חיסכון לכל ילד - התלבטות

  • הוסף לסימניות
  • #1
מתכונן ללידה ילד ראשון בעז"ה (עוד פחות מחודש)
מתלבט לגבי הוספת 50 שח מקצבת הילדים
רוצה לשתף במחשבות שעלו לי אשמח לעזרתכם ולשמוע את דעתכם.
יש לי חבר שהילד שלו הגיע לגיל שיכול חוקית לפדות את הכסף וכעת לקח הכל לעצמו,
תקנו אותי אם אני טועה אבל הקופה שנצברת בחיסכון לכל ילד חוקית הכסף שייך לילד,
בעיקרון הוספת 50 ש"ח מקצבת הילדים זה כסף שחוקית אמור להיות שייך להורים,
כשהילד גודל ומצטבר סכום גדול אין ספק שזה מפתה לקחת
(ולראייה כמעט את כל האחים שלי הייתי צריך לעבוד קשה
לשכנע לתת את זה להורים תכלס הצלחתי בכולם בכולם חוץ מאחת)
מצד אחד המדינה משלמת את דמי הניהול עד גיל 18
מצד שני אני חושש להכניס את עצמי למצב שאני יכול לריב אתו על כסף,
שתכלס נראה לי כולם מייעדים לחתונה?תקנו אותי אם אני טועה
לשמור בצד בסוף שנה לשים באיזה קרן אירית של בלאקרוק שנסחרת בשקלים בת"א וזהו?
כל תגובה תוערך,
אשמח לשמוע כאן את דעת חברי הפורום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מצד אחד המדינה משלמת את דמי הניהול עד גיל 18
עד גיל 21.
ולעצם השאלה התחייסתי לזה מספר פעמים בעבר, וזו דעתי בעניין -
כל עוד שאני מתכננת לתת לילדיי לחתונה מאות אלפי ש"ח, אז אם אחד מהילדים יחליט על דעת עצמו להוציא את הכסף הזה, אז ברור שזה ירד לו מהסכום שאני מתכוונת להביא לו, [כולל התשואות העתידיות הצפויות]
למעט מקרי קיצון שאז אולי זה יהיה במקום כל הכסף שאני התכוונתי להביא לו.
בקיצור אני ממש לא מפחדת מתרחיש כזה.

ולגבי החבר ובנו, ברור שלא היה שם סכום מידי משמעותי, וזה מאד שונה קרן שרשומה ע"ש הילד שיש בה 2000 ש"ח או אפי' 7000 ש"ח, לבין קרן שאמנם רשומה ע"ש הילד אבל יש בה 50,000 ש"ח.
לדעתי הילד צריך להיות מאד טיפש בשביל להוציא כזה סכום מבלי לחשוב שזה יהיה על חשבון הכסף שההורים ייעדו לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני יכול לומר מה שחבר קרוב סיפר לי מנסיון:
הוא הוסיף לכל ילד 50 ש"ח, לפני תקופה הוא חיתן את הילד הראשון, כמובן שלא רצה להוציא כשהגיע לגיל 18 בשביל להרויח עוד 500 ש"ח, בפרט שכמה אלפי השקלים שהיו שם לא היו מדי נחוצים לו.
כרגע ברור לו שבגיל 21 הוא לא יבקש זאת לבן, למרות שחיתן אותו כראוי וגם עזר לו בקניית דירה בסכום משמעותי, בפרט שבנו סיפר לו שהשווער אמר לבת שלו שהוא לא יבקש לה את שלה,
ולכן הוא מתחרט שהוסיף 50 בכל חודש לקופה זו במקום לחסוך לבד.
באותו רגע ביטלתי את ההוספה שגם אני הוספתי לכל ילדי עד אז......
יתכן מאוד שאכן זה רק בגלל שזה רק כמה אלפי שקלים, בשונה מילד שנצבר לו 20 שנה שאז הסכום יהיה הרבה יותר משמעותי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני כאמא לנשואה ובחורה ממש לא חשבתי ולא חושבת לקחת את הכסף לעצמי
דווקא נראה לי שזה בדיוק נועד לצרכים של הילד שאני לא מתכוונת לממן כגון רשיון או לימודים (במקרה שאין מלגה או שזה תחום שלא הייתי משקיעה בו) שאין בדעתי לשלם עליהם
לכן לעניות דעתי אם רוצים שליטה בכסך שנותנים לילד בוודאי שכדאי לשים חסכון בצד בלי קשר לכסף המצטבר בקופה הממשלתית
הכסף הזה הוא נחמד בהחלט אבל לא הייתי מסתמכת עליו לחתונה . אם הילדים מעצמם רוצים לתת זה ראוי ומוערך מאוד אבל אני לא בטוחה שכל אחד יכול לעמוד בניסיון הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
חשוב לזכור גם את המצב החברתי שיהיה אז.
למרות מה שאנחנו חושבים היום,
יכול להיות שיהיה מאוד 'מקובל' בין כל החברים שזה הולך רק לילדים,
ויהיה הרבה יותר קשה להכיל חוק כזה אצלנו בבית.

למה להכניס לכתחילה ראש בריא לבעיות
[למרות שתמיד נוכל 'לחשבן' לו את זה בכסף של החתונה].

במקום זה אני מציע,
לקחת את ה50, להוסיף לזה את ה100 שאנחנו מקבלים
לשים מהיום הראשון את הכסף בחסכון עם השקעה וכו' [לא להתרגל שהוא מגיע].
וככה אנחנו ההורים נגיע לחתונה של כל ילד עם התחלה טובה מאוד [32,400 - בלי שום תשואות!!]
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שתי הערות
א' ילד שחושב שזה שלו, שיחתן את עצמו בבקשה לבד
על סמך מה זה נאמר?
ואם נצא מנקודת הנחה שלמשפחה אין כסף לממן לילד הכל כל חייו והוא דואג לעצמו מגיל הנעורים בשביל לא להכביד על ההורים? אז לדעתי מן הראוי לתת לילד להשתמש בכסף לצרכים שלו שמימלא ההורים לא יכולים לממן
אי אפשר להכליל וכל מקרה לגופו
אני בכלל חושבת שהמטרה של הכסף היא לעזור לילד להתחיל עם נקודת פתיחה כלשהי
ברור שיהיו חסרי אחריות או מפונקים שיבזבזו בלי אבחנה אבל בכללי רב הצעירים באמת צריכים את הכסף לדברים נחוצים ולכך הוא נועד
אנחנו כהורים אין לנו את האפשרות ( וגם לא צריכים את זה) לשלוט כל החיים על ההתנהלות של הילדים. אנחנו יכולים לכוון ולייעץ אבל לא מעבר לכך
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
על סמך מה זה נאמר?
ואם נצא מנקודת הנחה שלמשפחה אין כסף לממן לילד הכל כל חייו והוא דואג לעצמו מגיל הנעורים בשביל לא להכביד על ההורים? אז לדעתי מן הראוי לתת לילד להשתמש בכסף לצרכים שלו שמימלא ההורים לא יכולים לממן
אי אפשר להכליל וכל מקרה לגופו
אני בכלל חושבת שהמטרה של הכסף היא לעזור לילד להתחיל עם נקודת פתיחה כלשהי
ברור שיהיו חסרי אחריות או מפונקים שיבזבזו בלי אבחנה אבל בכללי רב הצעירים באמת צריכים את הכסף לדברים נחוצים ולכך הוא נועד
אנחנו כהורים אין לנו את האפשרות ( וגם לא צריכים את זה) לשלוט כל החיים על ההתנהלות של הילדים. אנחנו יכולים לכוון ולייעץ אבל לא מעבר לכך
זה ממש לא נכון, הכסף שההורים נותנים לחתונה הוא מובן מאליו?
הורים מגדלים את הילד במסירות כל השנים ומשלמים עליו המון כסף, לא דורשים שישלם על זה חלילה.
אבל לקחת את הכסף שהצטבר בקופה ולהביא לילד וההורים יצטרכו לקרוע את עצמם לתת מאות אלפי שקלים לחתונה שלו?
אני חושבת שרק במקרה שההורים מאוד אמידים ולא צריכים את הכמה עשרות אלפי שקלים או שהם לא ממנים את הילד מלבד אוכל ובגדים מינימליים שאז לילד יש צרכים שהוא צריך לממן כמו לימודים חתונה וכו'- זה סביר.
איך ילד יכול להגיד להורים שלו, לא, זה הכסף שלי ואני לא מוכן שתשמשו בו לחתונה שלי.
בציבור הכללי החתן והכלה משלמים את החתונה בעצמם אלא אם להורים יש יכולת.
עם כל הכבוד, לא מדובר בכסף שהילד עבד עליו (שגם אז לפי ההלכה שייך להורים רק שרוב ההורים מוותרים על הכסף לילד), במיוחד אם ההורים הוסיפו 50 שקלים זה לגמרי שייך להורים.
אדרבא בואו נעשה מקובלות חברתית כזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני לא זוכה להבין מה הדיון?
קצבת הילדים נועדה לטיפול בילד עד גיל 18.

אחרי הגניבה של לפיד מהכיס של כל ההורים במדינה, הצליח ליצמן להחזיר חלק מהגזל, וחלק הוא הצליח רק באמצעות החיסכון לכל ילד.
אבל עדיין זה חלק מקצבת הילדים, וגם ה50 ש"ח הנוספים הם חלק מזה, והיות ואנחנו לא דורשים מהילדים אחרי החתונה לשלם על המטרנה טיטולים והילקוטים שקנינו להם עד היום.
ברור ללא צל של ספק שהכסף הוא של ההורים.
וניתן מראש לחשב זאת כחלק מהשתתפות ההורים בחתונת הילד (וגם ללא השתתפות בחתונה אם היה כזה דבר, הכסף היה צריך לחזור להורים והוא כלל לא קשור לילד).
כמובן הכל נכתב בצורה מוסרית תורנית, ולא חוקית שאכן הכל שייך לילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אי אפשר להכליל וכל מקרה לגופו
אני מדברת על הבוגרים של עכשיו שהסכומים שהם מקבלים הם לא גבוהים במיוחד
ברור שמה שנצבר במשך השנים מאז שהילד קטן ומגיע לכסף רב דינו שונה
אבל שוב כל מקרה לגופו
לפעמים הורה נותן או מוותר ולא לוקח לחתונה וזה עוזר לא פחות מחתונה
זאת התנהלות פנימית בין ההורים לילדים
וכן אני חושבת שכוונת המחוקק היתה לתת לילד ולא להוצאות של ההורים על הילד
אחרת הכסף היה נכנס ישירות לחשבון
אפשר לחלוק על התפיסה הזאת אבל כך אני מבינה ורואה את הדברים
זה שייך לילד ובעבורו כל השאר זה פרשנות
בוודאי כל אחד מההורים דואג לילדים במקסימום האפשרי בעבורם אבל מי שרוצה שליטה על הכסף יפריש בצורה נפרדת ולא בדרך ממשלתית
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לדעתי צריך לחנך את הילד (כל החיים, ולא רק בשביל זה) בצורה שהוא מעצמו בבוא היום יבין כדבר מובן מאליו
שזה הולך להורים שכל החיים שופכים עליו כסף. (וגם אם מחנכים טוב צריך תפילות שלא יהיה פאשלה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
וכן אני חושבת שכוונת המחוקק היתה לתת לילד ולא להוצאות של ההורים על הילד
אחרת הכסף היה נכנס ישירות לחשבון
יכול להיות שזו היתה כוונת המחוקק, אבל היא מן הסתם כוונה על רקע המקובל בציבור הכללי- שבו ילד מגיל צבא מפרנס את עצמו לבד, כולל מימון חתונה ולימודים גבוהים. ככה שגם אם ההורים לא יכולים לתבוע את הסכום מהילד, הם וודאי יכולים להפחית אותו מהסכום שבו הם רוצים לממן לו את החתונה או דברים אחרים.
החשש היחיד פה בעיני הוא שזה עלול ליצור בעיה מול המחותנים הפוטנציאלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
עצם הדיון מפריע לי.
זה שיש אנשים שחושבים שברור שהכסף שייך לילד, זה מראה לאן הדרדרנו.
ההורים קורעים את עצמם בשביל לתת את כל צרכי הילדים, גם לפני החתונה וגם בחתונה,
הורים לוקחים הלוואות של מאות אלפי שקלים כדי שיהיה לילדים כסף לדירה,
הילד לא מוציא שקל מכיסו לכסות את עלות החתונה,
ולאנשים יש צד לומר שמכיון ש'חוקית' זה שייך לילד, אז הילד יקח את זה לעצמו.
חוקית --
ההורה לא חייב לשלם שכר לימוד לישיבה,
ההורה לא חייב לשלם את דמי הביטוח הלאומי,
ההורה לא חייב לשלם את הוצאות החתונה,
ההורה לא חייב לשלם את קניית דירה.
ההורה לא חייב כלום לילד!
על כל מה שההורים מביאים הילדים צריכים להיות אסירי תודה.
וחבל שהגענו למצב שיש על זה בכלל דיון.

ולשאלת פותח האשכול, לדעתי שווה להוסיף 50 ש"ח כי זה סכום פעוט שאינו מורגש, ובסופו של דבר מצטבר לסכום גדול [אפילו בלי הריביות].
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אכן,
חוקית ההורה לא חייב שוב דבר לילד.
ואכן חוקית הכסף שייך לילדים.

אפשר לבוא בתביעה לילד שאנחנו ויתרנו על ה'חוקית' שלנו
ועכשיו שהוא יוותר על ה'חוקית' שלו.
* אבל צריך להבין שהוא צריך לוותר על זה, והשאלה הגדולה תהיה - מה תהיה המקובלות החברתית.

[ככל הנראה רובם של ההורים, משלמים את החתונה, שכל לימוד ובעיקר הדירה - רק בגלל שזה מקובלות חברתית
ובמקומות שאין מקובלות חברתית כזאת - בדרך כלל אכן אנחנו לא משלמים
* אצלנו בקהילה לא מקבלים דירות מההורים. ואף אחד לא נותן, כולל אלו שבאמת יכולים.
* כנ"ל לגבי הביטוח לאומי, שכמעט אף אחד מההורים לא משלם את זה.]

עכשיו דמיינו שהמקובלות החברתית תהיה שהכסף שייך לילד.
* וכך זה היום. וקשה לי לראות את הנקודה המסויימת שבה זה מתחיל להיות הרבה כסף וברור שהולך להורים..
ואנחנו צריכים להוציא את זה ממנו..
נכון אמנם שיש לנו את הכח ביד. אבל..

למעשה,
כל זה על הדיון של ה100
אבל על ה50 הנוספים,
בשביל מה להיכנס לבלאגן,
למה לא לשמור את זה בנפרד.
נראה לי שהעלות של הדמי טיפול שווה את זה.
[ומקסימום בסוף נרצה להביא לו את זה..]
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אכן,
חוקית ההורה לא חייב שוב דבר לילד.
ואכן חוקית הכסף שייך לילדים.

אפשר לבוא בתביעה לילד שאנחנו ויתרנו על ה'חוקית' שלנו
ועכשיו שהוא יוותר על ה'חוקית' שלו.
* אבל צריך להבין שהוא צריך לוותר על זה, והשאלה הגדולה תהיה - מה תהיה המקובלות החברתית.

[ככל הנראה רובם של ההורים, משלמים את החתונה, שכל לימוד ובעיקר הדירה - רק בגלל שזה מקובלות חברתית
ובמקומות שאין מקובלות חברתית כזאת - בדרך כלל אכן אנחנו לא משלמים
* אצלנו בקהילה לא מקבלים דירות מההורים. ואף אחד לא נותן, כולל אלו שבאמת יכולים.
* כנ"ל לגבי הביטוח לאומי, שכמעט אף אחד מההורים לא משלם את זה.]

עכשיו דמיינו שהמקובלות החברתית תהיה שהכסף שייך לילד.
* וכך זה היום. וקשה לי לראות את הנקודה המסויימת שבה זה מתחיל להיות הרבה כסף וברור שהולך להורים..
ואנחנו צריכים להוציא את זה ממנו..
נכון אמנם שיש לנו את הכח ביד. אבל..

למעשה,
כל זה על הדיון של ה100
אבל על ה50 הנוספים,
בשביל מה להיכנס לבלאגן,
למה לא לשמור את זה בנפרד.
נראה לי שהעלות של הדמי טיפול שווה את זה.
[ומקסימום בסוף נרצה להביא לו את זה..]
אני מסכימה לגבי זה שהורה שלא מתכנן לתת לילדיו כלום לחתונה ולהוצאות הדירה, אז זה באמת יכול להיות שיקול.
אבל ל99% מהציבור [גם הכללי] שעוזרים לילדים בשלב הזה של החיים בהרבה מאד כסף, אז ברור לדעתי לכולם שמשתמשים גם בסכום הזה, בעבור כל ההוצאות האלו.
ומי שמפחד מהמחותנים, יכול לסכם את זה בצורה ברורה בהתחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ומי שמפחד מהמחותנים, יכול לסכם את זה בצורה ברורה בהתחלה.
אני חוששת שאם המקובלות החברתית תהיה לתת לילדים את הכסף, המחותנים עלולים לא להסכים לזה מראש. וזה בהחלט יכול להיות שיקול בעיני.
זה יכול לעבוד נהדר בציבור שבו המקובלות החברתית היא שהכסף שייך להורים, או שלא מובן מאליו שההורים ממנים את החתונה/דירה/לימודים גבוהים (שזה כמובן יכול לכלול גם סמינר/ישיבה לצורך העניין), אלא כל אחד נותן כפי רצונו ויכולתו, ואז וודאי שאין בעיה להפחית את הסכום מסכום הסיוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
יכול ליהות בכלל שע"פ ההלכה זה שייך להורים אז אין כאן נדון
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אפשר פשוט לפתוח את זה בגיל 18, ולשלם מזה לימודי מקצוע לבנות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה