חינוך ???

  • הוסף לסימניות
  • #41
בענין היסורי מצפון של האמא-

אם את הגעת למסקנה שהגבול שעכשיו הצבת הוא הדבר הנכון, למשל גיבשת לכם כלל בבית- אין להכנס למטבח ביום שישי אחרי 2:00 ועד 4:00 שגומרים לארגן (סתם דוגמה...)
כשיגיעו המתקפות והבכיות מצדד הילד, תגידי לעצמך את המשפט:
"הוא לומד את הכלל".
כלומר, גם אם הצבת חוק, הילד צריך ללמוד שזה חוק שלא עוברים. וגם אם הוא מאד בוכה- זה לא עוזר. כך הוא למד בפעם הבאה לאכול מספיק בזמן המיועד.

המילה "לומד" מלווה אותי המון עם הילדים והתלמידות ונותנת לי כח.
כשגמלתי את הבת שלי, בכל פעם שהיא פספסה, אמרתי לעצמי: היא לומדת להכיר את הגוף שלה.
עכשיו היא יודעת לזהות שיש תחושה שמגיעה לגוף, ואח"כ "בורח". פעם הבאה היא תנסה לזהות את התחושה מוקדם יותר.
אפשר לקחת את הכלל לכל התחומים.
לדעתי מאד מרגיע, שאת שומעת את הילד אומר "איזה אמא, היא רוצה שאני אמות", ויש לך מה לומר לעצמך- "הוא לומד שזה חוק וכלל, בלי יוצאים מן הכלל".
את רגועה יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י מולטימדיה ה;1301925:
עם ובלי קשר, זה חמוד לראות איך האחים דואגים אחד לשני ומרחמים כשאמא כועסת\ לא מרשה... זה קורה ויקרה גם אצלך ואצלי ואצל כולנו.
הבן הקטן שלי צרחן לא קטן, יכול לצרוח שעה שארים אותו על הידיים למרות שהוא מתקרב לגיל שנתיים. [גם כן דילמה לאשכול נפרד- להרים לתת אין סוף צומי או להבהיר שלפעמים אמא עסוקה?] פעם החלטתי שעכשיו אני לא מתייחסת לצרחות והלכתי להתעסק כמה דקות וכל הזמן הגדול בן 3 וחצי פורט לי על המצפון: אמא הוא בוכה, אמא הוא מסכן, תרימי אותו...
הייתם צריכים לראות את המבט המאשים בעיניים שלו:(

גם הבן שלי בן שנה וחודשיים למד את הטריק והתחיל לבכות בלי הפסקה כששמנו אותו לישון...
הוא יכל לבכות ברצף וממש בהיסטריה...
וכמובן שאחותו הגדולה תרמה לייסורי המצפון ושאלה - "אמא גם כשאני הייתי קטנה נתת לי ככה לבכות?!"...
אבל עניתי לה והסברתי לה שהוא עכשיו קטן וחייב ללמוד שכשנכנסים לשון - יושנים, ולא בוכים. כמו שהן עכשיו גדולות ולא בוכות.
ובאמת כעבור זמן הוא נרגע כמובן ונרדם (כשאני נכנסת כל מה דקות לנסות להרגיע, להביא מוצץ, בקבוק). ולמחרת הוא בכה ממש טיפה ואחרי יום. זהו. יותר הוא נכנס למיטה לוקח את הבקבוק והמוצץ ושוכב לישון. גם אם לא נרדם מיידית, משחק עם עצמו עד שנרדם. הבין שבכי לא יעזור לו.
וביום שהוא לא בכה קראתי לביתי הגדולה והראתי לה אותו, ואמרתי לה את רואה איך הוא למד לישון. עכשיו הוא כבר לא בוכה ומתנהג כמו גדול. שתבין את הרעיון ולא תפתח מחשבות ושאלות...

לדעתי הכל פונקציה של חינוך והרגל. ואכן חשוב לא לוותר ולמצוא להם תחליפים שינסו לרכך את המכה בלי להתפשר. לדוג' לשבת איתו כמה דקות על הרצפה ולא להרים אותו. או לחילופין במיטה להיות איתו מעט לידו ולחבק שיבין שאני איתו אבל הוא חייב לישון.

לגבי הנקודות שהעלו על האוכל...
- אכילה לאחר ארוחת ערב: את עשית מאד בחכמה שהיית לידו, חיבקת אותו והראת לו את אהבתך, בלי לוותר על הכלל. בפעמים הבאות אם לא הזהרת ספציפית, ניתן לתת כמו שהציעו ירק או לחם (אני נותנת מלפפון).
- אוכל רק מה שאוהבים: לילדים יש טעם שלהם וילד שמתנגד מס' פעמים לאותו אוכל זה מראה שבאמת לא טעים לו הטעם. אני בדרך כלל נותנת פתרון חלופי, אבל פחות טעים. לדוג' לא אוהבים פירה, שיוכלו פרוסת לחם עם העוף במקום.

וואו.. יצא ארוך משתכננתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ילדים אוהבים לנסות את ההורים ומזהים את חולשותיהם ויודעים בדיוק על מה לנדנד:
תשמעו מה שהיה לי השבוע: הבן שלי חולה על אבא שלו [בעצם איזה ילד לא?...] ובבוקר הרבה פעמים הוא קם על צד שמאל ומשגע אותו על ימין ועל שמאל ובעלי ממהר לתפילה והוא צורח וזה ממש ששון ושמחה...
בעלי עושה מבצע לילדים שיהיו רגועים ולא ינדנדו עם צרחות וכו'
השבוע הוא צרח וצרח ובעלי יצא מהבית הוא התחיל לצרוח לא אמרתי לאבא שלום... בקיצור, אחרי שנרגע אמרתי לו: היום לא היית רגוע
הוא עונה לי: היום אני כלב.................
השתעגעתי מהמודעות של הילד שמבין שהוא לא נהג כשורה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
הילדים שלנו כ"כ חכמים ....הם יודעים בדיוק איזה פרצופים לעשות לנו ואיך לנגן לנו על המצפון....
תגידו איזה עונש הייתם/ן נותנים לילד בן 3 שקישקש על המקרר (הלבן) בלורד ארטליין (אדום ) כשאמא נרדמה בצהריים לכמה דקות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י hila;1302123:
הילדים שלנו כ"כ חכמים ....הם יודעים בדיוק איזה פרצופים לעשות לנו ואיך לנגן לנו על המצפון....
תגידו איזה עונש הייתם/ן נותנים לילד בן 3 שקישקש על המקרר (הלבן) בלורד ארטליין (אדום ) כשאמא נרדמה בצהריים לכמה דקות...


אין לי רעיון לעונש... אבל זה יורד עם ספוג הפלא - מנסיון:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
העונש- לנקות את הקשקוש
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
את באמת חושבת שהוא עלול למות?
שיקול הדעת שלך צריך להיות מה נכון לעשות ואחרי שחשבת היטב וקבלת החלטה
את יכולה להיות נקיה מיסורי מצפון.
ילדים תמיד מנסים אותנו במיוחד שהודעת שאין אחר כך אוכל אז הילד החכם מנסה לבדוק מה יקרה אם הוא כן ירצה אוכל...
ו...כן הוא אוהב אמא חזקה וברורה ולא עלה נידף.
בהצלחה לכולנו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נכתב ע"י efrat1;1302145:
העונש- לנקות את הקשקוש

לא כדאי לתת לילדים קטנים ספוג הפלא, זה עלול להיות מסוכן - ועם סמרטוט או מגבון זה לא ירד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י OR_Design;1302157:
וכשהוא מצייר עם טוש ארטליין על המצעים שלי???????

:confused::confused:

תשמרו את כל טושי הארטליין במדף גבוה, באמת כואב הלב על המצעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י GRN;1301662:
מסכימה מאוד עם חני 100
רק דבר אחד: אל תרגישי רעה! את היית האמא הכי טובה בעולם.
אמא טובה זה לא מי שנותנת לילדים את כל מה שהם דורשים, אלא את מה שהם צריכים, וכאן הילד החמוד שלך היה באמת צריך את הגבול הברור ואת הידיעה שאמא קובעת את הכללים ושאמא יותר חזקה ממנו.
הרבה הצלחה!
אגב, הילדים תמיד יודעים למצוא את המשפטים שיקפיצו אותנו (מה, את רוצה שאני אמות?) הם מכירים אותנו טוב טוב ויודעים את החולשות שלנו. אנחנו צריכים לדעת לא לקפוץ ולא להתרגש.
וואי וואי וואי- רואים שאתן יוצאות גישת שפר, נכון???
בדיוק רציתי לכתוב על הנקיפות מצפון, שזו הנקודה הלא טובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י OR_Design;1302157:
וכשהוא מצייר עם טוש ארטליין על המצעים שלי???????

:confused::confused:
בקשר לארטליין-
ספרי לשיער מוריד אותו
תרססי על המצעים הרבה ספרי על הארטליין ואח"כ לכבס
וכן גם מהמקרר לרסס ואז לשטוף ולנגב -זה יורד
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ספריי לשיער לא יהרוס את המצעים??
יש לי נסיון עם הרבה חולצות שנהרסו בגגל קוקו עם ספריי
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י hila;1302198:
ספריי לשיער לא יהרוס את המצעים??
יש לי נסיון עם הרבה חולצות שנהרסו בגגל קוקו עם ספריי
לא יודעת אבל זה ממילא הרוס בקטע של הארטליין אז אולי שווה לנסות
לי זה עבד על סוודר על חולצה וגם על הקיר
ושום דבר לא נהרס
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני לא מבינה את כל המצקצקות למינהן ובטח לא את אלו שפוסלות את היועצים וכ"ו.

יש היגיון מאוד ברור בלתת לילד גבולות ברורים של זמן לאוכל ולשינה.

בית זה לא מסעדה וילד שיודע שיש זמן מסויים לאוכל ואח"כ הולכים לישון. לא ילך לישון כל יום רעב כי מהר מאוד הוא יקלוט שלא משתלם לו לשחק עם זה. ולכן זה יכול לקרות אולי פעמיים או שלוש שילך לישון רעב עד שיפנים.
לעומת זאת אם ילד יודע שמתי שהוא רוצה הוא יכול לומר, אמא אני רעב ומיד יציעו לו משהו לאכול, אז למה שיאכל במסגרת ארוחת הערב??

לא צריך להכריח ילד לאכול מה שהוא לא אוהב אבל צריך להבהיר לו:
"אתה לא חייב לאכול, רק תזכור שזוהי ארוחת ערב ולאחר מכן לא תהיה אפשרות לאכול כי הולכים לישון"

אני אומרת גם לבת שלי, בת 4 וחצי, גם אם את קמה באמצע הלילה רעבה תהיה לך בעיה. תוכלי לאכול רק בבוקר.
אני גדלתי על המשפט הזה ותמיד היה נראה לי אכזרי אבל פשוט למדנו לאכול הייטב כי ידענו שאין מצב שאמא תיכנע ותתחיל לתת לכל אחד מתי שיבקש (12 ילדים...)
אכן זה תקף אולי לגיל 4.5
כשילד בן 10 מתעורר שהוא רעב, אפשר להבין שהוא לא אומר את זה סתם...
ופרוסת לחם תשקיט את רעבונו
באמת הגיוני שילד שאכל ארוחת ערב ב6 עם כולם והולך לישון ב9 יחוש לפעמים רעב..
וילד בארוחת ערב לא צריך לאכול בלחץ כמויות שחלילה לא יתעורר רעבונו בלילה.
אלא הוא צריך לאכול כמה שהוא רוצה, וחייב להיות רגוע שאם יהיה רעב שוב יש לו את האפשרות (אמנם לא טעימה כמו בארוחת ערב) אבל משקיטה את הרעב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י יוסניו;1301766:
אני לא אגיד שאני הכי מבין בחינוך ילדים,
אבל לדעתי ילד שמנסה לשכנע את האמא עם כאלו מיני משפטים,
יש אולי צד ללמד אותו שאי אפשר להמשיך עם משפטים כאלו,
כי אם הוא יתרגל שיש לו כוח להכריח את האמא שלו, אי אפשר כבר להגיד לו כלום,
חבר שלי סיפר לי שהיה לו אח שבערך בגיל הזה, מה שהוא רצה הוא אמר לאמא של שאם לא יתנו לו זה וזה הוא יקפוץ מהחלון:cool:
והמא פחדה פחד מוות ונתנה לו הכל, עד שהאבא החליט זהווווווווווווו,
ואמר לו לך תקפוץ, ומאז זה הפסיק,
אני מבין אמנם שהדוגמא שהבאתי, היא קיצונית ביותר, אבל הרעיון זה על הדרך הזה

נכתב ע"י נ פלוס;1301771:
זה לא בדיוק!!
אני יקפוץ מהחלון זה איום!! אבל להגיד אני ימות זה מה שהילד באמת מרגיש!! וחושב שככה הולך לקרות!!
דוגמה קטנה-
יש לי את זה לפעמים עם הבן שלי, הוא אומר לי "אני לא אוהב ***"
אז אני אומרת לו- אתה לא חייב לאכול!
ואז הוא עונה לי בשיא התמימות (ובאמת שרואים בעיינים שזה מכל הלב) אמא נכון את רוצה ילד בריא? תמיד את אומרת לי שאם לא אוכלים אי אפשר לגדול! את רוצה שאני יהיה ילד קטן כמו ילד בן 3?? אני כן רוצה לאכול! אבל משהו שאני אוהב!!
למה לא לתת לו???
ותכלס??? אני אוכלת מה שאני לא אוהבת? למה הוא כן? כי הוא ילד??

נכתב ע"י נ פלוס;1301782:
כי הוא באמת היה רעב :(

נכתב ע"י OR_Design;1301784:
אני תמיד אומרת לו אתה לא חייב לאכול..אבל לא מכינה להם משהו אחר ובסוף הם אוכלים. בערך....
זה לא בסדר? מצד אחד את צודקת, מצד שני יש לי קרוב משפחה למשל שלא אוכל שום דבר כמו עגבניה מלפפון חצילים שעועית וכל מיני כאלה, בשבת הוא לא נוגע בשום, אבל שום סלט, ואוי ואבוי אם יהיה על הדג עגבניה או גמבה, או שבמוקרם יהיה מרק עוף פטריות, או בקציצות איזה עלה בצבע ירוק :eek::eek:
אז אולי אם אמא שלו הייתה דואגת יותר להציע לו מכל הדברים לאכול הוא לא היה ככה?

אולי זה בגלל שתמיד היה משהו שהוא אוהב אז את מה שפחות הוא לא אכל...
אז שיאכלו בשר מה יקרה אם זה לא טעים?? ולא לאכול את זה בכלל זה עדיף?

לפעמים הם בכלל לא טועמים וישר מחליטים שזה לא נראה להם.
ובסוף הם אוכלים..

נכתב ע"י OR_Design;1301785:
האמת שאני חושבת שהוא צרח כי הוא היה מופתע שהפעם לא נותנים לו לאכול.
כי זה היה לפני שבועיים,ואני ובעלי התלבטנו בשקט אם להסכים או לא ובסוף אמרנו לו טוב תקום לאכול ..
אבל אני כבר לא יודעת.. מסכן :(
נ פלוס לפי התגובה האחרונה כאן, אני רואה שלא טעיתי לגמרי בתובנה שלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י מזל בן הרוש;1302017:
גם הבן שלי בן שנה וחודשיים למד את הטריק והתחיל לבכות בלי הפסקה כששמנו אותו לישון...
הוא יכל לבכות ברצף וממש בהיסטריה...

אני ממש מסכימה עם הגישה אבל יש לי בעיה שכל הסביבה לא מסוגלת לשמוע את הצרחות, זה כולל את הילדים הגדולים יותר שמתעוררים ואז... ואת השכנים שמסוגלים לדפוק לי בדלת וכד'
יש למישהו עיצה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י מירי456;1302281:
אני ממש מסכימה עם הגישה אבל יש לי בעיה שכל הסביבה לא מסוגלת לשמוע את הצרחות, זה כולל את הילדים הגדולים יותר שמתעוררים ואז... ואת השכנים שמסוגלים לדפוק לי בדלת וכד'
יש למישהו עיצה...
ומה עושים כשהילד מבקש דבר שבאמת אי אפשר לתת לו,
ובאמת קשה להגיד כלל מה עושים במצב כזה,
בדרך כלל כל הורה מכיר כבר את הילד
כלל גדול אחד שמעתי כבר מהרבה הרבה מבינים בתחום החינוך,
ילד אוהב ורוצה גבולות,
וגם ראיתי את זה כבר, על הילדים שלי לפעמים הם צורחים וכו'
אבל אחרי שמבינים זהווווווווווווווווווווו, אתה לא תקבל את זה,
הם באים אליך עם חיבוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ראשית כמו שכתבתי, לגדולים הסברתי את הרעיון החינוכי שמאחורה שיבינו.
לגבי השכנים.. בטוחני שכל אחד עסוק בילדים שלו ואין לו פנאי לבכי אצלך.. :)

אבל לגבייך...
זה אכן קשה ומאד מפריע לשמוע אותם בוכים ולכן אני כאשר הבחנתי שזה נהיה משהו שיטתי ולא חד פעמי כי לא מרגיש טוב או משהו מציק שלו.
בהתחלה הייתי באה ונעמדת לידו, כך הוא היה נרגע כי מצד אחד אמא איתו ומצד שני הוא לא יוצא מהמיטה ואני לא מסכימה להרים ראש. וכך הבאתי לו משחק למיטה ולאט לאט כשהתעסק חמקתי החוצה בשקט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י OR_Design;1302338:
נכון.. היום בבוקר הוא חיבק אותי המון כשאמרתי לו שאני מאד מעריכה אותו שהוא התגבר וכל זה..
והוא אמר לי שהוא מאד מאד אוהב אותי :):)
ממש מן השמים, בין תגובה קודמת שלי, ובין התגובה שלך עכשיו
המלמד של הבן שלי מתקשר אלי, ואומר לי תדע לך שהילד שלך אוהב אותך מאוד,
כשאני אומר לו משהו מהאבא הוא לגמרי נסחף
על אף שהיה לי לאחרונה חיכוחים עם הילד הזה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה