאים אליך אח"כ שהם רעבים (לא מיד בסוף הארוחה, אלא לאחר שעה וחצי שעתיים -) לדעתי כן חשוב להשלים להם את החסר עם משהו אחר: לחם מרוח במשהו, עוגיה, וופל..
זה עדיין לא אומר שהם לא יהיו בררנים, אבל לפחות ילמדו שצריך לאכול ממה שיש.

לגבי היום, לפי דבריך נראה שזו היתה בדיקת גבולות ותו לא.
נהגת כהוגן ושיהיה לך הלאה ברכה והצלחה ורוב נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אפשר לתת משהו פשוט רק כדי להרגיע
פריכיות, תפוח או פרי אחר.
יש מצב שהוא אכן היה רעב

לגבי אוכל שלא אוהבים - אני משתדלת שיהיו כמה אופציות, זה באמת לא פייר להכריח את זה שלא אוהב אורז - לאכול אורז. בדיוק כמו שלי לא בא לפעמים על האוכל, בהבדל שאני יכולה להכין לי משהו אחר, והקטנים לא.
(ה"אופציה" יכולה להיות גם כריך פשוט, לא חייב ארוחה של 8 מנות...)
לבן הגדול אני אומרת לפעמים - תטגן לך חביתה, תכין לך סנדוויץ, קח לך פירות
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הלב שלי היום ממש אמר לי לתת לו לאכול :(:(
אני חושבת שאת צודקת..

מה זה פרוסת לחם??ככה בלי שום ממרח?

פרוסת לחם בלי ממרח,
כי מי שרעב אוכל הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
עד עכשיו כולם דיברו על מה שעשית אם היה טוב או לא, כרגע העצה הטובה כדי שבאמת ירגיש שאת האמא הכי טובה והתכוונת לחנך אותו ולא ח"ו להציק לו, מחר בבוקר כשהוא קם ומתלבש תגידי לו אני ממש מעריכה אותך שאפי' שהיית כל כך רעב אתמול התאפקת והלכת לישון בלי לאכול כי אמא אמרה שאחרי האוכל לא אוכלים, ואפי' שהיה לך קשה עם זה בכל אופן התאפקת ושמעת בקול אמא, ולכן תתני לו אפי' איזה וופלה בתור שאת באמת מעריכה אותו על זה, ואני מבטיח לך שיותר הוא לא יאכל אחרי שתעשי סטופ, ולא עוד אלא הוא יבין שאת באמת התכוונת את טובתו. (בדוק ומנוסה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני חושבת שכל אמא נתקלה / נתקלת בסיטואציה כזו,
ז"א שגם אנחנו היינו כאלה..

החיבוק שנתת בלי ספק נתן לו המוןןן - אני חושבת שחינוך כזה, שניתן באהבה ובסמכות יחד - חשוב גם לנו בתור אמהות וגם לעתיד של הילד.

האופציה של לתת פרוסת לחם / ירק /פרי נכונה לדעתי, כי מי שרעב באמת - זה מספק אותו.


השאלה שלי היא, איפה הוא יאכל את זה?
במיטה? - אני לא מרשה לאכול בחדרים, ק"ו שלא במיטה.. - מה קרה עכשיו?!
במטבח? - הוא מוכן לאכול אפ' 2 פרוסות לחם והעיקר לראות מה אמא עושה... (עוד לא בקטע של 'לא לישון'..)



חוי
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אולי פותחים פורום "חינוך ילדים"?????
כ"כ מעניין. וכ"כ תורם!!!


הנהלת פרוג תחשבו על זה...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
היה ונסגר וד"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י ירושלמער;1301819:
מחר בבוקר כשהוא קם ומתלבש תגידי לו אני ממש מעריכה אותך שאפי' שהיית כל כך רעב אתמול התאפקת והלכת לישון בלי לאכול כי אמא אמרה שאחרי האוכל לא אוכלים, ואפי' שהיה לך קשה עם זה בכל אופן התאפקת ושמעת בקול אמא, ולכן תתני לו אפי' איזה וופלה בתור שאת באמת מעריכה אותו על זה, ואני מבטיח לך שיותר הוא לא יאכל אחרי שתעשי סטופ, ולא עוד אלא הוא יבין שאת באמת התכוונת את טובתו. (בדוק ומנוסה)

יותר מזה, צריך לנצל את ההזדמנות ולומר לו. היה לי מאוד עצוב לתת לך לישון כשאתה רעב. אבל אתה צריך ללמוד שיש זמן לאכילה. ואני בטוחה שהיום אתה כבר תאכל מספיק כדי לא להישאר רעב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני לא מבינה את כל המצקצקות למינהן ובטח לא את אלו שפוסלות את היועצים וכ"ו.

יש היגיון מאוד ברור בלתת לילד גבולות ברורים של זמן לאוכל ולשינה.

בית זה לא מסעדה וילד שיודע שיש זמן מסויים לאוכל ואח"כ הולכים לישון. לא ילך לישון כל יום רעב כי מהר מאוד הוא יקלוט שלא משתלם לו לשחק עם זה. ולכן זה יכול לקרות אולי פעמיים או שלוש שילך לישון רעב עד שיפנים.
לעומת זאת אם ילד יודע שמתי שהוא רוצה הוא יכול לומר, אמא אני רעב ומיד יציעו לו משהו לאכול, אז למה שיאכל במסגרת ארוחת הערב??

לא צריך להכריח ילד לאכול מה שהוא לא אוהב אבל צריך להבהיר לו:
"אתה לא חייב לאכול, רק תזכור שזוהי ארוחת ערב ולאחר מכן לא תהיה אפשרות לאכול כי הולכים לישון"

אני אומרת גם לבת שלי, בת 4 וחצי, גם אם את קמה באמצע הלילה רעבה תהיה לך בעיה. תוכלי לאכול רק בבוקר.
אני גדלתי על המשפט הזה ותמיד היה נראה לי אכזרי אבל פשוט למדנו לאכול הייטב כי ידענו שאין מצב שאמא תיכנע ותתחיל לתת לכל אחד מתי שיבקש (12 ילדים...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י OR_Design;1301918:
אני זוכרת טוב מאד שלילה אחד אח שלי היה מאד רעב , ואמא שלי אמרה שלא אוכלים עכשיו או משהו כזה (לא זוכרת בדיוק את כל הסיפור) והבאתי לו בשקט בשקט עוגיות דרך החלון שהפריד בין החדר שלי לשלו.

עם ובלי קשר, זה חמוד לראות איך האחים דואגים אחד לשני ומרחמים כשאמא כועסת\ לא מרשה... זה קורה ויקרה גם אצלך ואצלי ואצל כולנו.
הבן הקטן שלי צרחן לא קטן, יכול לצרוח שעה שארים אותו על הידיים למרות שהוא מתקרב לגיל שנתיים. [גם כן דילמה לאשכול נפרד- להרים לתת אין סוף צומי או להבהיר שלפעמים אמא עסוקה?] פעם החלטתי שעכשיו אני לא מתייחסת לצרחות והלכתי להתעסק כמה דקות וכל הזמן הגדול בן 3 וחצי פורט לי על המצפון: אמא הוא בוכה, אמא הוא מסכן, תרימי אותו...
הייתם צריכים לראות את המבט המאשים בעיניים שלו:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אחרי שנולדים לנו ילדים אנחנו מתחילים להבין את ההורים, להזכר בכל מיני סיפורים ולקלוט בעצם מה היה כאן מן הצד השני. אבל את צודקת, לא כדאי לתת לילד להגיע לתחושה- 'איזו אמא רעה'

ומזדהה איתך, אין כמו הנקיפות מצפון שמתגנבות בשעה שהילדים ישנים ונראים כמלאכים קטנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י ariels;1301807:
לגבי אוכל שלא אוהבים - אני משתדלת שיהיו כמה אופציות, זה באמת לא פייר להכריח את זה שלא אוהב אורז - לאכול אורז. בדיוק כמו שלי לא בא לפעמים על האוכל, בהבדל שאני יכולה להכין לי משהו אחר, והקטנים לא.
(ה"אופציה" יכולה להיות גם כריך פשוט, לא חייב ארוחה של 8 מנות...)

קשה לי להסכים עם מה שכתבת.
אוכל בגיל הקטן זה עניין של הרגל וטעם נרכש.
אם תרגילי ילד מגיל 0 לשתות תה ללא סוכר שיהיה גדול וישתה תה עם סוכר יאמר שזה מגעיל. בדוק.

ולכן - לטובת הילדים, אצלי יש רק אופציה אחת של אוכל על השולחן (כמו שהיו אומרים לנו: "פה זה לא מסעדה"). כשנוהגים כך מההתחלה בלי להרגיל ילדים שיש דבר כזה שאני כן אוהב את זה ולא אוהב את זה ובלי יסורי מצפון, זה הרבה יותר פשוט - כי הם מתרגלים לכל המאכלים כמעט...

גם כשילד ננעל כשהוא לא אוהב/רוצה משהו הוא יכול למצוא מה לאכול מתוך האוכל המוגש. לא בא לו אורז שיאכל יותר שניצלים וירקות, לא חייבים לספק תחליף למה שהוא לא רוצה לאכול באותו רגע.

בממרחים אני יותר "מקלה" ואם ילד לא רוצה גבינה בלחם לא אמרח בכוח אלא אמרח ממרח שהוא כן אוהב (בפרט שבדר"כ אין לו דוגמא אישית לראות את ההורים אוכלים ממרחים, מכאן לדעתי נהיה הבידול הזה).


ונילס, לא צריך להכריח ילד לאכול עגבנייה בכל ארוחה אבל כן צריך להציע מגוון רחב ככל האפשר של מאכלים כדי שהטעמים של הילדים שלנו לא יתקבעו על טוסט ופיצה לשארית חייהם.

(סתם משהו ששמעתי בנושא: הצרפתים ידועים כאניני טעם מגיל צעיר, ילדים מבינים באוכל ואוכלים במסעדות גורמה הכל כמו מבוגרים. בדקו ומצאו שהסיבה היא שבצרפת נהוג לתת גרברים עד גיל שנתיים, אבל כיאה למדינה שאוכל טוב עומד בראש סדר עדיפויותיה - יש שם גרברים בהמון טעמים, של עופות ובשר וכבד אווז וכמובן כל הפירות והירקות וכו' וכו' - כך שעד גיל שנתיים הילד נחשף למגוון עצום של טעמים ולכן "אוהב" אותם גם כשהוא גדול יותר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י eden7115;1301936:
(סתם משהו ששמעתי בנושא: הצרפתים ידועים כאניני טעם מגיל צעיר, ילדים מבינים באוכל ואוכלים במסעדות גורמה הכל כמו מבוגרים. בדקו ומצאו שהסיבה היא שבצרפת נהוג לתת גרברים עד גיל שנתיים, אבל כיאה למדינה שאוכל טוב עומד בראש סדר עדיפויותיה - יש שם גרברים בהמון טעמים, של עופות ובשר וכבד אווז וכמובן כל הפירות והירקות וכו' וכו' - כך שעד גיל שנתיים הילד נחשף למגוון עצום של טעמים ולכן "אוהב" אותם גם כשהוא גדול יותר).

אמממ... נשמע לי ממש מוזר.

לשם דוגמה הבת שלי טועמת ואוכלת הכל בכייף, אבל ספציפית בגרברים היא מסכימה לאכול רק טעם מסוים.
איזה פרצופים היא עשתה שנסיתי לתת לה גרבר אפונה........., יותר גרוע מהסמיילי הזה ::eek:

זה יותר נראה לי שפשוט מקובל שם לתת לילדים להתנסות בכלל במנות גורמה,
את מכירה ישראלי שיסכים לבזבז על בן ה-6 שלו מנת יוקרה במסעדה?
ע"ע שקיות הילדים בחתונות... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
במקרה כזה אני מציעה לילד לחם- בלי- כלום.
לא אטרקטיבי אם הוא לא באמת רעב, מספק אם הוא רעב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י OR_Design;1301918:
זה נכון עד גיל מסוים.. אני לא חושבת שאני יגיד לילד בן 13 (בעתיד....) שהוא לא יכול להכין לו משהו לאכול כי הוא כבר די גדול בשביל זה.

אני זוכרת טוב מאד שלילה אחד אח שלי היה מאד רעב , ואמא שלי אמרה שלא אוכלים עכשיו או משהו כזה (לא זוכרת בדיוק את כל הסיפור) והבאתי לו בשקט בשקט עוגיות דרך החלון שהפריד בין החדר שלי לשלו.
אני מנסה להרגיש מה שהוא הרגיש.. ולא הייתי רוצה להיות במקום אמא שלי, שכך הילד שלי ירגיש שהתנהגתי אליו.
אני בטוחה שהילדים זוכרים את זה להורים... למרות שגבול מסוים כן חייב להיות הרי אין מצב לאכול באמצע הלילה כמו שאת אומרת.
בקיצור... לא פשוט לחנך ילדים.

עובדה שאני לא "זוכרת" את זה לאמא שלי. כי אחרת הייתי אומרת לך לתת לו לאכול מתי שרק ירצה.
עצם העובדה שהיום אני נוהגת כך עם הילדים שלי, זה אומר שבסופו של דבר ילד מבין ומרגיש טוב טוב מהם המניעים של הוריו.
אם פעלת לטובתו, התחושה הזו תעבור לילד ביחד עם ה "חוק המגביל.."
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה