חיסכון לכל ילד - התלבטות

  • הוסף לסימניות
  • #21
ישנם שני נושאים מקבילים בעניין
א. חיסכון לכל ילד למי הוא שייך.
ב. האם לחסוך תוספת 50 ש"ח בפיקדון עצמו.
לנושא א. כמו שנכתב כאן ישנם צדדים לכאן ולכאן , אני אישית סבור שבדיבור מוקדם ניתן למנוע בעיות עתידיות רבות(החזקת סכום גדול כ"כ במיוחד אצל בחורים שלא מורגלים בעשרות אלפי שקלים שמתגלגלים תחת ידיהם תגרום לבזבוז מופרע של הכסף במקרה הטוב)
ב. חיסכון נוסף - בקופה אחרת, כל עוד שהכסף לא חלוט בקופה ע"ש הילד תמיד יווצרו מצבים של פיתוי לשבור את החיסכון לצרכים דחופים יותר או פחות אחרים, והשאיפה להגיע לחתונת הילד עם בסיס צדדי של כמה עשרות אלפים עלולה להתמוסס עם תהפוכות החיים (בשונה מחיסכון מובנה כדוגמת חיסכון לכל ילד + 50 ש"ח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
וואו איזה נושא.
אני חושבת שההורים צריכים להסביר לילדיהם את המצב כבר מגיל צעיר יחסית (לא גיל 3... אלא 15 בערך):
שהמדינה נתנה פה 50 שח עבור הוצאות בבגרות, ואנחנו מוסיפים על כך סכום,
והכוונה היא שזה יצבור תשואה במשך השנים וכך יהיה סכום יפה,
ומטרת הסכום הזה הוא עבור החתונה עצמה/רשיון/לימודים/וואטאבר, וזהו.
בלי להיכנס לוויכוחים הלכתיים.

אולי אפשר אפילו לקחת הלוואה לחתונה כנגד החסכון ובכך להבטיח שזה יקרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
שאלתי לאחרונה רב לגבי הבעלות הכספית של כספי החיסכון, האם הוא של האב או של הילד.
מתברר, לדבריו, כי אין עדיין עמדה הלכתית פסוקה בנושא.
יש כאן מצב מעניין. האב מחליט לשים בצד כסף מדי חודש למען הילד שלו, מתוך רצון (כנראה) שיעמוד לו במימון הוצאות הילד (חתונה דירה וכדו'). אך למעשה, האבא לא יכול להוציא את הכסף, והמפתח הטכני והחוקי נמצא אצל הבן. מה שאומר, שהמדינה משייכת את הכסף לילד.
במצבים דומים, ההלכה הולכת אחרי החוק ומייחסת את הבעלות בהתאם לחוק הקיים בנושא (כמו למשל בדיני החזרות מוצרים וכו').
הענין הוא, שבינתיים השאלה הזו עוד לא הגיעה להכרעה משפטית. (כלומר, עוד לא נמצאו האב והבן שיריבו על הכסף הזה והסוגיה תגיע לפתחו של בית המשפט..)
כשזה יקרה, יתברר כנראה סופית של מי הכסף..

ולגבי הדיון הנ"ל. ברור שהמטרה של החיסכון היא למען הילד.
אבל יש הבדל גדול ומשמעותי, האם הכסף שייך לי, ואני מחליט אם וכמה ומתי לתת לו את זה (וכנראה זה גם יהיה תלוי במצב הכלכלי של ההורים באותה עת), או שזה שייך לו מלכתחילה (כמו שכסף שהוא עבד על זה), בלי שיש לי בכלל השפעה בענין.
ההבדל יכול להיות למשל, כשאני מבטיח לכל ילד שלי 150 אלף ש''ח לדירה. האם אני יכול להגיד לו, קח את הארבעים אלף מהחיסכון ואני משלים לך עוד 110. או שאני לא יכול לשלם לו כסף ששייך לו מלכתחילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כשאני מבטיח לכל ילד שלי 150 אלף ש''ח לדירה. האם אני יכול להגיד לו, קח את הארבעים אלף מהחיסכון ואני משלים לך עוד 110. או שאני לא יכול לשלם לו כסף ששייך לו מלכתחילה.
לכן הכי פשוט להבטיח 150 אלף כולל החיסכון לכל ילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לכן הכי פשוט להבטיח 150 אלף כולל החיסכון לכל ילד.
לכו תדעו מי יהיו המחותנים ואיך הם יראו את זה..
אם מבחינה הלכתית זה שלו - זה באמת שלו!
ואז אתם לא יכולים להבטיח לו משהו שכבר מלכתחילה שייך לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לא הבנתי,
לא חייבים להבטיח 150 אלף, יכולים גם להבטיח "רק" 90 אלף.
ודווקא כדי שהמחותנים לא יתעצבנו (אגב הם נמצאים בדיוק באותה סיטואציה עם הילד שלהם) שזה סכום נמוך, אומרים שזה 150 כולל החיסכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
מתכונן ללידה ילד ראשון בעז"ה (עוד פחות מחודש)
הילד עוד לא נולד ואתה כבר חושש ממנו?
תקוה ותשתדל בע"ה לגדל את הילד מתוך אמון הדדי.
הילד יכיר בך כדורש טובתו ויסמוך עליך ועל הכונתך ותגיעו להבנות ולשיתוף פעולה.
חששות ופחדים לא יכולים להכתיב לנו כלום בחינוך, גידול ודאגה כלכלית לילדים.
ואגב, זה החשש היחיד שלך? שהוא לא יממש את הכסף לצרכים שאתה ייעדת לו? אם כבר לחשוש יש דברים רציניים יותר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה